פגיעה במבנה של כרומוזום 14 אובחנה רק לאחר הלידה?
במצב דברים רגיל עוברים שני עותקים של כרומוזום 14 בתורשה לעובר, עותק אחד האב ועותק אחד מהאם. הכרומוזום מורכב מכ-107,000,000 מיליון זוגות בסיסים ומייצג כ-3.5% מכלל ה-DNA האנושי. על גבי הכרומוזום נמצאים 800-900 גנים שונים וחשובים.
נכון למועד כתיבת שורות אלו מוכרות כמה עשרות מוטציות גנטיות משמעותיות, הנגרמות בשל פגיעה במבנה של הכרומוזום, כאשר את רובן ניתן וחשוב לאבחן כבר בשלבים הראשונים של התפתחות העובר, בתחילת ההריון ובאמצעות בדיקת צ'יפ גנטי.
בסקירה החשובה שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר אודות המבנה של כרומוזום 14 ועל שינויים מהותיים במבנה הכרומוזום, שינויים שעלולים לגרום לתופעות קשות ומורכבות ולכן חשוב לאבחן אותם בשלבי ההריון הראשוניים.
נדגיש כבר עכשיו כי בכל מקרה של אבחון ילד או ילדה עם פגיעה במבנה של כרומוזום 14 רק לאחר הלידה מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק האם ניתן להורים הסבר ברור על האפשרות לאבחון גנטי כבר בתחילת ההריון.
מוטציות בכרומוזומים יכולות לגרום לתסמונות גנטיות שונות ומגוונות, חלקן עוברות בתורשה וחלקן מופיעות לראשונה בצאצא ללא השפעה תורשתית ומכונות מוטציות דה נובו.
פגיעות אפשריות במבנה של כרומוזום 14
מחלת SPG49/HSP
או בשמה המלא Spastic Paraplegia 49-HSP – Hereditary Sensory Autonomic Neuropathy, היא מחלה נוירודגנרטיבית קשה המופיעה בגיל צעיר ובדרך כלל עד גיל 10.
המחלה נגרמת ממוטציה בגן TECRP2 בכרומוזום 14, שאחראי על תהליך בגוף המכונה אוטופאגיה תאית, במהלכו חומרי פסולת מסויימים בתא נשלחים לפירוק.
מדובר בווריאנט מסויים של פרפלגיה ספסטית הנפוץ בקרב יהודים ממוצא בוכרי. לפיכך, כל הווריאנטים של המחלה מתאפיינים בפרפלגיה ספסטית, שהוא מצב המתאפיין על ידי נוקשות שרירים והתפתחות של שיתוק בגפיים התחתונות.
המחלה נפוצה בקרב יהודי בוכרה ומתאפיינת גם בעיכוב בהתפתחות הפסיכו-מוטורית, פיגור שכלי ומומים מסויימים כגון מיקרוצפליה (היקף ראש קטן), בעיות בשיניים וצוואר קצר.
כמו כן, ילדים עם המחלה עשויים לסבול מבעיות בבליעה, פרכוסים ואירועים של הפסקת נשימה שיכולים גם להוביל למוות.
המחלה עוברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית, כלומר הסיכון לילד חולה קיים רק כאשר שני בני הזוג נושאים את הגן הפגום. בדיקת סקר גנטית נמצאת בסל הבריאות במידה ששני ההורים ממוצא בוכרי.
חסר באלפא-1 אנטיטריפסין Alpha-1 antitrypsin deficiency
נגרם על ידי פגם גנטי נדיר בגן SERPINA1 בכרומוזום 14. הגן מקודד לחלבון בשם אנטיטריפסין, שתפקידו לפרק אנזים המופרש על ידי תאי דם לבנים. באופן תקין אנזים זה נלחם בזיהומים בגוף, אך כאשר אנטיטריפסין מיוצר באופן שגוי, האנזים מתחיל לתקוף את רקמות הגוף ובמיוחד את נאדיות הריאה, מה שגורם להיווצרות מחלת ריאות.
המחלה גורמת לקוצר נשימה, זיהומים נשימתיים חוזרים ולבסוף ל-COPD ואמפיזמה, מחלת ריאות חסימתית קשה שבדרך כלל פוקדת אנשים מעשנים. המחלה גם יכולה לפגוע בכבד ולגרום לצהבת ולשחמת הכבד.
תסמיני המחלה מופיעים לראשונה בגילאים 25-50 ופוגעת ב-1 מתוך 1500-3000 איש ממוצא אירופאי. המחלה עוברת בתורשה אך בדיקה גנטית לאבחון המחלה אינה נמצאת בסל הבריאות מאחר שהיא לא מוגדרת כמחלה מספיק קשה. עם זאת, המחלה יכולה לפגוע באופן דרמטי באורח החיים של החולים בה.
