אבחון חסר מזערי 15q13.3 בזרוע הארוכה של כרומוזום 15
אובדן של מספר גנים שנמצאים על גבי כרומוזום 15 יכול לגרום לתסמונת חסר 15q13.3. מי שלוקה בתסמונת יכול לבטא אותה בדרכים שונות, כאשר חלק מהאנשים כלל לא יבטאו תסמינים וחלק יבטאו תסמינים קשים.
התסמונת הקלאסית, שברוב המקרים הנה תסמונת "טריה" שאינה תורשתית, נובעת מחסר מזערי של מקטע באורך של 1.4 מיליון בסיסים באזור 13.3 על הזרוע הארוכה של כרומוזום 15 ובאה לידי ביטוי בעיקר בתופעות קשות של פיגור שכלי, אפילפסיה, אוטיזם, מומי לב והפרעות נפשיות קשות.
לפי מחקרים עדכניים ניתן לקבוע כי השכיחות 15q13.3 microdeletion הנה 0.35% בקרב ילדים שאובחנו עם פיגור שכלי או תופעות על הספקטרום האוטיסטי, כאשר האיזור הקריטי שבו הפגיעה גורמת לבעיות קליניות מורכבות הנו מקטע מסויים הכולל פגיעה בגן CHARNA7.
חשוב להדגיש כי ניתן לאבחן חסר מזערי זה בשלב העוברי, כבר בתחילתו של כל הריון, באמצעות הפניית האם לבדיקת סיסי שליה / מי שפיר לצ'יפ גנטי, כאשר במקרה של אבחון מיקרו מחיקה כאמור ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון או הפסקתו, בהסתמך על הפגיעות האפשריות של המוטציה הגנטית הנדירה.
בסקירה שלפניך נסביר בהרחבה אודות הפגיעה האפשרית באזור 15q13.3, הדרכים לאבחן את המחיקה המזערית כבר בתחילת ההריון, השפעותיה של הפגיעה בכרומוזום 15 ועל מקרים מצערים של רשלנות רפואית, שהובילו לאבחון מאוחר - רק לאחר הלידה.
גנטיקה ומחיקה מזערית בכרומוזום 15
כל פעולה שאנחנו מבצעים וכל מחשבה שאנחנו חושבים היא תולדה של פעילות מתואמת ומופלאה בין אין-ספור תאים מסוגים שונים. מי שאחראי על יצירתם, בקרתם והפעלתם של התאים האלה הם הגנים, כ-30,000 מקטעי ׳קוד׳ שנמצאים כמעט בכל תא בגוף.
הגנים שלנו מסודרים ב-46 ספרים שנקראים כרומוזומים, בהם מסודרים גנים שאנחנו מקבלים גם מאבא וגם מאמא.
אם נמחק מקטע מכרומוזום מספר 15 שלנו בשלבים המוקדמים ביותר של החיים, ואף לפני כן, עלולה להתפתח תסמונת חסר 15q13.3. מכיוון שמדובר במספר גנים בלבד, ולא חלקים גדולים יותר מהכרומוזום, מחיקה זו נקראת מיקרו-מחיקה או microdeletion.
נכון להיום, מעריכים שהאזור שמאפיין את המחיקה מכיל כ-7 גנים שמקודדים לחלבונים ושפגיעה בחלבונים אלה יכולה להסביר את התסמונת. עם זאת, טרם הובהר הקשר בין פגיעה דווקא בגן מסוים לבין ביטוי מסוים של המחלה, למעט הפגיעה בגן CHARNA7 כאמור.
תסמיני חסר מזערי 15q13.3
לא כל מי שנולד עם חסר או מיקרו מחיקה של 15q13.3 יפתח את אותם התסמינים. למעשה, יתכן שחלק ממי שנושא את המחיקה כלל אינו מפתח תסמינים, כאשר תכונה זו נקראת חדירות חלקית.
על פי המרכז האמריקני למחלות גנטיות ונדירות, הביטויים הנפוצים ביותר של התסמונת כוללים צורת פנים משונה, עיכוב התפתחותי ומוגבלות שכלית. הפרעות אלה מופיעות בכ-30%-79% ממי שמושפע מהתסמונת.
