סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

פורום רשלנות רפואית


נושא
מחבר
תאריך ושעה

(דניאל)
30/06/2020 10:10
אני צריכה עזרה, אבל אני לא יודעת איזו עזרה בדיוק.
זה התחיל לפני שלוש שנים בכאב גב פתאומי שהידרדר במהירות למצב סיעודי.
רופאים התרשלו בטיפול בי. 3 רופאים היו צריכים להפנות אותי למיון באופן מיידי ולא עשו זאת למרות שכבר ראו שיש לי חסרים נוירולוגים.
סמכתי על רופא המשפחה שלי למרות שבתגובה לתלונה שלי על כך שאין לי שליטה על הסוגרים שלי, הוא פשוט נתן לי אופטלגין. קיבלתי כמויות אדירות של מורפיום (אוקסיקונטין), בקושי תפקדתי והמוח שלי לא היה נוכח בתקופה ההיא, כך שזה אפילו לא היה נראה לי מוזר.
החלק השני של הרופאים ואחד במיוחד, החליט שמצבי ישתפר באופן ספונטני, למרות שידע שרפואית זה לא מצב אפשרי בכלל ושישנה וודאות של 100 אחוז שאם לא אקבל טיפול רפואי מיידי - הנזק העצבי ישאר קבוע.
-אני מאובחנת עם תסמונת זנב הסוס. מדובר במצב נוירולוגי חריף המאופיין באובדן הפעילות של שורשי עצבים בתעלה השדרתית, באזור הממוקם מתחת לסיום חוט השדרה עצמו. רוב העצבים שלנו יודעים להתמודד ולחזור לעצמם (בערך), אך העצב שאחראי על הסוגרים לא יודע לעשות זאת. אם לא יינתן טיפול במסגרת של 48 שעות, הפגיעה העצבית תישאר קבועה-
בספרות הרפואית והמקצועית אין אף מקרה מתועד של עצב סקראלי פגוע שהצליח להצמיח את עצמו מחדש.
הרופאים שסמכתי עליהם היו אדיבים כלפיי, הרגשתי שהם דואגים לי והם הבטיחו לי שהם "עם היד על הדופק" ושלא אדאג ובטוח יהיה שיפור ספונטני אם רק אהיה סבלנית ואתמודד עם הכאב.
רופא אחד אפילו לא היה חייב לקבל אותי לטיפולו אך קיבל אותי בדחיפות.
הפגיעה העצבית שלי תלווה אותי עד יום מותי.
הפגיעה משפיעה מהגב התחתון ועד לבהונות הרגליים. המעיים פגועים (בריחות צואה, התקפי עוויתות ודלקת שיודעים על קיומה אך עדיין לא מצאו באיזה מקום בדיוק היא נמצאת), שלפוחית השתן לא מתפקדת (אני משתמשת בקטטר חד פעמי שאני עושה בעצמי כל 3 שעות), רגל אחת ללא תחושה מהברך לבהונות ויש לה חיים משלה אז היא מתקפלת כשנמאס לה, כל דבר הכי קטן הוא מעמסה אדירה על הגוף ברמה שהדופק ולחץ הדם עולים לרמה גבוהה מאוד רק מהליכה איטית עם מקל הליכה במשך 10 דקות ולכן אני גם מטופלת תרופתית כחולת לב למרות שאני לא בדיוק,
בהרגשה שלי אין שום אספקט בחיים שלי שלא נפגע בעקבות הפגיעה העצבית הזו.
אף פעם לא הייתי יושבת בבית ומחכה שעזרה תיפול לי מהשמיים. תמיד עבדתי בכל עבודה שהיא, התחלתי תואר במשפטים, השתתפתי בכל מיני וועדות בכנסת והחיים שלי סוף סוף היו במסלול הנכון מבחינתי כדי שהעתיד שלי ושל בנותיי יהיה טוב יותר (אני אמא חד הורית לשלוש בנות), והכל נקטע. אני בקושי מצליחה לעמוד כדי לשטוף כלים, כל דבר נראה לי כמו פאקינג טיפוס על האוורסט.
אחד הרופאים ביקש ממני סליחה בשיחת טלפון וחשבתי שזה ייתן לי איזו שהיא נחת או שלווה, אבל זה רק עצבן אותי יותר כי הוא אמר שהוא לא היה מקצועי מספיק כדי לטפל בי ואני מקבלת את זה, אבל אם הוא ידע שהוא לא מקצועי מספיק כדי לטפל בי - מדוע לא העביר אותי לידי מי שכן היה יכול לעשות זאת? למה הוא חייך והיה מקסים כהרגלו ואמר לי שלא אדאג ושהכל יהיה בסדר? רופא אחר המשיך לטפל בי עד שהבנתי שגם הוא התרשל בטיפול בי ואני לא מסוגלת לראות אותו יותר.
התביעה שלי עם אחוזי הצלחה גבוהים כך שככל הנראה אקבל פיצוי כספי הולם, אבל עם זאת יש לי התמודדות רגשית לא פשוטה. כמעט כל יום קורה מצב מסוים שאני לא יכולה להתמודד איתו מרוב תסכול ובוכה המון ורוצה לדעת למה. למה רופא יודע שיהיה לי נזק וודאי, אבל מחליט לא לעשות עם זה כלום. אני לא מבינה למה. אני יודעת בוודאות שאם הייתי עם יכולת כספית כשזה התחיל, אז סביר להניח שכן הייתי מטופלת בזמן.
חובת טיפול של 48 שעות, ואני טופלתי רק אחרי חודשיים וחצי.
אני מרגישה פגועה כל כך ולא יודעת איך להשתחרר מזה.
אני יודעת שרשלנות לא אומרת שהם עשו זאת בכוונה תחילה כדי לפגוע בי, אלא התרשלו בקבלת החלטות לא נכונות. אבל בהרגשה שלי, הם אישית אלה שפגעו בי. שחייכו אליי ונתנו לי להאמין להם שהכל יהיה בסדר ושום דבר כבר לא יהיה בסדר ואני לא מצליחה לצאת מההרגשה הזו.
איך אוכל לסמוך על אדם - כל אדם - אם זה שנשבע להציל חיים בעצם פגע מאוד בחיים שלי?
אני בטיפול אצל מטפלת מדהימה, טיפול שיועד לטפל בטראומות שעברתי בחיים ובמקום זה הטיפול כמעט כולו מתעסק במצב הקיים ואני לא מרגישה התקדמות בהרגשה שלי.
העו"ד אומר שבהרבה מקרים שהוא טיפל בהם, האדם קיבל סגירת מעגל בזכות התביעה אבל אני לא מרגישה את זה. אולי כי התביעה עדיין לא הסתיימה, ואולי זה בגלל שאני רוצה שהרופאים האלה יעמדו מולי ויסבירו לי למה החיים שלי נהרסו, ואני יודעת שזה לא יקרה. התביעה היא בעיקר פיצוי כספי שיעניק לי איכות חיים טובה יותר.
ניסיתי טיפול אצל פסיכולוגית שיקומית אבל היא בעיקר עצבנה אותי ולא תרמה לי בכלום.
אני רוצה לשחרר את הפגיעות הגדולה הזו שאני מרגישה בתוכי וגורמת לי להתפרק.
אני רוצה הסבר. משהו שיסביר את ההתנהלות הרשלנית. משהו שיניח לי לישון בלילה בלי שארגיש פגועה כל כך
אני לא יודעת איך לעשות זאת, אין לי שמץ של כיוון איך אני מפסיקה להרגיש שהם פגעו בי אנושות, אני רוצה להפסיק לחשוב שהם בראש שלי כל יום בכל פעולה שאני לא מצליחה לעשות ואני כנראה בקושי מבליחה להם במחשבות.
רעיונות איך להשתחרר מהרגשות הנוראיים והקשים שיש לי?
(חן)
29/06/2020 21:03
לפני שבועיים עשינו ברית ללביא הקטן שלי בשעה 18:30.
"הכל היה בסדר " , כאב לו כמו שאמרו לי שיכאב, בכי, נובימול וכו'.. החלפתי לו בלילה והכל היה נראה בסדר... ב6 בבוקר קמתי לסיוט של חיי.
התינוקי הקטן שלי היה צהוב! מכוסה כולו בדם בכמויות שלא אתאר כאן... תינוקי כ"כ קטן, בקושי הגיב, הזמנו אמבולנס וישר הוכנס לטיפול נמרץ, מנת דם, תפרים באיזור הברית שלא הפסיק לדמם, אינפוזיה ו8 רופאים מסביב ליצור כזה קטן
ו2 הורים מרוסקים. לאחר יומיים התייצב ובנס גדול חזר לעצמו. הרופאים אמרו לנו שהגענו ממש בזמן, לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם עוד שעה אחת היינו ישנים.
בבית חולים לא ידעו להגיד לנו אם זה באשמת המוהל שחתך עמוק מידי (כי הדימום לא היה מידי) או שלא יכל לדעת אם עובר בדיוק שם נים דם שנפגע. מחר יש לנו ביקורת בבית חולים מקווה שאדע יותר פרטים.

הופנו אותי להתייעץ אתכם לגבי אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוהל שפגע בילד בזמן הברית. אני מבקשת לדעת האם שמעתם על מקרה כל כך קיצוני בעבר ומה העצה שלכם אלי?
(לידור )
29/06/2020 11:53
צהריים טובים,
ב2016 נודע לי שאני נשאית איקס שביר אלל א׳ 44
אלל ב׳ 66 י
וכמובן שעשיתי בדיקת מי שפיר כדי לדעת האם הבן שלי בסכנה
ביצעתי מי שפיר ונודע לי שהבן שלי יש אלל בגודל של 71 חזרות
אומנם זה באיחור אבל בזמנו נאמר לי שהכל בסדר
רציתי לשמוע את דעתכם
תודה
29/06/2020 17:16
שלום רב,

אני לא בטוח שאני מבין את השאלה לצערי.
האם את כרגע בהריון ? אם כן מציע שתפני בהקדם ליעוץ רפואי.
איני יכול לתת יעוץ רפואי אולם אם מדובר בילד שכבר נולד ויש לו עיכוב התפתחותי את מוזמנת ליצור עמי קשר ליעוץ.