אלצהיימר
רובנו מכירים את מחלת האלצהיימר ואת התסמינים הנלווים לה. מדובר במחלה נוירודגנרטיבית שלרוב פוקדת אנשים בגיל הזקנה, אחרי גיל 65 והיא הגורם המוביל לדמנציה בגיל זה.
התסמין המזהה ביותר שלה הוא אובדן זיכרון שהולך ומחמיר עם הזמן ומפריע קשות לתפקוד היומיומי של האדם החולה. למחלה גם תסמינים נוספים כמו שינוי אישיות והתנהגות, בעיות בתקשורת ובשפה ועוד.
לרוב למחלת אלצהיימר אין גורם ידוע ולכן קשה לחזות התפרצות שלה מראש. עם זאת, קיימים מקרים של אלצהיימר תורשתית, שנוטה להתפרץ לפני גיל 65, בדרך כלל בשנות ה-40 או ה-50 לחיים.
קיימים מספר גנים המקושרים למחלה זו, אחד מהם הוא הגן PSEN1 בכרומוזום 14. כ-70% מהחולים עם אלצהיימר תורשתי נושאים מוטציה בגן זה. המוטציה גורמת להצטברות של חלבונים רעילים בשם עמילואידים במוח ואלה גורמים לנזק לתאי העצב.
המחלה עוברת בצורה אוטוזומלית דומיננטית, כלומר מספיק שאחד ההורים נושא את המוטציה על מנת שהצאצא יחלה במחלה. לרוב, המוטציה נגרמת משינוי של אות בודדת בגן ולכן שיטת הבדיקה המאפשרת לזהות אותה היא בדיקת אקסום.
כרומוזום 14 ואוטיזם
קיימות מספר תסמונות הנגרמות ממוטציות בכרומוזום 14 שגורמות להפרעות על הספקטרום האוטיסטי. הגנים DACT1 ו-DAAM שוכנים זה לצד זה על כרומוזום 14 באיזור 14q23.1.
החלבונים אליהם הם מקודדים שייכים למשפחה של חלבונים המכונים PPE ובעלי תפקיד ביצירת פולריות של תאים.
מוטציות בחלבונים אלה מקושרות למומים בתעלת השדרה כמו למשל ספינה ביפדיה וכן למצב בשם אננצפליה, שהוא מום בו יש היעדר של חלק משמעותי מהמוח.
כיום ידוע שמוטציות בחלבונים אלה יכולות לגרום להפרעות שכליות-התפתחותיות, לתסמינים אוטיסטיים ולבעיות נוירולוגיות נוספות.
מעבר לאוטיזם, אנשים עם מוטציות בגנים אלה עשויים לסבול משיתוק מוחין, פרכוסים, פיגור שכלי ובעיות בשרירים.
חשוב לומר שברוב המקרים תסמונות גנטיות שגורמות לאוטיזם נובעות בשל מוטציות דה-נובו ולכן הן לא עוברות בתורשה. לפיכך, לא ניתן לאתר אותן בבדיקות סקר גנטיות לפני ההריון, אלא באמצעות בדיקות גנטיות במהלך ההריון, כגון בדיקת שבב גנטי שנעשית על דגימת מי שפיר או סיסי שליה.
מחקרים מצאו כי כרומוזום 14 מכיל מספר לא מבוטל של גנים שקשורים להתפתחות המוח ומצד שני להפרעות נוירולוגיות.
Ring Chromosome 14
משפחה של תסמונות גנטית נגרמת מהפרעה כרומוזומלית בשם "כרומוזום טבעת" (ring chromosome). במצב זה, שני הקצוות של הכרומוזום מתאחים זה לזה ונוצר כרומוזום בצורת טבעת.
האיחוי גורם לאובדן של חומר גנטי ולכן נוצרת הפרעה בתפקוד התא. גם כרומוזום 14 יכול ללבוש צורה של טבעת, מצב שנקרא תסמונת Ring Chromosome 14.
התסמונת גורמת לפרכוסים ולעיכוב שכלי התפתחותי. תסמינים נוספים יכולים להיות בעיות מוטוריות, קומה נמוכה, מיקרוצפליה ונטייה לזיהומים. באופן מעניין, מחקרים מצאו קשר מובהק בין תסמונת זו לאבחון אוטיזם. חשוב לציין כי לרוב ילדים אוטיסטיים עם תסמונות גנטיות מסוג אלה לרוב סובלים מתסמינים נוירולוגים נוספים ותסמינים אחרים.
UPD 14
תסמונת גנטית מעט חריגה נקראת UDP14 (Uniparental Disomy 14), או דיזומיה חד-הורית של כרומוזום 14. באופן רגיל התא מכיל שני עותקים מכל כרומוזום, אחד מהאם ואחד מהאב, אולם בתסמונת זו הצאצא יורש שני עותקים של כרומוזום 14 מאותו ההורה.
