אבחון מעי אקוגני צריך להדליק נורות אזהרה
דיווח על ממצא של מעי היפראקוגני בעובר או פשוט מעי אקוגני יכול לגרום לדאגה רבה עבור ההורים לעתיד ולא בכדי.
הממצא, שמתגלה לרוב בסקירת מערכות בשליש השני להריון, יכול להיות קשור לשורה של ממצאים נוספים שחלקם בהחלט צריכים להדליק נורות אזהרה.
עם זאת, חשוב לזכור ולדעת שאם מדובר בממצא בודד, הפרוגנוזה נוטה להיות טובה ורוב התינוקות נולדים בריאים. מאידך, ביותר מ-36% מהמקרים שבהם מאובחן מעי אקוגני, האבחנה עשויה ללמד על ממצא חריג נוסף בעובר ולכן ידרשו בדיקות נוספות כמו בדיקות דם וסקירות מכוונות.
רופא הנשים המלווה את מעקב ההריון של כל אחת ואחת מאיתנו, יודע את המשמעויות שיכולות לנבוע מאבחון של מעי אקוגני ולכן נדרשת ממנו תשמות לב מיוחדת במקרה של אבחון כאמור, והפניית האם להמשך בירור רפואי במטרה לאבחן ממצאים חריגים נוספים בעובר, בשלב מוקדם ככל שניתן.
בסקירה המפורטת שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר אודות משמעות האבחון של מעי בהדיות יתר והבדיקות הנדרשות לצורך שלילת מצבים לא תקינים נוספים, שעלולים להתלוות לאבחון.
בדיקת אולטרסאונד לצורך סקירת מערכות היא בדיקה שגרתית שמתבצעת לנשים בישראל בין השבועות 19 ו-25 שבועות להריון. מטרת הבדיקה היא לאתר ממצאים שיכולים לרמז על סיכון מוגבר למצבים רפואיים כגון זיהומים או תסמונות גנטיות.
מעי היפראקוגני או מעי בהדיות יתר הוא אחד הממצאים שמאתרים בסקירת מערכות בכ-1% ועד 1.8% מכלל ההריונות, בדרך כלל בסביבות השבוע ה-19 להריון כאשר ברוב המקרים אין לאבחון משמעות או השפעה על העובר.
בפשטות: המעי של העובר מחזיר יותר גלי על-קול מהמצופה
בדיקת אולטרסאונד משתמשת בגלי על-קול ובהפיכתם לתמונות על מנת למדוד את גודלם של איברים ולהעריך את הרכבם. אקוגניות היא העוצמה שבה האיברים מחזירים את גלי הקול בחזרה אל המכשיר. מממצא של מעי אקוגני משמעו שהמעי מחזיר את גלי העל-קול באופן מוגבר ממה שהיה צפוי מרקמת מעי בריאה.
במעל 50% מהמקרים של אבחון כאמור התינוק נולד בריא ולאבחון אין השפעה כלשהי על התפתחותו.
על פי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מעי אקוגני הוא 'סמן רך' שאמנם יכול להעלות את החשד למצבים רפואיים מסוימים, אך הוא לבדו אינו מהווה לרוב ממצא שמספיק לאבחנה בליקוי מסוים.
העובדה הזו נכונה בפרט בשנים האחרונות, כאשר מכשירי אולטרסאונד מתקדמים בעלי תדרים גבוהים במיוחד עלולים להדגים רושם של מעי היפראקוגני, גם כאשר המעי תקין לחלוטין.
על פי האיגוד, במעל ל-50% מהמקרים שבהם נמצא מעי אקוגני הסיבה לממצא לא ידועה והתינוקות נולדים בריאים. כאשר לא נמצאו ממצאים מחשידים נוספים והמעי האקוגני הוא ממצא בודד, ייתכן שהסיכוי עולה עד לכדי 90%.
סיבות אפשריות ונורות אזהרה
על אף שמעי אקוגני עלול להיות ממצא שמופיע גם בעוברים בריאים, יתכן שהוא גם מעיד על מצבים רפואיים משמעותיים שאבחונם יוכל לספק לרופאים ולהורים יכולת קבלת החלטות מושכלת לגבי המשך ההריון או הפסקתו.
בכל מקרה, ממצא זה מחייב את הרופא המלווה את מעקב ההריון למשנה זהירות והפניית האם לבדיקות משלימות, הנדרושת לצורך שלילת מומים ומחלות אפשריות בעובר.
על פי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, מעי אקוגני בעובר יכול להיות תוצאה של:
דימום תוך-רחמי
המעי עלול להיות אקוגני לאחר שהתינוק בלע דם מחלל הרחם. דם בחלל הרחם יכול להופיע במשך מספר שבועות לאחר פעולות רפואיות כגון דיקור מי שפיר, סיסי שליה או דיקור חבל טבור או כתוצאה מהתערבויות אחרות או דימום מסיבה אחרת. בחלק מהמקרים האם תחוש דימום וגינלי ובחלק לא.
הפרעה כרומוזומלית
משמעות מרכזית של מעי אקוגני הוא החשד המוגבר להפרעות כרומוזומליות בעובר, כאשר הכוונה הנה להפרעות בחומר הגנטי שקובע את האופן שבו האיברים שלנו גדלים ומתפקדים.
בעיקר, מעי אקוגני מגביר את החשד לתסמונת דאון (טריזומיה 21, Downs Syndrome) אך הוא עלול להגביר את החשד גם להפרעות כרומוזומליות אחרות. הממצא עלול להגביר את הסבירות לעובר הלוקה בתסמונת דאון בפי 6-10.
מחלת סיסטיק פיברוזיס (CF)
Cystic Fibrosis היא מחלה משמעותית שמערבת את דרכי הנשימה ומערכות אחרות בגוף. המחלה נכללת בבדיקות הסקר הגנטי בישראל. הסיכון ל-CF בעוברים שנמצא בהם הממצא עומד על כ-2%.
זיהום תוך רחמי
מזהמים שונים עלולים לגרום לממצא ובעיקר וירוס CMV, שכנגדו טרם יש חיסון בשימוש נרחב. גם מזהמים אחרים עלולים לגרום לממצא. נהוג לומר שהסיכון לזיהום בנוכחות הממצא יכול להגיע עד 10%. בין המזהמים האפשריים הנוספים ניתן למנות: טוקסופלזמה Toxoplasma gondii, פרווירוס B19, וריצלה זוסטר, אדמת, הרפס ועוד.
מומים אחרים
גם חסימה של מערכת העיכול, הגבלת גדילה תוך רחמית וסיכון מוגבר ללידה מוקדמת או לתמותת עובר ברחם קושרו עם מעי היפראקוגני במחקרים שונים.
בדיקות ובירורים המשכיים נדרשים
על אף שחלק גדול מהעוברים שמאובחנים עם מעי אקוגני יוולדו כתינוקות בריאים חשוב לעקוב אחר המלצות הצוות הרפואי ולבצע בדיקות המשך שיוכלו להקטין או לאשש את החשד להמצאותם של תופעות אחרות כאמור.
על פי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ואיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל המלצות להמשך הבירור וניהול ההריון כוללות בעיקר את הבדיקות הבאות:
- ייעוץ גנטי והמלצה על מי שפיר
- בירור זיהומי ובדיקת רמת נוגדנים
- בדיקות דם
- בדיקה גנטית למחלת סיסטיק פיברוזיס
- סקירת מערכות מכוונת ומדוקדקת
- בדיקת אקו לב עובר
- סקירה מכוונת למערכת העיכול
- המשך מעקב בבדיקות אולטרסאונד
- המשך מעקב הריון בסיכון גבוה
יתכן שההמלצה להמשך הבירור וניהול מעקב ההריון תיגזר לא רק מאיתור הממצא אלא מאיתור ממצאים מחשידים נוספים שיכולים לשפוך אור על הסיבה האפשרית למעי האקוגני. בכל מקרה, אבחון כאמור מחייב את הרופא שלך בתשומת לב יתרה ובירור מעמיק שמטרתו לאבחן מבעוד מוקדם ככל שניתן פגיעה אפשרית בעובר.
מתי תיתכן רשלנות רפואית?
לאורך השנים טיפלנו במשרד סולר קפלינסקי במספר רב של תביעות רשלנות רפואית, בהם נתבעו פיצויי עתק, בשל לידת תינוקות שסבלו מבעיות כרומוזומליות, בעיות לב ודרכי עיכול ותסמונות גנטיות, כאשר במהלך ההריון הרופאים התעלמו מממצא של מעי היפראקוגני מסיבות לא ברורות.
כפי שהסברנו, למרות שברוב המקרים הדגמה כאמור בבדיקת אולטרסאונד לא בהכרח מעידה על פגיעה כלשהי בעובר, עדיין, ישנם לא מעט מקרים שהאבחנה הנה רק שלב ראשון, ובבדיקות אבחנתיות נוספות וממוקדת, יתגלה כי העובר סובל מאחת מאותן תופעות קשות ומוכרות.
לכן, בכל מקרה של לידת תינוק עם מום מולד או מחלה תורשתית, כאשר במהלך ההריון אובחן מעי בהדיות יתר, מומלץ בהחלט לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין, לצורך בדיקת המקרה והערכת האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו עונים לשאלות שלכם
לפניכם תשובות מפורטות של עורכי הדין שלנו, בנושאים הקשורים באופן ישיר למקרים בהם אובחן במסגרת מעקב ההריון מעי אקוגני והמשמעויות של אבחון כאמור כמו גם של מקרים בהם אנשי הצוות הרפואי התרשלו בטיפול הנדרש במקרים אלה.
