פגיעה במבנה של כרומוזום 20 חשוב לאבחן בהריון!

פגיעות אפשריות במבנה של כרומוזום 20

במהלך ההריון תהליכים בגוף גורמים להפעלה של אלפי גנים, שבתורם אחראים ליצירה של אלפי חלבונים בעלי תפקיד חשוב והכרחי להתפתחות העוברית.

כאשר ישנה פגיעה, כלומר מוטציה בגנים אלה, נוצרת קרקע פוריה להתפתחות מחלות ומגוון תסמונות גנטיות, שעשויות להתבטא בגיל צעיר, כבר מהלידה ולעיתים בגיל מבוגר יותר. כרומוזום 20 הוא כרומוזום קטן יחסית, אך הוא מכיל מאות גנים שכאשר נפגעים יכולים לגרום לחלק ממחלות אלה.

לפניך הסבר מפורט אודות כמה מהתסמונות הגנטיות העיקריות שנובעות בשל פגיעה בחלקיו השונים של כרומוזום 20.

חסר באדנוזין דאמינאז - תסמונת ADA

תסמונת זו הנה תסמונת הפוגעת במערכת החיסון ויכולה להוביל לכשל חיסוני משולב חמור (SCID), בו היכולת להתמודד עם זיהומים נפגעת קשות.

הזיהומים יכולים להיות ממקור ויראלי, חיידקי או פטרייתי ויכולים להיות מסכני חיים. אותם מחוללי מחלה לרוב לא פוגעים באנשים עם מערכת חיסון תקינה ולכן מכונים "מזהמים אופורטוניסטיים".

אנשים עם התסמונת סובלים מדלקות ריאה חוזרות, שלשול כרוני ופריחות בעור, וילדים עשויים לסבול מעיכוב בגדילה כמו גם עיכוב התפתחותי. לרוב, התסמונת מאובחנת עד גיל 6 חודשים וללא טיפול תינוקות לא שורדים מעבר לגיל שנתיים.

במקרים מסויימים התסמונת יכולה להופיע בגיל מאוחר יותר, בין גיל 6-24 חודשים ואפילו בגיל מבוגר יותר. אמנם מדובר בתסמונת יחסית נדירה, אך היא מהווה את אחת הסיבות לכשל חיסוני משולב חמור, ולכן הופעה של אחד מהתסמינים המתוארים לעיל צריך להדליק נורה אדומה ומצריכה במקרים רבים ביצוע בדיקות גנטיות כדי להגיע לאבחנה סופית.

הגן המקודד לאדנוזין דאמינאז, האנזים שנפגע במחלה ובעל תפקיד מפתח בפעילות מערכת החיסון, נמצא בכרומוזום 20. מוטציות בגן עוברות בהורשה אוטוזומלית רצסיבית, כלומר הסיכון לילד חולה קיים רק כאשר שני בני הזוג נשאים של המוטציה.

תסמונת MODY

MODY היא תסמונת שמשמעותה Maturity Onset Diabetes of the Young, כלומר סוכרת מבוגרים המופיעה בגיל צעיר. במרבית המקרים כאשר מדובר בסוכרת סוג 2, כלומר סוכרת התוקפת מבוגרים, אין גן ספציפי שאחראי למחלה וזאת למרות שידוע כי הסיכון לחלות בסוכרת בגיל מבוגר גדל כאשר קיים סיפור משפחתי של סוכרת.

במקרה של MODY הסיפור שונה לחלוטין. אמנם מדובר בסוכרת שדומה במאפיינים שלה לסוכרת סוג 2, אך היא מופיעה בגיל צעיר, לרוב עד גיל 25, והיא מחלה מונוגנית, כלומר נגרמת ממוטציה בגן אחד.

למרות זאת, קיימים מספר גנים אשר מוטציה באחד מהם יכולה לגרום לתתי-סוגים שונים של המחלה – HNF1A – שפגיעה בו גורמת ל-MODY3, GCK – שפגיעה בו גורמת ל-MODY2 ו-HNF4A – שנמצא על כרומוזום 20, ופגיעה בו גורמת ל-MODY1, כ-10% ממקרי ה-MODY.

פגיעה בגן HNF4A ככל הנראה פוגעת במנגנון הפרשת האינסולין כתגובה לסוכר, דבר המביא לרמות סוכר גבוהות בדם. הפגיעה היא לרוב פרוגרסיבית ומחמירה עם הגיל. לכן, בהתחלה תרופות פומיות לסוכרת עשויות לעזור, אך בהמשך כאשר המחלה מתקדמת חולים עשויים להיות תלויים בהזרקת אינסולין.

