פגיעה במבנה של כרומוזום 9
כרומוזום 9 מהווה 4%-4.5% מכלל ה-DNA שבגוף האדם ומכיל מעל 130,000,000 מיליון זוגות בסיסים של חומצות גרעין, שהנן אבני היסוד של ה-DNA.
נכון למועד כתיבת שורות אלו מוכרות מעל 25 מוטציות גנטיות משמעותיות, הנובעות מפגיעה במבנה הכרומוזום, כאשר ניתן לאבחן חלק ניכר מכל אותן מוטציות באמצעות בדיקות גנטיות, כבר בשלב העוברי, ובין השאר באמצעות בדיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי, בדיקת NIPT ובדיקת אקסום.
בסקירה המפורטת שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר, בשיתוף עם מומחה רפואי, אודות מבנה הכרומוזום, מוטציות ופגיעות אפשריות במבנה הכרומוזום והדרך לאבחן מוטציות כאמור כבר בתחילת ההריון, במטרה למנוע לידת ילד או ילדה הנושאים בגופם מוטציה משמעותית בכרומוזום 9, שעלולה להוביל פגיעה משמעותית כבר לאחר הלידה ולאורך חייו של הילד/ה.
נדגיש כבר בתחילת הדברים כי לאור העובדה שניתן לאבחן מוטציות רבות בשלבי ההריון הראשוניים, רופאי הנשים בקופות החולים שלנו ובמסגרות הפרטיות, חייבים להסביר וליידע את ההורים כבר בתחילת מעקב ההריון, לגבי האפשרות לעבור בדיקות גנטיות אבחנתיות, במטרה לאפשר גילוי ואבחון מוקדם של מוטציות משמעותיות כאמור.
בכל מקרה של אבחון פגיעה בכרומוזום 9 רק לאחר הלידה, מומלץ וראוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי באמצעות עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית.
גנטיקה בסיסית ומבנהו של כרומוזום 9
לבני האדם 23 זוגות כרומוזומים שכוללים מעל ל-20 אלף גנים. הפרעות ומוטציות באזורים מסויימים בכרומוזומים עשויות לגרום לתסמונות ולמחלות שונות, חלקן עשויות להופיע כבר בגיל צעיר וחלקן בגיל יותר מבוגר.
ניתן לחלק את המוטציות לשלוש קטגוריות, לפי אופן ההופעה שלהן:
מוטציות תורשתיות
ההורים נושאים את המוטציה ומעבירים אותה לצאצא. לפעמים המוטציה יכולה להתבטא כמחלה פעילה, ולפעמים האדם יהיה רק נשא של המוטציה, בהתאם לאופן ההורשה, "חדירות" המוטציה (עד כמה היא באה לידי ביטוי) וסוג המוטציה הספציפי.
ישנן מחלות שעל שני בני הזוג להיות נשאים של המוטציה על מנת שיבואו לידי ביטוי בצאצא וישנם מצבים שמספיק שרק אחד מהם יהיה נשא על מנת שהיא תבוא לידי ביטוי.
מוטציות דה נובו
אלה מוטציות שמופיעות בצורה אקראית (ספורדית) בעת יצירת תאי המין (הזרע והביצית) או בשלב מוקדם של ההריון. המוטציות לא נמצאות בתאי הגוף של ההורים ולפיכך לא ניתן לאתר אותן בבדיקות סקר גנטי לפני ההריון.
ישנם גורמי סיכון שמעלים את הסיכון למוטציות כאלה, כגון גיל מבוגר, עישון והיסטוריה קודמת של מחלה גנטית. לחצו כאן לקריאה נוספת בנושא מוטציות דה נובו
מוטציות סומטיות
אלה מוטציות שמתרחשות בתאי הגוף בלבד (ולא בתאי המין) במהלך החיים, ולפיכך יכולות לגרום למחלה אצל ההורים, אך לא לעבור לצאצא. הדוגמה הבולטת ביותר למחלה כזו היא מחלת הסרטן.
