עורכי הדין שלנו עונים לשאלות נפוצות

רשלנות רפואית הנה סטיה מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים אשר גרמה לנזק למטופל. בפסיקת בתי המשפט הגדירו לעיתים רופא רשלן כרופא אשר אינו פועל כרופא סביר ובשל פעולתו זו נגרם נזק למטופל.

חשוב להבין כי לא כל טעות באבחנה או בחירת טיפול לא מוצלחת הינה בהכרח רשלנות רפואית, לרופא מותר לטעות ולא כל טעות שלו, אפילו כזו שגרמה נזק, היא בהכרח רשלנות שמזכה בפיצוי.

יחד עם זאת אם מתברר כי בחירת האבחנה השגויה, או הטיפול הלא מתאים נגרמו בשל מחדלים או מעדים של הרופא אשר רופא סביר לא היה עושה, כמו למשל אי ביצוע בדיקה חיונית או התעלמות ממצאים, אזי יתכן כי יקבע כי מדובר ברשלנות רפואית.

בדרך כלל הצעד הראשון והנכון במקרה של חשד לרשלנות רפואית הינו פניה בהקדם אל עורך דין מנוסה ומקצועי בתחום הרשלנות הרפואית.

עורך הדין לאחר בחינת סיפור המקרה והתיעוד שבידי הפונה יוכל לסייע בידי הפונה לקבל את מלוא התיעוד הרפואי החשוב ולהפנות אותו למומחה הרפואי המתאים להערכת המקרה.

אנשים אשר סוברים כי נפגעו בשל רשלנות רפואית ממהרים לעיתים לבצע פעולות ללא התייעצות עם עורך דין ופעולות אלו עלולות לחבל בתביעת רשלנות רפואית בהמשך – כך למשל רצוי מאד לא לשלוח מכתבי תלונה לגורמים המטפלים או למשרד הבריאות, לא לקיים פגישות עם עורכי דין או מנהלי סיכונים מצד הגורמים הרפואיים ללא ליווי משפטי ובוודאי שלא לחתום על מסמכים ללא התייעצות עם עורך דין מטעמכם.

חלק גדול מתביעות הרשלנות הרפואית עוסק בטיפולי שינים שונים אשר גרמו לנזק בשל התרשלות של הרופא, טיפולי שיניים הם טיפולים נפוצים שכמעט כל האוכלוסייה בשלב זה או אחר נזקקת לה.

ענף אחר של הרפואה אשר בו שכיחות תביעות רשלנות רפואית הנו ענף המיילדות והגניקולוגיה בפרט בכל הקשור לניהול נכון וראוי של ההריון והלידה.

בשנים האחרונות עם ההתפתחויות הטכנולוגיות והבדיקות החדשות מוגשות יותר תביעות בתחום הגנטיקה – טעויות בפענוח הבדיקות הגנטיות, אי הפניה לבדיקות מתאימות והיעדר יידוע על אפשרויות לבדיקות מתקדמות שיכלו לגלות בעיות בפרט אצל העובר בעת ההריון.

הנושא של מועד התיישנות התביעה הפך להיות מורכב יותר נוכח פסיקות של בית המשפט העליון ואולם כלל האצבע הינו כי יש להגיש את התביעה בתוך 7 שנים ממועד ההתרשלות.

במקרים מסויימים בהם המטופל לא היה מודע לכך שניתן לו טיפול רשלני והנזק התגלה בשלב מאוחר יותר ניתן להאריך את מודע ההתיישנות לשבע שנים ממועד גילוי הנזק ועד 10 שנים ממועד ההתרשלות.

חשוב להבין כי מדובר בנושא מורכב משפטית ולכן מומלץ בכל מקרה של ספק להתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין מנוסה בנוגע לכל תביעה.

בתביעות בגין הולדה בעוולה אשר עוסקות באי אבחון בעיה או מחלה בעובר בהריון בשל רשלנות רפואית ואי מתן אפשרות להורים לבחור האם להמשיך את ההריון עילת התביעה מתיישנת לרוב עם הגיע הילד שנולד פגוע בגיל 7 שנים ויש להגיש את התביעה לבית המשפט טרם מועד זה.

