הידרוצפלוס - Hydrocephalus מיימת הראש

רקע פיזיולוגי - הידרוצפלוס

ה-C.S.E. בחדרי המוח נוצר ברקמה קרומית מיוחדת choroid  plexus. המצויה באזורים שונים שמקיפים את חדרי המוח (במוח ארבעה חדרים שממוקמים בין גזע המוח למוח הקטן).  ה- C.S.E מיוצר כמה פעמים ביום בכל החדרים.

במצב תקין קיימת כמות קבועה של 100cc-200cc של נוזל המוח והשדרה בחלל המוח. מצב כזה מעיד על איזון בין תהליך ההיווצרות של נוזל ה- C.S.E לבין הספיגה שלו.  

מצב זה מתקיים ונשמר כל עוד הזרימה של הנוזל תקינה. במצב נורמאלי הנוזל זורם מהחדרים הצדדים לחדר השלישי וממנו לחדר הרביעי. בין החדר השלישי לרביעי מחברת תעלה צרה שמכונה: סרברל - אקוודוקט cerebral aqueduct.

מהחדר הרביעי יוצא הנוזל ומקיף את המוח, כשהוא עובר דרך נקבים קטנים (arachnoid granulations), חלק מהנוזל מקיף את חוט השדרה, עד שלבסוף הוא מתנקז אל כלי דם (המכונים סינוסים) המכילים דם ורידי ונספג למחזור הדם.

תפקידו של ה-C.S.E הוא להרחיק אל מחוץ למוח חומרים המכילים פסולת וכמו כן הוא מתפקד כ"בולם זעזועים" ושומר על המוח מפני פגיעות חיצוניות. 

הידרוצפלוס – תיאור המחלה

במקרה כזה של הפרעה בזרימת הנוזל (לרוב חסימה במעבר לחדר הרביעי) או בניקוזו לתוך מחזור הדם,  יגרום הדבר ללחץ מוגבר בתוך הגולגולת, משום שאז מופר שווי המשקל בין הייצור שממשיך כסדרו לבין הפינוי שלו מהמוח. מצב זה שנקרא הידרוצפלוס, מסוכן מאוד ויכול לגרום נזקים חמורים ובלתי הפיכים. 

הרפואה מבחינה בין הידרוצפלוס מקושר הגורם להרחבה של כל מערכת החדרים שבדרך כלל נגרם בגלל בעיות בספיגה של הנוזל המוחי-שדרתי למערכת הדם ובין הידרוצפלוס חסימתי, שנוצר כתוצאה מחסימה פיזית בדרכי המעבר של הנוזל בתוך החדרים.

גורמים מוכרים להיווצרות הידרוצפלוס

הסיבות האפשריות להפרעות בזרימה או בספיגה של נוזל המוח והשדרה הן: מום מולד, כמו למשל אצל פגים, עקב מחלה זיהומית, גידולים, פציעה או טראומה לעמוד השדרה ו/או הגולגולת, דימומים בשל שבץ וזקנה.

בתינוקות וילדים התופעה כרוכה פעמים רבות במום המולד "שדרה שסועה" (spina Bifida) ובכלל קיים קשר בין הידרוצפלוס לבין סיבוכי לידה למיניהם (תשניק סב לידתי), ובעיקר בלידה  מוקדמת ומצבי פגות אצל ילודים בהם מתרחש, בין היתר, דימום בחדרי המוח.

הסיבות הנפוצות במבוגרים: גידולים מוחיים, לחץ דם גבוה, טרשת או בעיות בכלי הדם המוחיים וכמובן טראומה בעקבות פציעת ראש.

סימפטומים מוכרים - למה צריך לשים לב?

הידרוצפלוס הוא תופעה שעלולה לפגוע בעוברים, בתינוקות, בילדים ובמבוגרים. בכל גיל, הפגיעה מתבטאת אחרת, והדבר קשור, כמובן, לסיבה שבשלה נוצרה מיימת הראש מלכתחילה.

