טיפולי הפריה חוץ גופית IVF ומקרי רשלנות רפואית
הפריה חוץ גופית הנה טכניקה שכיחה בקרב טיפולי הפוריות המתקדמים ואשר ידועה גם בשמות כגון הפריה מלאכותית, הפריית מבחנה וכן IVF שהוא למעשה קיצור של המונח In Vitro Fertilization.
במסגרת תהליך ההפריה החוץ גופית, מפגישים באופן יזום את הביצית והזרעון בתנאי מעבדה וזאת תחליף למקום המפגש הטבעי שלהם בחצוצרה שבגוף האישה.
לשם כך מבצעים שאיבת ביציות מגוף האשה, מאחדים אותן עם תאי הזרע של הגבר לשם יצירת הפריה וגידול עוברים בתנאי מעבדה מבוקרים ולאחר מכן מחדירים את העובר המופרה אל הרחם של האשה. את תהליך ההפריה לרוב מלווה טיפול הורמונלי תומך לפי המלצותיו של הרופא שאחראי על ההפריה.
ההפריה החוץ גופית מיועדת בעיקר לנשים שלא מצליחות להרות באופן טבעי. במקור התהליך נועד לנשים שבעיית אי הפריון שלהם נבעה מחסימה מיכנית של החצוצרות שלהן או היעדר חצוצרות, שם אמור להתרחש מקום המפגש בין הביצית לזרעון כאמור.
לאורך 20 השנים האחרונות החלו להשתמש בה גם לגבי בעיות אחרות של אי פריון, כגון ספירת זרע נמוכה של בן הזוג, בעיות ביוץ והורמונים, אנדומטריוזיס, ואף למקירם נפוצים שבהם לא זוהתה הבעיה המובהקת שגורמת לאי הפריון בקרב בני זוג.
טכניקה זו משמשת בדרך כלל כמוצא אחרון לזוגות, כאשר כל טיפולי הפוריות הקודמים שלהם לא צלחו והסיבה לכך הנה בעיקר עלותם הגבוהה של הטיפולים לגורם הממן.
טכניקת ההפריה החוץ גופנית הומצאה על ידי צמד מדענים בשם פטריק סטפטו ורוברט אדוארדס במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20. האחרון, אדוארדס, אף זכה בפרס נובל לרפואה על המצאה זו בשנת 2010.
הודות להמצאה זו ביום 25.7.1978 נולדה תינוקת המבחנה הראשונה בעולם בשם לואיז בראון. בישראל נולדה תינוקת המבחנה הראשונה, רומי נוימרק, בתאריך 22.9.1982.
מאז ועד היום חלפו הרבה תינוקות מופרים במעבדות של בתי החולים בישראל, שנחשבת כשיאנית העולם בביצוע טיפולי IVF ביחס לגודל האוכלוסיה, עם נתונים מרשימים של מעל ל-30,000 מחזורי טיפול בשנה.
הבדיקות המקדמיות שחשוב לבצע לפני IVF
לפני ביצוע טיפולי ההפריה החוץ גופית, יש לערוך סדרת בדיקות מקדימה לצורך אבחון והרכבת התמונה הקלינית המלאה של בני הזוג והתאמת הטיפול הרפואי לבעיה שממנה סובל מי מהם ומצבם הבריאותי בכלל. הטיפולים אמורים להתבצע רק לאחר שההורים לעתיד עברו ייעוץ גנטי מקיף.
בין שאר הבדיקות השגרתיות שאליהן הרופא צריך להפנות את הזוג:
- בדיקות לשלילת מחלות שעלולות לפגוע בהריון, באם או בעובר, כגון נוגדני אדמת, נוגדני כשל חיסוני, אנטיגן צהבת נגיפית מסוג B ו-C, ומשטח מצוואר הרחם לשלילת התפתחות סרטן צוואר הרחם או זיהומים אחרים וזאת אם קיים חשד
- שלילת מחלות תורשתיות על ידי הערכת העבר המשפחתי הגנטי
- בדיקות להדגמת השלמות האנטומית של אברי המין של האישה: צילום רחם, היסטרוסקופיה ולפרוסקופיה
- בדיקת זרע עדכנית
- דגימת דם לשם קביעת רמות ההורמונים
שלבי ביצוע טיפולי ההפריה החוץ גופית
גירוי שחלתי - גירוי השחלות נועד על מנת שהן תייצרנה מספר רב יותר של ביציות מהמצב הרגיל, שהנו ביצית אחת לחודש. הגירוי נעשה באמצעות מתן תרופות הורמונאליות, כאשר לכל מטופלת מתאימים את התרופה המתאימה ובמינון המתאים לה.
