יש לך ילד/ה עם SMA - מחלת ניוון שרירים מולדת?
מחלת ניוון שרירים מולדת משפיעה, לרוב בצורה קשה, על תפקוד השרירים הקרובים למרכז הגוף. המדובר בתסמונת קשה, אותה צריך לאבחן במסגרת ייעוץ גנטי טרום הריוני של ההורים לעתיד, ולאחר ההריון חשוב לבצע בדיקות לאיתור נשאות אפשרית בעובר.
בסקירה שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר על מקרים של לידת ילד/ה הסובל/ת מהמחלה והאפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל אי אבחון מוקדם של המחלה.
SMA - Spinal muscular atrophy הנה מחלה גנטית חמורה אשר גורמת לחולשת שרירים עקב ניוון עצבי עד כדי שיתוק. בישראל כ-130 חולים במחלה ובכל שנה, למרבה הצער, נולדים 5-6 ילדים הנושאים את התסמונת וחולים במחלה הקשה.
המחלה גורמת לניוון תאי העצב אשר נמצאים בקרן הקדמית של עמוד השדרה, ועקב כך לניוון השרירים הרצוניים שאחראים לפעולות כגון נשימה, זחילה, הליכה, שליטה בראש ובצוואר ובמנגנון הבליעה.
עם זאת יצויין כי אין כל פגיעה ביכולות האינטלקטואליות של החולים במחלה זו, ולא פעם מדובר באנשים מבריקים וחברותיים במיוחד. פירושו המילולי של שמה הלועזי של המחלה הינו "ניוון הנוירון המוטורי" כך שניתן להבין שהמדובר במחלה שקשורה למערכת העצבים וזאת באופן שמשפיע בעיקר על השרירים המוטוריים.
הנוירונים המוטוריים הינם תאי מפתח אשר שולטים על התנועתיות של הגוף, והפגיעה בהם מאפיינת שורה של מחלות ניווניות שונות, כגון מחלת ALS או מחלת לו גריג. תאי העצב המנוונים אינם מתפקדים כראוי, ועל כן הם אינם מעבירים את הפקודות לשרירים. כתוצאה מכך השרירים הופכים לחלשים ומנוונים וזאת באופן פרוגרסיבי וסימטרי.
למעשה, מחלת SMA איננה מחלה אחת, כי אם קבוצה של הפרעות גנטיות שעוברות בתורשה ואשר נבדלות זו מזו בעיקר בסוג המוטציות הגנטיות ובאופן שבו המוטציה עוברת לצאצאים.
הגן האחראי למחלה הוא SMN1 כאשר המוטציה השכיחה ביותר בגן, בכ-95% מהמקרים, מתבטאת בחוסר בגן.
המדובר במוטציה שכיחה ביותר גם בקרב הציבור הרחב, אשר מופיעה ביחס של 1:60-1:50 בכל האוכלוסיות.
אבחון טרום הריון ואבחון במהלך ההריון
חלה על הרופאים חובה לעשות ככל שניתן, לבדוק ולאבחן את התסמונת במסגרת ייעוץ גנטי ובדיקות בשלב שלפני הכניסה להריון. בהמשך, במהלך ההריון ישנן בדיקות שחשוב לבצע על מנת לאבחן את ההפרעה הגנטית בעובר.
מאחר ומדובר במוטציה שכיחה אשר גורמת למחלה חמורה מאד, אזי כדי להימנע מלידת ילד שלוקה במחלה זו, משרד הבריאות ממליץ לכל הזוגות ששוקלים להיכנס להריון או שכבר נכנסו להריון לבצע בדיקת נשאות של מחלה זו וזאת ללא קשר למוצא שלהם.
תחילה בודקים את האישה ואם הסתבר שהיא נשאית, בודקים גם את הגבר. במידה והתגלה ששני בני הזוג הינם נשאים של המחלה, אזי במידה והאישה טרם נכנסה להריון, באפשרותם לבצע הליך הפריה חוץ גופית, לברור במסגרתו את העוברים הבריאים, ולהשריש רק אותם ברחם של האשה.
במידה והאישה כבר נכנסה להריון, ניתן וצריך לבצע בדיקות אבחון לגבי מצבו של העובר במהלך ההריון. המדובר על בדיקות כגון דגימת סיסי שליה בשבוע 10–13 או דיקור מי שפיר מהשבוע ה-16.
על הרופאים להקפיד על ביצוען של בדיקות אלה וכמובן שחשוב להקפיד על פיענוח מדוייק וברור של תוצאותיהן.
לידת עובר הסובל מתסמונת SMA
ברוב המקרים, המחלה עוברת לצאצאים באופן אוטוזומלי רצסיבי. כלומר, כאשר שני ההורים של הצאצא הנם נשאים של עותק אחד פגום, מוטנטי, של הגן ועותק אחד תקין של הגן, וכאשר שניהם יחדיו מעבירים את העותק הפגום לצאצא.
כתוצאה מכך, הצאצא יורש שני עותקים פגומים של הגן ועקב כך הוא ילקה במחלה. על כן, כאשר מדובר בזוג הורים שהם נשאים של המחלה, יש להם סיכון של 25% ללידת צאצא שלוקה במחלה.
מחלת SMA מתבטאת במספר אופנים שונים כמפורט להלן וזאת בסדר חומרה יורד, מהקשה ביותר לקל ביותר:
SMA סוג 1: מחלה זו, שנקראת גם מחלת ורדינג הופמן נחשבת לצורה החמורה ביותר של המחלה, מאחר וההתקדמות שלה מהירה ורוב התינוקות שלוקים בה הולכים לעולמם במהלך השנתיים הראשונות לחייהם. זוהי גם הצורה השכיחה ביותר של המחלה. תסמיניה מופיעים כבר במהלך ששת החודשים הראשונים לחיי התינוק, באופן לפיו התינוק אינו מסוגל להרים את ראשו ולהגיע למצב ישיבה, ישנו קושי רב באכילה ובליעה וכן רפיון שרירים וחולשה כללית בגפיים ובשרירי בית החזה.
SMA סוג 2: תסמיני מחלה זו מופיעים אצל החולים בה בין 12-6 חודשים ובאופן לפיו טווח הביטוי שלה משתנה מחולה לחולה. החולים שלוקים בה מצליחים לשבת ללא תמיכה, ובשלב מסוים מסוגלים להגיע לעמידה בסדים ו/או עמידון טווח. רובם אינם מסוגלים ללכת, אך ישנם ילדים שמסוגלים ללכת בעזרת סדים. חלק מהחולים לוקים בזיהומים נשימתיים כגון דלקות ריאה חוזרות, עקב חולשה במערכת הנשימתית. החולים שלוקים במחלה זו שורדים לפחות עד לעשור השלישי לחייהם, אך לא מעבר לכך.
SMA סוג 3: מחלה זו נקראת גם מחלת קוגלברג-וולנדר. תסמיניה מופיעים מלאחר גיל שנה ועד לגיל ההתבגרות, ובאופן לפיו טווח הביטוי שלה משתנה אף הוא מחולה לחולה. במידה ותסמיניה מופיעים לפני גיל 3, מדובר בתסמינים חמורים יותר, כך שרק כ-50% מהחולים בה מסוגלים ללכת לאחר גיל 20. במידה והתסמינים מופיעים לאחר גיל 3, התקדמות המחלה הנה איטית יותר, כך ש-90% מהחולים בה מסוגלים ללכת לאחר גיל 20. יחד עם זאת, החולים במחלה זו בדרך כלל מסוגלים לתפקד במשך שנים רבות לפני שהם נזקקים לסיוע.
SMA סוג 4: מחלה זו נחשבת לצורה הקלה ביותר של המחלה, מאחר ותסמיניה מתפתחים רק לאחר גיל 30 ודרגת החומרה שלהם נמוכה מאד. חולים שלוקים בה נהנים מתוחלת חיים נורמלית.
תסמינים ואבחון לאחר הלידה
אבחון המחלה נעשה לאחר הופעת תסמיניה הקליניים, כפי שתואר לעיל. יש לבצע בדיקת EMG, בדיקת רשמת השריר ובהתאם לממצאי בדיקה זו, לבצע גם בדיקה גנטית.
יחד עם זאת, פעמים רבות מקובל לגשת ישירות לביצוע הבדיקה הגנטית, מאחר ובדיקתEMG הנה בדיקה שכרוכה לכאב, ולרוב אף מבוצעת תחת הרדמה כאשר מדובר בתינוקות.
טיפולים נדרשים וזכויות לפי חוק
למרבה הצער, מחלת SMA נחשבת עדיין למחלה חשוכת מרפא, הואיל וטרם נמצאה התרופה שמאפשרת להחלים ממנה. לפיכך, כיום מקובל להעניק לחולים שלוקים בה טיפול תמיכתי בלבד, שמשלב מגוון טיפולים: נשימתי, אורטופדי, ותזונתי.
החולים שלוקים במחלה זו סובלים מסבל פיזי ונפשי לא מבוטל, אם כי בהתאם לחומרת תסמיניה, כמובן. ככל שמצבם של החולים שלוקים במחלה זו הינו חמור יותר, כך גדל גם סבלם, וכך הם גם נופלים יותר ויותר לנטל על בני משפחתם, ובעיקר על ההורים, שנאלצים לתמוך בהם, בין באופן ישיר, ובין באמצעות מימון מטפלים חיצוניים והשגחה עליהם.
כדי לסייע לחולים שלוקים במחלה זו ולבני משפחתם, המדינה מקנה להם מספר זכויות רפואיות.
מאחר ומחלה זו מוגדרת כמחלה כרונית, זכאים החולים בה לפטור מתשלום עבור שירותים רפואיים שונים, ולתקרת השתתפות במימון תרופות. ילדים החולים במחלה זו זכאים גם לקבלת סייעת אישית בגן הילדים, שיעורי עזר לילדים שנעדרו מבית הספר עקב מחלתם, הקלות בבחינת בגרות ועוד.
בנוסף, גם המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבאות שונות ללוקים במחלה זו. הורים לילד שלוקה במחלה זו זכאים לקבלת גמלת ילד נכה, החל מגיל 3 חודשים ועד לגיל 18, אשר אמורה לסייע להם במימון הטיפול בילדם.
גובה הגמלה נקבע בהתאם לחומרת המחלה ומידת התלות של הילד בזולת. כאשר החולה מגיע לגיל 18, הוא זכאי לקבלת קצבת נכות כללית, מגיל זה ועד לגיל הפרישה.
במידה והוא מתקשה וזקוק לסיוע של אדם אחר לצורך ביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות, של לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית והיגיינה אישית, או שהוא זקוק להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים, הוא יהיה זכאי גם לקצבת שירותים מיוחדים. ובמידה ויש לו גם ליקויים המגבילים אותו בניידותו, הוא יהיה זכאי גם לקצבת ניידות.
עדכון חשוב: בחודש מאי 2019 תרופה בשם זולגנסמה או Zolgensma של חברת התרופות נוברטיס, קיבלה את אישור ה-FDA האמריקאי והיא מאפשרת באמצעות טיפול אחד ויחיד, שעלותו מעל 2.1 מיליון דולר, לטפל בתסמונת SMA כל עוד הטיפול נתן לתינוק הלוקה בתסמונת הקשה, מיד ובסמוך למועד הלידה.
למרות עלותה המסחררת של התרופה מצילת החיים, סביר מאד שהיא תכנס לסל הבריאות וימצא עבודה מימון ציבורי כבר בדיונים הקרובים על סל הבריאות, בחודש ספטמבר 2019.
אורן כץ, דובר עמותת משפחות ה־SMA אמר לתקשורת: "ברור שזו תרופה מהפכנית ובניגוד לתרופות האחרות שאנחנו מכירים היא מרפאת, ואין ספק שזו בשורה לחלק מחולי ה־SMA".
נולד לך ילד/ה עם תסמונת SMA?
בכל מקרה של לידת ילד או ילדה הסובלים מהתסמונת, ראוי לבצע בדיקה מעמיקה של הנסיבות שהובילו להריון ואופי הטיפול הרפואי שניתן להורים לפני ובמהלך ההריון.
עורך הדין עופר סולר מציע לבני המשפחה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ממוקד, בשיתוף עם טובי המומחים הרפואיים בישראל בתחום הגנטיקה והמיילדות.
ביחד נבחן את המסמכים הרפואיים, את המצב הרפואי של הילד/ה ואת התנהלות הרופאים שליוו את ההריון. לאחר הבדיקה נבצע הערכה מקצועית שתקבע האם קמה לבני המשפחה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית ומה סיכויי הצלחתה של תביעת פיצויים כאמור.
עוה"ד סולר מייצג מספר משפחות, הורים לילדים שנולדו עם מחלת ניוון שרירים מולדות, בתביעות שהוגשו בשל אי-אבחון מוקדם של התסמונת.
