ЧўЧ�ЧЁЧљ Ч�Ч�Чџ ЧўЧ�Ч�ЧЁ ЧЎЧ�ЧњЧЁ ЧЁЧ�ЧњЧ�Ч�ЧЄ ЧЁЧ�Ч�ЧђЧ�ЧЄ
דלג אל התוכן
שיחה אישית עם עו"ד אדרה רוט: 072-334-0001

עורכת הדין אדרה רוט, מתמחה בייצוג בתביעות על רקע גנטי בשל הפרת חובת היידוע במסגרת מעקב ההריון.

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד אדרה רוט מומחית ברשלנות רפואית

עו"ד אדרה רוט, בעלת ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

כל מה שאת צריכה לדעת על חיידק GBS בהריון ובלידה

מחבר: 15/01/2018 16:22

חיידק GBS הינו חיידק סטרפטוקוק מסוג Group B Strptococus.

מדובר בחיידק נפוץ שנמצא אצל אחת מכל 5 נשים בפי הטבעת, בנרתיק, או במערכת השתן. לרוב החיידק איננו בעייתי, כך שמי שנושאת אותו כלל איננה מודעת לקיומו בה, אך לעיתים הוא הופך לאלים ועלול לגרום לדלקת בדרכי השתן או ברחם.

במדינות רבות בעולם קיימת בדיקה שגרתית לכל אישה הרה, במטרה לאתר לגלות את החיידק. בישראל, נכון לחודש דצמבר 2017, על האישה ההרה לבקש מיוזמתה לעבור את הבדיקה מהרופא שמטפל.

ראוי להדגיש כי הדבקת העובר בחיידק עלולה להוביל לתוצאות קשות ביותר ולכן חשוב מאד לבצע את הבדיקה בכל מקרה. הימנעות מביצוע הבדיקה ו/או אי מתן טיפול הולם לאם הנשאית עלולים להוביל לתוצאות קשות ביותר ולהקים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד אנשי הצוות הרפואי.

כך לדוגמא, המרכז למניעת מחלות בארצות הברית (CDC) הוציא לפני שנים רבות הנחיה לבצע את הבדיקה לכל אישה הרה בכל מקרה, ולו על מנת למזער את האפשרות להדבקת העובר בחיידק המסוכן.

בהריון? חיידק ה-GBS עלול להדביק את היילוד!

נשים בזמן הריון הנושאות חיידק זה עלולות להדביק בו את היילוד, אם כי בשכיחות נמוכה מאד, פחות מאחוז אחד.

הדבקת היילוד מתרחשת לרוב במהלך לידה נרתיקית קרי, לידה שמתבצעת דרך תעלת הלידה, או בזמן ירידת מים בהעברה אנכית מהאם הנשאית. במקרים נדירים יותר האם הנשאית עלולה עלול להדביק גם את העובר במהלך ההריון, עוד לפני הלידה וזאת דרך מחזור הדם לשליה ודרך קרומי השליה, גם אם הם שלמים.

כאשר מדובר על ניתוח קיסרי אשר התרחש לפני שהיולדת החלה כבר בלידה פעילה דרך תעלת הלידה, לא קיים סיכון ההדבקה.

מתי הידבקות בחיידק ה-GBS עלולה לסכן את הרך הנולד?

ברוב במקרים היילוד שנדבק בחיידק יהפוך לנשא בלבד של החיידק, מבלי שהוא יחלה בפועל עקב ההידבקות.

כיום עדיין לא ידוע בוודאות מהם הגורמים אשר קובעים האם היילוד יהיה נשא בלבד של החיידק או שהוא יחלה בפועל, אולם כפי הנראה המדובר במידת האלימות של החיידק, משך הזמן שבו היילוד היה חשוף לחיידק, כמות החיידקים בהם נדבק היילוד, רמת הנוגדנים של האם לחיידק ומעברם ליילוד ורמת חוזקה של מערכת החיסון של היילוד.

כך לדגומא, לשאלה האם המדובר ביילוד פג או יילוד בשל יש חשיבות גדולה, שכן פגים חשופים הרבה יותר להדבקות בחיידקים ומחלות זיהומיות מסיבות ברורות.