כרומוזום 9 כולל יותר מ-130 מיליון בסיסי דנ"א ו-1400 גנים. מדובר בכרומוזום די מגוון, שמוטציות בו יכולות לגרום לשורה ארוכה של מחלות ותסמונות מורכבות.
חלק מהמחלות נובעות ממוטציות שנוצרות בכרומוזום במהלך החיים (מוטציות סומטיות) וגורמות למחלות כמו לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML), סרטן שלפוחית השתן ועוד.
מחלות אלה מופיעות לרוב בגיל מבוגר ולא עוברות בתורשה. במקביל, קיימות מוטציות בכרומוזום 9 שמופיעות כבר בעובר, חלקן עוברות בתורשה וניתן לאבחן אותן באמצעות בדיקות סקר גנטיות או בבדיקות מי שפיר וסיסי שליה כבר בשלבים הראשוניים של ההריון.
מוטציות משמעותיות בכרומוזום 9
מוטציות בגן TSC1 בכרומוזום 9 עשויות לגרום למחלה בשם טרשת גבשושית Tuberous Sclerosis. במחלה זו נוצרים במקומות שונים בגוף גידולים שפירים, למשל בעור, במוח, בכליות וגם באיברים נוספים.
המחלה עשויה להיות מלווה בהפרעות התפתחותיות, והסימפטומים משתנים מאדם לאדם. העור לרוב יהיה מכוסה בכתמים בהירים וגבשושיים ועשויים להופיע גם על הפנים. נגעים במוח עלולים לגרום להפרעות נפשיות מורכבות הכוללות היפראקטיביות, אגרסיביות, הפרעה שכלית התפתחותית, התקפים אפילפטיים, בעיות תקשורת והפרעות בספקטרום האוטיסטי.
הנגעים בכליה פוגעים בתפקודה והמחלה יכולה לפגוע גם בעיניים ובריאות. בכשליש מהמקרים המוטציה בגן הפגוע עוברת באופן תורשתי, כלומר אחד ההורים נושא את המוטציה ואף עשוי לחלות במחלה, אך בשאר המקרים המוטציה היא דה-נובו, כלומר יכולה להופיע בצורה אקראית ללא היסטוריה משפחתית של המחלה.
לפיכך, במידה שיש היסטוריה משפחתית של המחלה מומלץ לבצע ייעוץ גנטי לפני ההריון ואף לשקול הפריה לאחר הליך PGD שכן אופן ההורשה הוא דומיננטי, בהתאם להתייעצות מקיפה עם רופא מומחה. כמו כן ניתן לזהות מוטציות בגן בבדיקת מי שפיר או סיסי שליה במהלך ההריון.
מוטציות בגן FXN בכרומוזום 9 עשויות לגרום למחלה בשם אטקסיית פרידריך Friedrich’s ataxia.
רוב האנשים עם המוטציה יחלו לסבול מתסמינים בין הגילאים 5-15. אטקסיה היא מצב נוירולוגי שגורם לבעיות בתנועה ולבעיות בקואורדינציה של השרירים, שעשויות להחמיר עם הזמן.
המחלה יכולה להביא לכדי אובדן תפקוד הידיים והרגליים, בעיות דיבור, שמיעה וראייה. אנשים עם המחלה עשויים לסבול מבעיות בלב, סכרת ועקמת של עמוד השדרה.
המחלה מורשת בצורה רצסיבית, כלומר כדי לחלות במחלה גם האם וגם האב צריכים להיות נשאים של הגן הפגום. מחלות רצסיביות הן שכיחות ביתר שאת בנישואי תערובת או כאשר שני ההורים הם בעלי מוצא משותף. המוטציה היא מוטציה מסוג CNV (copy number variation) וניתנת לאבחון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי.
מלנומה היא סרטן של העור, המתרחש בתאי מלנוציטים, שמייצרים את פיגמנט המלנין שנותן לעור את צבעו ומגן מפני קרינת UV.
מדובר בסרטן שאם לא מתגלה בשלב מוקדם יכול להיות אגרסיבי ולשלוח גרורות. חשיפה ממושכת לקרינה וגורמי סיכון נוספים יכולים לגרום להיווצרות מוטציות במלנוציטים ולהתפתחות מלנומה.
