פגיעה במבנה של כרומוזום 11 אובחנה רק לאחר הלידה?

11 מתוך 23: פגיעות ומוטציות מוכרות

המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 הביאו לפריצת דרך באופן שבן מאובחנות מחלות גנטיות. בעזרת מיפוי הגנום האנושי ומחקר מעמיק של עשרות שנים ואלפי מדענים ורופאים ברחבי העולם, נכון להיום מוכרות אלפי תסמונות גנטיות, חלקן נפוצות יותר ואחרות נדירות מאד, דבר המאפשר אבחון וזיהוי מוקדם של מחלות בעלות רקע גנטי - כבר בתחילת ההריון. האבחון המוקדם חשוב ומשמעותי מבחינות רבות שעליהן נרחיב בהמשך.

בגלל המבנה הצפוף והמורכב של הכרומוזום ומסיבות שאינן ברורות לחלוטין, אובחנו עד היום עשרות רבות של פגיעות גנטיות משמעותיות בכרומוזום 11. הרשימה שלפניך חלקית בלבד, ועוסקת בפגיעות ומוטציות פחות נדירות ובמקרים שבהם אנחנו מטפלים.

תסמונת רב בלוטית מסוג 1

אחת התסמונות המוכרות הנגרמת מפגיעה בגן בכרומוזום 11 נקראת Multiple Endocrine Neoplasia type 1 ובקיצור MEN1, ובעברית תסמונת רב בלוטית מסוג 1 או גידולים אנדוקריניים משולבים מסוג 1.

התסמונת נגרמת מפגיעה בגן MEN1 ומעל לאלף מוטציות שונות מופו בו. גן זה הוא גן מדכא סרטן או tumor suppressor gene ובעל חשיבות בבקרה של חלוקת התא בבלוטות הגוף, ולכן כאשר הוא נפגע נוצרים גידולים באותן בלוטות בהן הוא פועל.

הגידולים השכיחים הנגרמים מהתסמונת מופיעים בבלוטת יותרת המגן (בלוטת הפרתירואיד), בלבלב ובבלוטת יותרת המוח (היפופיזה).

במרבית המקרים הגידולים שנוצרים אינם אגרסיביים ואנשים חיים עם התסמונת זמן ממושך בלי לדעת על כך. עם זאת, חוסר טיפול בגידולים מוריד את תוחלת החיים לגיל ממוצע של 50.

הגידולים עשויים לגרום לפעילות יתר של הבלוטות, לפגוע במאזן ההורמונלי של הגוף וכתוצאה מכך לגרום לתסמינים שונים בגוף. הגידולים גם עלולים לעבור התמרה סרטנית ולשלוח גרורות.

במרבית המקרים המחלה עוברת בתורשה ונמצאת באוכלוסיה בשכיחות של 1 ל-30,000 איש. לנשאים של הגן הפגוע לרוב יש מוטציה בעותק אחד של הגן שעוברת בתורשה, ובמהלך החיים נוצרת באופן ספונטני מוטציה גם בעותק השני, שגורמת לתסמונת לבוא לידי ביטוי.

אם ידוע במשפחה על מקרה של גידולים בלוטיים, מומלץ לבצע בדיקה גנטית כדי לשלול נשאות ל-MEN1 ובמידה שמאותרת מוטציה כזו ניתן לשקול אבחון טרום השרשתי PGD כדי למנוע הורשה שלה לצאצא.

תסמונת בקווית' ווידמן

מתוארת באזור 11q15.5 וגורמת לפגיעה במנגון שאחראי על בקרת קצב הגדילה. תסמונת בקווית' ווידמן אינה תורשתית ומוגדרת כתסמונת טריה - דה-נובו.

הלוקים בתסמונת סובלים ממגוון רחב של תופעות וניתן לקרוא עוד בנושא בלחיצה כאן

אוטיזם על רקע גנטי

במהלך 15 השנים האחרונות אובחנו מספר רב של מוטציות גנטיות שעלולות להוביל לאוטיזם ותופעות של עיכוב התפתחותי, ובין השאר גם פגיעות במבנה של כרומוזום 11.

תסמונת סמית' למלי אופיץ Smith Lemli Opitz Syndrome נגרמת מפגיעה במטבוליזם של כולסטרול כתוצאה מחסר באנזים בשם 7-DHC רדוקטאז.

הגן המקודד לאנזים נקרא DHCR7 ונמצא על גבי כרומוזום 11. המחלה נפוצה בישראל בעיקר בקרב יהודים אשכנזים, כאשר ב-95% מהמקרים בקרב אוכלוסיה זו מדובר במוטציה נקודתית ספציפית (מוטציה c964-1G>C).