בתסמונת זו, הכרומוזום יכול להיות הן ממקור אבהי (paternal disomy) והן ממקור אמהי (maternal disomy). ברוב המקרים אין משמעות אם תורשה של גן מסויים היא מהאם או מהאב, אך גנים מסויימים (חלקם בכרומוזום 14) עוברים תהליך של החתמה גנטית, שעוברת בצורה שונה מהאם לעובר ומהאב לעובר.
חשוב לציין שהסימפטומים של התסמונת משתנים בין הצורה האבהית לאמהית. דיזומיה אבהית מתאפיינת במום בבטן בשם אומפלוצלה, מומים בבית החזה, בצלעות ובגפיים, בעיות במפרקים ועיכוב שכלי-התפתחותי.
דיזומיה אמהית היא המצב היותר שכיח ומתאפיינת בהיפוטוניה (חולשת שרירים), התפתחות מינית מוקדמת, עקמת בגב, עיכוב התפתחותי, השמנה, כפות ידיים ורגליים קטנות ומשקל לידה נמוך, כאשר לרוב התפקוד הקוגניטיבי הוא שמור. התסמונת עלולה לבלבל עם תסמונת פראדר-ווילי שחולקת תסמינים דומים.
החובה ליידע את ההורים לגבי אפשרויות האבחון בהריון
רופאי הנשים שמלווים נשים לאורך חודשי הריונן, חייבים להסביר וליידע את ההורים לעתיד על האפשרות לעשות בדיקת צ'יפ גנטי בהריון, ולו בשל יכולתה של הבדיקה לאבחן מאות [!] מוטציות גנטיות משמעותיות בעובר, כבר בשלבי ההריון הראשוניים ובין השאר גם מוטציות משמעותיות שנגרמות עקב שינויים במבנה של כרומוזום 14.
החובה כאמור מוטלת על הרופא בכל הריון של כל אשה ללא יוצא מן הכלל, ואין זה משנה מה גיל ההורים בזמן ההריון והאם זה הריון ראשון, שני או חמישי. הרופא חייב להסביר להורים על מנת שההורים יוכלו לקבל החלטה שקולה ובמידע מלא, לגבי ניהול ההריון.
בכל מקרה שבו הרופא אינו מסביר להורים כבר בתחילתו של מעקב ההריון על חשיבותה הקריטית של בדיקת הצ'יפ הגנטי, הוא מתרשל בביצוע תפקידו.
במקרה של אבחון ילד או ילדה עם פגיעה גנטית רק לאחר הלידה ואם יתברר כי הרופא לא הסביר להורים על בדיקת הצ'יפ הגנטי בזמן ההריון, תקום להורים הזכות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
אם התברר לך לראשונה כי הילד/ה שלך לוקה בפגיעה בכרומוזום 14 או כל פגיעה גנטית אחרת לאחר הלידה ובזמן ההריון הרופא לא אמר ולא הסביר על בדיקת הצ'יפ הגנטי, ניתן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי.
עורכי הדין שלנו עונים לשאלות
לאורך השנים האחרונות פנו למשרדנו מאות משפחות, הורים לילדים שאובחנו רק לאחר הלידה עם מוטציות ופגיעות גנטיות משמעותיות, כאשר חלק מהפונים מיוצגים על ידינו בתביעות פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
לפניך תשובות לשאלות [אנונימיות] שניתנו על ידי עורכי הדין שלנו להורים מודאגים שביקשו לבדוק ולהעריך את המקרים שלהם, כאשר התשובות שניתנו על ידי עורכי הדין שלנו עשויות לעניין גם אותך.
לאחר הריון רגיל בו כל הבדיקות היו תקינות נולד לנו תינוק שהתברר בגיל שנה וארבעה חודשים שיש לו בעיה גנטית בכרומוזום 14 באזור 14q23.1. יש לו גם בעיה בחוליות עמוד השדרה וכנראה גם בעיה בראיה ועיכוב התפתחותי. אני לא מבינה איך לא ראו את זה בסקירות שעברתי או בשקיפות עורפית. האם ניתן היה לגלות את הבעיה בהריון?
ניתן וצריך היה לגלות את הבעיה הגנטית בכרומוזום 14 עוד בזמן ההריון - חד משמעית.
הבדיקה של שקיפות עורפית נעשית סביב שבוע 11 עד 13 להריון ומטרתה בעיקר להעריך את הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון, היא בדרך כלל לא מיועדת לגלות מומים בעובר.
באשר לבעיות בחוליות עמוד השדרה, חלק ממומי עמוד השדרה בהחלט ניתנים לגילוי במסגרת סקירות מערכות שמבוצעות בהריון ומום בחוליות השדרה יכול גם להעיד על בעיה גנטית בעובר.