במידה והילד יחלה בפועל עקב הידבקותו בחיידק, מצבו עלול להיות מסוכן מאד, מאחר והוא עלול ללקות בזיהום ספסיס, דלקת קרום המוח, דלקת ריאות, לסבול מבעיות התפתחותיות, בעיות נוירולוגיות ובמקרים קיצוניים אף חלילה, למוות.

למעשה, החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החיידק נחשב לגורם שאחראי למירב הזיהומים שמתרחשים אצל יילודים בגילאים של עד שבוע ימים, כאשר רוב הזיהומים מאובחנים כבר ביממה הראשונה לחייהם של היילודים.

לפי נתונים מארה"ב נכון לשנת 2016, קיימים בכ-1600 ילודים חולים בשנה, מתוכם 80 מקרי מוות, ועד 20% לקו בנכות התפתחותית ונזק קבוע לראיה ולשמיעה.

כיצד ומתי מתבצעת בדיקה לגילוי GBS?

הבדיקה הפשוטה מתבצעת באמצעות לקיחת תרבית מפי הטבעת ומהנרתיק של האשה ההרה, במרכזי קופות החולים ברחבי הארץ. לעיתים ניתן לזהות את הימצאות החיידק גם באמצעות תרבית שתן.

תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך מספר ימים והן רלוונטיות עד ל-5 שבועות מזמן ביצועה.

בדיקת ה-GBS מתבצעת במהלך השבועות 35–37 להריון. אין טעם לקחת לפני כן את התרבית, בשלבים מוקדמים יותר של ההריון, מכיוון שנשאות של החיידק עשויה להופיע ולהיעלם מספר פעמים במהלך ההריון, כך שגם אם הוא יחוסל בשלב מוקדם, הוא עלול להופיע שוב בהמשך.

באילו נסיבות נערכת הבדיקה בישראל?

בעוד שבארה"ב בדיקת לגילוי GBS מתבצעת כדבר שבשגרה אצל כל אשה הרה, בארץ היא איננה נכללת במסגרת הבדיקות השגרתיות שעל כל אשה הרה לעבור בהתאם להנחיות משרד הבריאות וזאת עקב שיעור התחלואה הנמוך יחסית בארץ על רקע הידבקות בחיידק זה.

יחד עם זאת, משרד הבריאות מאפשר לבצע את הבדיקה לכל אישה שמעוניינת בה. לפיכך, מי שמעוניינת לעבור בדיקת GBS, צריכה לבקש באופן יזום הפניה לביצועה מהרופא שמטפל בה, אם כי יש להיות מודעים לכך שרוב הרופאים אינם ממהרים לתת אותה לכל אשה, אלא לנשים בעלות גורמי סיכון בלבד.

גורמי הסיכון כוללים:

  • נשים שכבר ילדו בלידה קודמת יילוד שלקה בזיהום עקב חיידק GBS
  • נשים שבמהלך ההריון לקו בדלקת בדרכי השתן עקב חיידק GBS
  • פקיעת קרומים לפני שבוע 37
  • צירים לפני שבוע 37 הגורמים לשינויים ברורים בצוואר הרחם
  • חום של האם מעל 38 מעלות
  • ירידת מים מעל 18 שעות עד ללידה

יצויין כי נשים בעלות גורם סיכון מטופלות בכל מקרה באמצעות מתן אנטיביוטיקה וזאת ללא תלות בתוצאות התרבית.

חשוב: בקשי מרופא הנשים, האחראי על מעקב ההריון שלך, לבצע את הבדיקה ועמדי על זכותך גם אם הרופא אינו "נלהב" להפנותך לבדיקה.

כיצד מטפלים בנשים הרות שנושאות חיידק GBS?

הטיפול המקובל בנשים הרות שנושאות את חיידק ה-GBS הנו מתן טיפול אנטיביוטי לאשה ההרה לפני הלידה, וזאת על מנת לחסל מבעוד מועד את החיידק ובכך למנוע את הדבקת היילוד בחיידק בזמן הלידה.

לשם כך יש לתת לאם אנטיביוטיקה תוך ורידית לפחות 4 שעות טרם הלידה, שכן צריכות לעבור לפחות 4 ארבע שעות לפחות מרגע ההזרקה ועד ללידה על מנת שהטיפול יהיה אפקטיבי.