ההורמון האחרון, אשר גורם לבשלות הסופית של הזקיק, ניתן למטופלת 34–38 שעות לפני המועד המתוכנן לשאיבת הביציות.
שאיבת ביציות - שאיבת הביציות הינה פעולה קצרה, בת כ-20 דקות, אשר כרוכה באי נוחות וכאב, ואשר נעשית בחדר ניתוח סמוך למעבדת ההפריה החוץ גופית, וזאת בדרך כלל תחת הרדמה כללית קצרת טווח. לאחר הפעולה תידרש למטופלת מנוחה של מספר שעות.
הפריית הביציות וגדילת העוברים - לאחר שאיבתן, הביציות מועברות למעבדה ומונחות בתוך צלוחית המכילה מצע הדגרה. במקביל נלקחת מהגבר דגימת זרע, שעוברת הכנה מדוקדקת.
לאחר מכן מפגישים את הביציות ותאי הזרע בתוך נוזל ההדגרה ומבצעים מעקב שוטף במשך 48-72 שעות כדי לוודא שכתוצאה מהמפגש, נוצרה הפריה והתפתח עובר שראוי להחזרה לרחם.
מיקרו מניפולציה (שלב אופציונאלי) - במקרים בהם הגבר סובל מליקויי זרע חמורים וכאשר כבר נעשו טיפולי הפריה חוץ גופית אך הושגו בהם אחוזי הפריה נמוכים מ-20%, ניתן לבצע הליך מיקרומניפולציה.
מדובר בפעולה ליצירת הפריה ועובר עם תאים בודדים של ביצית וזרעון באמצעות החדרת זרע ישירות לתוך הביצית וזאת בתנאי המעבדה ותחת הגדלה של מיקרוסקופ.
החזרת העוברים לרחם - שלב החזרת העוברים לרחם נעשה בין היום ה-2 ל-5 לאחר שאיבת הביציות. במסגרת שלב זה מוחדרת לרחם צינורית דקיקה דרך צוואר הרחם והעוברים מוזרקים לחלל הרחם והכל תוך הדמיית אולטראסאונד.
מדובר בהליך פשוט, שאורך מספר דקות, אינו כרוך בכאבים ואינו מצריך הרדמה.
כעבור כשבועיים ממועד החזרת העוברים לרחם יש לבצע בדיקת הריון על מנת לבדוק האם העוברים השתרשו ונוצר הריון.
סיכויי יצירת הריון בעקבות הפריה חוץ גופית
בהסתמך על נתוני אמת שהועברו בשנת 2014 מ-15 יחידות הפריה ברחבי הארץ מתוך סך 28 היחידות הקיימות, עלו הממצאים הבאים:
ככל שגיל האישה היה צעיר יותר כך סיכויי ההצלחה היו גבוהים יותר
עד גיל 35 יותר מ-28.4% ממחזורי הטיפול הסתיימו בהריון מוצלח. עד גיל 40 המספרים למדים על 21.4% ממחזורי הטיפול שהסתיימו בהריון. אצל נשים אחרי גיל 40 דווח של 13% הצלחה ומעל גיל 44 רק 4% מטיפולי ההפריה הסתיימו בהריון.
ביותר מ-24% מהטיפולים הושג הריון קליני שאושר בבדיקת מעבדה
עם זאת כ-23% ממחזורי הטיפול כלל לא הגיעו לכדי החזרת עוברים. ב-31% ממחזורים עם החזרת עוברים הושג הריון קליני, שאושר בבדיקת מעבדה, כאשר ההבדלים בשיעורי ההצלחה בין עובר מוקפא לעובר טרי היו זניחים.
אחד מתוך חמישה מחזורי טיפולי פוריות הסתיים בהריון שנראה באולטראסאונד ואחד מכל ארבעה מחזורי טיפול שבהם בוצעה החזרת עוברים הסתיים בהריון
עם זאת בנתונים המספריים שהוצגו לא דווח באמת כמה מההריונות המדווחים גם הסתיים בסופו של דבר בלידה והדעות של המומחים בנושא שונות ומגוונות.