בתביעות בגין פגיעה בלידה עצמה כמו תשניק בלידה או שיתוק על שם ארב או ניתן להגיש תביעה בשם הילוד עד הגיעו לגיל 25 שנה אולם גם בנושאים אלו רצוי מאד להגיש את התביעה בטרם ימלאו לילד 7 שנים כדי שניתן יהיה לקבל פיצוי גם עבור נזקי ההורים.

חשוב להבין כי ביסוס תביעת רשלנות רפואית עלולה לקחת חודשים ארוכים מאד ולכן מומלץ לפנות אל עורך דין בהקדם ולא להמתין.

העלות העיקרית בביסוס תביעת רשלנות רפואית הינה חוות הדעת הרפואיות התומכות בתביעה. בהתאם לחוק לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת רפואית התומכת בתביעה הן בנושא ההתרשלות והן בנושא הנזק והקשר הסיבתי להתרשלות.

לאחר איסוף התיעוד הרפואי עורך הדין פונה בשם הלקוח למומחה רפואי מתאים לתחום התביעה על מנת שזה יעריך על בסיס התיעוד הרפואי אם אכן יש רשלנות רפואית לרוב התייעצות זו כרוכה בתשלום למומחה הרפואי.

ככל שהמומחה הרפואי סבור לאחר עיון בתיעוד כי אכן יש התרשלות בטיפול יש צורך לקבל ממנו חוות דעת רפואית מלאה הקובעת מהי ההתרשלות ומהו הנזק שנגרם בעקבותיה, חוות דעת כזו כרוכה בתשלום למומחה ובחלק מהמקרים מדובר בסכומים ניכרים.

בחלק מהתביעות יש צורך ביותר מחוות דעת אחת, למשל בתביעות בגין הולדה בעוולה או רשלנות בלידה. חוות דעת מביטוח לאומי או רישומים מקופת חולים לא יכולים להיות תחליף לחוות דעת רפואית פרטית.

שימו לב כי בתביעות רשלנות רפואית שכר הטרחה של עורך הדין משולם רק בסוף ההליך, באחוזים מגובה הפיצויים שיפסקו לנפגע/ת.

חישוב גובה הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית אינו עניין פשוט והוא מצריך נוסחה המשקללת בתוכה את היקף הנזק, שיעור הנכות של הניזוק, משמעותה התפקודית של הנכות לניזוק, נתוניו של הניזוק טרם הרשלנות למשל גילו, שכרו ועוד נתונים דוגמת מידת הסיכויים שטענות התביעה תתקבלנה אל מול טענות ההגנה.

זו הסיבה מדוע לעיתים בשלבים ראשונים של הטיפול בתביעת רשלנות רפואית קשה להעריך בצורה מדוייקת את גובה הפיצויים הצפוי.

על מנת לבסס תביעת רשלנות רפואית יש כאמור לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולקבל חוות דעת רפואיות התומכות בטענות התביעה, הליך זה לבדו עלול להתמשך מספר חודשים ורק בסופו ניתן לגבש כתב תביעה ולהגישו לבית המשפט.

לאחר הגשת התביעה לצד הנתבע יש זכות לאסוף בעצמו את התיעוד הרפואי המלא של התובע ולפנות לקבלת חוות דעת רפואיות מה שגם בדרך כלל מתמשך כחצי שנה לכל הפחות.

אם לאחר קבלת חוות הדעת מטעם הנתבע (ההגנה) מתנהל מו"מ בין הצדדים על הסכם לסיום התיק או לחלופין מבקשים לקבל את הצעת בית המשפט לסיום התיק הרי שסיום התביעה בפרק זמן של כשנתיים וחצי עד שלוש שנים מהגשתה הינו שכיח וכמובן שעלולים להיות עיכובים שיאריכו מועד זה.

במקרה בו התביעה מתנהלת עד לקבלת פסק דין, התיק עלול לארוך גם שנים מעבר לכך.

הכלל הראשון שכדאי להקפיד עליו בתביעות רשלנות רפואית הינו לפנות אל עורך דין מנוסה אשר עוסק כתחום עיסוק עיקרי ורצוי בלעדי בתביעות רשלנות רפואית. עורך דין המתמקצע בתחום תביעות הרשלנות הרפואית יהיה בסבירות גבוהה מנוסה יותר בתחום זה מאשר עורך דין שעוסק בעוד תחומים.

