פגיעה במבנה של כרומוזום 5
מבין 23 זוגות הכרומוזומים ביניהם מתחלק כל המידע הגנטי שלנו, לכל כרומוזום חשיבות ייחודית רבה ושונה.
בסקירה שלפניך נסביר בהרחבה אודות המבנה של כרומוזום 5 ובעיקר על שינויים במבנהו, שעלולים לגרום בין השאר לתסמונות גנטיות מורכבות ונדירות.
כמו כן נסביר אודות מגוון האפשרויות הזמניות לביצוע בדיקות גנטיות מתקדמות, עוד בשלבי ההריון הראשונים ובמסגרת מעקב הריון שגרתי, בכדי לאבחן שינויים אפשריים במבנה כרומוזום 5.
מבוא לגנטיקה
איך היתם מסדרים 30,000 גנים שנכתבו על ידי 3 מיליארד אותיות? זו לא חידה מתמטית אלא סוד החומר התורשתי שלנו, הלוא הוא ה-DNA.
ממש כמו כרכי אנציקלופדיה שונים שממוספרים כרך אחר כרך, גם הגנים שלנו מסודרים על גבי כרכים ולייתר דיוק, 23 זוגות כרכים כאלה שנקראים כרומוזומים.
22 מהזוגות ממוספרים מהגדול לקטן והזוג האחרון זכה לקבל אותיות משלו, כיוון שהוא זוג כרומוזומי המין שלנו: XX הוא הזוג הנשי, ו-XY הוא הזוג הגברי.
לכרומוזומים מבנה דומה שמורכב מזרוע קצרה (p) וזרוע ארוכה (q).
בניגוד לכרכי אנציקלופדיה, הערכים שנמצאים בתוך הכרומוזומים אינם מסודרים לפי ההגיון. רק ב-2003 הצליחו לרצף את הגנום כולו בפרויקט הגנום האנושי והיו מסוגלים לקרוא לראשונה את הערכים הללו.
גם לאחר ההצלחה חסרת התקדים הזו, נותרו שאלות רבות, ובין השאר: עכשיו כשהצלחנו לקרוא את הגנום, מה הוא בעצם אומר?
שאלות אלו מעסיקות את עולם הגנטיקה, שהתקדם רבות בהבנה של הכרומוזומים, הגנים ורצף הדנ״א כולו, כמו גם במגוון בדיקות גנטיות מתקדמות הזמינות עבור כולנו.
החמישי בגודלו הקטן בצפיפותו
מתוך 22 הזוגות הממוספרים, מיקומו הגבוה של כרומוזום 5 ברשימה מרמז על כך שמדובר בכרומוזום גדול למדי. כלומר, מספר האותיות שהוא מכיל עומד על כ-181 מיליון בסיסים.
אולם בפועל מספר האותיות הרב הזה מקודד למספר קטן יחסית של גנים. על גבי כרומוזום 5 יש אזורים רבים שאינם מקודדים. קיימים הסברים אבולוציוניים שונים לחשיבות, או לכל הפחות לסיבה שעומדת מאחורי השימור של אותם אזורים אשר לכאורה נראים חסרי משמעות.
מספר הגנים שזוהו על גבי כרומוזום 5 נע סביב 900, כאשר מקורות מידע שונים נוקבים במספרים שונים, בין היתר כי גילויים עדכניים משנים את המספר הזה כל הזמן.
הגנים הללו אחראים על מגוון רב של תפקידים בתא ולכן אין זה מפתיע שמחלות גנטיות שונות בתכלית מערבות בין היתר את כרומוזום 5.
שינויים אלה יכולים להתרחש לפני הלידה ולהוביל לתסמונות שונות. מנגד, שינויים אלה (מוטציות) יכולים להיווצר גם במהלך החיים. מוטציות כאלה נפוצות בסוגים שונים של סרטן הדם, שנגרמים בין היתר בגלל שינויים בכרומוזום 5.
שינויים מבניים בכרומוזום 5 מובילים לתסמונות נדירות
כרומוזומים הם דרך יעילה ונוחה לארגן את החומר התורשתי שלנו כך שמידע לא ילך לאיבוד. עם זאת, המבנה של הכרומוזומים עלול להפגע בכל שלב כך שמידע חשוב הולך לאיבוד או לחלופין, נוצרים עותקים עודפים של חלק מהמידע, דבר שמתבטא במגוון מחלות גנטיות הנקראות גם הפרעות כרומוזומליות.
אילו שינויים כרומוזומליים יכולים להתרחש בכרומוזום 5 וכיצד הם באים לידי ביטוי?
נביא כמה דוגמאות שעולם הגנטיקה מכיר כיום:
- תסמונת קרי דו שה – תסמונת נדירה זו נגרמת בגלל מחיקה של אזור בזרוע הקטנה של כרומוזום 5 (הנקראת גם 5p). פירוש שמו, שמגיע מצרפתית, הוא ״יללת החתול״ – כיוון שילדים עם תסמונת זו בוכים בכי גבוה, דומה ליללות חתול. הם סובלים גם מחולשת שרירים, קשיים שפתיים, עיכוב התפתחותי ומראה פנים אופייני.
