מקרי רשלנות רפואית - אבחון סרטן הקיבה והטיפול במחלה
סרטן הקיבה מוכר כיום כאחד מסוגי הסרטן הנפוצים בארץ (השמיני בשכיחותו). המחלה, אשר מדי שנה לוקים בה כ 650 חולים חדשים, מתאפיינת בשיעורי תמותה גבוהים.
ראשיתו של סרטן הקיבה בהתפתחות אדנוקרצינומה - גידול ממאיר של תאי אפיתל של בלוטות בשכבה הפנימית בקיבה. התאים, המתרבים במהירות, עשויים לעבור מוטציה בעת החלוקה - שינוי גנטי, המוביל להיווצרות גידול ממאיר.
לשיחה מיידית עם עורך דין חייג/י: 03-6081818
סיווג המחלה הינו בהתאם לשלב התפשטותה, בשיטת TNM - חדירת הגידול לשכבות הדופן של הקיבה (T); התפשטות הגידול לאיברים סמוכים דוגמת מערכת הלימפה, המעי הדק, הלבלב והטחול (N) והגעת הגידול לאיברים מרוחקים יותר - כבד, ריאות ועצמות, לאחר שחדר לכלי הדם (M).
ככלל ניתן לומר, שבשלושים השנים האחרונות חלה מגמת ירידה בשכיחות המחלה בארץ ובעולם, כאשר הסטטיסטיקה מלמדת כי הופעת המחלה בחלקה העליון של הקיבה מצויה במגמת עליה מסויימת ואילו הופעת הסרטן בחלק המרוחק של הקיבה הולכת ופוחתת.
רשלנות רפואית באבחון סרטן הקיבה
אבחון המחלה מהווה אבן דרך מהותית ומכריעה, המלמדת על חומרת המחלה, מידת התפשטותה בגוף והסיכויים לקבל טיפול אפקטיבי ולהרפא.
התחקות אחר עצם קיום המחלה והערכת מהלך התפתחותה משליכים על הבחירה בטיפול המיטבי עבור החולה. ככל שהאבחון יתרחש בשלב מוקדם, כן גוברים סיכויי ההחלמה מהמחלה ואופן הטיפול שייבחר יהיה פחות דרסטי עבור החולה.
רשלנות רפואית הנגרמת על ידי רופא המשפחה או אונקלוג מומחה בתחום ואשר מוצאת ביטויה בחוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של המחלה תעכב מתן טיפול נדרש במועד ותוביל להחמרה במצבו הרפואי של המטופל ולהתפשטות המחלה בגוף.
עילות מרכזיות להגשת תביעות רשלנות רפואית בנושא סרטן הקיבה:
חוסר אבחון גורמי סיכון להתפתחות סרטן הקיבה
היסטוריה רפואית של קיום המחלה במשפחת הנבדק - כבכל סוג אחר של סרטן, גם בהקשר סרטן הקיבה על הרופא להקפיד לקחת אנמנזה מקיפה ולהתחקות אחר קיום רקע תורשתי של לקות במחלה במשפחתו הקרובה של המטופל.
רקע תורשתי של סרטן המעי הגס במשפחת המטופל - עשוי להוות זרז להתפתחות גידולים ממאירים באיברי גוף אחרים דוגמת הקיבה, כאשר ידוע, כי שכיחות סרטן המעי הגס גבוהה יותר בקרב האוכלוסיה האשכנזית.
עבר רפואי אישי של המטופל - נוכח העובדה, שסרטן הקיבה מתאפיין בתופעה של חזרה, כאשר הוא שב ומתגלה בקיבה או באיבר אחר בגוף לאחר תקופת רגיעה, מוטלת על הרופא חובה מוגברת של שימת לב להיסטוריה הרפואית האישית וקיום מעקב מוקפד אחר מי שהחלים מהמחלה, מחשש להתפרצותה בשנית.
ארץ מוצא - סרטן הקיבה שכיח יותר באסיה, יפן ודרום אמריקה ומופיע פחות בעולם המערבי.
ירידה בחומציות הקיבה - ידועה אף היא כאחד מגורמי הסיכון להתפתחות סרטן הקיבה. תופעה זו הינה תוצר של מספר סיבות אפשריות: זיהום כרוני, הנגרם על ידי חיידקים בקיבה; ביצוע ניתוח קיבה, אשר גרם לפגיעה בתאים האחראים על ייצור החומצה וכן אנשים, שחל אצלם שיבוש במנגנון האחראי על הפרשת חומצת הקיבה, המתבטא בהפרשת כמויות קטנות של חומצה.
אורח חיים ומשטר תזונתי - צריכת אלכוהול וסיגריות, השמנת יתר ותפריט, המתאפיין בצריכה מועטה של פירות וירקות וריבוי מאכלים מעושנים ומלוחים עשויים להגביר את הסיכון להתפתחות סרטן הקיבה.
קבוצה נוספת הנמצאת בסיכון לפתח את המחלה הם אנשים בעלי סוג דם A.
חוסר אבחון סימפטומים המאפיינים את סרטן הקיבה
על תסמיני המחלה השכיחים נמנים: בעיות בעיכול, צרבות, קשיים בבליעה, בחילות והקאות, תחושת התמלאות לאחר צריכת כמות קטנה של מזון, הופעת דימומים (בהקאה או בצואה), אנמיה, אובדן תיאבון וירידה במשקל וכן עייפות וחולשה כללית.