בעוד שבאוכלוסיה הכללית הגיל החציוני של המחלה הוא 57, מלנומה תורשתית יכולה להתפתח כבר בגיל צעיר. הגן CDKN2A שנמצא על כרומוזום 9 הוא גן שנמצא באסוציאציה עם התפתחות מלנומה, ומוטציות בו מהוות כ-20% ממקרי המלנומה המשפחתיים.
ישנן מחלות נדירות יותר הנגרמות מהפרעות בכרומוזום 9. אחת מהן נקראת Chorea-acanthocytosis, שנגרמת ממוטציה בגן VPS13A.
מדובר בהפרעה המטו-נוירולוגית שפוגעת בין השאר ביכולת התנועה, ומאופיינת בתנועות טלטול בלתי רצוניות. לסובלים מהמחלה יש תאי דם אדומים בצורת כוכב, שזו המשמעות של המילה acanthocytosis, בעוד שהמילה chorea מתייחסת לתסמינים הנוירולוגיים.
בשל התנועות הבלתי-רצוניות החולים במחלה מתקשים לאכול ורבים מהם יחוו פרכוסים. תסמינים אפשריים נוספים הם הפרעות למידה וזיכרון וכן הפרעות התנהגות, כגון OCD, שיכול להתבטא כתסמין ראשון של המחלה. המחלה לרוב מופיעה באנשים בגילאי 20 ומעלה.
מחלה נדירה נוספת נקראת inclusion body myopathy, הנובעת ממוטציה בגן GNE. המחלה נפוצה בעיקר ביהודים יוצאי איראן, עם שכיחות של 1:1500 לידות ובשכיחות נמוכה יותר בקרב יהודים יוצאי עיראק וכורדיסטאן.
המחלה פוגעת בשרירי הגוף ובתנועה. לרוב המחלה מופיעה בעשור השני או השלישי לחיים, ומתבטאת לראשונה בקשיי הליכה ובחולשה שמתחילה ברגליים ומתקדמת לזרועות, מצב שיכול להוביל לנכות קשה.
מדובר במחלה תורשתית רצסיבית ולכן הסיכון מוגבר כאשר שני בני הזוג הם ממוצא פרסי. במצב כזה רצוי שבני הזוג יפנו לקבלת ייעוץ גנטי לפני ההריון על מנת לבדוק אם אחד מבני הזוג נשא של המוטציה.
אבחון מוקדם של פגיעה אפשרית בכרומוזום 9
כפי שניתן להבין מהסקירה הנ"ל, ישנן לא מעט מוטציות גנטיות משמעותיות במבנהו של הכרומוזום שאותן ניתן לאבחן באמצעות בדיקות סקר גנטי שגרתיות לפני ההריון, בכפוף למוצאם של ההורים לעתיד וכמו כן, ניתן לאבחן מוטציות רבות באמצעות בדיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי.
אם אתם מתכננים הריון מומלץ לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים ולבקש ממנו הפניה לייעוץ גנטי, במסגרתו תעברו בדיקות סקר גנטי בהתאם למוצאכם.
ללא כל קשר לתוצאות בדיקות הסקר הגנטי, חשוב ואף הכרחי, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל, לפנות לביצוע בסיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר לצורך בדיקת צ'יפ גנטי, שכן באמצעות בדיקת השבב הגנטי ניתן לאבחן מוטציה גנטית משמעותית ב-1 מכל 100 הריונות שגרתיים לחלוטין, כפי שעולה ממחקר ישראלי שהתפרסם בסוף שנת 2019.
בין שאר המוטציות שניתן לאבחן בבדיקת הצי'פ הגנטי גם כמה וכמה מוטציות גנטיות משמעותיות, הנובעות מבפיגעה אפשרית במבנה של כרומוזום 9, כפי שתיארנו בהרחבה.
הפגיעה בכרומוזום אובחנה רק לאחר הלידה?