בברכה,
עורך דין עופר סולר


בברכה,
עורך דין עופר סולר
(ודים)
28/06/2020 22:12
שלום.
לפני חצי שנה אשתי נחתכה באצבע והגיעה למוקד רפואי של קופ"ח. היא הייתה בחודש שישי להריונה.

במוקד התחילה לקבל טיפול מרופא טראומה, כשביקשה שיעשה את ההרדמה המקומית בעדינות הוא לא הקשיב לה ולאחר כמה שניות איבדה הכרה (לאחר שציינה שלא הרגישה טוב אבל הוא התעלם ונתן זריקה בכל זאת).

לאחר שאיבדה הכרה הועברה למחלקת אחיות, שם האחות שאלה אותה אם היא בסדר ואמרה לה שיש לה בערך 10 דקות להרגיש טוב ולבצע את הטיפול עם הרופא אחרת הרופא הולך ולא יוכל להמשיך את הטיפול והיא תצטרך לעבור לבית חולים. באותם רגעים אשתי הייתה מאוד חלשה ולכן ביקשה להישאר שכובה עם הרגליים למעלה ולאחר מספר דקות ביקשה לגשת לרופא, וכשמצאתי את האחות המטפלת היא אמרה שהרופא כבר הלך ואנחנו צריכים לגשת לבית חולים.
בבית החולים היא התבקשה להמתין למעלה משעה כדי לקבל עוד הרדמה ולאחר מכן גם הופנתה לסבב בדיקות של העובר.

אשמח לדעת אם יש עילה לתביעה בנושא רשלנות רפואית, חשוב לציין שבעקבות החתך (ואולי חוסר הטיפול בזמן) אין לאשתי תחושה באצבע שנחתכה ונתפרה.
תודה
29/06/2020 17:14
שלום רב,

על פניו נראה כי אכן המקרה מצריך בירור אולם איני בטוח שיתאים לתביעת רשלנות רפואית, בתביעות רשלנות רפואית ניתן פיצוי משמעותי על נזק בלתי הפיך שנגרם, בפרט נזק תפקודי. גם אם ההתנהלות במוקד הייתה לא תקינה צריך יהיה להוכיח כי תפירה מוקדמת יותר היתה מונעת את הנזק של חוסר תחושה, עניין אשר מניסיוני עלול להיות מורכב.
הגשת תביעת רשלנות רפואית כרוכה בעלויות לא מבוטלות, בפרט של חוות דעת רפואית אשר חייבים לצרף בתמיכה לתביעה ובמקרים של נזק חולף היקף הפיצוי אף אם מוכחת התרשלות נמוך יחסית ויש לשקול כדאיות כלכלית של התביעה.
אמליץ שתערכו יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
(סיון)
28/06/2020 21:56
שלום,

אשמח לייעוץ לגבי טיפול רפואי שנראה לי לקוי ויכול להיות, שזאת ממש רשלנות רפואית - לכן אני מתייעצת.

אני סבלתי במשך שנתיים מכאבים חזקים בכתף ופגשתי דרך הקופה מספר לא קטן של רופאים בקשר לזה. כולם, חוץ מהאורתופדית האחרונה די נפנפו אותי והשאירו אותי ללא פתרון ואף ללא טיפול מקל. רק האורתופדית האחרונה שביקרתי אצלה לקחה ברצינות את הפנייה שלי והפנתה אותי למומחה כתף. לאחר ביקור אחד אצלו נמצאה הבעיה וקיבלתי פתרון.

יש לציין שמעבר לסבל הרב שנגרם לי כתוצאה מהכאבים והזלזול, הוצאתי לא מעט כסף על טיפולים פרטיים כדי לנסות להקל ולטפל בכאבים.

האם יש לי עילה לתביעה על טיפול רשלני ועוגמת נפש במקרה שכזה?

תודה לעונים.
29/06/2020 11:42
שלום רב,

כדי להעריך אם העיכוב באבחנת הבעיה הנכונה בכתף במקרה שלך נבע מהתרשלות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה בתחום האורתופדיה, לא כל אבחנה שגויה או עיכוב בקבלת האבחנה בהכרח מעידה על התרשלות ויש לבחון אם הסימנים והתלונות שלך היו צריכים להביא לאבחנה הנכונה בזמן קצר יותר אצל רופא סביר.
ממליץ על תיאום פגישה עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת התיעוד הרפואי ובהפניה למומחה הרפואי המתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
(ליטל)
25/06/2020 13:23
ילדתי את ביתי הבכורה, הריון ראשון בשבוע 41+2.

סיפור הלידה שלי מתחיל בהגעה לביקורת מעקב הריון בשבוע 41+1. יום וחצי לפני כן התחלתי להרגיש צירים שלא היו מספיק סדירים כדי להגיע לחדר לידה, אבל החלטנו להגיע לביקורת הריון עודף במחשבה שבטח ישחררו אותנו הביתה (בפעם השלישית) במיון יולדות עברתי מוניטור עוברי שנמשך קרוב ל 4 שעות בעקבות תנועות מרובות של העובר שלא התאימו להם לבייסליין של המוניטור. היה לא פשוט להיות מחוברת למוניטור שכובה על המיטה עם צירים, טוב שביקשתי גם לעמוד בהמשך.

בהמשך סוף סוף נכנסנו לביקורת רופאים, הייתי בפתיחה 2, ובוצע סטריפינג בהסכמתי.

הרופא אמר לי שהם מוצאים לנכון שאכנס לחדר לידה עם פיטוצין + אפידורל בעקבות ירידה קטנה בדופק במוניטור. אני אישית ידעתי שהעובר חש בטוב ולא הבנתי איך ממוניטור של תינוק פעיל מדי לטעמם מצאו ירידה בדופק והתחילו קולות ודיבורים מסביב על מצוקה עוברית.

יש לציין שלא הסבירו לי על ההשלכות והיתרונות של הפיטוצין ולא נתנו לי הזדמנות להסכים או לסרב להתערבות הזו. הם ציינו שלידה ראשונה יכולה לקחת גם 20 שעות לשלב הלטנטי ולכן כדאי להעזר בפיטוצין.

מיד לאחר מכן מצאתי את עצמי בפתיחת וריד על ידי האחות במיון שמודיעה לי שאני יכולה ללכת לאכול בלי להתרחק ובעוד רבע שעה אני "צריכה" להכנס לחדר לידה. בן זוגי ואני היינו בהלם, במיוחד שמדובר בלידה ראשונה ושלא ציפינו להכנס היום לחדר לידה. ועוד יותר בהלם מכך שמחייבים אותי לבצע פרוצדורה רפואית שלא ראיתי בה צורך. זאת במיוחד לאור העובדה שמתפתחת אצלי התקדמות שחיכיתי לה לא מעט משבוע 40, שיש לי צירים רציניים ופתיחה וקיויתי לתת לסטריפינג הזדמנות לעבוד ולקדם.

יש לציין שבאותו בוקר יצא הפקק הרירי, והרגשתי שסוף סוף העניינים מתקדמים...

נכנסנו לחדר הלידה די בהלם, המיילדת שקיבלה אותנו מצאה אותי בוכה ומיד שאלה מה קרה ואיך היא יכולה לעזור. היא מיד התקוממה מהיחס של הרופאים במיון ואמרה שיש להתחשב ברצון היולדת. המזל הגדול שלי היה שאותה מיילדת היתה זו שקיבלה אותי, מיילדת אחרת נכנסה ואמרה ש"בלי פיטוצין היא תלד מחר בצהריים" והיתה נגד לאפשר לי לידה ללא התערבות וזירוזים. אותה מיילדת מדהימה שקיבלה אותי שמעה מה הסיבה שאני מרגישה שאני לא צריכה לקבל פיטוצין, הסברתי לה שאני מרגישה שהעובר לא בסיכון, שיש התקדמות טבעית בתהליך הלידה ושאין סיבה לזרז באופן מלאכותי.

אותה מיילדת הציעה לי לעשות מוניטור חוזר ואמרה שתנסה לקבל את האישור של הרופאה הראשית (שהיא היחידה שיכולה לעקוף את הרופאים במיון).

אותו מוניטור היה תקין לחלוטין והרופאה הראשית אישרה שלא חייבים לתת פיטוצין כי אין סכנה לעובר. לאור השבוע המתקדם הועברתי למחלקה אשפוזית של אם ועובר למשך הלילה עם הוראה לבדיקת מוניטור נוסף בחצות. יצאנו מחדר לידה עם תחושת הקלה, בתקווה לתת לגוף לקדם את הלידה בדרכו. לאורך הלילה חוויתי צירים תכופים יותר וכמעט לא ישנתי. לאורך הלילה הלכתי הלוך חשוב במחלקה עם אוזניות של שירים נעימים.

כשהגיע הרופא בבדיקת הפתיחה בבוקר נאמר לי שהתקדמתי רק בחצי ס''מ. הייתי מאוד מאוכזבת והתחלתי לחשוב שאולי היה מקום לפיטוצין... (יש לציין שזה היה אותו הרופא "שהמליץ" לקבל פיטוצין בערב הקודם) החלטנו לוותר ולהכנס לחדר הלידה גם אם זה אומר לקבל זירוז, אך משמיים הרבה נשים הגיעו ללדת באותו לילה ולא היה חדר פנוי...

בשעות האלו עד לכניסה לחדר לידה כשהייתי בהמתנה השתדלתי לזוז כל הזמן עם הצירים ובעלי ואמא שלי עזרו לי עם המון עיסויים ומים חמים בגב עם עזרה והדרכה של אחת האחיות במחלקה שהיתה עבורי כמו מלאך באותן השעות.

בהמשך הצירים היו תכופים יותר וחזקים מאוד ולבסוף נכנסתי לחדר לידה בפתיחה חמש (!!) בשעה 12 בצהריים!