על פי אותה סקירה, בין 5% ל-29% מהאנשים יכולים לסבול גם מהפרעות אחרות ובהן מומי לב מורכבים, הפרעת קשב וריכוז, אוטיזם, הפרעות נפשיות מסוימות, גודל ראש גדול, פרכוסים ופזילה.
כאשר חשוב לזכור כי התסמונת מתבטאת באופן שונה מאדם לאדם ואף בין ילדים שונים באותה המשפחה.
גנטיקה ותורשה
חסר של 15q13.3 הוא די נדיר ומופיע רק ב-0.01% מהאנשים באוכלוזיה הכללית וקצת יותר מפי 2 מכך בקרוב הסובלים מפיגור שכלי או אוטיזם.
ככל שידוע לנו היום מיקרו מחיקה של 15q13.3 יכולה להיות מורשת מאחד ההורים או להופיע באופן אקראי סביב ההריון כתסמונת De-novo.
בכ-25% מהמקרים המדובר בהופעה אקראית וחדשה ובכ-75% מהמקרים מדובר בהורשה מהאם או מהאב, כאשר לפי רוב המחקרים העדכניים תועדו יותר מקרים שבהם ההורשה הנה מהאם.
צורת התורשה של החסר היא ככל הנראה אוטוזומלית דומיננטית. בצורת תורשה זו מספיק שאחד מההורים הוא נשא בעצמו כדי להעביר את החסר הגנטי גם לצאצא. בצורת הורשה זו, אם אחד ההורים אכן נשא הסיכוי להעברה עומד על כ-50% עבור כל צאצא.
חשוב לזכור שמכיוון שסביר שיש אנשים שכלל אינם יודעים שהם נשאים של המיקרו מחיקה יתכן שהם יורישו אותה הלאה בלי לדעת שהיא הגיעה מהם.
אבחון מיקרו מחיקה ב-15q13.3 בזמן ההריון
על אף שיש מספר ממצאים רפואיים שיכולים להעלות את החשד לקיומה של התסמונת במסגרת בדיקות מעקב הריון שגרתיות, כמו: מצב שנקרא שליית פתח Placenta Previa או מומי לב, האבחון המדוייק של המוטציה מתבצע בכל מקרה באמצעות בדיקה גנטית.
הבדיקה הגנטית נעשית במסגרת מעבדה מיוחדת באמצעות מספר שיטות ובהן צ׳יפ גנטי (CMA), ניתוח של מחיקה ממוקדת בבדיקת FISH או שיטת הגברה שנקראת MLPA. ישנן גם שיטות אחרות.
על פי נתונים שמביא המרכז האמריקני למחלות גנטיות, הרגישות של בדיקת צ׳יפ גנטי CMA עבור מיקרו מחיקה של 15q13.3 עומדת על כ-100%. בחלק מהבדיקות ניתן להשתמש גם לאיתור קרובי משפחה שנשאים למחיקה.
לאור העובדה שהאבחון של התסמונת הנדירה אפשרי כבר במסגרת השלבים הראשוניים של מעקב ההריון, קיימת חשיבות עצומה בהסבר מפורט מצדו של רופא הנשים אודות חשיבותה של בדיקת מי השפיר, בכל הריון ולכל אשה בהריון, ללא יוצא מן הכלל!
מאחר והתסמונת אינה בהכרח תורשתית אין כל משמעות לגילה של האם ההריונית או לאבחון ממצאים בעיתיים בבדיקות מעקב ההריון השגרתיות, וכל הורה חייב לדעת לפרטים אודות האפשרות לאבחן מאות מוטציות גנטיות חדשות De-novo בבדיקת הצ'יפ הגנטי, ללא כל קשר לרקע משפחתי, גילה של האם ההריונית או אבחון ממצא בעייתי כלשהו בהריון.
במקרים הנדירים שבהם ידוע מראש, עוד לפני ההריון, כי אחד ההורים נושא את החסר המזערי 15q13.3 הרי שניתן להפנות את ההורים להליך PGD.
בטכנולוגיה זו עושים שימוש בהפרייה חוץ גופית על מנת להפרות ביציות של האם עם תאי זרע של האב בסביבה מבוקרת. לאחר מכן ניתן לבחון אם התאים המופרים נושאים את התסמונת ולבחור את אלו שהמידע הגנטי שלהם לא כולל. את החסר האופייני לתסמונת. את התאים האלה ניתן להחזיר לרחם להמשך הריון.