אם הלידה התרחשה לפני שכבר חלפו 4 ממועד מתן האנטיביוטיקה לאם, יקבל גם היילוד את אותו הטיפול. אין להסתפק במתן אנטיביוטיקה בכדורים, מאחר והם אינם מספיקים לחיסול החיידק.

סוג האנטיביוטיקה הנו ממשפחת הפניצילין, אם כי קיימות חלופות עבור נשים שאלרגיות לתרופה זו או עבור חיידקי GBS שעמידים בפניה.

כאמור, סיכון ההידבקות של היילוד בזמן הלידה הנו קטן מאד, פחות מ-1%, אולם מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי אף מוריד סיכון זה לכ־0.2%-0.1 בלבד.

כלומר, מדובר בטיפול יעיל למדי, אם כי יש לזכור שהוא עשוי למנוע התפתחות זיהום מוקדם אצל היילוד בתוך כשבוע מלידתו, אך לא זיהומים שנוצרו לאחר מכן.

עוד יש לזכור כי נשאות של חיידק GBS אינה מונעת לידה טבעית, אינה מונעת קבלת אפידורל וכן אינה מונעת הנקה של התינוק.

תביעת רשלנות רפואית בשל הדבקות העובר בחיידק GBS

במסגרת הליך ת"א 710/01 מוחמד אבו שארב אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, נדון תיק תביעת רשלנות רפואית שעסק בלידת תינוק פג בבית החולים הלל יפה בחדרה במהלך שנת 1991, במשקל 1,450 גרם, בשבוע ה-31 להריון אמו.

בגיל שנה וחודש, נערכו לתינוק בדיקות עקב איחור בהתפתחותו, מהן עלה כי הוא לקה בשיתוק מוחין קשה מסוג Spastic Diplegia.

הוריו של התינוק טענו כי הוא לקה בשיתוק המוחין עקב התרשלות הצוות הרפואי במסגרת הטיפול הרפואי שניתן לאם התינוק במהלך תקופת ההריון.

אמו של התינוק אושפזה בבית החולים פעמיים במהלך הריונה: בשבוע ה-28 ובשבוע ה-30. באשפוזה הראשון היא אושפזה במשך 3 ימים, במהלכם התגלה אצלה חשש לריבוי מי שפיר.

באשפוזה השני היא אושפזה למשך יום אחד בלבד, במהלכו נמצאה אצלה ירידה בפעילות הרחמית. בתום אשפוזה השני האם שוחררה לביתה, אך כבר למחרת היא חזרה אליו לצורך לידת בנה.

המומחה הרפואי מטעם ההורים טען בחוות דעתו כי היה מקום לסווג את האם במהלך המעקב אחר הריונה כשייכת לקבוצת הריון בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, וזאת לאור שלוש ההפלות שהיא עברה בעבר וריבוי מי השפיר שנמצאו בהריונה עם התינוק.

בהתאם לכך, היה על הצוות הרפואי לא לשחרר את האם לביתה, אלא לתת לה טיפול מניעתי למניעת סיבוכי פגות אפשריים עקב לידה מוקדמת, ובין היתר ליטול תרביות מהנרתיק שלה לזיהוי גורמי זיהום הידועים כעלולים לגרום לפקיעה מוקדמת של קרומים ובכלל זה חיידק ה-GBS.

לעומת זאת, המומחה הרפואי מטעם בית החולים טען כי לא היה כל מקום ליטול דגימה מהנרתיק של האם לשם זיהוי מזהמים ידועים, לרבות לצורך אבחון חיידק GBS, שכן בשנת 1991 לא היה מקובל לקחת תרבית מן הנרתיק כבדיקת סקר למניעת לידה מוקדמת או לטיפול באנטיביוטיקה וכך גם לא מקובל כיום.

בנוסף, מתן אנטיביוטיקה כנגד חיידק GBS מיועד למניעת זיהום בזמן שהעובר עובר בתעלת הלידה ולא כדי למנוע לידה מוקדמת אפשרית שלו.