לצערנו הרב ולצערן של משפחות רבות [מדי] בישראל, מדי שנה נולדים תינוקות שעוברים אבחון גנטי בשנים הראשונות לחייהם, שאז מתברר כי הם נושאים מוטציה של כרומוזום 9 הגורמת לבעיות תפקודיות והתפתחותיות משמעותיות.
במקרים לא מעטים מתברר להורים, רק לאחר אבחון הילד/ה כאמור, כי ניתן היה לעבור בדיקות גנטיות בתחילת ההריון - בדיקות שהיו עשויות לאבחן את הפגיעה הכרומוזומלית בשלב מוקדם של ההריון, שאז ניתן היה לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול ההריון, בכפוף להסבר מפורט אודות ההשלכות האפשריות של אותה מוטציה בכרומוזום 9.
אם הילד/ה שלך אובחנה עם פגיעה במבנה של הכרומוזום, 9 או כל כרומוזום אחר, רק לאחר הלידה ולא קיבלת הסבר ברור מהרופא שליווה את מעקב ההריון שלך לגבי האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי, יכול בהחלט להיות שעומדת לך הזכות להגיש תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית חמורה.
משרדו של עורך הדין עופר סולר מטפל במאות תביעות של בני משפחה, תביעות פיצויים בסכומי עתק שהוגשו בשל עילה דומה, לאחר אבחון פוסט לידתי של מוטציה גנטית הנובעת מפגיעה במבנה הכרומוזומים, מבלי שלהורים ניתן כל הסבר לגבי האפשרות לאבחן את המוטציה כבר בתחילת ההריון.
צוות עורכי הדין במשרד עומד לרשותך בכל עת ובכל שאלה, לצורך הערכת המקרה האישי שלך ובחינת האפשרות להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
תשובות לשאלות: עורכי הדין שלנו עונים
לאורך השנים האחרונות פנו למשרדנו הורים רבים, לאחר אבחון מוטציה גנטית אצל הילד/ה רק לאחר הלידה, במטרה לבחון ולהעריך את האפשרות להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
לפניך הסברים ותשובות מפורטות, כפי שנתנו עורכי הדין שלנו לשאלות [אנונימיות] שהופנו אלינו בתקופה האחרונה, בנוגע לאבחון מוטציות בכרומוזום 9 בשלב כלשהו, לאחר הלידה.
הבן שלנו נולד לאחר הריון תקין בלידה רגילה. בגיל חמש וחצי התחילו אצלו בעיות בהליכה ואחרי בירורים גילינו שיש לו בעיה גנטית בכרומוזום 9, שגורמת לבעיות בהליכה ובשמיעה, זו מחלה נדירה שנקראת אטקסיית פרידריך. האם אפשר היה לגלות את הבעיה בהריון? הילד בן 8 האם ניתן לתבוע פיצויים?
המחלה הגנטית אטקסיית פרידריך הנה אכן מחלה נדירה אשר גורמת לניוון של העצבים ובעקבות כך לבעיות עצביות כגון הפרעות בהליכה, פגיעה בשמיעה, פגיעה בראיה ועוד. ככל הידוע לנו, במדינת ישראל מספר ילדים הלוקים בתסמונת.
למרות שהמחלה נדירה ניתן לאתר ולאבחן אותה כבר בשלבים הראשונים של ההריון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי במי השפיר.
בניגוד לאמונה הרווחת בציבור לפיה יש לדון על בדיקת מי שפיר רק בהריונות של נשים מעל גיל 35, האמת היא שחשוב מאד לעשות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי בכל הריון, כאשר על הרופא שמבצע מעקב הריון מוטלת החובה להסביר לכל אישה הרה בכל גיל ובכל הריון על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי.
אם יתברר כי בהריון שלך לא ניתן הסבר על בדיקת מי שפיר יתכן בהחלט שתקום עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית חמורה.