כמובן שיש צורך להתרשם מעורך הדין בפגישה במשרדו ולנסות להבין ממנו כיצד הוא רואה את התיק, כיצד הוא מציע לבררו וחשוב לא פחות להתרשם מהכימיה ביניכם לבין עורך הדין.

הטיפול בתביעת רשלנות רפואית כאמור אינו טיפול קצר מועד וחשוב כי תרגישו בנוח עם עורך הדין. נושא שכר הטרחה של עורך הדין חשוב כמובן ומרבית עורכי הדין בתחום גובים שכר באחוזים מסכום הפיצוי אולם במקרה זה הזול אינו תמיד בהכרח המועדף.

עורך דין מנוסה יתמחר את שירותיו בהתאם ויתכן ששכר טרחתו יהיה גבוה מעט יותר ממתחריו אולם יש סיכוי סביר כי גם התוצאה בסופו של דבר תהיה טובה יותר והפיצוי יהיה רב יותר בידי עו"ד מנוסה ומוערך.

תוכלו לקרוא כאן איך לבחור עורך דין מומחה לייצוג בתביעה

נתחיל ונסביר כי ברוב המקרים לא נקבל הודאה באשמה, שכן הרופאים ושולחיהם לרוב יכחישו כי התרשלו במילוי תפקידם.

הוכחת רשלנות רפואית עוברת כאמור דרך איסוף מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים שיוכל לבחון את המקרה, את התיעוד ואת התובע במקרה הצורך ולהעריך אם אכן היתה התרשלות הטיפול שגרמה לנזק ומה היקף הנזק שנגרם.

המקרים בהם רופא מודה בכך שהתרשל בטיפול הנם יוצאי דופן ונדירים בפרט כאשר ניהול תביעת רשלנות רפואית נעשה בדרך כלל בידי עורכי דין הממונים לרופא או למוסד הרפואי בידי החברה המבטחת אותם בביטוח אחריות מקצועית.

על מנת להוכיח כי היתה רשלנות רפואית מסתמכים על חוות דעת רפואית ולעיתים יותר מאחת ופונים להליך משפטי, שם יש להוכיח את הטענה לרשלנות לפי סדרה של כללים הקבועים בפקודת הנזיקין.

קראו בהרחבה על הוכחת קשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית

ההחלטה את מי לתבוע מתקבלת לאחר שנאסף מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי לתביעה ונערך יעוץ עם מומחה רפואי מתאים אשר עורך הדין מפנה את התובע אליו.

לעיתים התובע בתחילת ההליך סבור כי גורם פלוני הוא האחראי לנזקיו והוא זה שהתרשל בטיפול בו ואולם עם קבלת מלוא המסמכים ועריכת התייעצות עם מומחה רפואי מתברר כי יש עוד גורם רפואי שהתרשל או שהאחריות מוטלת בכלל על גורם רפואי שונה, למשל הגורם שביצע את הבדיקות או פענח אותם.

בכל מקרה, עורך הדין שייצג אותך יפעל להגשת התביעה כנגד כל הגורמים המעורבים ולעיתים יהיו אלה הרופא, אחד או יותר, קופת החולים ובית החולים שבו התבצע הטיפול הרשלני. במקרים לא מעטים נפסק כי ישנם כמה גורמים שאחראיים לנזק שנגרם למטופל, שאז כולם יחד ישאו בתשלום הפיצויים שיפסקו לזכות התובע.

קראו בהרחבה על חלוקת האחריות בין המעורבים בתביעה

לא. ככל שמדובר בטיפול שניתן במסגרת גוף דוגמת קופת חולים הרי שכמעט בכל המקרים אותו גוף במסגרתו בוצע הטיפול אחראי למעשיו ופעולותיו של הרופא אשר פעל במסגרתו ולכן אין צורך להגיש תביעה אישית כנגד הרופא הספציפי שטיפל בתובע.

כך הדבר בדרך כלל גם במקרים של רשלנות בבית חולים.

במקרים של טיפול פרטי לעיתים כן יש צורך לתבוע באופן אישי את הרופא או כאשר לא ברור האם הרופא שטיפל בתובע אכן שייך או מבוטח בגוף הרפואי שבמסגרתו ניתן הטיפול למשל רופאים עצמאים בקופות חולים וכדומה.