מומחה רפואי נוסף שהעיד מטעם בית החולים טען בחוות דעתו כי 10%-5% מכלל הפגים שנולדים במשקל נמוך מ- 1,500 גרם עלולים לפתח שיתוק מוחין בדרגות חומרה שונות וכי קיימת קבוצה לא מבוטלת של פגים שמהלך אשפוזם היה תקין לחלוטין והם בכל זאת יפתחו נזק מוחי עקב חוסר בשלות של אזורי מוח שונים, הנפגעים בשל הספקת דם לקויה, שטרם בשלה.

עוד ציין אותו מומחה רפואי בחוות דעתו כי דווקא היה חשד שהאם לקתה בזיהום מחיידק GBS במי השפיר ועל כן היא טופלה באנטיביוטיקה, וזאת על מנת להגן עליה ועל התינוק. יחד עם זאת, הוא גם הוסיף וקבע כי סביר להניח שהנזק לעובר הופיע עוד לפני שהוחל הטיפול האנטיביוטי.

בפסק דינו, קבע בית המשפט כי בעת קבלת האם בחדר הלידה ניתנה הוראה לבצע לה מספר בדיקות, לרבות משטח מצוואר הרחם ובדיקת CRP. תוצאת התרבית מצוואר הרחם היתה כי קיים חיידק GBS.

המצאות חיידק ה-GBS בתרבית הווגינאלית תומכת באפשרות של זיהום שגרם לנזק בחומר הלבן של המוח, אולם מכיוון שהתרבית נלקחה סמוך לאחר קבלת האם בחדר הלידה, אזי קיימת הסתברות לפיה זיהום זה כבר היה קיים בעת שהגיעה לחדר הלידה.

בסופו של דבר החליט בית המשפט לדחות את התביעה, בין היתר בהסתמך על הקביעות לפיה קיימת הסתברות שהאם לקתה בזיהום עוד לפני שהתקבלה בחדר הלידה וכי אחוז מסוים של פגים עלולים לפתח שיתוק מוחין מבלי שהרפואה מסוגלת להסביר זאת.

קראו עוד: על מקרים של סיבוכים בלידה

חשוב לבדוק ויותר חשוב לטפל באם הנושאת את חיידק ה-GBS

לאורך השנים האחרונות טיפל עורך הדין עופר סולר במספר תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל נזקים חמורים לעובר, שנולד לאם נשאית GBS ונדבק ממנה במהלך הלידה.

ישנם מקרים בהם אנשי הצוות הרפואי לא העניקו לאם הנשאית טיפול רפואי הולם, בהגיעה לבית החולים לפני הלידה ולמרות שבתיקה הרפואי נכתב במפורש כי החיידק אותר בבדיקות שעברה. ישנם מקרים שגם לאחר לידה תקינה, חלה לפתע הדרדרות במצבו של הרך הנולד וחולפות שעות ארוכות עד שהרופאים מאתרים את הזיהום בגופו ומעניקים לו טיפול ראוי.

בלא מעט מקרים בהם חל עיכוב במתן טיפול לעובר, נגרמים לעובר נזקים נוירולוגיים משמועתיים ביותר עד כדי שיתוק מוחין ולעיתים הזיהום מוביל לפטירתו של העובר שעות או ימים ספורים לאחר הלידה.

בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית או חוסר וודאות מצד ההורים, מומלץ בהחלט לפנות להתייעצות עם עורך דין ולבדוק את נסיבות מעקב ההריון, הבדיקות שנערכו לאם ההרה ונסיבות הלידה וההידבקות בחיידק ה-GBS.

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (17)

5 stars - based on 17 reviews

קראו עוד

סגור

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

"אי אפשר שלא להגיד תודה, עוד הפעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים של הילד. האמנת מהרגע הראשון וניצחנו. קיבלנו פיצויים הרבה יותר גבוהים מהציפיות, בזכותכם"

ד.מ. סביון

"עו"ד אדרה רוט היקרה, אין מספיק מילים לתאר את הטיפול המקצועי והמסור שקיבלנו ממך לאורך 3 וחצי השנים האחרונות, בהן ניהלת תביעה מול בית חולים העמק בתבונה ובהצלחה רבה. עמדת לצדינו, את וצוות המשרד, תמיד ובכל עניין עד שהשגת את המטרה והפיצויים הראויים"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך מספר ימים לאחר שהילד אובחן עם פגיעה גנטית נדירה בכרומוזום 15. את היית זו שחשפה שהרופא שליווה את ההריון התרשל במילוי החובות שלו. היינו המומים. 22 חודשים אחרי, השגת לילד פיצויים שיעזרו מאד להבטיח את העתיד שלו. תודה מכל הלב"

