סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים לאורך חודשי ההריון

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

פגיעה בכרומוזום 7 אובחנה רק לאחר הלידה?

מחבר: 09/01/2022 09:17

הכרומוזום השביעי שלנו, אחד מבין 23 זוגות כרומוזומים שבגוף האדם, מכיל כ-159 זוגות בסיסים שהנם החומר הבונה את ה-DNA שלנו ומייצג 5%-5.5% מכלל ה-DNA שלנו. נכון למועד כתיבת שורות אלו, זוהו 900-1000 גנים שונים שנמצאים על גבי כרומוזום 7.

פגיעה באחד הגנים שעל פני הכרומוזום עלולה לגרום לאחת מתוך עשרות תסמונות גנטיות מורכבות, שגורמות לפגיעה משמעותית באיכות החיים. לכן, חשוב מאד להסביר להורים כבר בתחילתו של מעקב ההריון, כל הריון, על האפשרות לבצע בדיקות גנטיות מתקדמות, שעשויות לאבחן את השינויים המבניים והפגיעה הכרומוזומלית כבר בשלבי ההריון הראשוניים.

במקרה של אבחון פגיעה במבנה של כרומוזום 7 כבר בשלבים הראשונים של ההריון ובהנחה שהמדובר בפגיעה משמעותית, לרוב ימליצו הרופאים להורים לשקול להפסיק את ההריון.

בסקירה המפורטת שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר אודות חשיבותו הרבה של הכרומוזום השביעי בגודלו, תוך שנתרכז במתן הסברים על כמה מהפגיעות הנפוצות יותר במבנהו של הכרומוזום ודרכים לאבחן פגיעה אפשרית בשלב מוקדם של ההריון.

נדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של אבחון פגיעה במבנה של כרומוזום 7 רק לאחר הלידה, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

מוטציות ושינויים במבנה של הכרומוזום ה-7

לפניך סקירה של מספר מצבים רפואיים, מאלו שהנם פחות נדירים, הנובעים בשל פגיעה מוכרת במבנה של כרומוזום 7, כאשר חלקם תורשתיים וחלקם מתפתחים לראשונה בעובר כמוטציות "טריות" או De-Novo.

CF

כנראה שהמחלה המזוהה ביותר עם פגם בכרומוזום 7 היא סיסטיק פיברוזיס CF, כאשר בארץ אחד מכל 25 אשכנזים נושא את המוטציה שגורמת למחלה ואחד מכל 5000 ילודים חולה בה.

המחלה הנה מחלה תורשתית ועוברת באופן הורשה אוטוזומלי רצסיבי, כלומר אדם יכול להיות נשא בלי לחלות במחלה ועל מנת שילד יהיה חולה במחלה על שני ההורים להיות נשאים שלה.

המחלה נגרמת כתוצאה ממוטציה בגן CFTR. הגן מקודד לחלבון שמרכיב תעלה האחראית על שחלוף יוני כלור מתוך ומחוץ לתא. כלור הוא חומר הנפוץ בתזונה, הוא המרכיב של מלח בישול יחד עם נתרן, ולכן נמצא בשפע בגוף.

לכן, איזון הריכוז של יוני הכלור בתאים הנו הכרחי לפעילות תקינה שלהם. כאשר פעילות תעלת הכלור נפגעת, מאזן הכלור נפגע וכתוצאה מכך גם מאזן המים וכתוצאה מכך מצטבר ריר צמיגי ברקמות שונות, בעיקר ברקמת הריאה, הלבלב, המעי והכליות. המוטציות בגן משתנות מאדם לאדם ויש להן רמת השפעה שונה על חומרת המחלה.

סימפטומים ראשונים למחלה יכולים להופיע כבר בגיל צעיר (עד גיל שנה) ולעיתים מתבטאים לראשונה כחסימת מעיים. עם הזמן ריר מצטבר בדרכי האוויר וגורם לבעיות נשימה ולהתפתחות זיהומים בריאות, הגורמים לשיעולים כרוניים, צפצופים ודלקת.

בשלב מסויים הזיהומים החוזרים גורמים לנזק בלתי הפיך לריאות וליצירת רקמת צלקת שפוגעת בתפקודיהן. בעיות נפוצות נוספות בחולי CF היא חסימת מעי ופגיעה בתפקוד הלבלב ובייצור אינסולין שיכולה לגרום לסוכרת. פגיעה בתפקוד הלבלב גורמת בנוסף לבעיות ספיגה, מה שעשוי לגרום לשלשולים ולעיכוב בגדילה.

בעבר רוב התינוקות עם CF לא שרדו מעבר למספר חודשים או שנים. כיום, באמצעות שיטות אבחון וטיפול מוקדמות, רוב החולים מגיעים לגיל מבוגר. למרות זאת, התחלואה בציסטיק פיברוזיס רוויה בסיבוכים ומשפיעה רבות על איכות החיים.

מאחר והמחלה תורשתית ניתן לאתר את המחלה כבר בבדיקות סקר גנטי של ההורים לפני ההריון. במידה שהורים נמצאו נשאים לאחר תחילת ההריון, ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה בשבועות 10-14 או בדיקת מי שפיר החל משבוע 16 להריון על מנת לבדוק אם העובר חולה.

כמו כן, במידה שההורים נמצאו נשאים, ניתן לבצע הפריית מבחנה באמצעות הליך PGD על מנת לוודא שהעובר המופרה לא יהיה חולה.

מוטציות הגורמות לפגיעות עצביות

מוטציות בכרומוזום 7 יכולות לגרום לתסמונות נוריו-פסיכיאטריות, הנובעות מפגיעה בהתפתחות התקינה של תאי העצב במוח. למוח יש תפקידים רבים ובין השאר הוא מווסת את כלל התהליכים בגוף, הוא המאפשר לנו לדבר, לשמוע ולראות, להזיז את הגפיים, לחשוב מחשבות ולדמיין.

המוח אחראי על מצב הרוח שלנו, על ההתנהגות שלנו ועל עוד הרבה תהליכים שבני האדם עדיין לא מבינים עד הסוף. לכן אין זו הפתעה שלפגיעה בתי העצב שבעזרתם המוח מתקשר בינו לבין עצמו ובינו לבין שאר הגוף, תהיה השפעה חמורה.

פגיעות כאלה גורמות לתסמונות מגוונות כגון אפילפסיה, מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי), אוטיזם, הפרעות חרדה, סכיזופרניה, הפרעות קשב, בעיות שמיעה וראייה ועוד רבות נוספות.

חסר Deletion או הכפלה Duplication

סוג נפוץ של מוטציות הגורמות להפרעות התפתחותיות מכונה מוטציות חסר ומוטציות הכפלה. הן נקראות כך משום שהן נובעות מחסר או מהכפלה של מקטעי DNA ולכן פוגעות בתפקודם התקין של הגנים וחלבוני הגוף.

מאחר שתאי העצב נוצרים בזמן ההריון, כאשר תפקוד החלבונים נפגע בשלב מוקדם בהתפתחות יש פגיעה חמורה בתאי העצב, מה שעלול להוביל להופעתן של תסמונות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מורכבות ביותר.

סינדרום וויליאמס

אחת התסמונות המוכרות והפחות נדירות נקראת תסמונת ויליאמס נגרמת בעקבות מוטציית חסר באיזור 7q11.23 בגנום. התסמונת הקשה פוגעת באחד מתוך 7,500-20,000 ילדים.

המדובר בתסמונת התפתחותית מורכבת שעלולה לגרום למגוון נרחב של תופעות בעוצמה משתנה. הלוקים בתסמונת יסבלו מלקות שכלית קלה עד בינונית בנוסף לבעיות למידה, ויהיו להם מאפייני התנהגות ייחודיים.

לאנשים עם התסמונת יש קושי במשימות הדורשות ראייה מרחבית, כגון ציור או הרכבת פאזלים, אך רובם יצליחו לעשות בהצלחה משימות הנוגעות לדיבור, מוזיקה ולמידה חזרתית.

אנשים עם התסמונת ניחנים בהתנהגות אקסטרה-חברותית והם מוצאים עיניין רב באנשים אחרים, בניגוד לאנשים על הספקטרום האוטיסטי. מאפיינים נפוצים נוספים הם ADD, ומגוון הפרעות נפשיות הכוללות חרדה ופחד קיצוני.

תווי הפנים של הילדים הנם יחודיים וכוללים מצח רחב, אף קצר, לחיים מלאות ופה רחב.

בנוסף לבעיות נוירולוגיות, אנשים עם התסמונת עלולים לסבול מבעיות לבביות ובעיות של כלי דם. ילדים עם תסמונת ויליאמס עשויים לסבול מבעיות התפתחותיות, בעיות קורדינציה, קומה נמוכה, בעיות ראייה, רמות סידן גבוהות בדם, בעיות עיכול ובעיות במערכת השתן.

ברוב המקרים תסמונת וויליאמס אינה עוברת בתורשה והמדובר במוטציה דה-נובו או מוטציה חדשה. אלו הן מוטציות אקראיות המופיעות לראשונה בעובר ואותן לא ניתן לחזות בבדיקות סקר גנטי של ההורים לפני ההריון.

עם זאת, עלולה להיות נטייה משפחתית להיווצרות מוטציות כאלה, וכאשר יש ילד נוסף עם תסמונת גנטית לא תורשתית הדבר מעלה את הסבירות לילד נוסף עם תסמונת גנטית. בכל מקרה, פניה לביצוע בדיקת מי שפיר בהריון תאבחן את הפגיעה הגנטית הגורמת לתסמונת, חודשים ספורים לאחר תחילת ההריון.

הכפלה של 7q11.23

בצד ההפוך של תסמונת ווילאמס נמצאת תסמונת Somerville-Van der Aa, המכונה גם תסמונת הכפלה של 7q11.23. למרות שהמוטציה נמצאת בדיוק באותו איזור גנטי, ילדים עם התסמונות עשויים לסבול מבעיות התנהגות שדווקא פוגעת ביכולת שלהם ליצור אינטרקציה חברתית ורבים מהם נמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

בעיות התנהגות נוספות מהן הם סובלים הן הפרעות חרדה, ADHD, התנהגות אגרסיבית והפרעת התנהגות מתריסה (ODD). לכמחצית מהאנשים עם התסמונת יש הרחבה של אבי העורקים, מה שיכול להביא לסיבוכים במהלך החיים.

מאפיינים פיזיים של אנשים עם התסמונת עשויים לכלול ראש גדול ושטוח בחלק האחורי, מצח רחב, גבות ישרות ואף רחב, כמו גם שינויים במבנה הפה והאוזניים. עם זאת, מאפיינים אלו לא יופיעו אצל כל האנשים.

שכיחות המחלה היא 1 ל-7,500-20,000 איש וגם היא נגרמת לרוב ממוטציות דה-נובו, כלומר היא לא עוברת בתורשה, ולכן לא ניתן לגלות אותן בבדיקות סקר גנטיות טרום לידתיות. למעשה הדרך היחידה לגלות את התסמונת היא באמצעות בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי.

עוד בנושא: פגיעה גנטית באזור 7q11.23

7q22.1-7q31 inversion

כרומוזום 7 הוא קרקע פורה למוטציות שיכולות לגרום לאוטיזם. בנוסף לתסמונת הכפלה של 7q11.23, תועדו מקרים של היפוך (inversion) של מקטעי DNA באיזורים 7q22.1-7q31. אנשים עם מוטציות מסוג הזה, נמצאים על הספקטרום האוטיסטי והם במיוחד סובלים מבעיות בכישורי השפה.

יש לציין כי במרבית המקרים הסיבה הגנטית לאוטיזם לא ברורה ומוטציות מסוג זה והבנה של הגנים המעורבים נותנת הצצה למנגנונים שגורמים לאוטיזם ומאפשרת לאבחן את התסמונת הצפויה כבר בתחילת ההריון.

7q21.22

פגיעה גנטית משמעותית ביותר בזרוע הארוכה q של כרמוזום 7, שעלולה להוביל לפיגור שכלי ברמה משתנה, אוטיזם, הפרעות נפשיות ופגיעות נוספות.

גם במקרה זה המדובר לרוב על מוטציה דה-נובו שאינה עוברת בתורשה מההורים ומתפתחת לראשונה בעובר, בשלב כלשהו לאחר ההפריה. ניתן לאבחן את הפגיעה בדיוק ניכר באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בזמן ההריון וניתן לקרוא עוד על הפגיעה ממש כאן.

אבחון מוקדם בהריון של פגיעות במבנה הכרומוזום השביעי

נכון להיום ישנם שני שלבים עיקריים שבהם ניתן לחזות את ההסתברות לפגיעה כרומוזומלית של העובר. בשלב הראשון, ההורים יכולים וצריכים לפנות לביצוע בדיקות סקר גנטי לפני ההריון או ככל שניתן בתחילתו ובהתאם למוצאם, שאז ניתן יהיה לשלול מגוון רחב של תסמונות גנטיות תורשתיות.

לאחר הכניסה להריון, תמיד ובכל הריון ללא יוצא מן הכלל, ראוי להפנות את האם ההריונית לביצוע בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי, שכן באמצעות בדיקת הצ'יפ הגנטי ניתן לאבחן בדיוק ניכר מאות מוטציות גנטיות משמעותיות בעובר ובעיקר מוטציות "טריות" וחדשות, שלא עברו בתורשה מההורים.

חובתו המקצועית של כל רופא נשים הנה לעדכן את ההורים לעתיד באשר לעובדות המוכרות אודות יכולות האבחון של הצ'יפ הגנטי, כאשר ישנם מספר מחקרים שהוכיחו כי באמצעות בדיקת CMA ניתן לאבחן פגיעה גנטית משמעותית בעובר ב-1 מכל כ-130 הריונות תקינים לכאורה, בהם לא היתה "סיבה רפואית" מוגדרת להפניית האם לביצוע בדיקת מי שפיר.

לצערנו הרב ובשל מחדל מתמשך, בישראל נהוג להמליץ על ביצוע בדיקת מי שפיר רק לנשים בהריון מעל גיל 35 או במקרה של בעיה גנטית מוכרת במשפחה ובמצבים שבהם התגלה ממצא לא תקין בבדיקות מעקב ההריון השגרתיות. נוהל מיושן זה אינו מתאים לנסיבות חיינו ולהתקדמות הטכנולוגית-מחקרית והוא לא השתנה הלכה למעשה מזה עשרות שנים!

הלכה למעשה, בכל שנה נולדים בישראל עשרות רבות של ילדים הסובלים מפגיעות כרומוזומליות משמעותיות, בכרומוזום 7 ובכל אחד מהכרומוזומים האחרים, כאשר הילדים מאובחנים רק בשלב מתקדם כלשהו לאחר הלידה.

כשבודקים את אותם מקרים לעומק, מתברר שרבים מההורים לאותם ילדים לא קיבלו כל הסבר מהרופא שליווה את ההריון לגבי חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי ומשכך, נשללה מהם הזכות הבסיסית לקבל החלטה מושכלת ובמידע מלא לגבי השאלה האם לפנות לבדיקת מי שפיר או להימנע ממנה. במקרים כאלה - להורים קמה הזכות להגיש תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.

לא ידעת שאפשר לאבחן פגיעות גנטיות בהריון?

כפי שציינו ולמרות שהמידע זמין מזה שנים רבות וחשוב מאין כמוהו, עדיין ישנם יותר מדי רופאי נשים ברחבי הארץ [בעיקר באזורי הפריפריה אגב] שאינם מקפידים לתת להורים הסבר מפורט על חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי וזמינותן של בדיקות גנטיות נוספות, אותן ניתן לבצע בחודשים הראשונים של ההריון ובאמצעותן ניתן לאבחן שינויים כרומוזומליים ופגיעות גנטיות מזעריות בעובר.

אי מסירת המידע החשוב הזה להורים מהווה למעשה הפרה של חובת היידוע ומשכך, כפי שכתבנו, הרופא שולל מההורים לצמיתות את האפשרות לקבל החלטה קריטית וחשובה לגבי ניהול ההריון. וההסבר לכך פשוט: אם ההורים אינם מודעים לעובדות ולכך שבאמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בהריון ניתן לאבחן מאות רבות של מוטציות גנטיות מורכבות, הגם שההורים בריאים והאם צעירה, הם אינם יכולים לשקול בצורה הראויה והמתבקשת את האפשרות לעבור בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי.

במידה והילד/ה שלך אובחנ/ה רק לאחר הלידה עם פגיעה גנטית, כאשר האבחון מתבצע על פי רוב באמצעות אותה בדיקת צ'יפ גנטי, ויתברר מעיון בתיק הרפואי של האם מתקופת ההריון כי לא הוסבר לה ולא הובאה לידיעתה חשיבותה הרבה של בדיקת הצ'יפ הגנטי - תקום להורים הזכות המלאה להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית.

משרדנו טיפל ומטפל במאות מקרי תביעה דומים, בהם ילדים אובחנו רק לאחר הלידה עם שינויים כרומוזומליים מהותיים ובין השאר גם פגיעות במבנה של כרומוזום 7 כאמור, כאשר להורים לא ניתן כל הסבר על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות בהריון. אם המקרה שלך דומה, אנחנו עומדים לרשותך בכל שאלה נוספת ולצורך הערכת סיכויי התביעה.

עורכי הדין שלנו עונים להורים מודאגים

לאורך השנים האחרונות פנו אלינו מאות הורים לילדים שאובחנו רק לאחר הלידה עם שינויים כרומוזומליים, מתוך רצון לקבל תשובות ברורות ולבדוק את האפשרות להגשת תביעת פיצויים כפי שהסברנו, בעילת רשלנות רפואית.

