סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בלידה

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בלידה

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>

נזקים חמורים בעקבות עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי

מחבר: 26/04/2020 10:09

ניתוח קיסרי הינו הליך רפואי במסגרתו מיילדים אשה הרה באמצעות חיתוך בטנה ורחמה על מנת להוציא מתוכם את העובר והשליה וזאת במקום הוצאתם הרגילה באמצעות לידה נרתיקית.

בעבר הניתוח היה מבוצע באמצעות חתך אנכי לאורך הבטן ובמרכזה ואילו כיום הוא נעשה באמצעות חתך רוחבי, בחלק התחתון של הבטן, שנחשב למומלץ יותר.

נכון לשנת 2016, 20% מכלל הלידות בבתי החולים ישראל מתרחשות באמצעות ניתוח קיסרי.

איחור בהפנייתה של היולדת לביצוע הניתוח עלול לגרום לנזקים חמורים לאם היולדת ויותר מכך, לעובר שאמור לצאת לאוויר העולם.

אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה, צוות המיילדות והרופאים האחראיים עליהן, חייבים לזהות את כל אותם מקרים בהם לא ניתן להמשיך בלידה טבעית ועולה צורך בהפניה ליילוד העובר בניתוח, מסיבות רבות ומגוונות.

בסקירה שמפורטת שלפניך מסבירה עורכת הדין ארבל אורן-קפלינסקי על הנזקים שעלולים להגרם בעקבות עיכוב כאמור, כמו גם על תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל נזקים חמורים שנגרמו ליולדת ולעובר.

ניתוח קיסרי אלקטיבי או הפניה ניתוח חירום

הניתוח האלקטיבי הנו ניתוח מתוכנן, שנקבע מראש, בדרך כלל לשבוע ה-39. ניתוח זה נעשה מהסיבות הבאות:

  • לידה קודמת בניתוח קיסרי
  • קרע דרגה 4 בלידה קודמת
  • ריבוי עוברים כאשר העובר המוביל אינו במצג ראש
  • העובר נמצא במנח שמקשה או איננו מאפשר לידה נרתיקית, כגון מצג עכוז
  • כישלון ניסיון להיפוך עובר
  • עובר גדול – מעל 4.5 ק"ג באשה רגילה ומעל 4 ק"ג באשה עם סכרת הריון

ועוד...

ישנן גם סיבות ללא אינדיקציה רפואית, כגון בקשת יולדת להימנע מכאבי הלידה הנרתיקית או רצון ללדת בתאריך ספציפי.

ניתוח החירום הנו ניתוח בלתי מתוכנן, שמתבצע בשל נסיבות בלתי צפויות מראש. מדובר בנסיבות שמחייבות ניתוח קיסרי מלכתחילה, ללא כניסה כלל ללידה נרתיקית, או נסיבות שמחייבות הפניה לניתוח קיסרי, מלידה נרתיקית שהחלה ונקלעה לקשיים.

ניתוח זה נעשה על פי רוב מהסיבות הבאות:

  • לידה מוקדמת
  • חוסר התקדמות במהלך לידה נרתיקית
  • לידה נרתיקית שהסתבכה מסיבות שונות, כגון כשלון לידה נרתיקית-מכשירנית באמצעות מלקחיים או ואקום
  • שליית פתח - כאשר השיליה מכסה את פתח צוואר הרחם שדרכו התינוק אמור לעבור בלידה נרתיקית
  • היפרדות שיליה – כאשר השיליה נפרדת מדופן הרחם לפני יציאת העובר מהרחם
  • צניחת חבל הטבור - כאשר חבל הטבור מגיח מתעלת הלידה לפני התינוק
  • מצוקה עוברית הנמדדת באמצעות מוניטור עוברי או בבדיקת אולטרה סאונד ומתגלה לפני כניסה לתהליך הלידה
  • מצוקה עוברית שמתגלה במהלך הלידה הנרתיקית
  • קרע ברחם
  • הרפס פעיל בנרתיק
  • היולדת תשושה מכדי להמשיך ולשתף פעולה במהלך לידה רגילה

ועוד...

כאשר הנסיבות מצביעות על צורך בביצוע דחוף של ניתוח קיסרי, חשוב מאד לא להתעלם מנסיבות אלו ולקבל בהקדם האפשרי את ההחלטה בדבר הפניית היולדת לביצוע ניתוח קיסרי, כמו גם לבצע אותו בפועל כמובן.

