בית המשפט דחה תביעה: רשלנות רפואית באבחון גידול סרטני בראש

איחור באבחון גידול סרטני - אין המדובר ברשלנות רפואית

התובע, בן כ – 71, הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית, לאחר שאובחן אצלו באיחור גידול סרטני ממהיר בגזע המוח. לטענתו, הנתבעת התרשלה בבירור מצבו הבריאותי והסתפקה בטיפול סימפטומאטי בכל תלונותיו.

במקום להתעמק ולשלוח אותו לבדיקות הנדרשות שיכלו לאפשר אבחון מוקדם יותר של הגידול. כידוע, סרטן זו מחלה פרוגרסיבית ולעיתוי האבחון חשיבות רבה והשלכות על סיכויי ההחלמה של המטופל.

קיראו בהרחבה על: סרקומה Sarcoma

מתי איחור באבחון סרטן יהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית?

בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית, על התובע לבסס 5 טיעונים מרכזיים:

• האם בנתבע חב בחובת זהירות כלפי התובע?
• האם הנתבע הפר את חובת הזהירות?
• האם נגרם לתובע נזק עקב הפרתה?
• האם קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות על ידי הנתבע, לבין היווצרות הנזק?
• מה היקף הנזק שנגרם?

שני המומחים שמונו על ידי בית המשפט, נתבקשו לחוות את דעתם המקצועית בנוגע לשלוש שאלות עיקריות:

1. האם הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע, בכך שלא אבחנה אצלו את הגידול הסרטני במסגרת הבדיקות שנעשו לו בשנים שקדמו לאבחון?
2. האם כפי שטוען התובע, ניתן היה לגלות את הגידול מוקדם יותר אילו נעשה בירור מעמיק יותר ובדיקות נוספות?
3. בהנחה שהתשובה לשתי השאלות הראשונות היא חיובית – האם קיים קשר סיבתי בין רשלנותה של הנתבעת, לבין היווצרות הנזק?

להתייעצות עם עורך דין ליחצו: יעוץ משפטי בענייני רשלנות רפואית

ניתן לומר כי במרבית הדברים גילו המומחים תמימות דעים והעידו כי מדובר בגידול ש"הרופא הסביר" היה מתקשה לאתר על פי נתוני הבדיקות שבוצעו וכי זהו גידול נדיר, המתפתח באיטיות. משלא עלו בבדיקות ה – CT וה– MRI סימנים לגידול סרטני – העידו המומחים כי אי הפנייה לבדיקות נוספות הייתה החלטה סבירה באותה עת.

יפים לעניין זה, גם דבריו של השופט ריבלין, שהתייחס באחת הפסיקות לשאלת הרופא הסביר: "לשם פתרון השאלה, האם רופא הפר את חובת הזהירות שהוא חב לחולה, יש לבחון את סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר בעת ההפרה. אין לבחון את סטנדרט הטיפול הסביר בראיה מאוחרת או בחכמה שלאחר מעשה".

קיראו בהרחבה על: הפרת חובת הזהירות

פסיקת בית המשפט - דחיית תביעת רשלנות רפואית

משלא הוכח כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות בה חבה כלפי הנתבע - בית המשפט דחה את התביעה. על פי דיני רשלנות, האחריות והחובה המוטלת על גורם רפואי אינה לתוצאה אלא למאמץ שננקט על ידו, בניסיון להעניק למטופל טיפול רפואי סביר וטוב.

חובתו של רופא סביר, אינה למצוא כל ליקוי או פגם במצבו הבריאותי של המטופל ולרפאו. חובתו היא לפעול בזהירות ומקצועיות, בהתאם לסטנדרטים הרפואיים ולידע הרפואי הקיים באותה עת בה ניתן הטיפול או האבחון.

במקרה שלפנינו, שני המומחים העידו כי על פי אמות מידה אובייקטיביות – מקצועיות, שיקול דעתם של הרופאים היה סביר, בהתחשב במכלול נסיבות המקרה. גם אם בשלב מאוחר יותר התגלה כשגוי.

לעניין זה, הוסיף וציין בית המשפט בפסיקתו כי קבלת טענותיו של התובע, לפיהן היה על הגורמים הרפואיים להפנותו לברורים ובדיקות נוספות, על אף שלא הייתה אינדיקציה לגידול סרטני – משמעה הטלה של חובה חמורה מידי עם הגורם הרפואי.

לחובה זו, עלולות להיות השלכות שליליות, אם תפגע ביכולתם של רופאים להפעיל שיקול דעת מקצועי ותעודד תופעה של רפואה מתגוננת.

למידע נוסף בנושא טעויות באבחון סרטן ליחצו: רשלנות רפואית באבחון סרטן הקיבה

לקבלת סיוע משפטי דיסקרטי ליחצו: יעוץ ומענה לנפגעי רשלנות רפואית