סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים לאורך חודשי ההריון

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

הרופא לא המליץ על בדיקת NIPT?

מחבר: 28/07/2020 09:49

בדיקת דם פשוטה שיכולה לאתר תסמונת דאון והפרעות גנטיות אחרות ולחסוך את הצורך בבדיקת מי שפיר נשמעת כמו חלום.

עם זאת, בדיקות כאלה עושות את דרכן אט אט אל מרכז השיח הרפואי. למרות שהבדיקות, שידועות כ-NIPT, עדיין לא בסל הבריאות, הן כבר מכוסות חלקית על ידי קופות החולים בתנאים מסוימים.

האם בקרוב בדיקת מי השפיר תעבור מהעולם בזכות בדיקות חדשניות ומתקדמות כדוגמאת ניפט?

בסקירה המקיפה שלפניך נסביר אודות בדיקת NIPT החדשנית, עד כמה היא חשובה וכיצד באמצעות הבדיקה ניתן ככל הנראה להקטין באופן משמעותי את המקרים של לידת ילדים הסובלים מפגיעות גנטיות קשות.

עורך הדין עופר סולר מסביר באילו מקרים חלה על הרופא המטפל, זה שאחראי על מעקב ההריון שלך, החובה להפנות ולהמליץ על ביצוכ בדיקת ניפט, שהנה בדיקת דם פשוטה שעשויה למנוע פגיעות קשות ביותר.

למרות מדיניות סקר גנטי טרום הריוני מקיפה שמנהיג משרד הבריאות, חלק מההפרעות הגנטיות, בהן הפרעות קשות במיוחד, אנחנו יכולים לאבחן רק במהלך ההריון ולא לפניו.

הפרעות גנטיות אלה כוללות טווח רחב של תסמונות כרומוזומליות, החל מתסמונת שמתבטאות בפיגור ובחסכים אחרים כמו תסמונת דאון (טריזומיה 21) ועד תסמונות קטלניות שאינן מאפשרות חיים כמו טריזומיה 18 (תסמונת אדוארדס) וטריזומיה 13 (תסמונת פטאו).

עד היום, אבחון תסמונות אלה והפרעות כרומוזומליות אחרות בוצע בעיקר במקרים שבהם בדיקות אחרות במהלך ההריון או גורמי סיכון כבר הגבירו את החשד לתסמונת גנטית משמעותית. אם אכן עלה חשד כזה הומלץ לבצע דיקור מי שפיר או דגימת סיסי שליה על מנת לאשש או לשלול את החשש באופן כמעט וודאי.

עם זאת, הבדיקות פולשניות האלה נושאות גם סיכונים ובהם סיכון של עד 1% להפלה בימים שלאחר ביצוע הדיקור.

לאור החסרונות המובנים של בדיקות פולשניות כמו דיקור מי שפיר ודגימת סיסי שליה נעשה ניסיון לבצע בדיקה דומה אך בלי סיכונים, וכך נולדה הבדיקות העובריות הלא פולשניות, או באנגלית: Non-Invasive Prenatal Testing- ו-NIPT בראשי תיבות.

מאתרים DNA עוברי בדם של האם: לא מדע בדיוני

העיקרון שעומד מאחורי בדיקות ה-NIPT נשמע כאילו נלקח מסרטי מדע בדיוני. במהלך ההריון העובר מפריש חלק מהחומר הגנטי שלו אל תוך מחזור הדם של האמא.

את החומר הגנטי הזה, שנקרא cell-free DNA (cfDNA), אפשר לאסוף מהדם של האם באמצעות בדיקת דם פשוטה. במעבדה, מפרידים את החומר הגנטי של העובר מזה של האם ובודקים בו הימצאות של תסמונות גנטיות באמצעות ריצוף גנטי.

ההליך אומנם מורכב ברמה המדעית, אך מטרתו פשוטה ברמה הרפואית. לוקחים מהאם בדיקת דם, כך שאפשר להפחית את הצורך בדיקור מי שפיר או דיגום של סיסי שליה, פעולות הכרוכות בסיכונים, לרבות הפלה.

מאז אישורן בשנת 2011 בארה"ב ובסין הבדיקות הלא פולשניות האלה אושרו במעל 60 מדינות, בהן ישראל. 

זהו? אפשר להיפרד מדיקור מי השפיר?