חשוב להבין כי כל עיכוב מיותר עלול לגרום לנזקים חמורים לעובר ו/או ליולדת, לרבות נזקים בלתי הפיכים לעובר כגון שיתוק מוחין ואף למקרי מוות מצערים.

עיכוב קריטי בביצוע הניתוח הקיסרי - דוגמאות מתוך פסקי דין

במסגרת הליך ת"א 431/92 פלונים נגד קופ"ח פלונית נדון מקרה של תינוק שנולד כשהוא סובל מפגיעה מוחית קשה.

התיק עסק ביולדת שהגיעה לבית החולים לאחר שמהלך ההריון שלה היה תקין. כשעה לאחר הגעתה הוחל בניטור העובר וזה הצביע כבר מתחילתו על מצוקה עוברית.

כעבור 10 דקות, כשהמצב לא השתפר, הזעיקה האחות רופא שבדק את היולדת והתרשם אף הוא שהעובר במצוקה ויש צורך בניתוח קיסרי.

למרות זאת, רק כעבור 25 דקות היולדת חתמה על הסכמתה לניתוח. כעבור עוד 18 דקות היא הורדמה, כעבור עוד 3 דקות הוחל בניתוח וכעבור 14 דקות התינוק הוצא מהרחם שלה.

התינוק נולד עם מקוניום סמיך וצהוב בכל גופו, ללא נשימות, ללא דופק וללא תנועות ועם ציון אפגר 0, אולם בעקבות מספר פעולות שנעשו בו ציון האפגר שלו עלה ל-8.

בדיקה נוירולוגית שנעשתה בתינוק היתה בלתי תקינה והחלו אצלו הפסקות נשימה שהצריכו אינטובציה וביצוע החייאה. כעבור שלוש שעות הועבר התינוק כשהוא מונשם לבית חולים שערי צדק, בצירוף אבחנה לפיה הוא סובל מתשניק קשה סביב הלידה וכי קיים חשד לנזק מוחי.

בית המשפט קבע כי רופא סביר בנסיבות העניין לא היה ממתין למעלה משעה מתחילת הניטור העוברי ועד להוצאת העובר בניתוח הקיסרי.

השופטים קבעו כי לפי העדויות עולה כי המוניטור הצביע על מצוקה עוברית משמעותית כבר בתחילת הרישום ומכאן היה ברור שהעובר נמצא כבר במצוקה במשך פרק זמן לא ידוע.

כמו כן, לחץ הדם של היולדת היה באותה עת 150/100 והפתיחה היתה של 2 ס"מ בלבד, כך שהיה ברור שלידה נרתיקית לא תארע בזמן הקרוב.

בנתונים אלה וכאשר המצב על פי רישום המוניטור לא משתפר במשך למעלה מרבע שעה והן האחות והן הרופא מתרשמים כבר בתחילה כי יש צורך בניתוח, מן הראוי היה להחליט מיד על ניתוח קיסרי ולבצעו תוך פחות משלושים דקות, כך שהתינוק היה צריך להיות מחוץ לרחם לפחות 20 דקות לפני שהוא הוצא ממנו בפועל.

לא היתה מחלוקת שהתינוק סבל מתשניק סב לידתי וכי הוא סובל משיתוק מוחי ויש לו נכות מלאה.

השאלה שהצריכה הכרעה היתה האם התשניק בלידה גרם או תרם לנזקו של התינוק או שמא מצבו לא היה שונה גם אילו היו מחלצים אותו מן הרחם מוקדם יותר.

בית המשפט קבע כי אמנם לא ניתן לקבוע מתי בדיוק אירע הנזק לתינוק וגם לא ניתן לקבוע בוודאות כי אילמלא סבל התינוק מהתארכות התשניק במהלך הלידה הוא היה נולד בריא.

יחד עם זאת נקבע שסביר מאוד להניח כי ככל שהוא היה מחולץ מן הרחם מוקדם יותר, מצבו היה טוב יותר ולכן העיכוב בניתוח ברגעים הקריטיים ביותר גרם או לפחות תרם לנזקו הבלתי הפיך.

במסגרת הליך תא 8005/06 ב. ר. נ' המרכז הרפואי ספיר - ביה"ח מאיר נדון מקרה של יולדת שהגיעה ללידה שניה, לאחר שהלידה הראשונה שלה כבר בוצעה באמצעות ניתוח קיסרי.

