תסמונת פוטוקי לופסקי או מיקרו הכפלה באזור 17p11.2

על פי הערכות 1 מכל 25,000 אנשים לוקה בתסמונת הגנטית פוטוקי לופסקי, הידועה גם בשם המקוצר PTLS או בשם 17p11.2 duplication.

הכרומוזומים שלנו הם כמו 46 ספרים שבהם מסודרים כ-30,000 הגנים שמנחים את תאי הגוף שלנו כיצד להתפתח ולפעול. התסמונת נגרמת מהכפלה של מקטע DNA על גבי החלק הקצר (שמסומן ב-p) של כרומוזום 17 במיקום 11.2, ומכאן שם התסמונת 17p11.2.

לתסמונת קיימת גם תסמונת הופכית, מצב שבו מקטע ה-DNA לא מוכפל, אלא נמחק deletion, שאז המדובר על תסמונת Smith-Magenis Syndrome או SMS. למרות שמדובר בתסמונות הופכיות מבחינה גנטית, חלק מהביטויים הרפואיים שלהן יכולים להיות דומים.

ביטויים רפואיים של PTLS

כמו תסמונות גנטיות רבות, גם לתסמונת פוטוקי לופסקי יש מגוון רחב של ביטויים, כאשר לא כל האנשים יסבלו מאותו מאותם הביטויים ובאותה רמת החומרה.

עם זאת, נראה שהתסמונת מתבטאת בחדירות של 100%. כלומר, כל נשא של ההכפלה הגנטית גם יבטא ביטוי רפואי כלשהו.

בין הביטויים האפשריים של התסמונת ניתן למצוא תופעות של:

• טונוס שרירים נמוך
• עיכוב התפתחותי
• מוגבלות שכלית
• בעיות תקשורת
• הפרעות שינה
• בעיות נשימה
• סימנים של אוטיזם

כמו כן ישנם לא מעט דיווחים על מומי לב מולדים, כאשר לפי מחקרים עדכניים אלה מופיעים בכ-40% מהלוקים בתסמונת פוטוקי לופסקי.

אבחון טרום לידתי של הכפלה באזור 17p11.2

על אף שהביטויים שהזכרנו יכולים לעורר את החשד לקיומה של התסמונת, אבחנתה הסופית מתבצעת באמצעות בדיקה גנטית שמדגימה את ההכפלה של המידע הגנטי במיקום 17p11.2.

מיקום זה כולל בתוכו מספר גנים, ובהם גם הגן RAI1 שהכפלתו נמצאה כחשובה ביותר בתסמונת על ידי פוטוקי, רופאה גנטיקאית אמריקנית שעל שמה גם נקראת התסמונת.

הבדיקה הגנטית המובילה לאבחון של ההכפלה היא CMA, הידועה גם בשם בדיקת צ׳יפ גנטי או שבב גנטי. על אף שניתן לעשות שימוש גם בשיטות אחרות (ובהן שיטה שנקראת FISH) על מנת לאתר את הבסיס הגנטי לתסמונת, ככל הנראה הן רגישות פחות מבדיקת הצ׳יפ הגנטי, שרגישותה לאבחון התסמונת מוערכת בכ-100%!

את בדיקת הצ'יפ הגנטי חשוב לבצע בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל, ומחובתו של רופא הנשים המלווה את מעקב ההריון, לעדכן ולהסביר להורים את הנושא לפרטיו.

על מנת לבצע את הבדיקה בהריון ולבחון אם העובר נושא את התסמונת יש לבצע קודם דיקור מי שפיר או דגימת סיסי שליה, פעולות רפואיות שבהן מושג מעט מהחומר הגנטי של העובר על מנת לבחון אותו באמצעות השבב הגנטי.

בשנים האחרונות נמצאות בשימוש גובר טכנולוגיות שנקראות NIPT ובמסגרתן ניתן להפיק מידע גנטי של העובר באמצעות נטילת בדיקת דם פשוטה מהאם במהלך ההיריון, ללא חשיפה לסיכונים שבניקור סביבת העובר.

