סיבוכי שליה ובעיות בתפקוד השליה בזמן ההריון
השליה היא איבר בעל תפקיד חשוב מאד במהלך כל הריון. היא מעין תחנת מעבר בין האם לעובר, שמאפשרת העברה של דם, חמצן וחומרי מזון אל העובר ומצד שני פינוי של חומרי פסולת כמו פחמן דו חמצני מהעובר.
בעיות בתפקוד השליה עלולות לפגוע בעובר ולעיתים גם באם ההריונית ולכן חשוב לאבחן אותן בשלב מוקדם ככל שניתן, במסגרת מעקב ההריון השגרתי של האם, שאז ניתן לטפל כמעט בכל מקרה ובכך למנוע סיבוכים מסכני חיים.
משקל השליה משתנה הן במהלך ההריון והן בין נשים שונות, יכול להגיע לכמה מאות גרמים וללא תפקוד תקין שלה העובר יכול להיפגע.
השליה מתפתחת בשלבים המוקדמים להריון, ממש מספר ימים לאחר ההפרייה בין הזרע והביצית, העובר מורכב מתאים ספורים בלבד הזהים זה לזה. מאחר שגוף האדם מורכב מאינספור תאים השונים זה מזה (יש תאי שריר ותאי עצב ותאי דם ועוד) בשלב מוקדם להריון מתחיל להתקיים תהליך שמהווה את ראשית הדרך לגוף כפי שאנחנו מכירים אותו.
כשהעובר בן חמישה ימים בלבד, תאי העובר מתחילים להתמיין לתאים מסוגים שונים וכך נוצר הבלסטוציסט, עובר המורכב משני סוגי תאים בסך הכל.
מהסוג הראשון, האמבריובלאסט, נוצר העובר ואילו מהסוג השני, הטרופובלאסט, נוצרת השליה. השליה עצמה לא מורכבת רק מתאים עובריים, אלא גם מתאים אמהיים שמרכיבים את השכבה החיצונית שלה.
השליה היא למעשה מעין מסננת שמעבירה לעובר רק חומרים שהכרחיים לו, ומסלקת ממנו חומרי פסולת. למרות תפקודה הפשוט לכאורה, כאשר היא נפגעת ההריון יכול להסתבך, שאז גם האם וגם העובר עלולים להיפגע.
לכן, יש חשיבות רבה בניטור ההריון כבר בשלב מוקדם, כדי לראות שהעובר מתפתח בצורה תקינה וגם כדי לוודא שהשליה מתפקדת באופן תקין.
קיימות מספר בעיות בשליה שעלולות להתפתח לאורך חודשי ההריון ומסיבות שונות ומגוונות, ובסקירה שלפניך נסביר את הבעיות המרכזיות והנפוצות יותר.
שליית פתח Placenta Previa
מתארת מצב בו השליה מכסה או ממש חוסמת את הפתח הפנימי של צוואר הרחם. מצב זה יכול לגרום לדימום וגינלי ללא כאבים במהלך הטרימסטר השלישי, אך באמצעות בדיקת אולטרסאונד ניתן לאבחן את המצב בשלב מוקדם יותר, סביב שבועות 16-20 להריון.
השליה יכולה לכסות לחלוטין את הפתח לצוואר הרחם "כיסוי מלא" או רק חלק ממנו "כיסוי גבולי". המצב מסוכן במיוחד אם לא מתגלה מראש, שכן השליה מכסה את אותו פתח בו העובר אמור לעבור במהלך הלידה.
לכן, הסיכונים בשליית פתח הם רבים ויכולים לגרום ללידה מוקדמת, מות העובר ובמקרים מסויימים גם לסיבוכים בהריון שיפגעו באם.
השכיחות של שליית פתח היא בערך 5 לכל 1000 לידות, אך ישנם גורמי סיכון שיכולים להגדיל אותה ובין השאר: הריון קודם עם שליית פתח או ניתוח קיסרי בעבר, גרידות הריון בעבר, הריונות מרובי עוברים, עישון סיגריות או צריכת קוקאין, גיל הריון מבוגר וטיפולי פוריות.
יש לציין כי במצבים מסויימים השליה נודדת במהלך ההריון מפתח צוואר הרחם, כך שעד סוף ההריון היא לא מכסה אותו. לכן, יש צורך לבצע מעקב אולטרסאונד במהלך ההריון ובמידה שהשליה מכסה את הפתח גם בשבוע 36, יש צורך להתכונן ללידה בניתוח קיסרי.
שליה נעוצה או שליה חודרנית PAS
שליית פתח בשילוב ניתוח קיסרי הנה גורם סיכון מרכזי למצב נוסף המכונה שליה נעוצה או שליה חודרנית (PAS).
במצב זה, השליה חודרת את המיומטריום, שכבה שרירית המרכיבה את קיר הרחם. הסיבוך העיקרי משליה נעוצה נובע מכך שהשליה לא נפרדת מקיר הרחם בעת הלידה ולכן לא יכולה לצאת בצורה ספונטנית.
ניסיונות ידניים להוציא את השליה בעת הלידה יכולים להוביל לשטפי דם, שיכולים להיגמר בכריתת רחם ובמקרים מסויימים אף במוות. הסיכוי לשליה נעוצה הוא נמוך יחסית, כ-0.17%.