כשנכנסנו לחדר הלידה ביקשתי לקבל אפידורל בעקבות לילה ללא שינה וכאבים חזקים מאוד של צירים.

הייתי מאוד מותשת ובקושי זזתי עם האפידורל והספקתי לנוח קצת, (בדיעבד אני מצטערת שלא שיניתי מנחים וזזתי במיטה יחד עם האפידורל)

בחדר הלידה שהיתי קרוב לשש שעות.

כשהגעתי לפתיחה 8 זה היה למשך יותר מדי זמן ללא התקדמות לדעת האחות המיילדת הראשית של חדר לידה, ובוצעה התערבות נוספת של פקיעת מי השפיר (שהיו נקיים), זאת מבלי לקבל את אישורי ומבלי להסביר לי את הפרוצדורה. דבר שעיכלתי שקרה רק בדיעבד...

כשהגעתי לפתיחה 10 אחרי חצי שעה של לחיצות (על הגב) כשהמיילדת ובעלי תומכים בי עם קיפול הרגליים נולדה ביתי יובל בשעה טובה כעבור כמעט 24 שעות מהכניסה הראשונה לחדר לידה ביום הקודם.

המסר הכי גדול שלי מכל סיפור הלידה שלי

זה לסמוך על עצמכן, לדעת את הזכויות שלכן, לבקש הסברים מהצוות הרפואי

ולקבוע בעצמכן את סיפור הלידה שלכן
28/06/2020 11:44
תודה ליטל על השיתוף בסיפור הלידה האישי, אני בטוח שקוראות רבות תמצאנה בו עניין.

אני מצטרף להמלצתך שנשים צריכות לבקש ולקבל את המידע המלא שהן זקוקות לו מהצוות הרפואי וכן לסמוך במקרים המתאימים על 'תחושת הבטן שלהן' עניין אשר לעיתים לא זוכה לתשומת לב ראויה.

בריאות שלמה ונחת,
עורך דין עופר סולר
(תמר)
16/06/2020 19:23
אני בהריון.
בוצע מי שפיר לאחר תוצאות סקר שליש ראשון 1:220. התשובות הגיעו מסיבות לא ברורות רק בשבוע 36... הזוי לכשעצמו.

נשלל תסמונת דאון, אך נמצא אצל העוברית חוסר בכרומוזום 11, מקטע הכולל 4 גנים.
אחד מהגנים נקשר למחלת פרופריה.

גן שני הנקרא CBL נקשר לתסמונת נונאן - במקרה של העוברית שלי נמצא חוסר ונאמר לי בזמן ייעוץ גנטי שהתסמונת מתבטאת כאשר מדובר בעודף.
והשניים הנותרים נקראים גנים רציסיביים ( מספיק שיהיה עותק אחד מהשניים על מנת שהכל יהיה תקין). עכשיו, לפי מה שהרופאים אומרים יש סיכון לפגיעה בעובר.

מצד שני, אין סיכוי בעולם שעכשיו, בשבוע 36 אנחנו מפסיקים את ההריון. האם נתקלתם בהתנהלות הזויה כזאת והאם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית בגלל האיחור בתוצאות של הבדיקה הגנטית שעשיתי?
18/06/2020 13:28
שלום רב,

כדי להעריך אם האיחור במתן התשובה הגנטית נבע מהתרשלות יהיה צורך לבחון את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגנטיקה. אם יתברר כי העיכוב במתן התשובות היה בלתי סביר ונבע מהתרשלות יתכן וניתן יהיה לבסס טענה כי לו התוצאות היו מגיעות בשלב מוקדם יותר של ההריון הייתם שוקלים הפסקת הריון.
כמובן שראשית יהיה צורך להמתין ללידה ולאחר מכן להערכה של מצב הבריאות של היילוד.

מאחל לכם בריאות שלמה ובשורות טובות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
(תמר)
21/06/2020 14:32
תודה על ההתחייסות. בכל זאת, אתם בטח יודעים להגיד כמה זמן עובר במצב נורמלי מרגע שעושים בדיקות גנטיות בזמן ההריון ועד שמקבלים תשובות מהרופא? האם הגיוני שזה יהיה בטווח של חודשים - כאשר התשובות מתקבלות בשלב כל כך מתקדם בהריון?!
22/06/2020 15:17
שלום,

לכל בדיקה גנטית פרק זמן סביר אחר לביצועה וקשה לי להעריך על בסיס נתונים חלקיים אם הזמן שחלף סביר.
במעבדות הגנטיות אכן אמורה להינתן עדיפות וקדימות למתן תוצאות של בדיקות גנטיות בהריון בגלל מגבלת הזמן לרלוונטיות התשובה בכל הקשור להפסקת הריון. אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת ליצור עמנו קשר לייעוץ פרטני.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
(ריבי)
17/06/2020 13:17
אני יודעת שזה לא מקרה של להגיש תביעת רשלנות רפואית אבל אין לי עם מי להתייעץ והבנתי שאתם מכירים את זכויות החולה ויכולים לעזור לגבי ההתנהלות של קופת חולים.

הרופאה הקבועה שלי עושה רק תורים טלפוניים. אני רוצה בדיקה פיזית.

קבעתי תור לרופאה אחרת - ד"ר זהבה לבר - והתקשרתי עכשיו למרפאה כדי לוודא שזה תור פיזי. המזכירה אמרה שהרופאה מתקשרת במועד הבדיקה, ואחרי שיחה איתי אומרת לי אם להגיע לבדיקה פיזית או לא. כלומר אני אמורה לחכות בבית שלי, ואז כשהיא אומרת שאני יכולה להגיע - להתייצב במהירות שם. משהו כזה.
נראה לי מנגנון בלתי מתקבל על הדעת.

המזכירה אמרה שאין לי שום דרך לדעת מראש אם יקבלו אותי פיזית או לא.

אתם מכירים את המדיניות הזו ויודעים להסביר לי איך זה עובד באמת?

האם יכולים למנוע ממני להגיע לבדיק הפיזית אצל רופא עור מאז ובגלל הקורונה?

האם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת לוודא שרופא עור יקבל אותי ויבדוק אותי פיזית?

קצת נמאס לי מהמדיניות של מכבי סביב הקורונה. אני תוהה אם בקופות האחרות המצב יותר נסבל ומה הזכויות שלי במקרה כזה?

אסביר בקצרה, יש לי בעיה חריפה בעור שמתפשטת למקומות אחרים בגוף ויש לה תופעות לוואי לא פשוטות. אני סובלת מאד!!

מה עושים מול ההתנהלות של קופת חולים מכבי במקרה כזה?
18/06/2020 14:52
שלום רב,

אני בהחלט מבין את התסכול אולם לצערנו אכן הקורונה במידה רבה טרפה את הקלפים בכל הקשור לנושא שהעלת. עצה פרקטית לדעתי תהיה הבהרה למנהל/ת המרפאה כי אם לא תזכי לבדיקה פיזית תשקלי לעבור קופה - יש למיטב נסיוני סיכוי שהבהרה כזו תסייע לך לקבל את מבוקשך.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(ילנה)
15/06/2020 15:28
שלום לעורכי הדין,

קיבלתי המלצה להתייעץ אתכם בפייסבוק והגעתי לכן בתקווה שאולי תוכלו לעזור. אני חליתי במחלה זיהומית שרק לפני קצת יותר משבוע הרופא אבחן אותה. ממש לפני סוף ההריון. בימים האלו אני עומדת ללדת ונמצאת בחרדה מאד גדולה שלא נותנת לי לישון בלילה. יש לפי פחד מפני האפשרות שהמחלה תדביק את העובר. כמובן שהתייעצנו עם רופאים ועם מומחים רפואיים ב-2 בתי חולים נפרדים, והרופאים לא יודעים להגיד אם זה ישפיע על העובר ואם כן, מה בדיוק יכול לקרות לעובר אם ידבק בזיהום. אפשר לתבוע את קופת חולים ואת הרופא שלא זיהה את המחלה הזיהומית מבדיקות הדם שעשו לי תוך כדי מעקב הריון - אחרי הכל עשיתי את כל הבדיקות שנתבקשתי ורק כמה ימים לפני הלידה מגלים את הבעיה??
15/06/2020 17:43
שלום רב,

ראשית איחולי בריאות שלמה ובשורות טובות. כדי להעריך אם יש במקרה זה עילה לתביעת רשלנות רפואית יש צורך ביותר פרטים ולעיין בתיעוד הרפואי בסיוע מומחה רפואי. יש מחלות זיהומיות שאבחונן עלול להתמשך ועצם העובדה שהאבחון לקח זמן אינה מלמדת בהכרח על התרשלות. כדאי לערוך התייעצות מסודרת בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(נטלי)
10/06/2020 10:39
הסיפור שלי בגילוי לב נדיר, שלב- אחר- שלב- במשך השנים האחרונות.

אני אמא מיוחדת

יום שבת הגדול, שבוע 29 להריוני, התגלה דימום ואצתי לבית החולים סורוקה.

לאחר בדיקה ע"י מלקחיים, ראו שהדימום פסק והושארתי במיון נשים להשגחה בת 24 שעות הנוראיות או השמחות בחיי.

הכל קרה כל-כך מהר, בין השעה שמונה בערב עד שתיים לפנות-בוקר המוקדמות.

כאבה לי הבטן, קראתי לאחיות- עשו לי אולטרסאונד וטענו : פעילות רחמית - חזרתי לישון.

כל עשרים דקות התעוררתי מהכאב הנורא, זעקתי שוב- ללא עזרה, ללא מענה.

השעה 12 בלילה, שוב ביקשתי אולטרסאונד בדמעות מרובות ושוב האחיות טוענות: "פעילות רחמית".

השעה 2:00 לפנות בוקר- זועקת מכאבים עזים, בזחילה מתקדמת לפרוזדור לקבלה, ובוכה – "הבטן כואבת לי", האחיות: "בואי שבי חמודה וקחי כדור אלגוליזין".