המחלה מועברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית, כלומר הסיכון לילד חולה קיים רק כאשר שני ההורים נשאים לגן הלא תקין. מאחר שהמוטציה נמצאת בשכיחות מוגברת בקרב אוכלוסיה אשכנזית (נשאות של 1:40-1:50), מומלץ לבצע בדיקת נשאות לפני ההריון רק במידה ששני ההורים הם ממוצא אשכנזי, והבדיקה נמצאת בסל הבריאות ללא תשלום.

הבדיקה חשובה במיוחד מאחר שהמחלה מלווה בתסמינים חמורים ובחלק מהמקרים עוברים עם התסמונת לא שורדים. המחלה מתבטאת בעיכוב בגדילה של התינוק, מיקרוצפליה - היקף ראש קטן, היפוטוניה (חולשת שרירים) ומוגבלות שכלית התפתחותית.

מעבר לתווי פנים ייחודיים, הלוקים בתסמונת סובלים ממומים שונים, כגון חך שסוע, מומי לב, חוסר התפתחות של איבר המין בזכרים ומספר אצבעות בלתי תקין. חומרת התסמינים משתנה מאדם לאדם, והם עלולים לנוע מקלים עד חמורים מאד. מחקרים רבים ומבוססים הוכיחו כי כ-50% מהילדים עם התסמונת נמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

בנוסף לאוטיזם, ילדים עם תסמונת סמית' למלי אופיץ יכולים להפגין תסמינים התנהגותיים שונים: בעיות תקשורת ורכישת חברים, בעיות שינה, קושי בויסות רגשי, פעולות שמתבטאות בפגיעה עצמית (הטחת הראש בקיר או נשיכת היד) ועוד.

ישנם גנים נוספים על גבי כרומוזום 11 שיכולים לגרום לאוטיזם וכך למשל, מוטציות חסר באיזור 14.1 של הזרוע הקצרה של כרומוזום 11 או 11p14.1 microdeletions נמצאו כמקושרות לאוטיזם, ADHD ועיכוב התפתחותי.

באיזור זה של כרומוזום 11 נמצאים הגנים BDNF1 ו-LIN7C שמבקרים את ההתפתחות וההתמיינות של תאי עצב וההולכה הסינפטית במוח.

דוגמה נוספת היא תסמונת יעקובסון Jacobsen syndrome, שנגרמת ממחיקה בקצה של הזרוע הארוכה של כרומוזום 11 (11q). חלק מהלוקים בתסמונת נמצאים על הספקטרום האוטיסטי וסובלים מהפרעות התפתחותיות והתנהגותיות נוספות, כגון ADHD.

לאנשים עם התסמונת יש תווי פנים ייחודיים ובין השאר אוזניים קטנות, עיניים מרוחקות, אף רחב, היקף ראש גדול ועיוות בגולגולת בשם טריגונצפליה, שמעניק מראה מחודד למצח.

במרבית המקרים, תסמונות הנגרמות ממוטציות חסר או הכפלה לא עוברות בתורשה והן תולדה של מוטציות "טריות" דה-נובו, אלו הן מוטציות חדשות שמופיעות לראשונה בעובר ולא עברו מההורים. לכן, בדיקות סקר גנטיות לרוב לא יוכלו לנבא אם התינוק ילקה בתסמונת.

תסמונת WAGR היא למעשה מחיקה / חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 11, באזור 11p13. לתסמונת וואגר 4 תסמינים שכיחים וחלק ניכר מהסובלים ממנה מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. ניתן לקרוא בהרחבה על תסמונת WAGR ממש כאן

פגיעה גנטית בכרומוזום 11 שעלולה להוביל לפגיעה מוחית

מחלת ICCA (Infantile Cerebral Cerebellar Atrophy) נגרמת ממוטציה בגן MED17, שגורמת לפגיעה במוח ובמוחון של התינוק הלוקה בה.

המחלה נפוצה בעיקר בקרב יהודי הקווקז, כאשר 1 מכל 20 מבני אוכלוסיה זו נושא את הגן הפגום, עם שכיחות מחלה של 1 ל-2000. גם מחלה זו עוברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית ולכן יש לבצע בדיקת נשאות אם שני בני הזוג הם ממוצא קווקזי.

הסיכוי להולדת ילד חולה כאשר רק אחד מבין הזוג ממוצא קווקזי הוא אפסי. התסמינים של התסמונת, אשר מופיעים מספר שבועות לאחר הלידה, הם בראש ובראשונה קושי בבליעה של התינוק, מה שמקשה עליו לקבל את הערכים התזונתיים הדרושים לו כדי לגדול ולהתפתח.