לאחרונה אף פורסם בכתב העת המוערך Journal of Human Genetics מקרה ובו בדיקת NIPT לא פולשנית איתרה הכפלה של 17p11.2 ומכאן נפתחה הלכה למעשה האפשרות לאבחן את התסמונת הנדירה, באמצעות בדיקת דם פשוטה מדמה של האם וללא כל סיכון לאם או לעובר.

תסמונת פוטוקי לופסקי תורשתית?

על אף שידוע שהתסמונת מסוגלת לעבור בין הורים לילדים, רוב מקרי התסמונת מתפתחים באופן אקראי סביב תחילת ההריון למשפחות בריאות לחלוטין, בלי שהצאצאים ירשו את ההכפלה מאחד ההורים. תופעה זו נקראת הכפלה דה נובו (de novo duplication).

כאשר התסמונת מורשת, נראה שהיא עוברת בצורה שנקראת אוטוזומלית דומיננטית. בדפוס הורשה זה מספיק שהורה אחד לוקה בתסמונת על מנת להוריש אותה לצאצא. כמו כן, הסיכוי כי התסמונת תעבור לצאצא, אם אכן אחד ההורים לוקה בה בעצמו, עומדת על כ-50% עבור כל צאצא.

עוד ראוי להדגיש ולציין כי לא נמצא כל קשר בין גיל האם לבין הסיכון להפתחותה של התסמונת בעובר. חשוב לדעת שגם במקרים שניתן לחזות בהם סיכון גבוה יותר להופעה של התסמונת בצאצאים, לא ניתן לחזות את הביטויים המדויקים של התסמונת בצאצא ואת חומרתם.

במקרה נשאות של המוטציה הגנטית על ידי אחד ההורים [או שניהם] ניתן לבצע הליך PGD לפני IVF, וכך לדאוג להפריה של עובר שאינו נושא את המוטציה בכרומוזום 17 כאמור.

תסמונת פוטוקי לופסקי אובחנה רק לאחר הלידה?

למרות האפשרויות לאבחון מוקדם של התסמונת, כבר בשלבים הראשונים של ההריון, עדיין ישנם מקרים שבהם התסמונת שפוגעת בזרוע הקצרה של כרומוזום 17 מאובחנת רק לאחר הלידה, מסיבה עיקרית אחת: הרופא שליווה את מעקב ההריון לא ידע את ההורים לגבי האפשרות לעשות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי ולא הזכיר את האפשרות לבדיקת NIPT.

מקרים כאלה חוזרים ונשנים, בעיקר בהריונות של נשים צעירות ובריאות, ללא רקע גנטי משפחתי וללא ממצאים מיוחדים בבדיקות מעקב ההריון השגרתיות, שאז הרופא אינו מסביר להורים אודות החשיבות הרבה של הבדיקות הגנטיות, בשל ההנחיה הרשלנית של משרד הבריאות.

בכל מקרה של אבחון הכפלה 17p11.2 לאחר הלידה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני, באמצעות עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק ולהעריך את נסיבות מעקב ההריון והאפשרות להגיש תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.

אם יתברר בבדיקה כי הרופא שליווה את מעקב ההריון לא יידע את ההורים לגבי האפשרויות שעמדו בפניהם בזמן מעקב ההריון, לביצוע בדיקות גנטיות כאמור, ניתן יהיה להגיש תביעה בעילת הולדה בעוולה ובשל רשלנות רפואית.

קריאה נוספת: מה אפשר לאבחן באמצעות בדיקת NIPT?

עורכי הדין שלנו עונים לשאלות

לאורך השנים האחרונות טיפל משרד סולר קפלינסקי במספר פניות של הורים לילדים שאובחנו אם תסמונת פוטוקי לופסקי רק לאחר הלידה, במקרים שבהם לא בוצעו בדיקות גנטיות נדרשות בזמן ההריון בשל מחדל חמור מצד הרופא שליווה את האם לאורך הריונה.

לפניך תשובות מפורטות של עורכי הדין שלנו, כפי שניתנו לשאלות [אנונימיות] של הורים מודאגים, שפנו על מנת שנבדוק ונעריך עבורם את האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.