חד משמעית כן, לפי החוק חל איסור על קופת החולים לסרב לבטח מטופל ו/או לסרב לטפל בו בוודאי שלא על רקע תביעה שהוגשה כנגדם.

מניסיוננו אנו, במרבית המקרים לא חל כל שינוי באופי הטיפול שקיבלו מבוטחים בקופת חולים או בבית חולים בעקבות תביעה שהגישו ולעיתים הטיפול אף הפך זהיר וטוב יותר.

אין מניעה לפיכך מלהמשיך ולהיות מטופלים בגוף הנתבע גם לאחר הגשת התביעה.

כדאי ומומלץ במקרים של חשד לרשלנות רפואית להשאיר את נושא בחירת המומחה הרפואי לעורך הדין שמטפל בתביעה.

חלק מהנפגעים מרשלנות רפואית סבורים בטעות כי מוטב שיגיעו לעורך הדין כאשר יש בידם כבר הערכה של מומחה רפואי או חוות דעת מלאה. במקרים אלו בשל חוסר נסיון עלולים התובעים לפנות למומחה לא מתאים או כזה אשר עדותו לא התקבלה בעבר על די בית המשפט או בוקרה בחריפות ואז יתברר שהוציאו כספים לריק.

עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית יוכל להפנות אתכם למומחה הרפואי המתאים ביותר למקרה שלכם.

כך לדוגמא, משרדנו נמצא בקשרי עבודה טובים במיוחד, עם טובי המומחים הרפואיים בישראל בכל תחום רפואי. אנחנו מכירים את המומחים שחוות דעתם נחשבת במיוחד בבית המשפט, את אלה שיודעים לעמוד על דוכן העדים ולתת עדות תומכת לחוות דעתם הכתובה ואת אלה שבסוף היום "עושים את ההבדל" לטובת התובעים.

כותרות העיתונים מבשרות לעיתים על הגשת תביעת רשלנות רפואית בסכום גבוה במיוחד, המדובר בטעות נפוצה שכן למעשה כאשר מוגשת תביעת רשלנות רפואית הסכומים הנקובים בתביעה הנם לעבר בלבד מה שנקרא בשפה משפטית נזק מיוחד ואילו הנזקים לעתיד (נזק כללי) שהם לרוב הסכומים העיקריים בתביעה לא ננקב לגביהם סכום בתביעה לפי החוק.

מכאן שתביעת רשלנות רפואית בעת הגשתה אינה כוללת 'שורת תחתונה' מבחינת סכומי הפיצוי המבוקש.

אם התביעה מוגשת לבית משפט השלום הרי שסכומה מוגבל עד ל–2.5 מיליון ₪ שכן זהו גבול סמכותו של בית המשפט וככל שהתביעה מוגשת לבית המשפט המחוזי הרי שסמכותו הנה מעל 2.5 מיליון ₪.

לא בהכרח ובחלק גדול מהמקרים לא.

חלקן העיקרי של תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בסופו של דבר בהסדר בין התובעים לנתבעים, במסגרת גישור או פשרה, מבלי שניתן פסק דין המכריע בתביעה אולם כאמור לאחר הגשת התביעה לבית המשפט והליכים לא קצרים של חוות דעת מטעם הנתבע ועוד.

כאשר התביעה מסתיימת בבית משפט אולם טרם מתן פסק דין בהסדר כלשהו בין הצדדים התובע ועדיו לא צריכים להעיד ולהיחקר בבית המשפט. הסכם הפשרה / גישור יקבל תוקף פורמלי של פסק דין בבית המשפט, בפעולה שאותה מבצע עורך הדין המייצג אותך.

ברוב המכריע של המקרים לא.

כאשר אדם נפגע בשל רשלנות רפואית לעיתים הוא זכאי לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי בשל נכותו שנגרמה עקב הרשלנות.

בחישוב הפיצויים אשר על הנתבע לשלם לתובע נלקחים בחשבון סכומים אלו שמשולמים על ידי הביטוח הלאומי ומקוזזים מסכום הפיצוי שישלם הנתבע כדי שהתובע ימשיך לקבל את גמלאות הביטוח הלאומי.