יחד עם זאת, היולדת בחרה לבצע את הלידה השניה שלה באמצעות לידה רגילה ולא באמצעות ניתוח קיסרי, כפי שמומלץ לעשות במקרה כזה.

ביצוע לידה נרתיקית רגילה לאחר ניתוח קיסרי כרוך בסיכונים וסיבוכים שונים שעלולים להופיע במהלך הלידה, שהעיקרי שבהם הוא קריעת הרחם באזור הצלקת הקודמת של הניתוח הקיסרי, דבר שעלול לסכן הן את היולדת, עד כדי אובדן הרחם שלה והן את העובר, עד כדי פגיעה בעובר או אף אובדנו.

למרבה הצער, במהלך ביצוע הלידה הרגילה, התרחשו קרע ברחם היולדת והיפרדות שיליה ועקב כך היא הועברה לביצוע ניתוח קיסרי, אם כי לא באופן מיידי.

כתוצאה מכך נגרמו לתינוקת שנולדה ליולדת נזקים חמורים, אשר התבטאו בפגיעה נוירולוגית קשה מאוד, ספסטיות גוברת ופיגור פסיכו-מוטורי. לאחר שנה של סבל רב, שבחלקה הגדול היתה התינוקת מאושפזת בבתי חולים, היא נפטרה.

היולדת טענה כי לפני הלידה היא התייעצה עם הרופאים שטיפלו בה לגבי אופן הלידה הרצוי לה בעקבות הניתוח הקיסרי שהיא כבר עברה בעבר, אך אלו לא הסבירו לה את הסיכונים הכרוכים בביצוע לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי.

בית המשפט שדן בתיק דחה טענה זו וקבע כי הרופאים הסבירו לה סיכונים אלו ולמרות זאת היולדת בחרה לבצע את הלידה השניה באמצעות לידה נרתיקית.

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי ההחלטה להפנות את היולדת לניתוח קיסרי לאחר שהתרחש הקרע ברחם שלה התקבלה באיחור של 15 עד 27 דקות, וזאת לאור המכלול הכולל של הנתונים שהיו קיימים באותה עת: לידה הכרוכה בסיכון של קריעת רחם, לידה שאינה מתקדמת או מתקדמת בקצב איטי ואין סיכוי שתתרחש בזמן הקרוב והופעת האטות במוניטור העוברי.

עוד נקבע כי העיכוב בקבלת החלטה זו מהווה רשלנות רפואית וכי קיים קשר סיבתי בין רשלנות זו לנזקים שנגרמו לתינוקת. בהתאם לכך נפסקו להוריה של התינוקת שנפטרה פיצויים בסך של 1,140,890 ₪.

מקרה מוכר נוסף נדון בפרשת עדן מלול, בתביעה נגד בית החולים כרמל, אשר נדונה בבית המשפט העליון במסגרת ההליכים ע"א 7375/02 והליך דנ"א 4693/05, דנה אף היא במקרה של עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי.

תיק זה עסק בתינוקת שנולדה פגה עקב לידה מוקדמת שבוצעה במסגרת ניתוח קיסרי וכשהיא סובלת משיתוק מוחין ופיגור שכלי.

לא היה חולק כי ההריון של היולדת היה הריון בסיכון גבוה, בשל תפירת צוואר הרחם שלה במהלך ההריון וכן נוכח עברה המיילדותי, שכלל שתי לידות רגילות, שלוש הפלות טבעיות, שתי לידות מוקדמות וילד אחד שנפטר לאחר לידה מוקדמת.

היולדת התקבלה בבית החולים בשבוע ה-29, לאחר ירידת מים מוקדמת. בית המשפט קבע כי כל אלה היה בהם כדי להדליק נורות אזהרה ביחס למצבה, באופן אשר מחייב את היערכות בית החולים לביצוע מיידי של ניתוח קיסרי – דבר שלא נעשה בפועל.

כשעה ורבע לאחר הגעתה לבית החולים, החל אצל היולדת דימום נרתיקי, עקב היפרדות שיליה. מצב זה חייב ביצוע מיידי של ניתוח קיסרי. למרות זאת, היולדת הועברה לביצוע ניתוח זה כעבור כ-45 דקות, בשעה שהמומחים הרפואיים משני הצדדים הסכימו שבפרק זמן של כ-40 דקות, עלול להיגרם נזק לעובר.