גורם הסיכון המרכזי לשליה נעוצה הוא שליית פתח לאחר ביצוע ניתוח קיסרי, במצב זה הסיכוי עולה ל-3% בניתוח קיסרי הראשון ול-11% בניתוח השני. גורמי סיכון נוספים הם ניתוח רחם בעבר, גיל מעל 35 בהריון, הריון תאומים ואף ביצוע טיפולי פוריות בעבר.
שליה נעוצה היא לרוב א-תסמינית ומתגלה בבדיקת אולטרסאונד שגרתית. על הרופא לחפש את המצב במיוחד כאשר לאם יש גורמי סיכון לפיתוח שליה נעוצה.
לכן, יש לבצע מעקב צמוד במהלך ההריון אצל אמהות המאובחנות עם שליה נעוצה ולבצע ניתוח קיסרי מתוזמן עם צוות רב תחומי בחדר הניתוח, מה שיכול להוריד דרסטית את הסיבוכים בהריון ואת הסיבוכים שעלולים להתפתח בזמן הלידה.
היפרדות שליה
בעיה נוספת בשליה שיכולה להתעורר במהלך ההריון היא היפרדות שליה. במצב זה השליה מתנתקת מהרחם לפני הולדת התינוק. היפרדות שליה יכולה לגרום לדימומים וגינליים, כאבי בטן וגב, התכווצויות רחם מוגברות ובעיות בדופק העובר.
השכיחות של המצב הוא בין 2-10 ל-1000 לידות ואפשר לאבחן אותו בבדיקת אולטרסאונד לאחר שבוע 20. כשני שליש מהמקרים מוגדרים כחמורים, בהתאם להתייצגות של המצב אצל האם והעובר.
ברוב המקרים, הלידה מתבצעת במועד, אך יש סיכוי מוגבר ללידה מוקדמת, אף מתחת לשבוע 32 להריון.
גורם הסיכון המרכזי להיפרדות שליה הוא היפרדות שליה בהריון קודם. במצב זה האם נמצאת בסיכון מוגבר של פי 10-15 להיפרדות שליה נוספת. גם עישון סיגריות וצריכת קוקאין הם גורמי סיכון מוכרים.
עישון מעלה את הסיכון להיפרדות שליה חמור שיכולה להוביל למוות פי 2.5 והסיכון גדל ב-40% עבור כל חפיסת סיגריות שנצרכת ביום. יתר לחץ דם של האם מעלה את הסיכון פי 5. כמו כן, מומלץ לנשים להימנע מפעילות גופנית על מנת למנוע לידה מוקדמת.
במקרה של היפרדות שליה יכולים להיות שורה של סיבוכים חמורים בהריון ובין השאר: לידה מוקדמת, אובדן דם, בעיות קרישה וגם תחלואה לעובר. לכן, יש חשיבות באבחון מהיר של המצב ובמעקב צמוד במהלך ההריון, שיכולים להוריד את הסיבוכים לאם ולעובר ולהוביל בסופו של דבר ללידה תקינה.
אי ספיקה שלייתית
מצב נדיר יותר נקרא אי ספיקה שלייתית, הנגרם מבעיה ביצירה של כלי הדם השלייתיים. אי ספיקה שלייתית יכולה להוביל לחמצת ולחוסר אספקת חמצן לעובר.
כתוצאה מכך, יש עיכוב בגדילה של העובר ברחם ובמקרים מסויימים אף מוות של העובר.
חשוב לאבחן את המצב בעיקר אצל נשים בהריון המוגדר בסיכון גבוה וזה נעשה באמצעות בדיקת אולטרסאונד דופלר, המאפשרת לראות את זרימת הדם לעובר.
הגורם לאי ספיקה שלייתית לא ידוע, אך גורמי סיכון הם רעלת הריון, עישון סיגריות, צריכת קוקאין או הרואין, צריכת אלכוהול, הריון ראשון, גיל מתקדם ופיגור גדילה תוך-רחמי (IUGR) בהריון קודם.
אבחון מוקדם מונע סיבוכים מיותרים!
בדיקות שגרתיות בעת מעקב ההריון וניטור ההריון על ידי רופא הנשים המלווה אותך במסגרת קופת החולים או באופן פרטי עשויים להפחית באופן ניכר את הסיבוכים הנגרמים מבעיות של השליה לאורך חודשי ההריון.
הסיכוי לסיבוכים שלייתיים הוא די נמוך, אך עולה בקרב נשים בסיכון גבוה, בעיקר נשים עם גיל הריון מתקדם, נשים שמעשנות ונשים עם היסטוריה של בעיות בשליה בהריונות קודמים.
כאשר האבחון של הבעיה המתפתחת בשליה נעשה בשלב מוקדם, אפשר למנוע את רוב הסיבוכים שעלולים להיגרם לאם ולעובר שברחמה.
רופאי הנשים שלנו מכירים את התופעות שתיארנו והסיבוכים הנגרמים בשל בעיות בשליה ואמורים להקפיד ולנטר את מצבה של האם ההריונית והעובר שברחמה באופן מדוייק ובהתאם לנהלים.
עוד בנושא: סיכונים לעובר בזמן ההריון