כאמור לכן בדרך כלל תביעת רשלנות רפואית לא פוגעת ולא תפגע בגמלאות הביטוח הלאומי ולעיתים חוות הדעת הרפואיות שמוגשות במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית יכולות גם לשמש את הנפגע בהליך אל מול הביטוח הלאומי לקבלת נכות ו/או החמרה.

קראו בהרחבה על קיזוז תשלומי הביטוח הלאומי מסכום הפיצויים שיפסק

לא. לפי פסיקת בתי המשפט תביעות רשלנות רפואית כמו תביעות נזקי גוף אחרות שם התובע מופיע במסמכי בית המשפט כ-'פלוני' וכך גם במסמכים המפורסמים באינטרנט וזאת על מנת למנוע זיהוי וחשיפת פרטים רפואיים.

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש צורך לאסוף את התיעוד הרפואי של התובע הרלבנטי לתביעה ובדרך כלל זה נעשה על ידי חתימה של התובע על טופס ויתור על סודיות רפואית.

רצוי ומומלץ כי התובע ישתף את עורך דינו במידע רפואי רלבנטי לתביעה.

לאחר הגשת התביעה גם לנתבע באמצעות עורכי דינו יש זכות לקבל את התיעוד הרפואי של התובע וזאת באמצעות חתימה של התובע על טופס ויתור על סודיות רפואית.

הגשת תביעת רשלנות רפואית בשם אדם שנפטר תצריך קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה בידי יורשיו. צו זה יקל על איסוף התיעוד הרפואי של המנוח.

הגשת תביעה בשם חלק מהיורשים במקרה של מחלוקת בין היורשים או היעדר שיתוף פעולה הנה בעייתית ועלולה לעורר קשיים.

קבלת פיצוי בשל רשלנות רפואית בשם מנוח תותנה תמיד בקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.

כן בהחלט.

תביעות רשלנות רפואית כנגד מספר גופים מטפלים הינן שכיחות למדי שכן לעיתים התרשלות אצל גורם רפואי מסויים, כמו למשל התרשלות באבחנה, מתמשכת הלאה בטיפול אצל גורמים רפואים נוספים.

בחלק מתביעות הרשלנות הרפואית הגורם הרפואי הנתבע בוחר לשלוח הודעת צד ג' כנגד גורם רפואי נוסף אחר שהיה שותף או נטל חלק בטיפול.

הודעת צד ג' היא מעין תביעה בתוך תביעה של הנתבע כנגד גורם אחר שלישי בה טוען הנתבע כי אם יחוייב לשלם לתובע בתביעה העיקרית הצד השלישי מריך לפצות את הנתבע על הסכומים בהם יחוייב הנתבע עבור נזקי התובע.

לא.

פיצויים בגין נזקי גוף פטורים ממס בין אם הניזוק הינו שכיר ובין אם הוא עצמאי.

בסבירות גבוהה מאד לא.

גם במקרים בהם מוגשת תביעה כנגד רופא באופן אישי בשל טיפול רפואי פרטי למשל הרי שמרבית הרופאים דואגים לבטח את עצמם בביטוח אחריות מקצועית והביטוח הוא זה אשר נושא בעלויות הפיצוי.

המקרים בהם אין לרופא ביטוח אחריות מקצועית נדירים למדי.

כן, אך מקרים אלו פחות שכיחים.

לרוב תביעות רשלנות רפואית הינן מורכבות ודורשות כאמור חוות דעת רפואיות ולכן גם מוגשות לבית המשפט. המקרים בהם ניתן לקבל פיצוי ממשי על התרשלות בטיפול ללא תביעה הינם יוצאי דופן ויחסית נדירים.

המדובר בדרך כלל ברשלנות מאד בוטה וחד משמעית אשר אין כל דרך לטעון כנגדה ואז יתכן מו"מ ענייני עם חברת הביטוח המבטחת את הגוף הרפואי שהתרשל בביטוח אחריות מקצועית.

במקרים של רשלנות רפואית שהותירה נזק לא גדול שאינו מצדיק כלכלית תביעה בבית המשפט על העלויות הכרוכות בה ניתן לשקול לנסות ולקבל פיצוי באמצעות מכתב דרישה על ידי עורך דין.