האם אבחון של מעי אקוגני בעובר במהלך סקירת מערכות מחייב הפניה לייעוץ גנטי?
התשובה בהחלט חיובית.
אמנם מעי אקוגני כממצא בודד בעובר אינו ממצא מעורר דאגה רבה שכן מרבית העוברים יתבררו כתקינים לחלוטין אולם ממצא זה של מעי אקוגני עדיין מעלה את הסיכון למומים כרומוזומליים (תסמונות גנטיות שונות), לאפשרות של תסמונת דאון ולבצקת בעובר בשל מום לב ולכן יש להפנות את האישה ההרה לקבלת ייעוץ גנטי.
במקרה בו הרופא הסוקר ו/או הרופא המבצע את מעקב ההריון מתעלמים מהממצא של מעי אקוגני ולא מפנים את האישה לייעוץ גנטי ומתברר לאחר הלידה שלעובר יש בעיה שניתן היה לאתרה בהריון יתכן שתקום עילת תביעה בטענה של רשלנות רפואית.
גם במקרה בו נולד ילד עם בעיה גנטית ומתברר בבדיקה בדיעבד של דיסק סקירת המערכות, שנראה מעי אקוגני שהסוקר לא אבחן ולא ציין כלל בפענוח הסקירה, ניתן לשקול תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא מבצע הסקירה.
בזמן ההריון עשיתי סקירת מערכות שניה באופן פרטי שנצפה בה מעי אקוגני ולא הופניתי לבדיקות נוספות. לאחר הלידה התברר שלתינוק יש בעיה גנטית שלא אובחנה בהריון. מי אמור היה להפנות אותי לבדיקות נוספות, הרופא שעשה את סקירת המערכות או הרופא שעשה את מעקב ההריון וקיבל את ממצאי הסקירה?
הן הרופא שביצע את סקירת המערכות והן הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון צריכים להתייחס לממצא חריג זה ולתת המלצות לגבי המשך בירורו. ניתן לטעון כי על הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון מוטלת חובה מוגברת יותר להפניית האישה לבדיקות נוספות, שכן מולו עומדים כל נתוני מעקב ההריון עד לשלב זה והוא אמור להמשיך וללוות את מעקב ההריון עד סופו אולם חובה זו אין בה כדי לייתר את אחריותו של הסוקר.
אם יתברר שהיתה התרשלות במעקב ההריון בשל התעלמות מהממצא של מעי אקוגני בסקירה, והתרשלות זו מנעה אבחנה של מום בעובר עוד במהלך ההריון, ניתן להגיש תביעה הן כנגד הרופא אשר ביצע את סקירת המערכות והן כנגד הרופא אשר ביצע את מעקב ההריון וקופת החולים אשר במסגרתה בוצע מעקב ההריון.
כדי לבחון באופן מסודר האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית במקרה זה ומי הנתבעים הנכונים מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיסייע לכם בקבלת התיעוד ובפניה למומחה הרפואי המתאים לצורך קבלת חוות דעת רפואית אשר על בסיסה תוגש התביעה.
בסקירת המערכות שבוצעה בשבוע 22 אובחן מעי אקוגני. שאלתי את הרופא שטיפל בי בהריון מה צריך לעשות והוא אמר שהכל בסדר ואין לי מה לדאוג. הרופא לא הפנה אותי לבדיקות נוספות. בתום ההריון נולד לנו תינוק שאובחן עם חירשות בשל זיהום תוך רחמי מסוג CMV, האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית?
אבחון של מעי אקוגני בהריון מעלה בין היתר את ההסתברות לקיומו של זיהום תוך רחמי ב–CMV ולכן במצב של מעי אקוגני בעובר יש חובה להפנות את האישה ההרה לבדיקות רמות נוגדנים לזיהום נגיפי מסוג CMV – cytomegalovirus.
אם מתברר בבדיקת נוגדני CMV כי חלה הדבקה של האם בזמן ההריון בנגיף יש להפנות את האישה לביצוע בדיקת מי שפיר כדי לבחון אם גם העובר נדבק ב-CMV וכן לבצע בדיקת סקירת מערכות מכוונת למוח העובר.
במקרים של הדבקה של העובר ב-CMV ניתן לאשר הפסקת הריון מחשש לפגיעה במוח העובר בשל הזיהום, פגיעה אשר יכולה לגרום לחירשות ואף לפגיעה קוגניטיבית אצל עובר.
על הרופא אשר מקבל ממצא בסקירת מערכות של מעי אקוגני מוטלת החובה לעדכן את המטופלת במשמעות ממצא זה והבדיקות הנדרשות וביניהן גם בדיקה לרמת נוגדני CMV והוא אינו יכול לפתור אותה בלא כלום. במקרה שאת מתארת נראה שיש מקום לבחון אפשרות של תביעת רשלנות רפואית נוכח התנהלות הרופא והפגיעה בעובר בתום ההריון.