- תסמונת סוטוס – מחיקה קטנה של אזור על גבי הזרוע הארוכה של כרומוזום 5 – באפן ספציפי, האזור 5q35 – מובילה לסינדרום נדיר זה, שבו לילדים יש גדילה מוקדמת מחד לצד עיכוב בהתפתחות המוטורית מאידך.
- הכפלה של הזרוע הקצרה (5p) – לא רק מחיקות, אלא גם עודף של מבנה הכרומוזום יכול להוביל לתסמונת זו. היא מערבת את מבנה הגולגולת, עצמות האצבעות והתפקוד השכלי של ילדים בעלי 3 עותקים, במקום 2 עותקים בלבד, של הזרוע הקצרה של כרומוזום 5.
- תסמונת אשר - תסמונת נדירה יחסית הקראת בלעז Usher syndrome והנה תסמונת גנטית שגורמת לליקויי שמיעה וראיה, ומהווה את הגורם השכיח ביותר בעולם כיום לשילוב גנטי של חירשות ועיוורון.
תסמונות גנטיות נוספות הנובעות מפגיעה במבנהו של כרומוזום 5 הנן: Achondrogenesis type 1B, Cockayne syndrome, Cornelia de Lange syndrome, Diastrophic dysplasia, Familial adenomatous polyposis, Netherton syndrome, Myelodysplastic syndrome, Homocystinuria, Primary carnitine deficiency, Sandhoff disease, Tricho-hepato-enteric syndrome, Treacher Collins syndrome
שינויים מבניים מורכבים יותר ונדירים יותר מדווחים גם הם, לעיתים רק כמקרים ספורים ברחבי העולם. ככל שהמשמעות של כרומוזום 5 מתבהרת יותר ויותר, כך גם ההבנה שלנו לגבי המעורבות שלו בשינויים הללו ובהשלכות על הילדים שלוקים בתסמונות נדירות אלה.
בסך הכל מוכרות מעל 30 תסמונות גנטיות הנובעות משינוי מבני של כרומוזום 5.
קראו בהרחבה על: מחיקה מזערית באזור 5q14.3
מפגיעה נקודתית עד מחיקות שלמות: אבחון פגיעה בכרומוזום 5
מחלות גנטיות שונות מערבות את כרומוזום 5 גם בלי ליצור בו שינויים מבניים מובהקים. כך למשל מוטציה גנטית תורשתית בגן SMN1, שנמצא על גבי כרומוזום 5, מובילה לחלק גדול ממקרי מחלת ניוון השרירים SMA. בישראל, בדיקת סקר לגילויה של מוטציה זו מוצעת לכל קבוצות האוכלוסייה.
כרומוזום 5 גם עשוי להיות מעורב במחלות גנטיות מורכבות יותר. מחלות אלו הן לרב מחלות עם מועדות גנטית, כלומר נמצאות בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני משפחה, אך לא נמצא גן יחיד שאחראי להן. כך לדוגמה אזורים מסוימים בכרומוזום 5 נמצאו כקשורים לסיכון מוגבר לסכיזופרניה, להפרעות קשב וריכוז (ADHD) או לאסתמה.
ראוי לציין כי ניתן לאבחן שינויים מבניים בכרומוזום 5 בשלב העוברי, זמן קצר לאחר תחילת ההריון, באמצעות בדיקת NIPT ובאמצעות בדיקת צ'יפ גנטי, לאחר דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, במהלך שנת 2023, אין כל סיבה להולדת ילד או ילדה עם פגיעה מבנית בכרומוזום 5, מבלי שהשינוי האמור אובחן מבעוד מועד, לפני הלידה ובמסגרת בדיקות גנטיות זמינות במהלך מעקב ההריון של האם.
קריאה נוספת: עיכוב התפתחותי עם רקע גנטי
תשובות לשאלות לגבי מוטציות גנטיות בכרומוזום 5
לאורך השנים טיפלנו בעשרות מקרים של תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל אי-אבחון מוקדם, עוד במהלך ההריון, של מוטציות בכרומוזום 5. ברוב המקרים המדובר באי הפניה לביצוע בדיקות גנטיות, שהיו עשויות לאבחן את המוטציה הגנטית כבר בתחילת ההריון.
לעורך הדין עופר סולר ניסיון רב בתחום ולפניך תשובות שניתנו לשאלות שחוזרות על עצמן, במקרים של חשד לרשלנות רפואית, ויכולות לעניין ולהיות רלוונטיות גם למקרה שלך.
בהריון השני, בגיל 29, ביצעתי את כל הבדיקות אליהן הופניתי והן היו תקינות. בגיל שנה וחודשיים אבחנו אצל הבן שלנו תסמונת קרי דו שה. הבנתי שאפשר היה לאבחן את הבעיה בהריון אבל לא הפנו אותי בהריון לשום בדיקה כזו, יש דרך לתבוע?