בית המשפט קבע כי הניתוח בוצע בעיכוב קריטי של 45 דקות, מאחר שבפני הרופאים היו הנתונים הדרושים על מנת לצפות אפשרות של צורך בביצועו של ניתוח, דהיינו, העבר המיילדותי של היולדת וירידת המים המוקדמת בשבוע ה-29.

בנסיבות אלה, היה עליהם להיערך מראש לאפשרות שיהא צורך לבצע ביולדת ניתוח מיידי ומשנעשה הדבר רק כעבור 45 דקות, אזי המדובר על רשלנות רפואית חמורה.

יחד עם זאת, לא היה ברור האם רשלנות זו היא שגרמה לבעיות הרפואיות מהן סבלה התינוקת, או שהן נגרמו לה בשל עצם הפגות שלה עקב לידתה המוקדמת, דבר שאינו באחריות בית החולים.

בסופו של דבר קבע ביהמ"ש העליון במסגרת הליך הדיון הנוסף כי כאשר לא ניתן להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם ברמה של לפחות 51%, לא ניתן לקבל את התביעה.

נגרמו לך או לעובר נזקים בשל איחור בביצוע ניתוח קיסרי?

זה בדיוק הזמן לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית, לבדוק את המקרה לעומק ולהעריך האם קיימת עילה להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

למשרד עורכי הדין סולר קפלינסקי ניסיון משפטי עשיר, בייצוג בני משפחה / הורים לילדים שנפגעו בשל עיכובים מיותרים בהפנייה לניתוח קיסרי.

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין סולר עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל בתחום המיילדות, ומאפשרים גם לך לפנות ולקבל חוות דעת מקצועית ומפורטת באשר למקרה הלידה והנזקים שנגרמו.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (19)

5 stars - based on 19 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית לידה ניתוח קיסרי עיכוב בביצוע הניתוח

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

16 באוגוסט 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

20 בינואר 2023

תסמונת יעקובסון: מחיקה...

כגודל המחיקה של הזרוע הארוכה בכרומוזום 11 כך היקף ההסתמנות של תסמונת יעקובסון על הילד/ה! חשוב לדע...

קרא עוד

20 בינואר 2023

פגיעה במבנה של כרומוזו...

במקרה של אבחון פגיעה במבנה של כרומוזום 11 רק לאחר הלידה, צריך לבדוק מדוע הפגיעה לא אובחנה כבר בתח...

קרא עוד

23 בינואר 2023

הצ'אט בוט הראשון בעולם...

המדריך המקוון המקיף והעדכני בישראל, בצ'אט בוט [מסנג'ר / ווטסאפ] לשימוש חופשי! הנגשת הזכויות וההטב...

קרא עוד

24 בינואר 2023

תנאי שימוש צ'אט בוט

תנאי השימוש בצ'אט בוט המיועד להנגשת כל הזכויות המגיעות לילדים עם אוטיזם, הוריהם ובני המשפחה. עליך...

קרא עוד

03 באפריל 2023

בדיקת צ'יפ גנטי מאבחנת...

בדיקת הצ'יפ הגנטי CMA יכולה לאבחן מאות מוטציות שגורמות לתופעות של אוטיזם, עיכוב התפתחותי, אפילפסי...

קרא עוד

10 באפריל 2023

אבחון גנטי בהריון חשוב...

הגיע הזמן שכולנו נפנים ונכיר את העובדות: האבחון הגנטי במהלך ההריון חשוב לכל אשה, בכל הריון ללא יו...

קרא עוד

24 באפריל 2023

אבחון אוטיזם במכון להת...

הכירו מקרוב את הליך אבחון האוטיזם במסגרת המכון להתפתחות הילד, כיצד מתבצע האבחון, מי בודק את הילד....

קרא עוד

25 בספטמבר 2023

הגדרת תשוש נפש לעניין ...

חשוב לדעת כי רבים מהילדים על הספקטרום האוטיסטי זכאים לתגמולים מהביטוח הסיעודי בקופת החולים [או בי...

קרא עוד

06 בפברואר 2024

למה מגיע לילד.ה עם אוט...

רבים מההורים לילדים שאובחנו עם אוטי\ם אינם מודעים לזכות לתבוע ולקבל את תגמולי הביטוח הסיעודי, כמע...

קרא עוד

07 בפברואר 2024

חשוב להכיר: בדיקת צ'יפ...

עורך הדין עופר סולר מסביר על חשיבותה ויעילותה הרבה של בדיקת השבב הגנטי לאיתור מומים גנטיים בעובר...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36