אני לבד על הכסא שותה את הכדור וצועקת אליהם "בבקשה תבדקו אותי"- בלית ברירה מצידן הן קראו לסניטר- הוריד אותי למטה לבדיקת רופא: הרופא פותח לי את הרגליים וצועק לכולם "היא גמורה"!

לא עבר מספר דק' אפילו שניות, מי השפיר פקעו בפרצופו, ובלחיצה השנייה התינוק הקטן שלי במשקל קילו החליק לידיהם. זעקתי "שמע ישראל" בקולי קולות. כל הרופאים לקחו אותו בריצה ונשארתי לבד עם עצמי.

לאחר כמה רגעים ניגשו אליי, אמרו לי תלחצי נוציא לך את השילייה וזה מה שהיה.

שלחו אותי למנוחה, הרגשתי כאילו לא ילדתי, מה יצא ממני? לא ראיתי כלום, בכיתי ללא הרף- איפה הבטן שלי? איפה העובר שלי? האם הוא נולד בריא?

למה לא מנעו ממני את הלידה מלכתחילה? כדורים למניעת צירים? עירוי נוזלים? לפחות זריקת להבשלת הריאות.
נותרתי ללא מענה.

ומאז....חיי, יותר נכון חיינו, שלי ושל בעלי השתנו מקצה לקצה.

שלושה חודשים מלאים בפגיית טיפול נמרץ, שלאחר מכן הועבר לפגייה רגילה.

העובדות הסוציאליות לא חשבו לעצמן על הפגיעה הרגשית והנפשית שלי ולא הפסיקו ללחוץ עליי לשאוב לו, וכך היה במשך חצי שנה כל 3 שעות שאיבות שיאכל דרך הזונדה, שיקבל חלב אם.

סיסי אחד הוא התחיל וגם היה שארית. במשך שלושה חודשים נסעתי לפגייה עם תיק קופסאות החלב.

במשך שלושה חודשים הוא היה עליי בתנוחת קנגורו בבוקר ובמשמרת הלילה על בעלי- להריח אותנו, לחוש אותנו, לנשום אותנו, להרגיש שהוא עוד ברחמי.

במשך שלושה חודשים הילדה הבכורה שלנו שחגגה 11 חודש ביום היוולדו של התינוק שלנו לא הבינה מה קורה איתנו, איפה אמא ואבא.

במשך שלושה חודשים אני מנסה להשתקם, להתחזק, להתעצם ולהבין איפה אני עומדת.
- והנה, הוא הגיע למשקל 1.900 וקראו לנו הרופאים לקראת שיחרורו.

"בואו תשבו, אנחנו צריכים לשוחח".

אני ובעלי מסתכלים אחד על השני ולא מבינים.
עשו לתינוק שלנו בדיקת על שמע של המוח ביום הראשון לחייו - נמצא דימום בצד ימין.

בבדיקה ביום השני נמצא דימום דרגה 2 שמאל ו-1 ימין. בגיל ארבעה שבועות נמצא PVL
שבה ראו שבצד ימין בראש יש נקודה קטנה שאליה לא הגיעה חמצן.

הסבירו לנו שזה יכול לפגוע במוטוריקה של הגוף ונצטרך פיזיותרפיה.

קיווינו לטוב, השתחררנו מבית החולים בשעה טובה, עברנו ברית בהצלחה בשמו "ליאם-יצחק".
והתחלנו את כל הטיפולים הנדרשים.

מהלידה ועד היום אנחנו עוברים פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, הידרותרפיה שיקומית, מעקב התפתחות הילד, מעקב שמיעה וראייה, קלינאית תקשורת, ניורולג, פסיכולוגית, פסיכיאטר, אורטופד לכפות הרגליים העקומות, חיסוני RSV והתחנה לאבחון ושיקום הילד.

קרוב לגיל שנתיים ליאם כבר לא השלים את הפער שהיה צריך והבנו שמשהו כבר לא בסדר - עברנו MRI - שבה התגלה כ-PVL קל – שיתוק מוחין.

הכנסנו אותו למעון עם פיזיותרפסטית קבועה ו-סייעת שמטפלת בו יום יום, המצב לא השתנה הרבה.

ליאם לא נעמד, לא זוחל, לא יושב ולא מתקשר.
עם הזמן התחיל לשבת לא ישר, ולזחול רק גחון.

בהתפתחות הילד הוחלט לעבור וועדות השמה שיתקבל לגן שיקומי-חינוכי צעד קדימה בבאר-שבע לילדי CP.

וכך היה, עברנו וועדות, בדיקות, ניירת, והתקבלנו לגן.

כל בוקר ההסעה הגיעה לביתנו לאסוף את ליאם.
ליאם קיבל שם מענה לבעיות המוטוריקות והתקשורתיות שלו.

היום קרוב לגיל 3 זוחל על 6 מתיישב בעצמו, אבל לא מתקשר איתנו, אלא לרוב עם עצמו- שר שירים, משחק עם הידיים, מברבר מילים עם עצמו, אבל בבועה שלו.

הלכנו לשני אבחנות אצל פסיכולוג ופסיכאטר שאבחנו בפה מלא- PDD - אוטיזם - ליקוי פיזיולוגי מולד, שאין בינו לבין הסביבה כול קשר.

ושוב נעבור וועדות השמה, בדיקות, ניירת, על מנת להתקבל לגן תקשורת לילדי אוטיזם.

אני לא רוצה, לא צריכה ולא מתיימרת להרגיש רחמים מאנשים, אני יודעת שזה בא ממקום טוב, אבל אני לא רוצה את זה! כי אוטיזם זה לא לקות, זאת דרך חיים.

כל הזמן אני שואלת את עצמי- "האם הכל היה יכול להיות אחרת"? "האם זה יכל להימנע"?
הרי הגורמים לשיתוק המוחין הם מצביעים על הלידה בטרם עת.

במהלך הלידה :

*מהלך לידה לקוי בעקבות התמשכות הלידה או יילוד מוקדם ומהיר מדי.
*לידת פג (פגות) - לידה טרם עת במשקל נמוך.
*זיהומים, רעלנים .
*לידה טראומטית הגורמת לחבלתו של היילוד, ובעקבותיה - פגיעה מוחית קשה.
*מחסור של אספקת חמצן למוח הילוד (היפוקסיה - מחסור חמצן בתאים; אספיקסיה -תשניק סב לידתי בשפה של הרופאים).

או לאחר הלידה :

*חבלה בראשו של התינוק המביאה לפגיעה במוחו.
*העלאת חום לטמפרטורות גבוהות מאוד בעקבות מחלה כלשהי.
* הידבקותו של התינוק במחלה הפוגעת ישירות במוח כגון דלקת קרום המוח יכולה אף היא להביא במצבים מסוימים למצב של שיתוק מוחין.

למה לא עצרתם לי את הלידה?! למה?! זה נקרא השגחה? זו רשלנות רפואית במלוא מובנה.

היום אני בת 24 , אמא לאוריה בת -4 , ליאם בן ה-3 ואליאן בת שבעה חודשים.

ההתמודדות לא קלה, מאוד קשה ביומיום, אבל אנחנו יחד מול כל העולם נצעד לעבר העתיד הלא נודע.

אני מנסה להיות חזקה ביום ולתת למענם הכל, את מלוא החום , האהבה, הטיפול המלא והאינסופי, הדאגה , הפעילויות החברתיות, החיוכים, השמחה, הסבלנות והסובלנות, לא לתת להם את ההרגשה שקשה ועצוב לי, להראות להם שיש להם אמא לביאה שתמיד ימצאו אצלי מקום מוגן ורגוע, כנפי השכינה.

אני אשמור על החיוך שלהם כל ימיי חיי! אני אפול, אבכה בלילות, אבל אקום כל בוקר עם חיוך עצום למענם.

ליאם שלי הוא מקור הברכה שלי, ילד אלוהי, הילד המיוחד שלי- אני "אמא מיוחדת"
זה הילד שלי- ואני איתו לאורך כל החיים עם ראש מורם בגאווה מלאה, זה הטוהר שלו.
והתפקיד שלי הוא להיות שם תמיד.

ליאם,
אני אוהבת אותך עד כלות נשמתי, גאה להיות אמא שלך ולא מחליפה אותך בעד שום הון שבעולם
אמא.
11/06/2020 12:45
שלום רב,

תודה על הפניה ועל הנכונות לחשוף את הקשיים ואת הסיפור המורכב. אני מאחל לכם התמודדות פשוטה עד כמה שניתנת עם האתגרים וכמובן בריאות שלמה.

אתייחס בקצרה לחלק מהדברים שכתבת בעניין ההתרשלות בטיפול, כמובן שכדי לברר את המקרה בצורה רצינית ומסודרת יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחים רפואיים.

לידה בשבוע 29 הינה לידה מוקדמת מאד וכפי שבוודאי ידוע לך ילודים פגים חשופים לסיבוכים רבים וביניהם גם דימומים מוחיים בשיעור גבוה משמעותית מאשר ילודים 'בשלים' שנולדו במועד.

כדי להעריך אם ניתן היה במקרה זה לעכב או להשהות את הלידה עוד פרק זמן ו/או אם היה מקום למתן זריקה להבשלת ריאות (צלסטון) יהיה כאמור צורך לבחון באיזה מצב מילדותי התקבלת, מה הפעולות שננקטו ואילו בדיקות נערכו ובאיזו תדירות.

מניסיוני הלא מועט בתביעות רשלנות רפואית בלידה אני מעריך בזהירות כי יש כנראה יותר סיכוי שאם הייתה התרשלות בטיפול שניתן לקשרה לנזקי בנך היא התרחשה סביב עניין טרום הלידה ואולם כמובן שגם נושאים נוספים נדרשים לבדיקה.