תסמינים בתינוקות - בשלב שבו  המרפסים (חיבור עצמות הגולגולת) אינם מאוחים עדיין - הסימפטום המובהק ביותר להידרוצפלוס הוא הגדלה ניכרת של הראש, דבר שלא קורה למבוגרים שעצמות הגולגולת שלהם מאוחות. אצל תינוקות המרפס עצמו וכלי הדם בקרקפת יכולים להיות בולטים ומתוחים.

סימפטומים אפשריים נוספים –  הקאה, נטייה תכופה להירדמות, אפטיה, עצבנות. סימן נפוץ נוסף הוא עיניים שמופנות למטה, מה שמכונה "עיני שקיעת השמש". 

בילדים גדולים יותר ניתן למנות תסמינים כגון: כאבי ראש, בחילה והקאה, ראייה מטושטשת, הפרת שווי המשקל והקורדינציה, עצבנות ואי שקט, בעיות ריכוז ובמקרים מסוימים - שינויים מנטאליים והתנהגותיים.   

תסמינים במבוגרים – בגלל שעצמות הגולגולת סגורות, עלול מצב של עלייה בלחץ התוך-גולגולתי להיות מסוכן, שכן הוא עלול לפגוע בחלקים חשובים במוח.

בנוסף לסימפטומים של בחילות, הקאות וטשטוש ראייה שקיימות גם אצל ילדים, אצל מבוגרים יכול מצב של הידרוצפלוס להתבטא בבעיות זיכרון, בעיות התנהגות, הפרעות יציבה והליכה, בעיות התנהגות ועוד.

אבחון וטיפול במחלה

אבחון הידרוצפלוס נעשה בעזרת הדמיית אולטרה-סאונד, CT או MRI. בעזרת ההדמייה ניתן לראות מהו גודל החדרים, האם יש חריגה מטווח הנורמה, ובמקרה של חסימה פיזית – למקם את אזור החסימה, ולאתר במידה רבה של וודאות את הסיבה לחסימה זו.

טיפול – הידרוצפלוס פוגע באחד מתוך מאה ילודים בארצות הברית. הבשורה הטובה היא שאם הבעיה מאובחנת מיידית, ניתן לטפל בה במהירות וביעילות, ולמנוע את הפגיעות התפקודיות החמורות שעלולות לנבוע ממנה.

הטיפול המקובל ביותר להידרוצפלוס הוא כירורגי. הוא מבוצע על ידי נוירוכירורג, שמחדיר צינורית סיליקון הקרויה דלף, נקז או שאנט דרך שני חתכים בגוף, בראש ובבטן.

מערכת זו שנקראת מערכת דלף חדרי-מותני (V.P  shunt) מוחדרת דרך שני חתכים אלה ומבצעת עקיפה לחסימה המפריעה לתנועת הנוזל. המערכת מכוונת את הזרימה של הנוזלים העודפים מהמוח לצפק (Peritoneum), שממנו הוא נספג מחלל הבטן למחזור הדם.

כיום, בעידן המיקרוכירורגיה המודרנית, ניתן במקרים מסוימים של הידרוצפלוס חסימתי לבצע ניתוח אנדוסקופי, שבו מבצעים באמצעות אנדוסקופ (סיב אופטי) תוך חדרי "חור" ברקמה, לצורך מעקף פנימי של נוזל ה-C.S.E, המוזרם ישירות אל החלל התוך-עכבישי המקיף את החדרים, בלי להצטבר בחדרים.

הצלחה בטיפול באמצעות ניתוח אנדוסקופי מודגמת במקרה הבא: בשבוע ה-28 להיריון התגלה בסקירת מערכות ממצא חדש: בחדר מוחי של עובר, אחד  מתאומים, נצפתה ציסטה גדולה. ההורים התחבטו קשות בשאלה האם לבצע הפסקת הריון לעובר הפגוע, שכן חששו שזה יסכן גם את תאומו. במסגרת יעוץ נוירוכירורגי בבית החולים דנה לילדים הוסבר להם כי בעיות תוך מוחיות שמטופלות במועד, מסתיימות לרוב בהצלחה ונולד תינוק בריא.