אבחון 15q13.3 microdeletion רק לאחר הלידה
למרות שניתן לאבחן את הפגיעה הגנטית הנדירה בזרוע הארוכה של כרומוזום 15 באופן מדוייק ביותר, באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בהריון, עדיין ישנם בכל שנה מקרים מצערים שבהם ההורים מגלים כי הילד/ה לוקה במוטציה הגנטית הנדירה רק לאחר הלידה.
הסיבה העיקרית לכך הנה רשלנות רפואית חמורה ובוטה מצדו של רופא הנשים שליווה את ההורים בתקופת מעקב ההריון, כאשר הרופא "בחר" מסיבות לא ברורות וחסרות משמעות, שלא ליידע את ההורים לגבי האפשרויות לעבור בדיקות גנטיות זמניות כבר בתחילת ההריון ולא הסביר להם על חשיבותן הרבה באבחון אפשרי של מאות מוטציות גנטיות, כדוגמאת 15q13.3, גם בהריון תקין ושגרתי לכאורה.
חשוב להדגיש כי בכל מקרה של אבחון פוסט לידתי של המוטציה בכרומוזום 15, ממש כמו במקרה של מוטציות גנטיות רבות אחרות, ובכל אותם מקרים שרופא הנשים לא הסביר להורים בפירוט ובהרחבה על האפשרות לעבור בדיקת סיסי שליה / דיקור מי שפיר לצ'יפ גנטי, תקום להורים הזכות המלאה להגיש תביעה בעילת הולדה בעוולה, תביעה שברוב המקרים תסתיים בתשלום פיצויי עתק בשל רשלנות רפואית.
החובה ליידע את ההורים ולהסביר להם על הבדיקות הגנטיות המאפשרות לאבחן מוטציות גנטיות חלה על כל רופא נשים הן במסגרת קופת החולים והן במסגרת פרטית ולמרות ההמלצה המיושנת והרשלנית של משרד הבריאות, לפיה יש להמליץ על בדיקת מי שפיר רק לנשים מעל גיל 35, עם רקע גנטי משפחתי מוכר או במקרה של אבחון בעייתי בבדיקות מעקב ההריון השגרתיות.
חובה זאת מקבלת משנה תוקף, לאור מחקר עדכני שנערך בישראל ומצא כי בדיקת הצ'יפ הגנטי עשויה לאבחן מוטציה גנטית משמעותית ב-1 מכל 100 הריונות שגרתיים, בהם לא היתה לכאורה סיבה רפואית להפניית האם לביצוע הבדיקה!
הרופא לא הסביר? זאת רשלנות רפואית!
בכל מקרה של אבחון חסר מזערי 15q13.3 רק לאחר הלידה חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק ולהעריך האם קיימת אפשרות להגיש תביעת פיצויים כאמור.
משרד סולר קפלינסקי מטפל לאורך השנים האחרונות במאות מקרי רשלנות רפואית ותביעות שהוגשו בשל העובדה שרופא הנשים לא יידע את ההורים לגבי האפשרויות העומדות בפניהם, לבירור ואבחון גנטי טרום לידתי, כזה שהיה יכול לאבחן במידת דיוק רבה ביותר אחת מתוך מאות מוטציות אפשריות ובכלל זאת מחיקה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 15.
ונדגיש שוב, אם הרופא לא הסביר להורים שניתן, באמצעות הבדיקות הגנטיות הזמינות, לאבחן את המוטציה הגנטית כבר בשלבי ההתפתחות הראשוניים של העובר, הרי שהוא שלל מהם את האפשרות לקבל החלטה קריטית וחשובה לגבי ניהול ההריון ובכך התרשל התרשלות חמורה.
עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל עניין הנוגע לאבחון פוסט לידתי של חסר מזערי 15q13.3 ולאפשרות לתבוע ולקבל פיצויי עתק במקרה כזה.
עוד בנושא: אילו תסמונות ומוטציות גנטיות ניתן לאבחן בבדיקת צ'יפ גנטי?
מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון בדיקות גנטיות 15q13.3