לפניך תשובות מפורטות של עורכי הדין שלנו לשאלות [אנונימיות] שעשויות להיות רלוונטיות גם למקרים אחרים, בין השאר במקרים הנוגעים לשינויים ופגיעה במבנה של הכרומוזום השביעי.

אני בת 27 ואחרי טיפולי הפריה נכנסתי להריון. פיתחתי סכרת הריון אך חוץ מזה כל הבדיקות היו בסדר כולל הסקירות. ילדתי בלידה רגילה את הבן שלנו מתן. בגיל שנתיים הבנו שיש למתן עיכוב התפתחותי ובבדיקה גנטית מצאו לו בעיה גנטית שנקראת 7q11.23 duplication syndrome. הבנתי שזו מחלה נדירה שיכולה לגרום למגבלה שכלית או אוטיזם ואנחנו לא מבינים איך לא גילו את זה בהריון. האם נתקלתם במקרה כזה?

טיפלנו בתביעה בגין אי אבחון בהריון של תסמונת 7q11.23 duplication שנקראת גם Somerville-Van der Aa syndrome.

תסמונת גנטית זו נוצרת בשל הכפלה של החומר הגנטי בזרוע הארוכה של כרומוזום 7 והתופעות שעלולות להתרחש בתסמונת הן עיכוב התפתחותי ברמות שונות, הפרעות חרדה והפרעות התנהגות, אנוריזמה של האורטה, מאפיינים דיסמורפים בפנים כמו מיקרוגנטיה (סנטר קטן), שינויים במבנה האוזניים ועוד.

את הבעיה הגנטית ניתן לאבחן כבר בהריון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי CMA במי שפיר. הבעיה עלולה להתרחש בכל גיל של היולדת וללא סימנים בסקירת מערכות.

כפי שהסברנו בהרחבה, הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון חייב להסביר לאישה בכל גיל ובכל הריון על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי נוכח שכיחות המוטציות הגנטיות שניתן לאתר בצ'יפ גנטי.

אם יתברר כי לא הוסבר לך במעקב ההיריון על האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי הרי שיש עילה לתביעת רשלנות רפואית וניתן לקבל בעקבות תביעה זו פיצויים בסך מיליוני שקלים בהתאם לשיעור המגבלה של הילד.

חשוב לקחת בחשבון שניתן להגיש את התביעה רק עד גיל 7 ולכן מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתביעות רשלנות רפואית בתחום הגנטיקה בהקדם.

לאחר הריון בו פיתחתי רעלת הריון נולד לנו בן בניתוח קיסרי. בגיל 10 חודשים אני חשדתי שמשהו לא בסדר בהתפתחות שלו אבל אמרו לי 'יהיה בסדר'. בהמשך הוא פיתח התקפי זעם, קשיי תקשורת ובעיות התנהגות ובמשך שנים חשבו שהבעיה שלו רגשית. בגיל חמש וחצי אחד הרופאים שלח אותנו לבירור גנטי וסביב גיל 6 קיבלנו אבחנה שיש לו בעיה גנטית מסוג deletion 7q21. האם ניתן היה לגלות את הבעיה בהריון והאם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית?

ניתן לגלות את המוטציה הגנטית מסוג 7q21 deletion בבדיקת צ'יפ גנטי בהריון וכל אישה בהריון חייבת לקבל מהרופא הסבר לגבי האפשרות לבצע את הבדיקה בהריון, נוכח חשיבותה העצומה ויכולה לגלות מאות תסמונות.

אם אין רישום בתיק הרפואי שלך מתקופת ההריון הסבר ברור על הבדיקה ולא ניתן לך הסבר כזה מהרופא אז יש ככל הנראה עילה לתביעה.

תביעות רשלנות בגין הולדה בעוולה או אי גילוי מחלות קשות, מומים או בעיות גנטיות בהריון יש להגיש בטרם ימלאו לילד 7 שנים, שכן לאחר מועד זה עלולה לעלות טענה בדבר התיישנות של עילת התביעה.

במקרה שלכם מאחר והילד כבר בן 6 ניתן עדיין להגיש את התביעה אולם מומלץ לא לבזבז זמן ולפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה בתביעות רשלנות רפואית לצורך הערכת המקרה והייתכנות לתביעת פיצויים כאמור.