ככל שאת מעוניינת לברר את המקרה את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לתיאום שיחת יעוץ אשר אינה כרוכה בתשלום או בהתחיבות.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

(אלינה)
10/06/2020 10:34
שלום.
אני בהריון שבוע 22, ידעתי על כך בהיכנסי. השיננית ביצעה ניקוי ובאזור שבו יש לי דלקת בחח פצעה אותי כך שיום למחורת הופיעו כיבים מוגלתיים על החניכיים. לקח לי כמה ימים להשיג תור לרופא שיניים כדי שימליץ על טיפול מתאים להריון, בגלל שלא האמינו שיש לי פצעים מוגלתיים. בסוף לאחר כ 4 ימים הצלחתי להשיג תור הודות למזכירה קשובה ומבינה. אותו רופא רשם לי מוקסיפן ( יש לציין שהתווכח גם הוא שלא יכול ליהיות עד שהורדתי את המסכה והראתי לו) ולמחורת הופיעה לי פטריה עם אפטות על הלשון ( יודעת שזו ת.לוואי של ה AB). אני סובלת נורא וכואב לי אפילו לבלוע רוק....... האם זה נחשב רשלנות רפואית.??... במיוחד היחס של כללית סמייל שלא רצו להאמין וקבל אותי למרות שהסברתי שאני בהריון ושזו כנראה דלקת/זיהום שלא תעבור לבד ורק תחמיר?????
11/06/2020 12:05
שלום רב,

כדי להעריך אם מדובר בהתרשלות בטיפול יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים. הקושי במקרים כאלו הוא שמבלי להקל ראש בסבל שעברת אם לא נותר נזק קבוע הרי שגם אם תקבע התרשלות הפיצוי לא יהיה גבוה ואילו עלויות תביעת רשלנות רפואית אינן נמוכות.
מציע שתערכי יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(דורין)
07/06/2020 12:47
אני גם רוצה לשתף את הסיפור שלי כדיי לתת לבנות אחרות השראה שהכל בידיי שמיים והכל בידיי אלוהים אז ככה...

בדיוק לפני 9 חודשים גליתי שאני שוב בהריון אחרי שילדתי את בני כיום הוא בן 10 וחצי חודשים.

היה איחור בווסת עושים בדיקה חיובי אני ובעלי בעננים וואו רק הרגע ילדתי רגע תן לנשום אמרתי לו, אני לא מעכלת ששוב אני הולכת להרגיש חיים בבטן שלי. מזמינה תור לרופא בסניף קופת חולים שלי לראות עם יש דופק, ברוך השם יש, קובעת תור לעשות שקיפות עורפית ופה מגיע הסיוט של חיי...

גברת עכשיו ומייד תעצרי תהריון הזה הוא לא תקין כל העובר בצקת 4.5 שזה המון הוא לא ישרוד לך או שימות לך בבטן או שתלדי אותו מת!

אני בדמעות. אבל רגע איך זה יכול להיות אני רואה תלב הקטן שלה פועם. איך אתה יכול להגיד לי את זה? בוא נחכה עוד קצת אני אומרת לרופא אולי יקרה נס. הרופא אומר לי אין זמן לניסים לגשת מייד לבית החולים ולהוריד את העובר - יש לו בצקות מכף רגל ועד ראש וחשד של 99 אחוז למקרה של תסמונת דאון.

יצאתי מהרופא עם דמעות לא ימינה לא שמאלה כולם מתקשרים לשאול את מין העובר בעלי כל שניה מתקשר ואני לא עונה לא יודעת מה להגיד, בעלי הרגיש שמשהו לא בסדר כי אין מצב שאני לא יענה לו ועוד בכלל שהוא יודע שהלכתי לבדיקה.

בערב כשבעלי חזר מהעבודה סיפרתי לו את מה שהרופא אמר לי ובעלי אומר לי ככה לא משנה מה יהיה את לא עושה הפלה. אני סומך על הקדוש ברוחו ויודע שהוא יעשה לנו נס והכל יהיה בסדר.

בקיצור הלכנו לעוד 3 רופאים שכולם אומרים את אותו הדבר והדמעות חונקות אותי... איך אני יגדל ילד עם מגבלויות?? יש לי עוד תינוק בבית אלוהים תעזור לי.

מבדיקה לבדיקה הכל יוצא לא תקין שלחו אותי לעשות דיקור מי שפיר וברגע האחרון התחרטתי ולא עשיתי תבדיקה (הגעתי כבר לשבוע 22). כל יום אני מתפללת שיעשה לי נס, פתאום אני מקבלת טלפון מאישה צדיקה שרוצה שאני יגש לאבא שלה הצדיק כדי שאני אקבל ברכה ושהכל יהיה בסדר.

8 בערב אני ובעלי נוסעים במיוחד אליו לירושלים נכנסים לרב הצדיק הוא מרגיש תכאב שלי ואומר לי הכל יהיה בסדר את תלדי תילדה בריאה ושלמה רק תאמיני בבורא עולם. אחריי כמה דקות שבירך אותי ויצאנו אני ובעלי מהחדר שלו הרגשתי שהבטן שלי מתהפכת ממש ממש.

כאב לי כאילו משהו יצא ממימני. אני עוד שניה מתעלפת אני נכנסת בפחד שוב לרב אני אומרת לו כבוד הרב אני מרגישה משהו מוזר עם התינוקת שלי משהו לא תקין. הוא הסתכל עליי ועל בעלי ואמר לנו ככה: יצא יצא השם עשה איתך תיקון עכשיו הכל בסדר... יום למחרת הולכת לעשות סקירת מערכות מיוחדת. אני ובעלי לחוצים. הסקירה יצאה תקינה אבל יש בעיה עם הלב של העוברית חור בלב. הסתכלתי לשמיים ואמרתי לקדוש ברוחו ככה.

לא משנה מה תיתן לי אני אקבל תילדה שלי בכל מצב אוהב אותה עד הרגע האחרון של חיי!

היא הבת שלי לכל דבר! כל ההריון עברתי גיהנום מבדיקה לבדיקה אבל אני לא מפסיקה להאמין אני סומכת על הקדוש ברוך הוא ויודעת שיעשה איתי חסד! הגעתי לשבוע 42 אין צירים אין כלום אבל יש לחץ למטה נוסעים לבית החולים. גברת את בפתיחה של 4 יאללה חדר לידה וכל זה אין לי צירים רק מין לחץ.

אוקיי נכנסים לחדר לידה 10:00 בלילה פקיעת מים ואז התחילו צירים סדירים. אני תופסת לבעלי תיד אני אומרת לו מה שהקדוש ברוחו החליט אנחנו נקבל את זה באהבה. פתאום ציר בעלי תופס לי תיד פתיחה 10 בדרך כלל בעלי לא יכול להיות באמצע הלידה הוא מעדיף לחכות בחוץ ואז כשאלד הוא יכנס.

אבל הוא החליט שהוא לא משאיר אותי לבד נתן לי נשיקה במצח ואמר לי אני אוהב אותך אני יודע שאת תצליחי והכל יעבור בשלום ויהיה לנו ילדה בריאה ושלמה!

אחרי 8 דקות ילדתי את ילדתי השלישית בריאה ושלמה כולה אפרוח קטן וזוהר אני ובעלי המומים, הרי כולם אמרו לנו שהילדה תצא לא בסדר... ברוך השם תודה לקדוש ברוך הוא שנתן לנו ילדה בריאה ושלמה בלי שום נזק מוחי או נזק בלב הכל תקין. ילדה בריאה בלי מומים תודה לאל. ילדתי ביום רביעי לפנות בוקר וזה היום המאושר בחיי...
11/06/2020 11:52
שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה שעברתם, אני שמח לשמוע שברוך השם הכל בסופו של דבר בא על מקומו בשלום והילדה בריאה.

מאחל לכם בריאות ונחת מגידולה של הילדה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
(חנה)
07/06/2020 12:31
שלום לכם,

על איזה מסמכים צריך לחתום אצל עורך דין לרשלנות רפואית לפני שסוגרים איתו על ייצוג בתביעה?

אחרי זמן מסוים לאחר שנחתמו המסמכים העורך דין יכול לבקש שכר עבוד דברים נוספים שלא כתובים בהסכם?

אפשר לציין בחוזה ביני לבין העורך דין זמן מקסימלי לפסק דין או פשרה?

אם מחליטים לפנות לעליון, צריך לציין את זה בחוזה בינינו?

האם שכר הטרחה של העורך דין תלוי בהתקדמות ההליכים המשפטיים בתביעה?

תודה
11/06/2020 11:43
שלום רב,

המסמכים אשר עליהם מקובל לחתום בעת התחלת ייצוג של עורך דין בתביעת רשלנות רפואית הינם יפוי כח - מסמך אשר בו הלקוח ממנה את עורך הדין לייצג אותו ולטעון בשמו,
ויתור על סודיות רפואית - מסמך המאפשר לעורך הדין לאסוף עבור הלקוח את התיקים הרפואיים שלו והסכם שכר טרחה - מסמך המסדיר את התחייבות הלקוח לתשלום שכר הטרחה.

הסכם שכר הטרחה אמור להסדיר את מלוא התחייבות הלקוח הקשורות לתביעת הרשלנות הרפואית, איני בטוח שאני מבין את השאלה לגבי בקשת שכר מצד העורך דין עבור דברים נוספים שלא כתובים בהסכם.
קיימות בעת ניהול תיק רשלנות רפואית הוצאות אשר הלקוח אמור לשאת בהן אשר אינן שכר טרחה של עורך הדין כמו למשל עלויות של חוות הדעת הרפואיות לצורך ביסוס התביעה.
אם הכוונה להוצאות אלו הרי שבעת קבלת הייצוג עורך הדין אמור להסביר מראש על ההוצאות הצפויות של הלקוח שהן מעבר לשכר טרחת עורך הדין.

ציון פרק זמן מקסימאלי לפשרה או פסק דין אינו אפשרי כל כך משום שחלק מהעניינים של קידום התיק אינם תלויים רק בעורך הדין המיצג את התובע כמו למשל התנהלות עורך הדין של הנתבע, מועדי החלטות בבית משפט ועוד.

כדאי בדרך כלל בהסכם שכר הטרחה להתייחס גם לאפשרות של ערעור אפשרי על פסק דין שיינתן אולם בדרך כלל קשה לתמחר בשלב ראשוני זה של קבלת ייצוג עניינים אלו ולרוב מסתפקים בציון העובדה האם שכר טרחת עורך הדין שסוכם כולל גם ייצוג בערעור.

שכר טרחת עורך הדין בתביעת רשלנות רפואית תלוי במה שסוכם בהסכם שכר הטרחה, אם נקבע מנגנון של שכר טרחה מדורג בהסכם לפי התקדמות התיק זה מה שיקרה מן הסתם.

בברכת בריאות והצלחה,
עורך דין עופר סולר


(אנסטסיה)
03/06/2020 11:19
אני מטבעי אף פעם לא מחכה שיגידו לי לעשות דברים אלא יוזמת .

המקרה שלי יכול להראות לכם כמה שאננות או דחיינות היא מסוכנת ברמה של חיים .

מקרה ראשון

הגעתי לרופא עור לבדיקה שנתית רגילה מיוזמתי , הסברתי שראיתי שיש לי נקודה שממש לא רואים מרוב שקטנה באצבע ברגל הוא אמר לי שהכל נראה תקין ומצוין ושאבוא עוד שנה , חברתכם , לא חיכתה פניתי לרופא פרטי הסרתי את הנקודה ובביופסייה יצא שמזלי שהוסרה .

מקרה שני לפני מספר שבועות ושוב הרופא טוען שהכל תקין

ואני דורשת לא מבקשת הסרה של נקודה שמופיע בחזה כ יודעת מראש שרצוי בלי נקודות במקומות כאלה , ושוב גם הרופא עור לא ממליץ הורדה וגם הרופאה המנתחת ממש אומרת שאין שום סיבה להורדה כי הכל נראה תקין ,

מחליטה להסיר למרות הדיס המלצה

ושוב שיחת טלפון מהרופאה תבואי לעשות הרחבה של הניתוח והסרה נוספת , ושוב ניתוחון באותו מקום ותפרים וכל זה ותודה שזה רק זה

לימדו אותנו לעשות בירור רק לגבי נקודות כאלה שמשנות צורה או גודל וזה בולשיט אחד גדול נשבעת שהנקודות שהוצאו היו על גבול המצחיק מרוב שהיו ממש נקודות אפילו אי אפשר לקרוא לזה נקודת חן יותר נקודה , והן לא תקינות

שנית הרופא של קופת חולים בקושי מסתכל עליכן, ברובם המוחלט לא מפנים להסיר , וזה בידיוק ההבדל בין להציל חיים לבין לאבד אותם בגלל רשלנות רפואית של הרופא.

תתעקשו אל תוותרו תיהיו קשובות לגוף ולעצמכן .

וכנראה הרופאים לא ממש רוצים שנעשה ניתוחים.
03/06/2020 16:19
שלום רב,

תודה רבה על המידע. בהחלט כדאי להיות זהירים וערנים בנושא של נקודות או כתמים חדשים על העור. הקשבה ל - 'תחושות בטן' שלנו בהחלט מתבררת לעתים קרובות כנכונה גם כאשר המלצת הרופא שונה ולכן אם יש ספק תמיד כדאי לקבל דעה שניה ואם יש צורך להתעקש על בירור ובדיקות כפי שאת עשית ובצדק.

בריאות בשפע,
עו"ד עופר סולר
(שירלי)
29/01/2018 10:09
ינואר 2016 יום בהיר אחד. דימום קל
חשבתי לעצמי.. ליפני שבועיים קיבלתי מחזור
מה קורה פה??
הייתי בטוחה שטעיתי בחישוב..
ואז כעבור כמה ימים שוב דימום..
קבעתי תור לרופאת נשים שאמרה לי שאלו דימומים בין ווסתיים בעקבות התקן מירנה שהותקן אצלי ליפני שנתיים.
ושזה חלק מהתופעות שיכולות להיות כשיש התקן.

וגם נלקחה בדיקת פאפס בנובמבר 2015 ממש לא מזמן והיא יצאה תקינה אין מה לדאוג!

ככה הייתי חודשיים.. און אנד אוף דימום פה ושם לא קשור למחזור החודשי..חשבתי לעצמי זה בסדר זה מההתקן.
ואז יום אחד הדימום החל להתגבר.
חזרתי שוב לרופאת נשים שבדקה אותי ואמרה שההתקן כנראה זז בפנים ופוצע אותי .. וחייב להוציא אותו.
אחרי כמה דק של כאב ההתקן הוצא.
חזרתי הביתה במחשבה של הנה ההתקן בחוץ,
הדימום יפסיק בקרוב ונמשיך הלאה בשיגרה.
אך טעיתי..
שבועיים שלמים דיממתי ללא הפסקה!!!
חזרתי לרופאת נשים..
סיפרתי לה..
סיפרתי לה גם שאני נורא עצבנית ובא לי לחנוק את כל מי שנמצא ליידי!!
ושירדתי במשקל בלי שום שינוי בתזונה...
הייתי ממש חסרת אונים.. לא קל לאבד כמויות של דם ועדיין להמשיך לתפקד כרגיל!
הרופאת נשים החליטה לתת לי גלולות בהנחה שאלו יעצרו את הדימום בטוח..
אחרי שבועיים עדיין הדימום לא נפסק..
קראתי את רשימת תופעות הלוואי שכתובות בדף שיש בתוך הקופסת גלולות.. הכל כמעט היה לי !!
כאב ראש מטורף..
טשטוש בעניים וכתמים בראיה..
דופק חזק..בחילות.. סחרחורות ושאר ירקות..
מייד קבעתי תור שוב לרופאת הנשים שלי,
שנבהלה והפנתה אותי לנורולוג עם חשש לקריש דם בראש מהגלולות.
אז התקשרתי לקופ"ח.. וקבעתי תור זה לקח כמעט חודש!
חודש שאני עדיין מדממת!

הגיע היום המיוחל ונכנסתי לנורולוג סוף סוף..
שהפנה אותי בערך אחרי דקה לסיטי ראש..
שוב קבעתי תור והמתנתי חודש !!
הסיטי ראש יצא תקין. תודה לאל.
2 הפדים הכפולים בתחתונים... לא!

שוב קבעתי תור לרופאת נשים שלי כדי לעדכן אותה במתרחש..אבל עודכנתי שהיא בחופש בחודש הקרוב.
טוב.. נמתין הרי הסיטי ראש תקין והפאפ תקין.. אז אין לחץ.
בנתיים הדימום התגבר.

-->> פסח 2016

סיימנו את הארוחה של ליל הסדר נשבעת שראיתי כל אחד מיושביי השולחן כפול 2!! הרגשתי רע מאוד.
סיימנו את הארוחה וטסתי למיון נשים,
שם בדקו אותי עם אולטראסאונד ווגינאלי..
ושחררו אותי חזרה הביתה בטענה שהכל תקין לא רואים שום דבר..שום סיבה לדימום הלא מוסבר הזה.
ואני כמו חיה פצועה.. מדממת ומדממת..
אבל נבדקתי בבית החולים והכל בסדר!!
שוב הדימומים התגברו..
ובנתיים בין לבין דימום היה לי תחושה שכאילו בורח לי פיפי..
מעין נוזל עכור ומסריח מאווווד שאין שליטה עליו הוא פשוט יוצא ... בחיים לא היה לי כזה דבר
הייתי בטוחה שיש לי בריחת שתן..
תדירות החלפת פדים כפולים הייתה אחת לחצי שעה!
חיכיתי שהרופאה תחזור מהחופשה והתקשרתי לקבוע תור
הפקידה אמרה שאין תורים בשבועיים הקרובים
הסברתי שאני מדממת למוות..
היא נבהלה וביקשה שאני יגיע מחר ראשונה לרופאה.
הגעתי.. נכנסתי.. הרופאה מסתכלת עלי ולא מאמינה שאני עדיין מדממת..
בדקה אותי וגינאלי עם האולטראסאונד,
ראיתי שהיא שינתה מבט..
ביקשה שאתלבש והודיעה לי שהיא מזמינה לי אמבולנס שיפנה אותי לבית החולים.. אציין שהרופאה התנהגה אלי מאוד יפה והרגשתי מאוד נח אצלה.
שאלתי למה בית חולים..אמבולנס? אמרה כי צריך לבדוק.
קצת הצחיק אותי.. מה קשור אמבולנס עכשיו אני אסע לב האוטו שלי פה בחניה.. היא התעקשה על אמבולנס..
אחרי המתנה של שעה וקצת האמבולנס הגיע.

מזל שלא היה לי בעיית נשימה או חנק ..אחרת הייתי מתה מזמן.. לא משנה.. הגיע!
בדרך מעדכנת את הבעל שיצא מהעבודה ויחכה לי בבית החולים.
במיון נשים בודק אותי הרופא תורן.. טוען שלא רואה כלום
ושהוא משחרר אותי הביתה!!
אמרתי לו שהרופאת נשים שלי ביקשה שהוא ידבר איתה..
בהתחלה צחק ולא הסכים..
אבל כשאמרתי לו מי רופאת הנשים שלי ומסתבר שהוא מכיר אותה הוא התקשר אליה..
אין לי מושג על מה דיברו אבל הוא פתאום החליט לאשפז אותי.. השעה היתה כבר 23:00 בלילה.
עליתי למחלקה וחיכיתי לביקור רופא של הבוקר.
כשהגיע הביקור רופא עם הסטאג'רים שלו..
עדכנו אותו במתרחש בנוכחותי..
והוא אמר "תנו לה כדור שתדמם שבועיים.. הרירית העבה תנשור.. אין סיבה לאשפז.. שחררו אותה"
הסטאג'ר חלק על דבריו..
ביקש להשאיר אותי עוד יום ולבצע אולטראסאונד מורחב..
הרופא התנגד!
ואמר.. "תסתכל עליה.. היא נראית לך חולת סרטן??"
זו בעצם הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה סרטן בהקשר אלי.
הסטאג'ר התעלה על עצמו וענה חזרה..
" למה לסרטן יש כתובת? גם ילד בן 3 יכול להיות לו..אין קשר חייב לבדוק מדוע הבחורה מדממת כבר המון זמן"
הוא!!! הוא הציל את החיים שלי!

יום למחרת אולטראסאונד -
מודיעה לי הטכנאית שהיא לא רואה כלום.

ולא יכול להיות שאני מדממת כמו שאני מספרת ולא רואים כלום.. אני מתכוננת לתגובה ראויה כדי להצדיק את עצמי ..
פתאום!!! עצרה!
ביקשה שאני אחכה.. וקראה לעוד2 רופאים שנכנסו לבדוק גם.. ואז ביקשו ממני להתלבש ואמרו לי שיש גוש בצוואר הרחם ..לא יודעים מה זה.. אולי ציסטה אולי שרירן..
צריך לבדוק.. תודה לאל!

ודה לאל שסוף סוף מצאו משהו!
כבר חשבתי שאני משוגעת.
יש דימום.. אין דימום.. עושה פיפי בלי שליטה.
כולה בת 37 כבר לא שולטת בצרכים.

החופש הגדול כבר התחיל.
יום למחרת קולופוסקופיה.. זה היה יום חמישי.
הרופא האונקו גניקולוג הנדיר שלי בבית חולים זירז את
התשובות וכבר בראשון תשובה.

הגידול ממאיר.

מפה הדרך קצרה לפט סיטי.
שהראה גידול של 5 סמ בצוואר הרחם וגרורות באגן.
והדרך עוד יותר קצרה ל34 הקרנות חיצוניות לאגן
5 הקרנות פנימיות (ברכיתרפיה ) ממוקדות על הגידול.
ו6 כימו.

חצי שנה אני מתלוננת
חצי שנה לא הייתי אני.
חייתי כמו רוח רפאים..
אף אחד לא ידע איך לעזור לי .
והבדיקת פאפס יצא תקינה.

ואל תקנו את זה שסוג הסרטן הזה מגיע מריבוי פרטנרים
זה לא נכון!!
לי לא היו "ריבוי פרטנרים"
מספיק גבר אחד שנושא את הוירוס ומעביר לך אותו.
יש נשים שהגוף גובר על וירוס הפפילומה
ויש נשים שהמערכת החיסונית שלהם נמוכה והוירוס נקלט והופך לסרטן.

מכירה נשים שהיו עם לא מעט גברים ולא קרה להן כלום!

בנות לכו להבדק!!
תתעקשו על בדיקה יסודית ולא בדיקה זריזה,
שימו לכל שינוי/תופעה שצצה לה לא להתעלם!
דימום בין ווסתי /או מוגבר, נורה אדומה
כאב או דימום בזמן קיום יחסי מין, נורה אדומה
הפרשות יוצאות דופן מהנרתיק, נורה אדומה
כאב באגן מתמשך, נורה אדומה
ירידה במשקל בלתי מוסברת, נורה אדומה
עייפות ועצבנות, נורה אדומה
צורך עז לפיפי ואי נוחות, נורה אדומה
נפיחות בכפות הרגליים, נורה אדומה
ולפעמים גם כאב רגליים,נורה אדומה

פאפס רגיל לא תמיד מגלה..

ואם את נמצאת בסיטואציה דומה את מוזמנת ליצור איתי קשר בפרטי אשמח לעזור תמיד בכל שאלה/ייעוץ/הכוונה
מהניסיון האישי שלי.

היום אני בריאה ברוך השם.

בעקבות שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם שחל ממש עכשיו בתאריכים 24-30 לינואר
הסכמתי להחשף עם הסיפור האישי שלי כדי למנוע את המקרה הבא.
29/01/2018 16:23
שלום רב,

תודה רבה על חשיפת המידע החשוב מאין כמותו. מאחל לך בריאות שלמה ומלאה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
(אסתי)
03/11/2019 20:51
פשוט לא להאמין. או יותר נכון אין למי להאמין.
(גיס מודאג)
02/06/2020 12:37
היי
אתמול התגלה לנו שיש גידול בגודל 4 סמ אצל גיסתי
אנחנו עדיין בהלם
אשמח לקשר ביניכן שתוכלי לתת לה עצות איך לצאת ולהתמודד.
(יעל)
17/05/2020 11:00
איך ואצל מי מתלוננים על רשלנות של רופא?
חודש וחצי לאחר קיסרי חירום נבדקתי אצל רופא נשים והתלוננתי שעדיין יש דימום, הוא אמר לחכות שבועיים שלושה ואם עדיין יש דימום אז לחזור אליו ..
אז חזרתי אליו עדיין עם דימום ונתן לי בדיקת דם..שאלתי אם לא צריך לעשות בדיקת נוספות ואמר שלא..
אבל מהתייעצות עם אנשי מקצוע הבנתי שבמקרה כזה יש להפנות לבדיקת היסטרוסקופיה..
מפה לשם דרך רופא אחר קיבלתי הפניה להיסטרוסקופיה, ואכן ישנה שארית שיליה.
ללא ההתעקשות שלי והבירור שלי הייתי נשארת עם שארית שיליה מי יודע כמה זמן... עם כל ההשלכות של זה.
למי ניתן להתלונן על הרופא כדי שמקרה כזה לא יחזור שנית?

גם רציתי לדעת האם עצם זה שנשארה שארית השיליה לאחר הניתוח מעידה על רשלנות רפואית בעת הניתוח?
17/05/2020 15:03
שלום יעל,

טיפלנו בתביעות רבות בנושא של הותרת שארית שליה ברחם לאחר לידה בפרט במקרים בהם נגרם נזק קבוע בשל כך. עצם הותרת שארית השליה אינה מלמדת בוודאות על התרשלות אולם בנסיבות מסוימות יתכן שכן מדובר בהתרשלות - יש לבחון אם בתום הלידה בדקו את שלמות השליה והדבר נרשם וכן לבחון כמה (כמות) שאריות שליה נותרו בחלל הרחם.
אני מציע שתפני אלינו טלפונית ואוכל להסביר לך בצורה יותר מלאה כיצד לדעתי כדאי לפנות.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(יוליה)
26/05/2020 13:11
את יכולה לכתוב מכתב תלונה למרפאה והעתק למשרד הבריאות. מצד שני, יתכן שהרופא פעל נכון לפי המקובל במקרה זה ( אינני יודעת מה עושים במצב של שארית שליה אז את צריכה לברר עם רופאים שיודעים) בכל מקרה מניסיון שלי, לתבוע על רשלנות רפואית זה רק אם נגרם לך נזק לעתיד.

אצלי, אפילו שנגרם לי נזק לא קטן בגלל רשלנות רפואית התביעה נמשכת שנים ואני השקכתע ים של כסף עד עכשיו בשביל לקבל חוות דעת של 2 מומחים רפואיים על המצב שלי. אז לא יודעת עד כמה תקבלי מזה משהו, שלא נדבר שזה נמשך שנים.
26/05/2020 19:09
שלום,

אכן במקרים של הותרת שארית שליה לרוב כדאי לשקול תביעת רשלנות רפואית אם מתברר שיש נזק קבוע. הקושי דווקא במקרים אלו של שארית שליה הינו שלעתים הנזק מתברר רק לאחר מספר שנים כאשר בני הזוג מנסים להיכנס שוב להריון.

אני לא ממליץ לשלוח מכתבי תלונה על דעת עצמך בלי יעוץ מסודר מעורך דין שכן אם יתגלה בהמשך כי אכן נגרם חלילה נזק ותשקלו תביעה מכתב זה עלול להתברר כמכיל טענות שגויות או אמירות שיפגעו בסיכויי התביעה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(הילה)
19/05/2020 09:37
אני מנהלת קבוצת תמיכה של קהילה הסובלת ממצב רפואי כרוני קשה. בשל חוסר מודעות בממסד הרפואי, כמעט ולא קיים מענה לחולים ממערכת הבריאות, וכדי לכסות על הפער חברי הקהילה משתפים בידע בינם לבין עצמם. כך, פעמים רבות ניתנות בקבוצה עצות כיצד להתמודד עם סיטואציות רפואיות, למשל, כיצד להחזיר מפרקים למקום או כיצד לבצע אימוני חיזוק לשרירים. אציין שמדובר בתסמונת הגורמת לפציעות חוזרות של מפרקים וכאב כרוני, בה פוטנציאל הנזק הגופני רב מלכתחילה בגלל שבריריות רקמות מולדת.

האם נזק גופני שעלול להיגרם לחברת קבוצה בגלל עצה שניתנה לה בקבוצה מטיל על חברי הקבוצה, עליי ועל המנהלת השותפה שלי אחריות משפטית, באותה מידה שהוצאת דיבה וסחר בתרופות עושים זאת?
במידה ולא, האם יש צורך בהבהרה לגבי האחריות למתן העצות?

בנוסף- הקבוצה משוייכת לעמותה שעוסקת בשיפור המענה הרפואי לחברות הקהילה, ואני והמנהלת הנוספת חברות בוועד המנהל. האם האחריות שלנו כמנהלות קבוצה גוררת אחריות גם על העמותה?

תודה רבה.
19/05/2020 13:58
שלום רב,

כמובן שכדי להעריך את מידת האפשרות כי תיוחס לכם או לחברי הקבוצה אחריות בגין תשובות / עצות שניתנות בקבוצה יש צורך לבחון את הטקסטים עצמם.
עקרונית אין זה מופרך שנזק שייגרם לאחד מחברי הקבוצה בשל עצה או תשובה של אחד ממנהלי הקבוצה או המשתתפים יביא להטלת אחריות על המשיב או המנהלים. כדי לצמצם את החשיפה של המנהלים והמשיבים למקרים כאלו מומלץ להתייעץ באופן מסודר עם עורך דין אשר התמחותו דווקא דיני אינטרנט שכן יש דרכים שאפשר להתמודד עם נושאים אלו כמו תקנון מסודר לקבוצה, חיוב של המשתתפים לאשר הצהרה כלשהי כתנאי לחברות בקבוצה ועוד. אני חושב שעורך דין שמתמחה בתחום זה יוכל לסייע לך גם ביחס בין העמותה לקבוצה והטלת האחריות בנושא זה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(מרוואה)
10/05/2020 21:33
שלום לכם

אני סובלת מכאבי גב כבר תקופה של יותר מ-10 שנים.

