רשלנות רפואית באבחון סרטן העור
רקע על המחלת סרטן העור או באנגלית Skin Cancer - סרטן העור מתפתח כתוצאה משיבוש בתהליך התרבות וחלוקת תאי העור בגוף. המחלה מתאפיינת בייצור מוגבר של תאים חדשים, אשר לגוף אין בהם צורך בעוד תאים ישנים אינם מתים. התאים העודפים מתגבשים לכדי רקמת גידול על פני העור.
סרטן העור מופיע באיברי גוף שונים, החשופים לשמש: ראש, פנים, צוואר וידיים, אולם הוא עשוי להתפתח גם באיברים מוצנעים בגוף. איחור באבחון המחלה או טעות בזיהוייה עלולים להוביל להחמרה במצבו הבריאותי של החולה ולהקטנה משמעותית בסיכויי ההחלמה ממנה.
מחלת סרטן העור נחלקת לשלושה סוגים עיקריים:
סרטן תאי העור הבסיסיים - שכיח בעיקר באזור הפנים, אך יכול להופיע גם באיברים אחרים, החשופים לשמש. קצב התפשטותו של סרטן מסוג זה הוא איטי והיקפו ממוקד כך, שנדיר שיתפרס לאזורים אחרים בגוף.
סרטן תאי העור השטוחים - מתפתח בעיקר באיברים חשופים לשמש, אך יכול להופיע גם באזורים אחרים. היקף התפשטותו של סרטן מסוג זה הינו נרחב ולעיתים הוא שולח גרורות למערכת הלימפה ולאיברים נוספים בגוף. במקרה זה מתאפיין הגידול המפושט בחוסר נורמליזציה של התאים, נושא את מאפייני הגידול המקורי ולפיכך, משוייך לסרטן העור.
מלנומה או סרטן עור ממאיר - הסוג המסוכן ביותר מבין סרטני העור. מופיע בעיקר באזורים חשופים לשמש: ראש, עורף וידיים, אך גם על החזה או על הגב. מתאפיין במראה של שומות שטוחות ומאובחן בשינויים בנקודות העור, אשר נתנו בהם את סימן ארבעת ה"גימלים": גודל, גוון, גבולות וגיאומטריה.
ככל שהשונות הינה דרסטית יותר, חריגה ומתפשטת בקצב מהיר גובר החשד להתפתחות סרטן העור.
קיראו מידע בנושא: סרקומה Sarcoma
רשלנות רפואית באבחון סרטן העור
רשלנות באבחון סרטן העור מוצאת ביטויה בשורה של מעשים או מחדלים, המהווים הפרה של חובת הזהירות, אשר חלה על הרופא המטפל וסטיה מהסטנדרטים, המצופים ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר.
עילת התביעה עשויה לקום נגד רופא המשפחה, אליו פנה המטופל, רופא עור אליו נשלח המטופל לצורך אבחון גידול סרטני או אונקולוג, אשר אמור היה לטפל במחלה לאחר גילויה.
הטיעונים במסגרת עוולת הרשלנות יתמקדו בחוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של המחלה, אשר הובילו להתפשטותה בגוף, החמרה במצבו של החולה וגרימת נזקים בלתי הפיכים.
העילות המרכזיות להגשת תביעת רשלנות באבחון סרטן העור
חוסר אבחון גורמי סיכון להתפתחות המחלה
חשיפה לקרינה אולטרה סגולה - מוכרת כאחד הגורמים המרכזיים להתפתחות סרטן העור. חשיפה ממושכת למקור קרינה זה, בין באופן ישיר לשמש או בשיטות שיזוף שונות, דוגמת מיטות שיזוף או מנורות שמש, מגבירה באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן העור. המחלה מתפרצת אמנם בעיקר לאחר גיל חמישים אולם חשיפה מרובה לקרינה אולטרה סגולה במהלך החיים וכבר בגיל צעיר משליכה על היווצרות המחלה בגיל מאוחר.