הסיכונים והסיבוכים שכרוכים בטיפולי ההפריה החוץ גופית
הליך ההפריה החוץ גופית עלול להיות כרוך בסיכונים וסיבוכים שונים משלו וזאת מעבר לסיכונים שיש לכל אשה בהריון, גם אם הוא נוצר באופן טבעי ושלא על ידי טיפולי הפריה.
ככלל, נשים שנקלטות להריון על ידי הפריה חוץ גופית שייכות לקבוצת סיכון וחשופות ליותר סיבוכים בהריון עקב הדרך בה נקלטו להריון. הסיבות לכך מגוונות וננסה להסביר ולפרט.
תופעות לוואי של הטיפול ההורמונלי
נטילת תרופות הפריון ההורמונליות עלולה לגרום לאשה לסבול מנפיחות בחלל הבטן, כאבי בטן, שינויים במצבי הרוח, כאבי ראש, חבורות כתוצאה מהזרקות חוזרות ונשנות ועוד.
במקרים קיצוניים נצפו גם תופעות לוואי חמורות יותר בשל רגישות להורמון כזה או אחר, שאז הרופא המטפל מוצא פתרונות וקיימים כמה וכמה כאלה ברוב המקרים, כמו החלפת הורמון מסוג מסויים או ויתור על השימוש בו.
גירוי יתר של השחלות
כאמור, גירוי השחלות נועד לגרום להן לייצר מספר רב של ביציות בשלות. במקרים מסויימים לעיתים נוצר גירוי יתר של השחלות, במיוחד בקרב נשים עם שחלות פובליציסטיות, אשר מתבטא בקיום מספר רב מדי של זקיקים שכל אחד מהם מפריש אסטרוגן לגופה של האישה.
מצב זה עלול לגרום לריבוי נוזל בחלל הבטן, מאחר שהנימים הופכים לחדירים יותר וכן ליצור סיבוכים נוספים.
סיכונים שנובעים משלב שאיבת הביציות
שאיבת הביציות במהלך הטיפולים נעשית בדרך כלל בהרדמה מלאה ולכן היא כרוכה בסיכונים כמו בכל הליך הרדמה אחר.
לעיתים היא גם כרוכה בסיבוכים שנובעים מהחדרת המחט לשם שאיבת הביציות, ואשר גורמים לזיהום ודימום תוך־בטני שמצריך ניתוח לשם עצירתו.
הריון מרובה עוברים
הפריה חוץ גופית מעלה את הסיכויים ליצירת הריון מרובה עוברים, שנחשב הריון בסיכון עם סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת או לידה בניתוח קיסרי, לעומת הריון רגיל.
תופעה זו מתרחשת מאחר שעל מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה של ההפריה, לעיתים מחזירים לרחם האישה מספר עוברים וזאת מתוך לקיחה בחשבון שלא כולם ישתרשו בתוכו.
מטבע הדברים, הדבר גם מעלה את הסיכויים שיותר מעובר אחד ישתרש וכך האישה תישא ברחמה יותר מעובר אחד.
הריון מחוץ לרחם
הריון מחוץ לרחם הנו הריון שבו הביצית משתרשת בדרך כלל בחצוצרה או בשחלה ועקב כך מתפתח הריון לא תקין שלרוב נגמר בהפלה או שיש צורך להוציא את העובר ובחלק מהמקרים אף את החצוצרה, וזאת על מנת שלא יגרם נזק לאישה.
הסיכון ליצירת הריון כזה קיים בכל הריון רגיל, אולם הוא מוגבר באופן משמעותי בקרב הריונות שנוצרים בעקבות הפריה חוץ גופית.
לידה מוקדמת
בחלק גדול מההריונות שנוצרו מהפרייה חוץ גופית ובמיוחד כשמדובר בהריון מרובה עוברים, ישנו סיכוי גדול יותר ללידה מוקדמת וללידת תינוק במשקל נמוך מהרגיל.
לידת תינוקות עם מומים מולדים
ישנם מחקרים סותרים לגבי השאלה האם הפריה חוץ גופית מגבירה את הסיכון ללידת תינוקות עם מומים מולדים, אולם מקובל היום לחשוב שתיתכן עליה מזערית של 1% בלבד בסיכון זה במסגרת הפריה חוץ גופית.