ילדתי את הבן שלנו בגיל 32 לאחר הריון תקין. בגיל שנתיים וחצי הוא אובחן עם אוטיזם ומאז הוא בגן תקשורת. בעקבות המלצה של נוירולוגית ילדים הלכנו ליעוץ גנטי וביצענו בדיקת צ'יפ גנטי שהתשובה היתה שיש לו חסר בכרומוזום 7, ולייתר דיוק 7q31 deletion. עד היום אמרו לי שאוטיזם אי אפשר לאבחן בהריון וכעת בייעוץ אחרי הבדיקה הגנטית הסבירו לנו כי האוטיזם של הילד נובע מהבעיה הגנטית הזאת ככל הנראה. למה לא הסבירו לי כלום בהריון?

מוטציית מחיקה של החומר הגנטי בזרוע הארוכה של כרומוזום 7 שנקראת 7q31  מוכרת זה שנים רבות ככזו שעלולה לגרום לאוטיזם בילוד, בשל פגיעה בגן שממוקם באזור זה של כרומוזום 7 שנקרא RAY1.

את השינוי הגנטי ניתן היה לגלות בהריון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי שכל אישה צריכה להכיר בזמן ההריון, שכן כל רופא מחויב להסביר עליה לכל אישה בכל הריון ללא יוצא מן הכלל - ואת ההסבר המפורט בנושא גם את היית אמורה לקבל מרופא הנשים שליווה את ההריון שלך.

אם לא קיבלת הסבר בהריון על האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי שיכלה לגלות את המוטציה הגנטית מסוג 7q31, הרי שיש סיכוי סביר שתוכלי להגיש תביעת רשלנות רפואית ולקבל פיצויים גבוהים שיוכלו לסייע לכם בטיפולים הרבים להם נזקק בנכם.

עוד בנושא: מאות גנים שפגיעה בהם עלולה להוביל לאוטיזם וניתן לאבחן בבדיקת צ'יפ גנטי

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (3)

5 stars - based on 3 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון בדיקות גנטיות כרומוזום 7

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

16 באוגוסט 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

22 במאי 2022

תסמונת פוטוקי לופסקי א...

הכפלה באזור 17p11.2 על הזרוע הקצרה של כרומוזום 17 הנה התיאור המדעי המדוייק של תסמונת פוטוקי לופסק...

קרא עוד

22 במאי 2022

נולד/ה לך ילד/ה עם תסמ...

במקרה של לידת תינוק/ת הלוקה בתסמונת סמית מגניס או 17p11.2 microdeletion, מבלי שהרופא שליווה את מע...

קרא עוד

22 במאי 2022

כרומוזום 17: פגיעה במב...

חשוב לדעת כי ניתן לאבחן שינויים מהותיים במבנה של כרומוזום 17 באמצעות בדיקות גנטיות כבר בתחילת ההר...

קרא עוד

29 במאי 2022

כרומוזום 19: פגיעה במב...

חשוב לדעת כי ניתן לאבחן שינויים ופגיעות במבנה של כרומוזום 19 בזמן ההריון, באמצעות בדיקות גנטיות ז...

קרא עוד

30 במאי 2022

סולר קפלינסקי רשלנות ר...

עם למעלה מ-20 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בישראל, עורך דין עופר סולר ועורכת הדין ארבל ...

קרא עוד

13 ביוני 2022

אבחון מוטציות גנטיות ש...

חלק ניכר מהתופעות שגורמות לפרכוסים ואפילפסיה בילדים נובע מרקע גנטי, בחלקו תורשתי ובחלקו כזה הנגרם...

קרא עוד

13 ביוני 2022

תסמונות גנטיות דה נובו...

ישנן עשרות תסמונות גנטיות טריות [דה נובו] שעלולות לגרום לאפילפסיה ולכן חשוב לאבחן אותן כבר בשלב ה...

קרא עוד

15 ביוני 2022

פגיעה במבנה של כרומוזו...

רופא הנשים אשר מלווה את ההריון חייב להסביר להורים כי ניתן לעבטור בדיקות גנטיות זמינות, שעשויות לא...

קרא עוד

19 ביוני 2022

פגיעה במבנה של כרומוזו...

חשוב לאבחן פגיעה אפשרית במבנה של כרומוזום 22 כבר במהלך ההריון וניתן לעשות את זה באמצעות בדיקות גנ...

קרא עוד

22 ביוני 2022

תסמונות דה נובו שעלולו...

נכון למועד כתיבת שורות אלו מוכרות מאות תסמונות גנטיות דה נובו שניתן לאבחן בעובר במהלך ההריון ועלו...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36