באשר לבעיה הגנטית בכרומוזום 14 במיקום 14q23.1, הרי שהמדובר בזרוע הארוכה של כרומוזום 14 וככל הנראה מדובר בהכפלה duplication של החומר הגנטי באזור זה המוכרת ככזו שעלולה לגרום למגבלה שכלית התפתחותית, מומים בחוליות, בעיות ראיה ועוד.
את הבעיה הגנטית הזו ניתן לגלות בבדיקת צ'יפ גנטי CMA ובכל הריון חובה על הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון להסביר לאישה על האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי במי שפיר גם אם האישה מתחת לגיל 35 וגם אם ההריון תקין לחלוטין.
אם לא הסבירו לך בהריון על האפשרות לבצע את הבדיקה יש עילה לתביעת רשלנות רפואית. חשוב לדעת כי עילת התביעה תתיישן בהגיע בנך לגיל 7 ולכן מומלץ מאד לפנות אל עורך דין מנוסה בתביעות רשלנות רפואית בתחום הגנטיקה בהקדם.
בהריון הראשון התחלתי מעקב בקופת חולים לאומית ליד הבית. שלחו אותי לבדיקות שונות שאת כולן עשיתי וכן לבדיקות גנטיות שלפני שעשיתי אותן נפגשתי עם אחות ששאלה אותי שאלות על המוצא שלי ושל בעלי. אמרתי שאני ממוצא בוכרי ובעלי חצי בוכרי וחצי רוסי. קיבלתי רשימה של בדיקות גנטיות שכדאי לעשות ועשיתי את כולן. לאחר הלידה התברר לנו בגיל שלושה חודשים שלילד יש מחלה גנטית מסוג HSP שגורמת לו לחולשת שרירים ודלקות ריאה חוזרות וכנראה גם עיכוב התפתחותי. אף אחד לא המליץ לי לבצע בדיקת נשאות למחלה הזו בהריון והיום אני יודעת שזו מחלה ששכיחה אצל בוכרים. האם יש עילה לתביעה?
מחלת HSP - Hereditary Spastic Paraparesis אכן שכיחה יותר בקרב יהודים יוצאי בוכרה וכן היא מומלצת כבדיקת סקר לנשאות בהריון באוכלוסייה זו.
אם בהריון האחות, שאצלה עברת בדיקת גנומטר או הערכת בדיקות סקר גנטיות נדרשות, לא המליצה על ביצוע הבדיקה ולא יידעה אותך על האפשרות לבצע את הבדיקה נראה כי יש בהחלט עילה לתביעת רשלנות רפואית.
בדיקת נשאות שלך בהריון למחלה (בדיקת דם פשוטה ונטולת סיכונים) היתה מגלה שאת נשאית לגן של מחלת HSP ואז בוודאי שהיה מקום לבדוק נשאות גם אצל בעלך ואם הוא נשא של המחלה לבדוק אם העובר חולה ב–HSP וכך ניתן היה לגלות עוד בהריון את המחלה ולאפשר לכם לקבל החלטה בנוגע להמשך ההריון.
מומלץ במקרה המתואר לפנות להתייעצות פרטנית עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ולשקול הגשת תביעת פיצויים כנגד קופת החולים.
לפני שנתיים וחצי נולד לנו תינוק אחרי הריון תקין שבו כל הבדיקות היו בסדר. לפני כחודשיים ואחרי בדיקות התברר לנו שיש לו בעיה בכרומוזום 14 שנקראת 14q11.2 שגורמת לו לבעיה בגדילה ועיכוב התפתחותי. האם הגשתם תביעה על אי אבחון בעיה גנטית בהריון מסוג 14q11.2?
משרדנו מטפל בתביעת פיצויים בגין מקרה דומה בו אובחנה רק לאחר הלידה מוטציה גנטית זהה. הבעיה הגנטית של הכפלה בכרומוזום 14 מסוג 14q11.2 הנה נדירה למדי אך ניתן לאבחן אותה עוד בזמן ההריון ללא כל קושי בבדיקת צ'יפ גנטי.
אם לא הסבירו לך בהריון על האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי במי שפיר כדי לגלות בעיות גנטיות שונות של מחיקה או הכפלה של החומר הגנטי הרי שיש לכם עילה לתביעת רשלנות רפואית, שכן כל אישה בכל הריון אמורה לקבל הסבר לגבי בדיקה זו.
חשוב לא להתעכב בבירור המקרה מבחינה משפטית שכן את התביעה יש להגיש לפני גיל 7 שנים של הילד אחרת היא עלולה להתיישן ואתם תאבדו את זכותכם לפיצויים.
אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת פרטים נוספים ותשובות ברורות לגבי מלוא הזכויות המגיעות לכם.
קריאה נוספת: מתי אפשר להגיש תביעה במקרה של אי אבחון אוטיזם?