תסמונת קרי דו שה (תסמונת יללת החתול) כוללת מחיקה של חלק מהחומר הגנטי בזרוע הקצרה של כרומוזום 5 וקרויה לכן גם 5P deletion syndrome או 5p minus.
מאחר והמחיקה של החומר הגנטי בתסמונת זו גדולה למדי ניתן לאתר את הבעיה הגנטית לא רק בבדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי אלא גם בבדיקת דם לאם ההרה בתחילת ההריון שנקראת ניפט NIPT.
הרופא אשר ביצע את מעקב ההריון היה מחויב להסביר לך על האפשרות לבצע את בדיקת הניפט ובדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי למרות שלא היית זכאית לבצע בדיקות אלו במסגרת סל הבריאות אלא היית צריכה לשלם עבורן.
אם יתברר בבדיקת התיעוד הרפואי של מעקב ההריון שלא הוסבר לך על בדיקות NIPT ודיקור מי שפיר יתכן וניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית. חשוב לזכור שתביעה כזו ניתן להגיש עד גיל 7 שנים לאחר הלידה ובמקרים מסוימים מעט לאחר מכן.
לאחר הריון תקין, בגיל 26, נולד לי ילד שאובחן עם היפוטוניה והיקף ראש גדול. בבדיקת צ'יפ גנטי שבוצעה לילד אבחנו הכפלה של כרומוזום 5p והוא אובחן גם עם עיכוב התפתחותי, האם ניתן היה לאבחן את הבעיה בהריון למרות שהיא נדירה?
סביר מאד שהתשובה לשאלתך חיובית.
הבעיה הגנטית של הכפלת חומר גנטי על הזרוע הקצרה של כרומוזום 5 - duplication 5p syndrome אכן נדירה, אולם ניתן לגלות אותה בבדיקת צ'יפ גנטי אשר היא הבדיקה המומלצת בעת בדיקת מי שפיר. מחלה זו עלולה לגרום למגוון תופעות ובכלל זה בין היתר גם היפוטוניה, היקף ראש גדול ועיכוב התפתחותי.
בהריון תקין בגיל 26 אין חובה (בשל מחדל!) לבצע בדיקת מי שפיר אולם על הרופא אשר ביצע את מעקב ההריון היתה חובה להסביר לך כי יש אפשרות לבצע את בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי באופן פרטי, וכי זוהי הבדיקה שיכולה באופן וודאי לשלול בעיות גנטיות בעובר דוגמת הבעיה הגנטית עמה נולד בנך.
אם הסבר כזה לא ניתן ולא תועד בתיק הרפואי יתכן שניתן היה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
האם הוגשה בישראל תביעת פיצויים בגלל אי אבחון בהריון של תסמונת Trisomy 5p?
בהחלט כן.
משרדנו טיפל בתביעת רשלנות רפואית בשל הולדת ילדה עם טריזומיה של הזרוע הקצרה של כרומוזום 5. בתסמונת זו כל או חלק של הזרוע הקצרה של כרומוזום 5 מופיעה שלוש פעמים במקום פעמים, לתסמונת יכול להיות ביטוי במבנה פנים ייחודי, עיכוב בגדילה לאחר הלידה, היפוטוניה, עיכוב התפתחותי ועוד.
את הבעיה הגנטית מסוג טריזומיה של 5p ניתן לאתר ללא כל קושי בבדיקת צ'יפ גנטי אשר אפשר לבצע אותה כבר בהריון על החומר הגנטי של העובר באמצעות בדיקת מי שפיר.
אם נולד ילד עם בעיה גנטית מסוג טריזומיה של 5p ולא הוסבר בהריון על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר (גם בתשלום במסגרת פרטית) ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
יש לנו ילד בן 4 עם מחלת סוטוס. האם ניתן היה לגלות את הבעיה בהריון מניסיונכם? מה הסיכויים של תביעה במקרה זה?
מחלת סוטוס Sotos syndrome הנה מחלה מולדת על רקע שינוי גנטי בכרומוזום 5q35, המחלה מתבטאת בגדילה של היקף הראש ולעיתים גם בגובה, אפילפסיה ולרוב מראה פנים אופייני למחלה.
את הבעיה הגנטית אשר גורמת לתסמונת סוטוס ניתן לגלות בבדיקת צ'יפ גנטי CMA בזמן ההריון ובדיקה זו הנה הבדיקה המומלצת כאשר מבצעים בדיקת מי שפיר.
אם יתברר כי בהריון לא הוסבר לך על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי שיכלה לאבחן את תסמונת סוטוס בה לוקה העובר נראה שניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
נציין כי משרד סולר קפלינסקי ייצג לאורך השנים מספר בני משפחה בתביעות בשל רשלנות באבחון מוקדם של תסמונת סוטוס, כאשר 3 מתוך התביעות הסתיימו בהסכם פשרה ותשלום פיצויי עתק לבני המשפחה.