אבחנה של המחלה נעשית באמצעות בדיקות גנטיות וחשוב לבצעה ממספר סיבות: ראשית, מהלך המחלה וכך גם הטיפול בסוכרת מסוג MODY שונה מסוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2. שנית, המחלה היא תורשתית ולכן אבחון מאפשר לאתר בני משפחה חולים נוספים.

מחיקה מזערית 20p

תסמונת חסר 20p היא תסמונת הנובעת ממוטציות שונות בזרוע הקצרה [p] של כרומוזום 20. מוטציות חסר שונות יכולות להתבטא במקומות שונים ועל כן לפגוע בגנים שונים ולגרום לתסמינים שונים באופיים ובחומרתם.

ילד הלוקה בתסמונת עשוי לסבול מעיכוב שכלי והתפתחותי, הפרעות למידה, מומים ומחלות מסוגים שונים וכן הפרעות בספקטרום האוטיסטי.

בנוסף, התסמונת יכולה להתבטא בתווי פנים ייחודיים, שפה שסועה ועקמת. מדובר בתסמונת נדירה שנגרמת בשל מוטציה דה-נובו ואינה עוברת בתורשה, כלומר ניתן לאבחן אותה רק באמצעות בדיקות גנטיות במהלך ההריון, על ידי ביצוע בדיקת מי שפיר או סיסי שליה לצ'יפ גנטי.

טריזומיה דיסטלית של 20q

תסמונת נוספת הנגרמת בשל מוטציה דה-נובו נקראת טריזומיה דיסטלית של 20q, הנגרמת ממוטציות הכפלה בזרוע הארוכה של כרומוזום 20.

תסמיני התסמונת כוללים עיכוב שכלי והתפתחותי, מומים לבביים שעשויים להיות מסכני חיים ללא טיפול, ותווי פנים ייחודיים, כגון מצח גבוה, אוזניים ארוכות וגדולות וחך שסוע.

כמו כן ישנם דיווחים לפיהם טריזומיה דיסטלית של 20q עלולה להוות גורם לתופעות של אוטיזם, ממש כמו מאות פגיעות גנטיות מוכרות אחרות.

גלקטוסיאלידוזיס

גלקטוסיאלידוזיס היא מחלה ממשפחת מחלות האגירה הליזוזומליות. הליזוזום הוא אברון תאי בעל תפקיד בפירוק חומרי פסולת ומולקולות שונות בתא. כאשר תפקודו נפגע, יש הצטברות של אותם חומרי פסולת, שגורמים לנזקה הרסני לתא.

בגלקטוסיאלידוזיס נפגע אנזים הקרוי קתספין A, המקודד על ידי הגן CTSA בכרומוזום 20, ויש לו תפקיד לפרק סוכרים מסויימים בליזוזום. קיימות 3 צורות למחלה, בהתאם לגיל הופעתה ולסוג התסמינים:

מחלה מוקדמת בתינוקות (early infantile) – זו הצורה החמורה של המחלה, הפוגעת בתינוקות מהלידה ועד גיל 3 חודשים. צורה זו גורמת לבצקות, בקעים מפשעתיים, היפוטוניה (רפיון שרירים), טלנגיואקטזיה (פגיעה בכלי הדם הקרובים לעור), ובהמשך להגדלת איברים עד כדי כשל של הלב ועיכוב פסיכומוטורי. המחלה לרוב גורמת למוות עד גיל 8 חודשים.

מחלה מאוחרת בתינוקות (late infantile) – פוגעת בתינוקות מגיל חודש וגורמת להגדלה של הטחול והכבד ולמומים בשלד. לרוב המעורבות הנוירולוגית הינה מועטה, אך פגיעה במסתמים בלב ועיכוב בגדילה הינם מאפיינים נפוצים.

מחלה בצעירים ובמבוגרים (juvenile/adult) – גורמת לבעיות בקואורדינציה, התכווצויות שרירים, פרכוסים ופיגור שכלי פרוגרסיבי.

כל צורות המחלה מועברות באופן הורשה אוטוזומלי רצסיבי.

תסמונת דמויית מחלת הנטינגטון

מחלת הנטינגטון היא מחלה קשה העוברת בתורשה ופוגעת בתפקודים מוטוריים, התנהגותיים וקוגניטיביים. המחלה עצמה נגרמת מפגיעה בגן שעל גבי כרומוזום 4, אך קיימת מחלה דומה לה הנקראת, לא בכדי, "תסמונת דמויית-מחלת הנטינגטון" (Huntington disease-like syndrome).