הזוג החליט להמשיך בהיריון. לאחר הלידה התגלה שהתינוק עם הציסטה אינו סובל מבעיה נוירולוגית, ומספר שבועות לאחר מכן, כשהופיעו סימני הידרוצפלוס - הוא עבר בהצלחה ניתוח אנדוסקופי. מקרה רפואי מוצלח זה אינו מעיד על כל היתר, ולמרבה הצער מקרי הידרוצפלוס רבים אינם מסתיימים בכי-טוב ומגיעים לידי תביעות בגין רשלנות רפואית.

הידרוצפלוס Hydrocephalus ומקרי רשלנות רפואית

עילות התביעה על נזקים שנגרמו בשל רשלנות רפואית בהקשר של הידרוצפלוס, הן כמו בכל מקרה אחר של רשלנות רפואית: אבחון שגוי, העדר אבחון, אבחון מאוחר וכן, אי נטילה של רקע רפואי (אנמנזה) מהחולה שעשוי היה להביא לאבחון הידרוצפלוס, אי הפנייה לבדיקות הדמיה, רשלנות בביצוע הבדיקות, אי מתן טיפול נכון או בעתו לאחר אבחון הבעיה, רשלנות בקבלת מידע או בהעברת מידע לצוות רפואי או סיעודי וכיוצא באלה.

המבחן המשפטי בכל אחד מהעילות הללו הוא מבחן הרופא הסביר – כלומר איך היה רופא סביר נוהג במקרה דנן.  

מקרה של תביעת רשלנות רפואית על אי גילוי הידרוצפלוס התברר לפני כשנתיים בבית המשפט. התובעת, אישה מבוגרת, הגיעה למיון בבית החולים וטענה לסחרחורת קשה וערפול ראייה. מאחר שנמדד לחץ דם גבוה טופלה בתרופות נגד לחץ דם ושוחררה. למחרת הגיעה שוב לבית חולים אחר ובדיקת CT התגלה דימום במוחה, ומאוחר יותר איבדה את הכרתה.

נמצא שסבלה ממפרצת עורקית, הרחבה של חדרי המוח והידרוצפלוס. בשל האיחור באבחנה והאיחור במתן סיוע (לא היה אשם-תורם של האישה שבמועד שהגיע לבית החולים ניתן היה להעניק לה טיפול ראוי) הדרדר מצבה של התובעת למצב סיעודי מלא ולנכות. בית המשפט פסק לה פיצויים בסך כמיליון שקלים.

בתביעה אחרת שהוגשה בימים אלה, תובעים הוריה של ילדה בת 11 הסובלת מפיגור קשה את בית החולים סורוקה על "מסכת כישלונות" בטיפול בבתם. לאחר לידתה כפגה אבחנו כי היא סובלת מדימום מוחי והידרוצפלוס.

התובעים טוענים כי האבחון נעשה באיחור של שבוע וכי חמישה ניתוחים שעברה להחדרת דלף – כשלו, ולאחר האחרון בהם לקתה בדלקת קרום המוח ובזיהום, אך גם אז הוסר הדלף באיחור רב. למרות החשש לחייה והתקלות בנקזים, במשך תקופה של כמעט חודש, טוענים ההורים, נבדקה הפגה רק 4 פעמים על ידי נוירוכירורגים בפגיה.

על "הטיפול הנוירוכירורגיה החסר והכושל ועל ההזנחה הקשה ואיכות טיפול מהירודות ביותר..." שבעטיים, לטענת ההורים, סובלת בתם מפיגור ומנכות קשה תובעים ההורים מבית החולים סך של למעלה משישה מליון שקלים.

עוד נאמר בכתב התביעה כי אם התינוקת הייתה מקבלת את הטיפול הראוי, בהתייחס למצבה בעת הלידה – סיכוייה לבריאות ולהתפתחות תקינה היו טובים.

לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי מעורך דין עופר סולר ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית