סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים לאורך חודשי ההריון

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

פגיעה במבנה של כרומוזום 16 אובחנה רק לאחר הלידה?

מחבר: 08/05/2022 13:05

כל בני האדם נושאים בגופם 2 עותקים של כרומוזום 16, האחד הגיע בתורשה מהאם והשני מהאב. הכרומוזום מורכב מכ-90 מיליון בסיסי DNA המהווים כמעט 3% מכלל ה-DNA של כל אחד ואחת מאיתנו.

לפי המחקרים, על גבי הכרומוזום ה-16 ישנם 800-900 גנים החשובים מאד להתפתחותו התקינה של האדם.

נכון למועד כתיבת שורות אלו מוכרות עשרות מוטציות גנטיות משמעותיות שעשויות לפגוע במבנה הכרומוזום, ברובן מוטציות חדשות [דה נובו] שאינן עוברות בתורשה מההורים.

בסקירה שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר על מבנהו של הכרומוזום ובעיקר על החשיבות הרבה שבאבחון מוקדם, כבר בזמן ההריון, של שינויים משמעותיים במבנהו.

חשוב להדגיש כבר בתחילת הדברים כי בכל מקרה של אבחון פגיעה במבנה של כרומוזום 16 רק לאחר הלידה, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה, על מנת לוודא ולהעריך האם המדובר על רשלנות רפואית, שכן במקרי רשלנות רפואית שמובילים לאבחון מאוחר של שינויים כרומוזומליים, ניתן לתבוע פיצויים בסכומי עתק.

פגיעות גנטיות ושינויים במבנה של כרומוזום 16

תלסמיה

מחלה תורשתית שגורמת לירידה ברמת ההמוגלובין בדם ולאנמיה כרונית. ההמוגלובין היא מולקולה שנושאת חמצן לרקמות הגוף ובלעדיה תאי הגוף לא יכולים להפיק אנרגיה בצורה יעילה ולהתקיים. המחלה מתחלקת לשני סוגים עיקריים – אלפא תלסמיה ובטא תלסמיה, השונים זה מזה על פי סוג הפגיעה במולקולת ההמוגלובין.

אלפא תלסמיה נגרמת ממוטציות בשני גנים – HBA1 ו-HBA2, שניהם נמצאים בכרומוזום מס' 16.

החומרה של התסמינים במחלה יכולה להשתנות ממצב של אסימפטומטיות ועד מחלה קשה, בהתאם לכמות האללים הפגועים [אללים הם שני עותקים של גן בתא – אחד מהאמא ואחד מהאבא – שיכולים להיות תקינים או פגועים בהתאם למוטציות בכל אחד מהם].

הצורה הקשה של המחלה נקראת גם תסמונת המוגלובין בארט (Hb Bart syndrome) ומתאפיינת במצב המכונה הידרופס פטאליס או בצקת כללית של העובר, מצב מסוכן שלרוב מסתיים במוות של העובר או היילוד.

התצורה הקלה והבינונית של המחלה נקראת מחלת המוגלובין H (HbH disease), וגורמת לאנמיה, הגדלה של הטחול וצהבת.

המחלה מתגלה לרוב בגיל צעיר ומאפשרת אורח חיים תיקון תחת ניטור וטיפול. אבחנה של המחלה נעשית בעקבות בדיקת ספירת דם בלתי תקינה שמצביעה על אנמיה.

במידה שקיים חשד לתלסמיה באחד ההורים, ניתן לבצע בדיקת סקר גנטית לפני ההריון על מנת לאתר את המוטציה הגורמת למחלה.

תסמונת הכפלה / מחיקה מזערית של 16p13.11

2 התסמונות השונות נגרמות לרוב בשל מוטציות דה נובו, שהן כאמור מוטציות חדשות שלא עוברות בתורשה ולכן קשה עד בלתי אפשרי לצפות אותן מראש באמצעות בדיקות סקר גנטי של ההורים.

אותן מוטציות מופיעות בצורה ספונטנית וככל הידוע לרופאים הן יכולות להתרחש לראשונה בעובר כל אשה צעירה ומבוגרת כאחד.

תסמונת מחיקה מזערית Deletion ותסמונת הכפלה על גבי הזרוע הקצרה של כרומוזום 16, גורמות לתופעות כמו עיכוב התפתחותי, מוגבלות שכלית, אוטיזם, מומים פיזיים שונים ומגוון הפרעות נפשיות מורכבות כמו סכיזופרניה, אפילפסיה ו-ADHD.

יש להדגיש שבתסמונות מהסוג הזה כל אדם חווה תסמינים שונים וברמה שונה, וקשה לחזות מראש את חומרת התסמינים לפי סוג המוטציה.

עם זאת, חשוב מאד לדעת כי באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי שנעשה על דגימת מי שפיר או סיסי שליה ניתן במרבית המקרים לאבחן את התסמונת בעובר, כבר בשלבי ההריון הראשונים ובכל מקרה - לפני הלידה.

למרות שמדובר בתסמונות נדירות יחסית, ישנן עדויות כי ילדים אוטיסטיים לוקים בהן בשכיחות יתר ובמקרים רבים, ההורים כלל לא ידעו בזמן ההריון שניתן לעשות בדיקות גנטיות ולאבחן את הפגיעה הגנטית על גבי הזרוע הקצרה [P] של כרומוזום 16 כבר בשלב העוברי.

ניתן לקרוא כאן בהרחבה לגבי מוטציה של 16p13.11

קדחת ים תיכונית משפחתית FMF

היא מחלה תורשתית הנפוצה בעיקר בקרב יהודים יוצאי צפון אפריקה, עיראק, וכן בקרב ערבים, טורקים וארמנים. המחלה קיימת גם בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, אך באופן נדיר יותר. FMF היא מחלה דלקתית הנגרמת מפגיעה בבקרה של מערכת החיסון.

המאפיין הבולט שלה הוא התקפי חום חוזרים מלווים בכאבים. המחלה פוגעת ברקמות הסרוטיות של הגוף, אלו הם קרומים ריריים שעוטפים איברים שונים. הכאבים בעיקר ממוקדים לאיזור הבטן, בית החזה והמפרקים ולעיתים מלווים בפריחה.

למרות שמשך כל התקף הוא יחסית קצר (בן מספר ימים), התסמינים עלולים בהחלט לגרום לסבל רב. סיבוכים אפשריים של המחלה הם דלקת פרקים כרונית (ארתריתיס), דלקת קרום הריאה (פלאוריטיס) ודלקת קרום הלב (פריקרדיטיס).

כיום ידוע שהמחלה נגרמת מפגם בגן MEFV שאחראי על יצירת חלבון בשם פירין, חלבון בעל תפקיד ביצירה של דלקת. לרוב המחלה מופיעה בילדות וב-10% מעל גיל 20 וההתקפים מופיעים בתדירות משתנה.

קיים מספר רב של מוטציות (כ-40) שפוגעות בגן, כאשר אופי וחומרת התסמינים משתנה כאמור מאדם לאדם. המחלה עוברת בתורשה ולכן ניתן תיאורטית לאבחן אותה בבדיקות גנטיות, אך ישנם אנשים עם מוטציה בגן הבריאים לחלוטין ולכן האבחנה היא קלינית לפי תסמינים.

מחלת כליות פוליציסטית

היא מחלת כליות נפוצה יחסית הנגרמת מיצירה של ציסטות מרובות בכליות. ברוב המקרים המחלה מופיעה בתצורה של מחלה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית, כלומר מספיק עותק אחד לא תקין של הגן על מנת שהמחלה תבוא לידי ביטוי.

ישנם מספר גנים שמקושרים למחלה, אחד מהם הוא PKD1, גן הממוקם על גבי כרומוזום 16 שתפקידו לא ברור לחלוטין, אך ידוע כי כאשר הוא נפגע עלולה להגרם מחלת כליות פוליציסטית.

המחלה גורמת להיווצרות ציסטות בכליות, מעין בלונים קטנים מלאי נוזל. מספר הציסטות יכול להגיע אפילו לאלפים ולפגוע בתפקוד הכליה.

הכליות הנן האיבר שמסנן את הדם ומפנה חומרי פסולת מהגוף דרך השתן ולכן, כאשר תיפקודן נפגע, נוצרת בעיה בפינוי אותם חומרים מהגוף עד כדי אי ספיקת כליות.

סיבוכים נוספים של המחלה הם יתר לחץ דם, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, דם בשתן, אבנים בכליות וסיכון מוגבר למפרצת באבי העורקים. למרות שהציסטות נמצאות בכליות כבר מילדות, לרוב התסמינים של המחלה הדומיננטית מופיעים בגיל מבוגר יותר.

חסר מזערי 16p11.2

מוטציה גנטית נדירה זאת עלולה לגורם לפגיעה משמעותית שתוביל לאוטיזם ברמת תפקוד משתנה, עיכוב התפתחותי משמעותי, מומי לב והפרעות נפשיות מורכבות.

על פי רוב, המדובר על מוטציה טריה, שאין אפשרות לחזות לפני ההריון וניתן לאבחן אך ורק באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי או בדיקת אקסום, וזו סיבה נוספת לכך שרופאי הנשים חייבים להסביר להורים על החשיבות שבביצוע בדיקת צי'פ גנטי - בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.

כתבנו בהרחבה אודות המוטציה הגנטית שעל גבי הזרוע הקצרה באזור 16p11.2

היפראלדוסטרוניזם

זהו מצב די נדיר בו בלוטות האדרנל מייצרות ביתר הורמון בשם אלדוסטרון. התפקיד העיקרי של אלדוסטרון הוא לווסת את לחץ הדם בגוף באמצעות ויסות כמות הנתרן שמופרש או נספג בכליה.

כאשר אלדוסטרון מופרש ביתר, נוצר מצב הנקרא יתר לחץ דם שניוני, שפעמים רבות עמיד לטיפול תרופתי. לחץ הדם הגבוה יכול להופיע כבר מילדות.

במרבית המקרים קשה לאבחן את הסיבה למחלה, אך ידוע כבאחד מכל 20 מהמקרים המחלה נובעת מסיבות גנטיות תורשתיות, ונקראת היפראלדוסטרוניזם משפחתי.

לאחרונה נמצא כי המחלה יכולה להופיע בגיל צעיר בעקבות מוטציה בגן CACNA1H, גן שנמצא בכרומוזום 16 ומקודד לתעלת סידן בגוף.

לחץ דם מוגבר נקרא גם הרוצח השקט, למרות הסיבוכים הרבים שלו והיותו גורם תמותה מוביל בעולם המערבי, קשה לגלות אותו ללא בדיקה מכוונת באמצעות מכשיר למדידת לחץ דם. בשל כך קיימת חשיבות רבה בטיפול ביתר לחץ דם מוקדם ככל הניתן על מנת למנוע מחלות לב וסיבוכים נוספים.

אבחון מוקדם של פגיעה בכרומוזום 16

נתחיל מהשורה התחתונה, שלפיה ניתן לאבחן עשרות פגיעות גנטיות מהותיות על גבי כרומוזום 16 באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי ובדיקת אקסום בשלבים הראשונים של כל הריון, ללא יוצא מן הכלל. את המידע הזה רופא הנשים שמלווה את ההריון חייב להסביר להורים, כל שיוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי ביצוע הבדיקות או הימנעות מביצוען.

נכון למועד כתיבת שורות אלו ברור כי ניתן לאבחן פגיעה גנטית משמעותית בעובר ב-1 מכל כ-102 הריונות "תקינים לכאורה" באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי. זה מידע שהרופא חייב להנגיש להורים על מנת שיוכלו לקבל החלטה האם לבצע בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי ובלעדיו, קשה עד בלתי אפשרי לקבל החלטה מושכלת האם לבצע את הבדיקה או להימנע ממנה.

הרופא גם צריך להסביר להורים שהסיכון הכרוך בבדיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר נמוך עשרות מונים מהסיכון לפגיעה גנטית בעובר. ההורים צריכים לקבל את המידע הזה ולהבין את משמעותו בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל.

לכן, במקרים שבהם מתברר בשלב כלשהו לאחר הלידה, כי הילד/ה לוקה בפגיעה במבנהו של כרומוזום 16 או כל כרומוזום אחר, יכול להיות שיתברר כי המדובר על רשלנות רפואית - בדיוק באותם מקומות שבהם לא ניתן להורים הסבר מפורט לגבי בדיקת הצ'יפ הגנטי ולגבי ההסתברות לאבחון שינויים כרומוזומליים במהלך ההריון.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מטפל לאורך השנים האחרונות במאות תביעות רשלנות רפואית, מקרים שבהם נולדו ילדים שאובחנו עם שינויים מהותיים במבנה הכרומוזומים שבגופם, שינויים שניתן היה לאבחן כבר בתחילת ההריון רק שאף אחד לא יידע את ההורים ולא הסביר להם על כך, כפי שקורה מאות פעמים בכל שנה!

אם הילד או הילדה שלך אובחנו לאחר הלידה עם פגיעה כרומוזומלית מכל סוג שהוא, ניתן לפנות, להתייעץ ולהעריך את המקרה בשיחה אישית עם אחד מעורכי הדין במשרד. ליצירת קשר ולקבלת ייעוץ משפטי אישי לחצו כאן

קריאה נוספת בנושא: מחקר ישראלי לגבי חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי בכל הריון

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (1)

5 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון בדיקות גנטיות כרומוזום 16

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

16 באוגוסט 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

20 באפריל 2022

העברת נטל השכנוע בתביע...

מה משמעותו של נטל השכנוע בתביעות רשלנות רפואית ומתי עובר הנטל לכתפי הנתבעים? עורך הדין עופר סולר ...

קרא עוד

08 במאי 2022

מחיקה מזערית בזרוע הקצ...

במקרים של אבחון מיקרו מחיקה בזרוע הקצרה של כרומוזום 16, באזור 16p11.2, רק לאחר הלידה ומבלי שהרופא...

קרא עוד

08 במאי 2022

חסר או הכפלה מזערית 16...

אם יתברר כי הרופא שליווה את מעקב ההריון לא הסביר שניתן לבצע בדיקות גנטיות, כבר בתחילת ההריון, שעש...

קרא עוד

15 במאי 2022

אבחון מוקדם בהריון: פג...

ניתן לאבחן עשרות מוטציות גנטיות במבנה של כרומוזום 18 כבר בתחילת ההריון, באמצעות בדיקה גנטית פשוטה...

קרא עוד

15 במאי 2022

אבחון טרום לידתי של חס...

חסר מזערי בזרוע הארוכה 7q21.22 של כרומוזום 7 עלול לגרום להפרעות נפשיות קשות ותופעות של אוטיזם, ול...

קרא עוד

15 במאי 2022

אבחון מוקדם של תסמונת ...

באמצעות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי ניתן לאבחן חסר מזערי Xp22.3 בעובר, כבר בשלבים הראשוניים של ההריו...

קרא עוד

22 במאי 2022

משמעותה של מחיקה באזור...

ניתן וצריך לאבחן מחיקה באזור 17q12 כבר בתחילת ההריון באמצעות דיקור מי שפיר לצ'יפ גנטי ובכל מקרה, ...

קרא עוד

22 במאי 2022

תסמונת פוטוקי לופסקי א...

הכפלה באזור 17p11.2 על הזרוע הקצרה של כרומוזום 17 הנה התיאור המדעי המדוייק של תסמונת פוטוקי לופסק...

קרא עוד

22 במאי 2022

נולד/ה לך ילד/ה עם תסמ...

במקרה של לידת תינוק/ת הלוקה בתסמונת סמית מגניס או 17p11.2 microdeletion, מבלי שהרופא שליווה את מע...

קרא עוד

22 במאי 2022

כרומוזום 17: פגיעה במב...

חשוב לדעת כי ניתן לאבחן שינויים מהותיים במבנה של כרומוזום 17 באמצעות בדיקות גנטיות כבר בתחילת ההר...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36