לגבי המועד האפשרי להגשת התביעה, הרי שתביעות רשלנות רפואית בגין אי אבחון מחלה של העובר יש להגיש על פי רוב לפני שימלאו לילד/ה 7 שנים, אולם במקרה שאת מתארת נראה שניתן יהיה לטעון להארכת תקופת ההתיישנות מעבר לגיל 7, אם הסימנים הראשונים למחלה החלו רק בגיל חמש וחצי.
המקרה של אבחון אטקסיית פרידריך אותו את מתארת מצריך בחינה קפדנית מצד עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית וביחד עם מומחה רפואי בתחום הגנטיקה. לאור נושא ההתיישנות, מומלץ להקדים ולפנות לקבלת הערכה משפטית כאמור - בהקדם האפשרי.
הילד שלי אובחן לפני שנה עם מחלה בשם טוברוס סקלרוזיס שגורמת לו לעיכוב התפתחותי ולפרכוסים. הרופאה שמטפלת בו שאלה אותנו בפליאה אם לא אמרו לנו שיש בעיה בהריון, אז הבנו שכנראה יכלו לאבחן את המחלה עוד בהריון. מה דעתך על המקרה?
מחלת טוברוס סקלרוזיס Tuberous Sclerosis הנה מחלה גנטית-נוירולוגית המתאפיינת בגידולים שפירים בלב ובמוח, המחלה הנה מולדת ובהחלט ניתנת לגילוי טרום לידתי, במסגרת מעקב ההריון.
בחלק מהמקרים ניתן לאבחן סימנים של המחלה הקשה באמצעות סקירת מערכות, כאשר במסגרת הבדיקה מבחינים בגידולים שפירים בלב כבר בשלבי ההתפתחות הראשונים של העובר. מעבר לכך, ניתן לאבחן מוטציה גנטית בכרומוזום 9 באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי במי השפיר, בדיקה שלגביה יש להסביר לכל אישה בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.
טוברוס סקלרוזיס כפי שכבר הבנת, עלולה לגרום לתופעות של עיכוב התפתחותי, אוטיזם ופרכוסים.
במקרה של אבחון ילד עם מחלת טוברוס סקלרוזיס רק לאחר הלידה, כאשר במהלך ההריון לא הוסבר להורים דבר על האפשרות לעבור בדיקות גנטיות שעשויות היו לאבחן את המחלה כאמור, יכול בהחלט להיות שניתן יהיה לטעון לרשלנות רפואית ולתבוע פיצויים בסכום עתק.
נדגיש כי במשרדנו מנוהלות 2 תביעות שונות הנוגעות לאבחון פוסט לידתי של טוברוס סקלרוזיס, בשל רשלנות רפואית מצד הרופא שליווה את מעקב ההריון, כאשר 2 התביעות נמצאות בשלבים מתקדמים של משא ומתן לקראת הגעה להסדר פשרה, במסגרתו בני המשפחה יזכו לפיצויים של מיליוני שקלים.
הבן שלי בן 4 ומצאו לו מחלה בשם טוברוס סקלרוזיס בגיל שנתיים וחצי, אין לנו במשפחה אף אחד עם המחלה הזו, אפשר היה לגלות את המחלה בהריון למרות שאין לנו חולים במשפחה?
כן, ניתן וצריך היה לאבחן את מחלת טוברוס סקלרוזיס בהריון גם שאין חולים נוספים במשפחה.
מחלת טוברוס סקלרוזיס הנה מחלה שיכולה לעבור בתורשה מהורים נשאים אך בחלק לא קטן מהמקרים היא מופיעה כמוטציה חדשה אצל העובר בעת יצירתו ולא מועברת מההורים.
את המחלה ניתן לגלות בהריון כאשר מופיעים גידולים שפירים בלב העובר, תופעה שכיחה במחלה זו, וכן בבדיקה גנטית מסוג צ'יפ שניתן לבצע במי השפיר בהריון.
אם בזמן ההריון לא הסבירו לך על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר ונאמר לך שהסקירות תקינות ובכל זאת נולד לך תינוק שאובחן עם מחלת טוברוס סקלרוזיס כנראה יש לך עילה לתביעת רשלנות רפואית.
עוד בנושא: מוטציה של כרומוזום 8