תסמינים נוספים הם אי שקט, בעיה בקיבוע ובמעקב המבט של התינוק, הקשתה של הגוף, טונוס שרירים מוגבר ופרכוסים. למרות שהריון לתינוקות עם התסמונות יכולים לעבור ללא ממצאים חריגים, לתינוקות עם מחלת ICCA יש היקף ראש קטן (מיקרוצפליה). כתוצאה מהמחלה, מתפתחת מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) חמורה.

מחלה נוספת הנגרמת מהפרעה בכרומוזום 11 היא מחלת אטקסיה טלנגיאקטזיה (AT), שהנה מחלה ניוונית של המוח והמוח הקטן. המחלה נפוצה יותר בקרב יהודים ממוצא יהודי צפון אפריקאי או תימני.

הגן הפגוע במחלה נקרא ATM ומאחר שהמחלה עוברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית, רק כאשר שני בני הזוג הם ממוצא זה, מומלץ לבצע בדיקה גנטית ספציפית לאיתור נשאות למחלה.

המחלה גורמת לפגיעה חמורה במערכת העצבים, בראש ובראשונה אטקסיה (תנועה והליכה לא יציבה) עד כדי אובדן כושר ההליכה, פגיעה בדיבור ובתנועות העיניים, פגיעה בכלי דם קטנים בעור ובעיניים, פגיעה במערכת החיסון שגורמת לזיהומים חוזרים בריאות וכן נטייה לפיתוח ממאירות.

אבחון הפגיעה בכרומוזום 11 כבר בתחילת ההריון

כפי שהסברנו, חלק ניכר מהפגיעות המוכרות במבנה של כרומוזום 11 אינן בהכרח תורשתיות, כך שלא ניתן לחזות ולאבחן אותם במסגרת בדיקות הסקר הגנטי שלפני ההריון.

חשוב שכל הורה בישראל ידע כי ניתן לאבחן מאות מוטציות גנטיות שונות ומשמעותיות באמצעות בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר, כבר בתחילת ההריון. מחובתו של רופא הנשים הפרטי ובמסגרת קופת החולים להסביר על כך למטופלות שלו, תמיד, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.

באמצעות הדגימה של סיסי השליה / מי השפיר באמצעות צ'יפ גנטי [הבדיקה הסטנדרטית מאז 2019] ניתן לאבחן מאות שינויים גנטיים שעלולים להוביל לפגיעות קשות בעובר והנן בעלות השלכות קשות על תפקודו, בריאותו ואיכות חייו של הלוקה בהם.

במקרה של אבחון מוטציה גנטית כאמור, ההורים לעתיד יופנו לקבלת ייעוץ גנטי ואז יקבלו הסבר מפורט אודות ההשלכות האפשריות של המוטציה שאובחנה, על מנת שיוכלו לשקול האם להמשיך בהריון או להפסיקו, בהתאם לצו מצפונם.

אי מתן הסבר מפורט להורים אודות החשיבות הרבה שבביצוע בדיקת מי שפיר כאמור, שוללת מהם הלכה למעשה כל אפשרות לקבל החלטה מודעת ובמידע מלא, לגבי נושא כה חשוב.

ההחלטה אם לעשות או להימנע מבדיקת מי השפיר היא החלטה אישית של כל אחת ואחד מאיתנו. החובה להסביר על הבדיקה מוטלת על רופא הנשים בכל מקרה - בכל הריון וללא יוצא מן הכלל ואם הרופא מפר את החובה הזאת, הרי שהוא מתרשל ושולל מההורים את זכותם הבסיסית ביותר.

אם התברר לראשונה רק לאחר הלידה כי הילד/ה שלך לוקה במוטציה גנטית שמקורה בכרומוזום 11 ורופא הנשים שליווה את ההריון לא הסביר על הבדיקה וחשיבותה, הרי שניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים בסכומי עתק ובשל רשלנות רפואית.

מתי רצוי לפנות לעורך דין?

בכל מקרה של אבחון פגיעה משמעותית במבנה של כרומוזום 11 או כל כרומוזום אחר, ראוי ורצוי לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין, על מנת לבדוק והלעריך את אופי הטיפול הרפואי שניתן לאם לאורך חודשי ההריון.

במידה ומהתיעוד הרפואי יתברר כי לא ניתן להורים הסבר מפורט לגבי בדיקת הצ'יפ הגנטי, סביר שניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כאמור.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג עשרות משפחות, הורים לילדים שאובחנו עם מוטציות גנטיות רק לאחר הלידה, מקום בו לא ניתן להם כל הסבר לגבי האפשרות לעבור בדיקות גנטיות נפוצות בזמן ההריון, בדיקות שהיו מאבחנות את אותן המוטציות כבר בשלבים הראשונים של ההריון.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה נושא.