לא, עדיין לא. בדיקות ה-NIPT עדיין לא נחשבות בדיקות אבחנתיות אלא בדיקות סקר.

למרות שיש להן רגישות מצוינת (כך למשל, הן מגלות לפחות 99% מההריונות עם תסמונות דאון), הן עדיין לא חזקות מספיק ויכולות, למשל, להעיד על הריונות בריאים כהריונות חולים. זו אחת הסיבות שהאיגודים המקצועיים בעולם עדיין לא אימצו את הבדיקות לחלוטין.

כך למשל, האקדמיה הבריטית לרפואת נשים ומיילדות הודיעה רק לאחרונה שהיא התחילה ללמוד את הנושא ותגבש את עמדתה בנוגע לבדיקות ה-NIPT רק בתחילת שנת 2021. 

יעילות בדיקות ה-NIPT במספרים

קשה לומר בדיוק עד כמה היעילה הבדיקה. כמו כל בדיקה ברפואה, משתנים רבים משפיעים על ביצועיה.

כך, יעילותה משתנה מפרוטוקול לפרוטוקול וחשוב לא פחות, מאישה לאישה. בכל זאת, מחקרים שונים ניסו לבצע הערכות כלליות בנוגע לסקר גנטי לא פולשני.

ניסיון לעשות הכללה של מחקרים אלה, הביא לתוצאות הבאות*:

  • אבחון תסמונת דאון (טריזומיה 21):  גילוי של 99.5% מהמקרים. ב-0.05% הבדיקה נתנה תשובה של 'חולה' למרות שלעובר לא היתה תסמונת.
  • אבחון תסמונת אדוארדס (טריזומיה 18): גילוי של 97.7% מהמקרים. ב-0.04% הבדיקה נתנה תשובה של 'חולה' למרות שלעובר לא היתה תסמונת.
  • אבחון תסמונת פטאו (טריזומיה 13): גילוי של 96.1% מהמקרים. ב-0.06% הבדיקה נתנה תשובה של 'חולה' למרות שלעובר לא היתה תסמונת.
  • אבחון של הפרעות כרומוזומליות בכרומוזומי המין (מדובר במספר הפרעות גנטיות עם טווח רחב של הסתמנויות, חלקן קלות): גילוי של 90-93% מהמקרים, בעד 0.23% הבדיקה נתנה תשובה של 'חולה' למרות שלעובר לא היתה תסמונת.

בנוסף לנתונים אלה חשוב לדעת שבעד 1-10% מהמקרים הבדיקה לא יכולה לספק נתון עקב איכות בדיקה נמוכה.

*לא ניתן להדגיש מספיק את החשיבות שבהתייעצות עם רופא בנוגע לכל תוצאה שקיבלת.

שורה של גורמים סטטיסטיים, אפידמיולוגיים ורפואיים יכולים להשפיע על התוצאה. לרוב, הוודאות האמיתית שהבדיקות מספקות היא נמוכה יותר מהנתונים שהבאנו מעלה עקב שונות בגורמי הסיכון ובשיעור ההסתמנויות באוכלוסיה.

עובדה זו באה לידי ביטוי במדדים Negative Predictive Value ו-Positive Predictive Value. מדדים אלה זהירים יותר מהאומדנים שהבאנו מעלה, במיוחד כאשר משווים בין נשים בסיכון נמוך לנשים בסיכון גבוה.

מה יכול לפגוע ביעילות בדיקת הניפט?

כמו כל בדיקה, גם בדיקות ה-NIPT צריכות תנאים אחידים כדי לספק תוצאות עקביות. על פי UpToDate, כלי עזר לקבלת החלטות לרופאים, יש מספר גורמים שיכולים לפגוע ביעילות הבדיקה.

גיל הריון צעיר

כאמור, בדיקות ה-NIPT מתבססות על הפרשה של DNA עוברי אל תוך זרם הדם של האם. מחקרים הראו שהעובר מפריש יותר ויותר DNA ככל שהוא גדל בתוך הרחם. הבדיקה יעילה בעיקר אם ה-DNA העוברי מגיע לריכוז של 3-4% אחוזים בדם האם, ריכוז זה מושג בדרך כלל לאחר השבוע ה-10 של ההריון.

ככל שהבדיקה נערכת בשבוע מתקדם יותר כך ריכוז ה-DNA העוברי בדם האמהי גבוה יותר ונהוג להעריך שהבדיקה מדויקת יותר.