בין המצויים בקבוצת סיכון מוגברת לפתח את המחלה נמנים: בעלי עור בהיר, בשילוב עם גוון שיער ועיניים בהיר - אלה מצויים בקבוצת הסיכון המשמעותית לפתח את המחלה, אולם גם בעלי גוון עור ופיגמנטציה כהים עשויים ללקות בה. קבוצה אחרת הינה אנשים, אשר חיים באזורים שטופי שמש או באזור ההרים וחשופים לרמות גבוהות של קרינה אולטרה סגולה.
נוכח המודעות הגבוהה הקיימת כיום לנזקי השמש ובמקרה של התפתחות סרטן העור על רקע זה, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין חוסר הדרכה הולמת לגבי אפשרות מניעת המחלה - מתן הסבר לגבי הגנה מפני השמש מגיל צעיר וצמצום החשיפה לקרינה אולטרה סגולה, לרבות: הפחתת זמן השהייה בשמש בשעות הקרינה היוקדת או היחשפות לאמצעים, המשקפים קרינת שמש (חלונות, שמשות רכב, קרח וכד'); הקפדה על לבוש מתאים - שרוולים ארוכים, כובע וכד'; שימוש עקבי בקרם הגנה והימנעות מאמצעי שיזוף מלאכותיים.
חשיפה לחומר זרניך (יסוד כימי רעיל) מוכרת כאחד מגורמי הסיכון להתפתחות המחלה.
חוסר התחקות אחר סימנים גופניים שעשויים להוות זרז להתפתחות המחלה, כמו: צלקות או כוויות בעור; זיהומים, הכרוכים בוירוס הפפילומה; דלקת כרונית של העור או כיבים בעור; מחלות, הגורמות לרגישות מוגברת של העור בשמש, דוגמת לבקנות; טיפולי הקרנות; תרופות, הניתנות לדיכוי המערכת החיסונית וכן רקע של כוויות שמש עם שלפוחיות חמורות לפני גיל 18.
אי לקיחת אנמנזה מקיפה והתחקות אחר היסטוריה רפואית של מקרי סרטן העור במשפחת הנבדק. עילת רשלנות בגין חוסר אבחון סימפטומים, המאפיינים את המחלה.
בדומה לסוגי סרטן אחרים, גם סרטן העור לסוגיו ניתן לריפוי ולהארכת תוחלת החיים שעה שהוא מתגלה במועד מוקדם, טרם התפשטות המחלה ושליחת גרורות לאיברי הגוף השונים.
החמצת אבחון המחלה במועד עשויה לגרום להחרפתה, לגרימת נזקים בלתי הפיכים ולצורך בנקיטת אמצעים ושיטות דרסטיים במטרה לרפאה.
שינויים בעור - שינוי ברקמה קיימת, הופעת גידול חדש או פצע, שאינו מחלים מהווים סימנים מחשידים להתפתחות המחלה, אשר אמורים להדליק "נורה אדומה" ומצריכים עריכת בירור מקיף. חשוב לדעת, כי סרטן העור לובש צורות רבות ועשוי להופיע במספר אופנים:
גוש קטן וחלק, דמוי שעווה; גוש אדום, בעל מרקם קשה; פצע מדמם או מצמיח גלד; נקודה שטוחה אדומה לעיתים בעלת קשקשים ורגישה למגע; כתם אדום או חום, בעל מרקם קשה וקשקשי וכן סדקים או התקלפויות על השפה התחתונה, אשר אינם נרפאים.
חלק משינויים אלה ניתנים לאבחון עצמי ומצריכים פניה אל רופא עור מומחה, אשר יוכל לאבחן את השינוי, להתחקות אחר ממאירותו ולטפל בו בהתאם.
עילת רשלנות בגין חוסר אבחון המחלה בדרכים המקובלות
במקרי חשד להתפתחות סרטן העור נדרש הרופא ליטול ביופסיה של העור, כדרך היחידה, אשר מבטיחה וודאות באבחון המחלה. היקף ואופן לקיחת הביופסיה יגזרו מגודל ומיקום הגידול על העור. לרוב יבוצע התהליך תחת השפעת הרדמה מקומית.
בין ארבעת הסוגים השכיחים בעת ביצוע ביופסיה בעור: ביופסיה בנקב - שימוש בכלי חד וחלול להסרת חלק מהרקמה; ביופסיה בחתך - שימוש בסכין מנתחים להסרת חלק מהגידול; ביופסיה ניתוחית - שימוש בסכין מנתחים להסרת כל הגידול; ביופסיה בגילוח - שימוש בסכין גילוח חד להסרת הגידול.
עילת רשלנות בגין אבחון שגוי של שלב התפתחותה של המחלה
לאחר נטילת הביופסיה יאבחן הרופא את שלב התפתחותה של המחלה, לעיתים תוך היעזרות בבדיקת מערכת קשרי הלימפה של המטופל.
קביעת אחד מחמשת שלבי התפשטותה של המחלה נסמכת על שיקלול מספר נתונים: היקף הגידול, עומקו מתחת לעור ומידת התפשטותו לקשרי לימפה באזור או לאיברים אחרים בגוף. אבחון השלב בו מצויה המחלה הינו בעל השלכה מכרעת לגבי אופי וסוג הטיפול שיינתן.
פסק דין ופניה אל עורך דין לקבלת יעוץ אישי
הבאנו מתוך הארכיון המשפטי את הדיון בהליך ע"א 8142/04 יריב מלימובקה נ’ שר הבריאות, אשר נידון בפני בית המשפט העליון, דובר בערעור אזרחי אשר הגיש רופא כירורג, אשר רשיונו הותלה לחמש שנים בהחלטת ועדה מטעם משרד הבריאות.
במקרה זה הוגשו נגד הרופא מספר קובלנות בגין רשלנות רפואית חמורה במילוי תפקידיו. בין היתר, לגבי נגע עור, שהסיר הרופא מזרועו של מטופל אחד ושומה חשודה כגידול, שהסיר הרופא מגבו של מטופל אחר ואשר במקום לשלחם לביופסיה ובדיקת פתולוג, השליך אותם הרופא לפח.
בשני המקרים אובחן אצל המטופלים בשלב מאוחר יותר סרטן עור מסוג מלנומה.
ועדה שדנה בקובלנות אלה ואחרות שהוגשו נגד הרופא, קבעה כי רשלנותו הוכחה מעל לכל ספק סביר. נוכח גילו המבוגר של הרופא המליצה הוועדה על התלייה בלבד של רשיונו ולא על שלילתו לצמיתות. בערעור טען הרופא לקיום סתירות בגרסת הקובלים, אך נמצא, כי אלה היו מהימנות על הועדה וזאת לעומת עדותו של הרופא בדבר איבוד רישומים רפואיים, אשר נמצאה בלתי סבירה.
בנוסף, לא המציא הרופא ראיות מטעם המעבדה הפתולוגית המעידות כי אכן שלח את הרקמות הנגועות לבדיקה. הליך אשר עדים מומחים, שהתייצבו בפני הועדה, טענו כי הינו בעל חשיבות מהותית.
משרדו של עורך דין עופר סולר טיפל ומטפל בתביעות נזיקין שהוגשו בעילת רשלנות רפואית, בין השאר במקרים של איחור או טעות באבחון סרטן העור ובמקרים שבהם נגרמו לחולים נזקים חמורים ובלתי הפיכים.
אם את, אתה או מי מבני המשפחה חלה בסרטן העור וקיים חשש כי הרופאים איחרו באבחון המחלה ו/או העניקו טיפול רפואי שגוי, ניתן לפנות למשרדנו ולקבל יעוץ משפטי אישי ומקצועי, ללא תשלום וללא כל התחייבות מצידך.
קראו עוד בנושא: רשלנות באבחון סרטן עוד מסוג SCC
מיקומך באתר: רשלנות רפואית סרטן סרטן העור