תסמונת זו חולקת מאפיינים משותפים עם מחלת הנטינגטון, כגון תנועות בלתי רצוניות ובעיות קואורדינציה, הפרעות נפשיות מורכבות ופגיעה קוגניטיבית.

במחלה מתקדמת יש פגיעה בהליכה, בדיבור ובבליעה. בניגוד למחלת הנטינגטון הקלאסית, תסמונת דמויית הנטינגטון נגרמת מפגיעה בגנים אחרים, בראשם הגן PRNP בכרומוזום 20, כאשר פגיעה בגנים שונים יכולה לגרום לשוני בזמן הופעת התסמינים.

הגנים אחראים ליצירת חלבונים הם בעלי תפקיד משמעותי בתפקוד המוח, ולכן כאשר הם נפגעים נגרמת פגיעה נוירולוגית קשה שמחמירה בהדרגה. בתצורות הנפוצות שלה, המחלה מופיעה בגיל מבוגר, בסביבות גילאי 30-40 לחיים.

מחלת פריונים

מוטציות בגן PRNPP עשויות לגרום למחלה נוספת, המכונה מחלת פריונים. מדובר במחלה נוירולוגית שגורמת לפגיעה קשה בתפקוד המוטורי והקוגניטיבי וכן בהתנהגות.

גם מחלה זו באה לידי ביטוי בגיל מבוגר וגורמת להתדרדרות הדרגתית, לעיתים מהירה, במצבו של הנושא אותה. המחלה נגרמת מחלבונים שלובשים מבנה לא תקין ולכן הופכים להיות רעילים לרקמת המוח.

ברוב המקרים המחלה נגרמת בצורה ספורדית, אך ב-10% עד 15% מהמקרים מוטציות בגן PRNPP עוברות בתורשה וגורמות למחלה משפחתית.

הרופא חייב להסביר להורים בהריון על הבדיקות הגנטיות!

רופאי הנשים בקופת החולים או במסגרת פרטית חייבים להסביר להורים, בכל מעקב הריון ללא יוצא מן הכלל, אודות החשיבות הרבה שבביצוע בדיקות גנטיות במהלך ההריון, בדיקות שעשויות לאבחן פגיעות ושינויים במבנה של כרומוזום 20 וכל אחד מהכרומוזומים האחרים שבגוף האדם.

ההסבר של הרופא חייב לתת להורים את המידע והנתונים העובדתיים לגבי יכולות האבחון הנרחבות של בדיקת הצ'יפ הגנטי, בדיקה שבאמצעותה ניתן לאבחן את הגורם ל-1 מכל 7 מקרים של אוטיזם לדוגמא. כמו כן, הרופא חייב להסביר על חשיבותה של בדיקת ה-NIPT שהנה בדיקת דם נטולת סיכונים, בדיקה מדמה של האם ההריונית ואודות בדיקת האקסום, שהנה מהבדיקות הגנטיות המתקדמות ביותר שנמצאות בשימוש.

הגם שהבדיקות הגנטיות הנ"ל לרוב מצריכות מימון פרטי ואינן ממומנות במסגרת סל הבריאות, זכותם המלאה של ההורים להכיר אותן ואת יכולות האבחון הגנטי המיוחדות להן - בכל הריון ללא יוצא מן הכלל וללא כל קשר לגיל ההורים, למצבם הבריאותי ולהריונות קודמים.

רופא שאינו מסביר להורים במהלך ההריון על האפשרות לבצע את הבדיקות הגנטיות החשובות מתרשל בביצעו תפקידו ועלול למצוא את עצמו חשוף לתביעת פיצויים בסכומי עתק, בכל מקרה של אבחון ילד או ילדה עם פגיעה במבנה של כרומוזום 20 או כל כרומוזום אחר - רק לאחר הלידה.

משרד רוט רשלנות רפואית מייצג מאות משפחות, הורים לילדים שאובחנו לאחר הלידה עם שינויים כרומוזומליים, במקום שלהורים לא ניתן כל הסבר לגבי הבדיקות הגנטיות שניתן היה לעבור בהריון, וכך, רק לאחר הלידה התברר [לרוב באמצעות אותה בדיקת צ'יפ גנטי] שהילד/ה לוקה בפגיעה כרומוזומלית משמעותית.

באותם מקרים מוגשות תביעות פיצויים בסכומי עתק, בעילת רשלנות רפואית, כנגד הגורמים המטפלים שהתרשלו במילוי חובתם המקצועית. ניתן לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין לצורך הערכת האפשרות לתבוע בכל מקרה של אבחון ילד או ילדה עם שינויים כרומוזומליים רק לאחר הלידה.

קריאה נוספת: מה ניתן לאבחן באמצעות בדיקת NIPT?