טעויות בנטילת הבדיקה

ביצוע בדיקת NIPT מיטבית מצריך תנאי אחסון יחודיים כדי להימנע מפירוק של ה-DNA העוברי על ידי תאי מערכת החיסון של האם.

בהתאם ליצרן של הבדיקה קיימים כללי אחסון ונטילה שונים שיש להקפיד לשמור עליהם, לרבות קירור וצורך בטיפול במבחנה בשעות שלאחר הבדיקה שכאמור, משתנה בין בדיקה לבדיקה.

השמנה אימהית

מספר מחקרים הראו שככל שמשקל האם עולה כך ריכוז ה-DNA העוברי בדמה יורד, ואיתו יורד הסיכוי להגיע לאבחנה מדויקת.

נכון להיום, המעבדות לא מסוגלות לתקן באופן מתמטי את השינוי הזה ואת השפעתו על איכות הבדיקה.

מאפיינים עובריים

חלק מהתסמונות שבדיקות ניפט מנסות לאתר מאופיינות בריכוז נמוך יותר של DNA עוברי בגן האם.

לכן, יעילות הבדיקות באבחון תסמונות אלה תהיה נמוכה יותר ביחס לתסמונות אחרות. מעריכים שזו אחת הסיבות שהבדיקות מדויקות יותר עבור אבחון של תסמונת דאון בהשוואה לתסמונות אחרות. 

בעיקר סקר משני

למרות שכל אישה יכולה לעשות בדיקת NIPT באופן פרטי, בלי קשר לגורמי הסיכון שלה, התגבשו מספר דפוסי פעולה עיקריים לשימוש בבדיקות.

בדיקות שעושות שימוש ב-cfDNA עוברי לאיתור תסמונות גנטיות משמשות בעיקר עבור סקר משני. כלומר, וידוא שאישה אכן צריכה לעבור בדיקת מי שפיר או סיסי שליה.

לכן, הבדיקה מוצעת לרוב לנשים שכבר נמצאות בסיכון גבוה לעובר עם אחת התסמונות, במיוחד תסמונת דאון.

אישה נחשבת בסיכון גבוה לפי שקלול של מספר גורמי סיכון: גיל האישה בלידה יהיה 35 או יותר, ממצאים מחשידים בבדיקת אולטרסאונד, בדיקות סקר שליש ראשון לא תקינות או מאפיינים משפחתיים מסויימים. 

לנשים אלה מומלץ על פי רוב לבצע בדיקת ניפט, זאת מכיוון שתוצאות בדיקה שליליות יכולות להפחית את הסיכוי שהרופא שלך ימליץ לך לבצע דיקור מי שפיר או דיגום סיסי שליה.

קראו בהרחבה: אבחון טריזומיות במהלך ההריון

הפחתה של כ-40% במספר הבדיקות הפולשניות

מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת (Nature) Genetics in Medicine בדק מאות אלפי לידות במדינת ויקטורה באוסטרליה.

המחקר מצא שהשימוש בבדיקות NIPT הפחית במידה משמעותית את הצורך בביצוע בדיקות מי שפיר ודיגום סיסי שליה. עורכי המחקר האוסטרלי מצאו ירידה של כ-40% בבדיקות הפולשניות בין 2012 ל-2015 וייחסו ירידה משמעותית זו לשימוש ב-NIPT.

העמדה הישראלית נכון לסוף 2019: בהתאם לייעוץ

על פי הסקירה שערכנו, האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה (והחברה לרפואת האם והעובר) כמו גם משרד הבריאות לא הוציאו הנחיות חותכות בנוגע לשימוש בבדיקה גנטית של ה-DNA העוברי כחלק מבדיקות הסקר או האבחון שמונהגות בישראל.

בניירות העמדה האחרונים של האיגוד, הן עבור ניהול מעקב אישה בהריון בסיכון נמוך והן עבור אישה הרה בהריון בסיכון גבוה אין התייחסות מפורטת לבדיקה.

בנייר העמדה הנוגע לנשים בהריון בסיכון נמוך מצויינת הבדיקה לביצוע בין שבוע 10 ל-13 כבדיקה "בהתאם לייעוץ רפואי וגנטי (הערת המחברים) לא ממומנת בסל הבריאות".

למרות העמדה החבויה מעט של האיגודים המקצועיים, קופות החולים לא נשארות אדישות להבטחה ומציעות השתתפות נדיבה של עשרות אחוזים בבדיקות דרך נותני שירות פרטיים. עלויות בדיקת ניפט נאמדות באלפי שקלים לפני הסבסוד.

נקודת המבט המשפטית

כניסת בדיקת ה-NIPT לארסנל הבדיקות העומדות לרשות הרופא אשר עוקב אחר ההריון מלווה בשאלות משפטיות כבדות משקל.

כמו בכל כניסה של טכנולוגיה חדשה עולה השאלה מהי נקודת הזמן אשר ממנה הרופא העוקב, הן במסגרת הציבורית והן במסגרת הפרטית מחויב לעדכן את המטופלת ההרה באפשרות לבצע את הבדיקה וכן האם גם בהריון תקין לחלוטין חלה חובה על הרופא ליידע את המטופלת על קיום הבדיקה או שמא רק בהריון בו מתגלים סימנים מחשידים לבעיה כרומוזומאלית שהבדיקה יכולה לאתר.

אם נשליך מפסקי דין בעבר הרי שלמשל במקרה של בדיקת הנשאות לתסמונת איקס שביר פסק בית המשפט המחוזי ובעקבותיו בית המשפט העליון (ע"א 2124-12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית) כי בשנת 1994, במועד הריונה של התובעת, בדיקת הנשאות לאיקס שביר כלל לא היתה עדיין בדיקת סקר שגרתית וכלשונו של בית המשפט בפסק דין:

"אחזור ואדגיש שוב את ההבחנה בין שאלת הטיפול לשאלת גילוי המידע. האם בשנת 1994 הבדיקה לתסמונת ה-X השביר הייתה בדיקת סקר סטנדרטית שרופאי נשים נהגו להפנות אליה בתקופה הרלבנטית? התשובה לשאלה זו היא שלילית..."

ואולם בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון כי הרופא אשר ביצע את מעקב ההריון, ד"ר זר, התרשל בכך שלא ידע את המטופלת ההרה כי קיימת בדיקת נשאות לאיקס שביר על מנת שתשקול אם היא מעוניינת לבצעה תמורת תשלום.

גישה זו המתמקדת בחובת היידוע נשענת במידה רבה על פסק דין קודם של בית המשפט העליון המוכר כהלכת סידי (ע"א 4960/04 ערן סידי נ' קופת חולם של ההסתדרות הכללית). בהלכת סידי נקבעה חובת הגילוי של הרופא המטפל כלפי המטופל בעניין טיפולים ובדיקות כדלקמן:

"היקף המידע הטעון גילוי נגזר, בין היתר, מתוחלת הסיכון הכרוך בטיפול (מכפלת הסתברותו ושיעורו) ומהסיכוי הצומח ממנו".

כאשר עסקינן בבדיקות במהלך ההריון אף צוין בהלכת סידי במפורש על ידי בית המשפט העליון:

"כאשר מדובר בבדיקות המבוצעות במהלך ההיריון והמיועדות לאתר מומים בעובר, מותר להניח כי קיימת אצל כל הורה ציפייה סבירה לקבל בעניין זה את מלוא האינפורמציה האפשרית מן הרופא כדי שיוכל לכלכל את צעדיו ולהחליט אילו בדיקות ברצונו לבצע מלבד הבדיקות שמעמידה לרשותו הרפואה הציבורית. זאת, תוך שקלול כל הנתונים הרלוונטיים לעניין, ובהם עלויות הבדיקה, הסיכון הכרוך בבדיקה ומידת ההסתברות להימצאות אותו הפגם בעובר הספציפי".

אם נחזור לימנו אנו ולבדיקת ה-NIPT הרי שגם אם ארגונים מקצועיים רפואיים נזהרים מלהציג בצורה ברורה את בדיקת ה-NIPT כבדיקת סקר אשר יש לבצעה אף בהריון תקין ללא כל סימני אזהרה, נראה כי במקרה בו הריון תקין לכאורה יסתיים בלידת ילד הסובל מתסמונת גנטית הניתנת לגילוי באמצעות בדיקת ניפט הרי שטענה של המטופלת כי היה על הרופא העוקב ליידע אותה לגבי אפשרות ביצוע הבדיקה סביר שתיפול על אוזניים קשובות בבית משפט.

בתביעת רשלנות רפואית שהגשנו לבית המשפט המחוזי בשם הורים אשר נולד להם בסוף שנת 2015 תינוק הסובל מטריזומיה 21 (תסמונת דאון) שהסימנים לה במהלך ההריון לא היו ברורים בבדיקות הסקר טענו כי על הרופא העוקב היה להסביר לאם על קיום בדיקת NIPT ומשלא עשה כן התרשל.

התביעה הסתיימה בסופו של דבר בהליך גישור שהוביל לפשרה ראויה ופיצוי משמעותי להורים, כאשר בשלבי קדם המשפט השופטת הביעה דעתה כי נראה שמן הראוי היה להסביר להורים על הבדיקה.

חשוב לציין כי העובדה שהבדיקה עדיין נמצאת מחוץ לסל הבריאות ועלותה אינה מבוטלת אין בה כדי להפחית מחובת היידוע של הרופא את המטופלת באשר לאפשרות ביצוע הבדיקה.

הרקע הסוציו-אקונומי של המטופלת, דתה, האם היא שומרת מצוות וגם בחירותיה בעבר כיצד לנהוג בהריונות קודמים או כל פרמטר אחר שכזה, אין בהם כדי להפחית מחובתו ואחריותו של הרופא בדבר חובת הידוע לגבי קיום הבדיקה, יתרונותיה וחשיבותה.

אפשר להניח כי העובדה שמדובר בבדיקה פשוטה יחסית לביצוע אשר אינה מסכנת כלל את האישה ההרה או את העובר אפילו לא בסיכון קלוש ומצד שני השיעור הגבוה יחסית של מהימנות הבדיקה יהיו גם הם גורם בעל משקל אשר יטה את הכף בהכרעה משפטית נדרשת לטובת חובת היידוע לגבי קיום הבדיקה.   

מצוין לסקר, בעתיד אולי גם להרבה יותר

כמו נושאים רבים ברפואה, גם הבדיקות הגנטיות העובריות הלא פולשניות כגון בדיקת NIPT הן תחום שמשתנה וצומח לנגד עינינו.

למרות שהן איתנו פחות מעשור, בדיקות חדשניות אלה כבר משנות באזורים רבים בעולם את האופן שבו אנחנו ניגשים לאבחון של תסמונות כרומוזומליות בנשים בסיכון גבוה ובראשן תסמונת דאון.

במקרים אלה, הבדיקות יכולות לשמש כלי נוסף בארגז הכלים של הרופא, כשהוא ממליץ לך האם לבצע בדיקת מי שפיר או דיגום סיסי שליה ולסייע לו דווקא לוותר על הבדיקות הפולשניות.

למרות שהבדיקות אינן כלולות לעת עתה בסל הבריאות הישראלי, הן ממומנות על ידי ביטוחים שונים ובהם קופות החולים בתנאים מסויימים. יתכן שבשנים הקרובות, עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור הידע שלנו בנוגע לבדיקות, הן יזכו לשיפור במעמדן הרשמי בקרב האיגודים הרפואיים בארץ ובעולם.

עוד בנושא: הרופא לא המליץ לך על בדיקת אקסום?

בהריון הראשון, בגיל 29, עברתי את הבדיקות שהומלצו על ידי הרופא כולל שקיפות עורפית ובדיקת חלבון עוברי. אחרי הלידה התברר שהתינוק לוקה בתסמונת דאון. הרופא לא הזכיר בכלל את האפשרות לבצע בדיקת NIPT והבנתי שזאת טעות. האם יש עילה לתבוע?

בדיקת NIPT - Non-Invasive Prenatal Testing קיימת מזה מספר שנים כאפשרות טובה ובטוחה לבדיקת מספר מוטציות ובעיות גנטיות בעובר, באמצעי הפשוט והבטוח של בדיקת דם לאם והרופאים המתמחים בתחום הגיניקולגיה ומעקב ההריון חייבים להכיר אותה.

בעניין תסמונת דאון (טריזומיה 21) שיעור הדיוק של הבדיקה גבוה מאד (למעלה מ- 99%) ולכן היא יעילה מאד בנושא זה.

בניגוד לאמונה הרווחת בציבור לפיה הסיכון להולדת ילד עם תסמונת דאון קיים רק בהריונות של נשים בגילאים מעל 35 שנה, גם נשים צעירות עלולות ללדת ילדים עם התסמונת ולעיתים הבדיקות הסטטיסטיות של חלבון עוברי ושקיפות עורפית לא נותנות אינדיקציה ברורה לסיכון זה.

בהריונות בשנים האחרונות מצופה מהרופא אשר מבצע את מעקב ההריון להסביר למטופלת על אפשרות ביצוע בדיקת NIPT באופן פרטי ועל יתרונותיה. ככל שיתברר כי במעקב ההריון שלך הרופא התרשל ולא הזכיר את הבדיקה ולא ניתן לך הסבר מפורט לגביה, יתכן בהחלט וניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית.

משרד סולר קפלינסקי מייצג מספר בני משפחה בתביעות דומות ומומלץ בהחלט לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי במקרה שאת מתארת.

בהריון השלישי הייתי במעקב בקופת חולים והכל היה שגרתי וללא ממצאים מיוחדים. נולד לנו ילד שלכאורה היה בריא אולם ובהמשך התברר כי הוא סובל מעיכוב התפתחותי ובבדיקה גנטית התברר שיש לו חסר מזערי בכרומוזום 1p36. רק עכשיו הבנו שזה שלא אמרו לנו כלום על בדיקת ניפט, זה ממש לא בסדר. מה דעתך?

מונוזומיה 1p36 או בשמה המלא 1p36 deletion syndrome הנה תסמונת של חסר מזערי של חומר גנטי בזרוע הקצרה של כרומוזום 1.

הילדים אשר מאובחנים עם התסמונת סובלים לעיתים מעיכוב התפתחותי, חלקם סובלים ממומי לב ובעיות שמיעה וראיה. בבדיקות ה–NIPT המודרניות ניתן לגלות חלק לא קטן מהמקרים של התסמונת הנדירה.

זאת אחת הסיבות העיקריות לכך שבדיקת הניפט הפכה להיות יותר ויותר שכיחה בהריונות בשנים האחרונות ובהתאם לכך, החובה של הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון להסביר לך על האפשרות לבצע את בדיקת ה-NIPT מקבלת משנה תוקף וחשיבות.

במקרה שאת מתארת, חשוב יהיה לבדוק את התיעוד הרפואי מתקופת מעקב ההריון ואם אכן יתברר כי הרופא בקופת החולים, זה שליווה אותך לאורך חודשי ההריון, לא עדכן לגבי האפשרות לבצע בדיקת ניפט, יכול בהחלט להיות שניתן יהיה לתבוע את קופת החולים בשל רשלנותו של הרופא.

נולד לנו ילד עם תסמונת פראדר ווילי. הבנו רק אחרי שהילד אובחן כי יכול להיות שניתן היה לאבחן את התסמונת באמצעות בדיקת דם, עוד במהלך ההריון. זאת היתה הפעם הראשונה ששמענו על בדיקת ניפט. מה עושים במקרה כזה?

תסמונת פראדר ווילי Prader Willi syndrome הנה תסמונת גנטית הנגרמת במרבית המקרים מחוסר בחומר גנטי בכרומוזום 15.

אכן ניתן לגלות את התסמונת בבדיקת דם לאם במהלך ההריון אשר נקראת NIPT וכאשר עולה חשד לבעיה גנטית זו יש לאמת את האבחנה באמצעות בדיקת מי שפיר.

אם יתברר מהתיעוד הרפואי כי בזמן מעקב ההריון שלך הרופא לא הסביר במפורש על האפשרות לבצע את בדיקת ניפט באופן פרטי, נראה שניתן יהיה לבסס טענה כי הוא התרשל במעקב ההריון ובמקרה כזה ניתן לתבוע פיצויים בסכום ניכר ביותר.

לצורך בדיקת המקרה לעומק ובעיניים מקצועיות, חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום.

הילדה שלנו אובחנה בגיל שנה וחצי עם תסמונת גנטית נדירה בשם קרי דו שה (תסמונת יללת החתול). הגיניקולוג הפרטי שהייתי אצלו במעקב הריון לא אמר מילה על בעיה כלשהי בזמן ההריון ולא הפנה אותי לשום בדיקה מיוחדת. המליצו לי להתייעץ עם עורך דין. יש לכם ניסיון במקרים דומים?

תסמונת קרי דו שה Cri Du Chat Syndrome או תסמונת יללת החתול המוכרת גם בשמות (5p-) 5p minus syndrome הנה תסמונת גנטית מולדת אשר מתאפיינת בחוסר של חלק מהחומר הגנטי בכרומוזום 5 של התינוק.

התסמונת שכיחה יותר אצל בנות ועלולה לגרום לעיכוב התפתחותי קוגניטיבי, בעיות אכילה שונות, משקל נמוך ועוד.

את הבעיה גנטית ניתן באמת לגלות בזמן ההריון בעזרת בדיקת NIPT, אשר מסוגלת לאתר חסרים בחומר הגנטי של העובר על ידי בדיקת דם פשוטה לאם. בדיקת ניפט אינה מיועדת רק לגילוי של התסמונת הספציפית אלא לגילוי עוד מספר בעיות גנטיות בעובר.

העובדה שבדיקת ה-NIPT אינה במסגרת סל הבריאות (יוני 2020) אינה מפחיתה מהחובה של הרופא והוא מחויב להסביר לגבי האפשרות לבצעה באופן פרטי. הרופא צריך לתת להורים את המידע המלא על הבדיקות האפשריות כולל בדיקות במסגרת פרטית ובתשלום וביניהן גם בדיקת NIPT וההורים הם אלה אשר בוחרים אלו בדיקות לבצע.

בכל מקרה של אבחון תסמונת קרי דו שה לאחר הלידה, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, לא כל שכן באם הרופא שליווה את ההריון שלך לא עדכן אותך לגבי האפשרות לעבור בדיקת ניפט.

משרד סולר קפלינסקי מייצג תובעים במספר מקרים דומים ולעורכי הדין שלנו ניסיון רב והתמחות מיוחדת בתחום הגנטיקה.

פני/ה לקבלת ייעוץ משפטי אישי

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (2)

5 stars - based on 2 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון בדיקת ניפט

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

15 בינואר 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

15 ביולי 2020

מידע וסיוע משפטי לנפגע...

עם למעלה מ-19 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בישראל, עורך דין עופר סולר ועורכת הדין ארבל ...

קרא עוד

15 ביולי 2020

הפריה חוץ גופית IVF וב...

מדע הרפואה מאפשר לברור עוברים באמצעות אבחון טרום השרשתי (PGD או PGT) בטרם הפריה חוץ גופית ובמטרה ...

קרא עוד

19 ביולי 2020

חשיבותו של התיעוד הרפו...

התיעוד הרפואי חשוב במיוחד לצורך מעקב אחר מצב בריאותך וחשיבותו עולה בשיעור ניכר כאשר מבקשים להוכיח...

קרא עוד

19 ביולי 2020

עברת ניתוח אף ונגרמו ל...

הכירו את הסיכונים והסיבוכים האפשריים בעת ניתוח אף, כאשר עורכי הדין שלנו מסבירים מתי המדובר על רשל...

קרא עוד

21 ביולי 2020

המרכז הרפואי רמב''ם בחיפה

באתר Malpractice העוסק ברשלנות רפואית תמצאו מידע אודות הגישה הטיפולים, השירותים הרפואיים ודרכי הת...

קרא עוד

26 ביולי 2020

הרופא חייב ליידע ולהסב...

בין אם הבדיקה נמצאת בסל ובריאות ובין אם ניתן לבצע אותה רק באופן פרטי, הרופא שמלווה את מעקב ההריון...

קרא עוד

28 ביולי 2020

מה אפשר לגלות בבדיקת N...

בדיקת דם פשוטה ונטולת סיכונים בזמן ההריון, יכולה לאתר מוטציות גנטיות נדירות אצל העובר שלך! אילו מ...

קרא עוד

02 באוגוסט 2020

לידת פג: כל מה שחייבים...

כל מה שחשוב לדעת על לידת פג כולל תשובות לשאלות נפוצות, סיכונים וסיבוכים אפשריים. עוה"ד עופר ...

קרא עוד

03 באוגוסט 2020

לידת תינוקות עם מומים ...

משרד הבריאות פרסם בסוף שנת 2017 ממצאים מטרידים לגבי היקף הלידות של תינוקות הסובלים ממומים מולדים...

קרא עוד

03 באוגוסט 2020

אבחון מומים מולדים בעו...

אילו סוגי מומים מולדים ניתן לאבחן במהלך ההריון ומה היקף החובה של הרופא המלווה את מעקב ההריון שלך,...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36