כמו כן, לרוב מדובר במומים שניתן לאבחן אותם במסגרת בדיקות הריון שגרתיות שכל אישה הרה עוברת לאורך חודשי הריונה וזאת בלי שום קשר לאופן שבו הרתה.
רשלנות רפואית בקשר לטיפולי הפריה החוץ גופית
כמו בכל הליך רפואי, גם במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית יכולים להתרחש מקרים של רשלנות רפואית, כגון ביצוע רשלני במסגרת שלבי הטיפול, אי מתן הסברים מלאים וקבלת הסכמה מדעת כדין לבצוע ההליך וכדומה.
במסגרת הליך ת"א 6880-03 סובול נ' מרכז רפואי רבין אשר התנהל בפני בית משפט השלום בכפר סבא, נדונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו שני בני זוג בגין השמדת מבחנה שהכילה 4 ביציות מופרות עקב תקלה שאירעה במיכל ההקפאה שבו הן הוחזקו במרכז הרפואי רבין.
התיק עסק בתובעת שנשאבו ממנה 13 ביציות, מתוכן נותרו בדיעבד 7 ביציות מופרות תקינות. 3 מהן הוחזרו לרחם האשה, אך רק אחת מהן נקלטה ברחם האשה והתפתחה כדבעי.
כתוצאה מכך נולד לבני הזוג ילד בריא. כחצי שנה לאחר הלידה הרתה התובעת באופן ספונטני, בעקבותיו נולד להם ילד שני.
4 הביציות המופרות הנותרות הושארו בהקפאה במיכל של חנקן נוזלי במעבדה של היחידה להפריה חוץ גופית של מרכז רבין וזאת לשם שמירתן במצב בו ניתן יהיה להחזירן לרחמה של התובעת בעת שהתובעים ירצו לנסות שוב להרות בדרך זו.
כעבור 4 שנים הודיע להם לפתע בית החולים כי בעקבות תקלה שארעה באותו מיכל הקפאה, הביציות המופרות אינן מתאימות יותר להחזרה.
בפגישה שהתקיימה באותו חודש בין הצדדים הוסבר לתובעים שמנהלת המעבדה לא אטמה כנדרש את מכסה המיכל בו הוחזקו הביציות המופרות, יחד עם ביציות מופרות אחרות.
תוצאה מכך התאדה החנקן הנוזלי והטמפרטורה במיכל עלתה אל מעבר למותר, דבר שגרם להשמדת הביציות המופרות.
בהתאם לראיות שהוצגו בתיק קבע בית המשפט כי היה סיכוי של 10% ללידת ילד חי מהביציות המופרות שהושמדו עקב התקלה ובהתאם לכך נפסק לזוג פיצויים בסך של 80,000 ₪.
הפיצויים נקבעו בהסתמך על העובדות לפיהן מצד אחד, לתובעים כבר יש שני ילדים ועל כן לא נשללה מהם ההנאה של חיי משפחה ומצד שני, התובעת נמנעת מטיפול הפריה נוסף עקב מצבה הרפואי הבעייתי ועל כן למעשה נסתם הגולל על סיכוייה ללדת ילד נוסף.
עוד מקרי רשלנות רפואית: תביעת פיצויים בשל שמירה לקוייה על עוברים מוקפאים אובדן עובר מוקפא הוביל לפיצויי כספי
קיים חשש מפני מקרה של רשלנות רפואית?
כשיש ספק אין ספק וכדאי מאד לפנות ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק את הליך ה-IVF שעברת.
עורך הדין עופר סולר, מבכירי הפרקליטים המתמחים בתחום הרשלנות הרפואית בישראל, ישמח לשוחח איתך ולהעריך עבורך את המצב הרפואי-משפטי שעולה מהטיפול שקיבלת ותוצאותיו.
לאורך השנים מייצג עוה"ד סולר עשרות תובעים, בני זוג והורים יחידנים, שביקשו לעבור טיפול הפריה חוץ גופית במסגרת קופת חולים ובאופן פרטי בתביעות פיצויים גדולות ומשמעותיות.
ניתן לפנות אלינו להתייעצות אישית בכל שאלה נוספת.