בני הזוג בצרה

"קיבלנו המלצה על עורכת הדין אדרה רוט, ובחרנו בה לייצוג בתביעת רשלנות רפואית בגלל שהרופא לא אמר לנו שאפשר לעבור בדיקות גנטיות בהריון. אחרי מאבק משפטי לא פשוט מול קופת החולים, זכינו בפיצויים של כמה מיליוני שקלים ורצינו להגיד תודה ולהמליץ"

ב.פ. בני ברק

"עו"ד אדרה רוט ייצגה אותנו בתביעת רשלנות רפואית על רקע גנטי, כנגד גניקולוג בכיר וקופת חולים מכבי. זכינו להכיר מקרוב עורכת דין מנוסה, שעומדת בראש צוות מנוסה, שליווה אותנו בהליך המשפטי, דרך מומחים רפואיים ועד לפשרה מכובדת וראויה שאליה הגענו מול הנתבעים"

ל.ע יישובי הגולן

06 בנובמבר 2024

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכי הדין הבכירים בישראל בתחום הרשלנות הרפואית עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית ונותנים ה...

קרא עוד

05 בדצמבר 2024

חשוב לדעת: אבחון ילד/ה...

ישנם בהחלט מקרים שבהם ניתן יהיה לבסס עילה לתביעת רשלנות רפואית, לאחר אבחון ילד על הרצף האוטיסטי ב...

קרא עוד

05 בדצמבר 2024

אי אבחון מחלות שלד גנט...

מה ניתן לעשות עם הרופא לא אבחן מחלת שלד גנטית בעובר או במקרה שהרופא לא אבחן פגם בשלד של העובר בעת...

קרא עוד

05 בדצמבר 2024

עיכוב בגדילה התוך רחמי...

פיגור בגדילת העובר שברחם מצריך מעקב רפואי קפדני לאורך חודשי ההריון והגם שהמדובר על תופעה נפוצה, ח...

קרא עוד

05 בדצמבר 2024

הילד/ה שלך אובחנ/ה עם ...

1 מכל 10 ילדים מוגדר עם עיכוב התפתחותי, כאשר ברוב המקרים הילד ידביק את קצב ההתפתחות כמו שאר בני ג...

קרא עוד

05 בדצמבר 2024

לדעת יותר על הרדמה לפנ...

כל מה שחשוב לדעת על הרדמה לפני טיפול רפואי או ניתוח: איך בוחרים את סוג ההרדמה הנדרש? מה הם הסיכונ...

קרא עוד

05 בדצמבר 2024

סיבוכי שליה ובעיות בתפ...

השליה מתפתחת בצמוד לעובר ותפקידה לאפשר חילוף חומרים מהאם לעובר, להפריש הורמונים ולהגנה על העובר. ...

קרא עוד

09 בדצמבר 2024

מדריך להגשת תביעת רשלנ...

מדריך מלא להגשת תביעות רשלנות רפואית - כל מה שצריך לדעת לפני הגשת תביעה בגין נזקי רשלנות...

קרא עוד

09 בדצמבר 2024

הרופאים לא אבחנו אקסטר...

עורכת הדין אדרה רוט מסבירה אודות מקרים חמורים שבהם הרופאים לא אבחנו אקסטרופיה של השלפוחית במהלך מ...

קרא עוד

09 בדצמבר 2024

לידת פג: כל מה שחייבים...

כל מה שחשוב לדעת על לידת פג כולל תשובות לשאלות נפוצות, סיכונים וסיבוכים אפשריים. עוה"ד עופר ...

קרא עוד

09 בדצמבר 2024

עברת גרידה לצורך הפסקת...

לאורך השנים טיפל משרדה של עו"ד אדרה רוט במספר תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל נזקים שנגרמו ב...

קרא עוד

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 09-7487779

מתחם מיקסר, דולב 4 רעננה