רקע רפואי שלי:
בת 22, פלטפוס, גמישות יתר בברכיים, סחוס שלא התגבש עד הסוף בברכיים, קריעת מיניסקוס חיצוני בצד שמאל "קרע ידית דלי" לפני כשנה עברתי 2 ניתוחים שלא ממש הצליחו. נוטלת גלולות, קונצרטה ואלטרולט. בימים האחרונים עשו לי צילום עמוד שדרה מותני והתקבלה חוו"ד של רופא: ספינה ביפידה S1. ראיתי באתר שלכם שהרופאים היו צריכים לאבחן את הפגם הזה בזמן ההריון של אמא שלי, לפני 22+ שנים. האם זה אפשרי לתבוע על רשלנות רפואית או שיש כבר התיישנות?
13/05/2020 12:50
שלום רב,

ספינה ביפידה (שדרה שסועה) הינה אבחנה כללית או אפילו כותרת של אבחנה הכוללת בתוכה מגוון גדול של מצבים רפואיים, דרגות חומרה שונות וכו'.
לא כל מום מסוג ספינה ביפידה ניתן לאבחון בהריון והראיה שגם אצלך בבדיקות וצילומים שאני מניח שעברת לא אבחנו עד כה את הבעיה. נושא ההתיישנות כאן בעייתי שכן לכאורה עילת התביעה התיישנה מזמן אולם ניתן לטעון כי בשל אי ידיעת קיום הבעיה יש להאריך את מועד ההתיישנות.
אני סבור כי נכון תעשי אם תפני בהקדם לייעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(רחל עמר)
10/05/2020 19:27
לבן שלי יש עיכוב התפתחותי התחלנו מעקב בגיל שנה ו7 חודשים ורק לפני חודש שהוא כבר בן שנתיים קיבלנו אבחון סופי שהוא על הרצף האוטיסטי.

אני מציינת שכול הדברים שהעירו לנו בהתפתחות הילד כשהגענו נעלמו מאז, הכוונה שזה לא מעודכן לו לתקופה הזו מאז הוא השתנה מאוד ובכול זאת נתנו לנו את ההאבחנה הזאת. אני ובעלי לא מקבלים את האבחון הזה וכרגע מוטרדים בעיקר מזה שהוא בן שנתיים וחודשיים וילדים בגילו מדברים והוא לא.

נכון יש כאלה שאומרים כול אחד וההתפתחות שלו. אני מנסה לא לתת מקום לאבחון הזה וזה לא משחרר ממני ומאז כול דבר קטן שקורה איתו הראש שלי אוטומט מקשר לזה. מאוד קשה לי עם זה ומוצאת את עצמי בוכה בלילות, הילד מטופל אצל קלינאית תקשורת באופן פרטי ומתקדם מאוד יפה.

חברה טובה אמרה לי שיש כל מיני בדיקות גנטיות שאפשר לעשות בהריון ואז אפשר לפעמים לזהות ילדים עם אוטיזם לפני הלידה. אני עשיתי מעקב הריון דרך קופת חולים מאוחדת ולא עשו לי בדיקות גנטיות משום סוג. כל הבדיקות שהרופא ביקש והפנה אותי אליהן עשיתי ולא אמרו לי כלום מעבר. כל התוצאות של הבדיקות היו תקינות בהריון עד כמה שאני יודעת.

האם לפי הניסיון שלכם עם התחום של הבדיקות הגנטיות יכול להיות שהיו צריכים לגלות את האפשרות של אוטיזם בהריון שלי? איך בודקים את המקרה שלנו? האם צריך לבדוק את הילד שוב?
13/05/2020 12:41
שלום רב,

הנושא של אבחון בעיות נוירולוגיות שונות בהריון מורכב ומשתנה ממקרה למקרה, בעבר לא הייתה כל דרך לאבחן סיכונים להתפתחות בעיות דוגמת אוטיזם בזמן ההריון.
בשנים האחרונות עם התפתחות תחום הגנטיקה וההתקדמות בבדיקות הגנטיות בהריון והוזלת מחירן התגלו מוטציות ושינויים גנטיים שידוע כי הן עלולות בסבירות גבוהה לגרום לבעיות נוירולוגיות שונות ובהן גם אוטיזם.
יודגש כי גם כיום חלק גדול מהילדים על הספקטרום האוטיסטי לאחר בדיקות גנטיות מקיפות לא ימצאו עם מוטציה או שינוי גנטי כלשהו ורק מיעוט (כ - 15% עד 20%) יתברר כי יש להם ליקוי גנטי כלשהו אשר יכול להסביר את הממצא הנוירולוגי שלהם.
לדעתי כדאי שתבקשי מרופאי בנך להפנות אתכם לייעוץ גנטי מסודר בו יפנו אתכם ככל הנראה לבדיקות גנטיות דוגמת צ'יפ גנטי ויתכן שאף אקסום בהמשך.
אם תמצא בעיה גנטית כלשהי בבירור יהיה מקום לבחון אם במהלך ההריון בעיה זו יכלה להתגלות והאם היה מקום לברר אותה בהתאם לממצאים שנראו בהריון בבדיקות השונות (סקירות וכו').
יש לשים לב כי עילת תביעה בנושא הולדה בעוולה (אי גילוי בעיה בהריון) מתיישנת עם הגיע הילד לגיל 7 שנים ולכן יש לפעול לבירור בהקדם.

מאחל לך ולמשפחתך בריאות ובשורות טובות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
(ל.ב)
12/05/2020 21:05
אני מושתלת כליה שהפסיקה לתפקד, וכרגע בטיפולי המודיאליזה (6 ימים בשבוע) עד שתגיע השתלה נוספת. לוקחת כדורים שמדכאים את מערכת החיסון. בנוסף, יש לי מחלות רקע שגם מחלישות את מערכת החיסון.
את טיפולי הדיאליזה אני עוברת בשלוחה בקהילה של אחד מבתי החולים הגדולים בארץ.
מהרגע שהצטרפתי לשלוחה, האחות האחראית לא מחבבת אותי. לאחרונה היא פגעה בי פיזית ע"י אחות אחרת (השתמשה בכלי כלשהו שאני אלרגית אליו, למרות שהיא ידעה שאני אלרגית)
כשבאמת התחילה לי תגובה אלרגית, האחות האחראית והאחות השניה עשו צחוק וזילזלו בי, ורק לאחר התערבות הרופאה קיבלתי את הטיפול הדרוש.
לאחר תקרית סירבתי שהאחות האחראית תתקרב אלי פיזית (לא מוכנה שהיא תחבר/תנתק אותי למכונה של הדיאליזה)
בבית החולים אמרו שאם לא אתן לה לגעת בי, אני אאלץ לעזוב את השלוחה ולעבור טיפולים בבית החולים עצמו, או שאני מוזמנת לעבור בית חולים.
בעקבות הקורונה ומערכת החיסון החלשה שלי, אני לא יכולה להרשות לעצמי לבקר כל יום בבית חולים.

שאלתי היא, האם יש לי את הזכות לבחור את המטפל שלי בשלוחה בקהילה, במיוחד כשהבעיה שלי היא עם האחות האחראית של השלוחה?

תודה על עזרתכם
13/05/2020 12:30
שלום,

אני מסין לחלוטין את ההחלטה שלך להימנע מכל טיפול בידי אותה אחות וברור שמדובר בעניין רציני.
הקושי הוא שבמערכת הבריאות הציבורית אין למטופל דרך להשפיע על זהות הגורם המטפל (למעט חריגים מסוימים) ובנסיבות הללו בפרט כאשר אני מבין בעקיפין מפנייתך שלא נערך בירור רשמי בנוגע למקרה נראה כי אכן מבחינה משפטית הנושא בעייתי. אני מציע אם לא ניסית עד כה לקיים פגישה עם מנהל/ת המכון ולהסביר את עמדתך ולנסות להגיע לפתרון כלשהו בהסכמה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(סבטלנה)
09/02/2020 12:02
"את לא מרגישה כלום, כי יש לך אפידורל. את מדמיינת".

כך זלזלה המיילדת בהערה שלי שאני מרגישה שאני צריכה ללכת לשירותים. בדיעבד זו היתה הירידה של הראש ותחילתם של צירי לחץ (אני מיוחדת, אז את הצירים שלי לא תמיד רואים במוניטור). מזל שנבדקתי על ידי רופא שמצא להפתעתו שאני בפתיחה מלאה, ולא הסתמכו על המיילדת, כי כבר התחילו לערוך את הניירת לקיסרי.

זה היה 59 שעות אחרי תחילת השראת לידה ראשונה בשל חשד ל iugr, שכללה בלון, פיטוצין(מבלי שהוסברו לי מלוא הסיבוכים האפשריים), סטריפינג (בלי להסביר, בלי לקבל הסכמה מראש. שאלתי למה בדיקת הפתיחה כל כך כאבה ומלווה בדימום רב, אז הרופאה עדכנה בדיעבד שעשתה סטריפינג). אפידורל אחרי יומיים ללא שינוי ופקיעת מים.

יצאתי מהלידה הזו אחרי 60 שעות, ב"ה בידיים מלאות אבל עם טראומה לא קטנה. לקח לי הרבה זמן וטיפול לעבד אותה. עד היום קשה לי לחשוב על הלידה הזו.

אחרי 4.5 שנים, ועוד לידה שקטה בדרך, הגעתי ללידה השלישית עם צירים כל 5 דקות. אלא שהצירים לא נראו במוניטור. פתיחה של 2 ס"מ, ואז במוניטור נצפו ירידות דופק (שכנראה תאמו את הצירים שלא האמינו לי שיש לי). הגיעה רופאה שבדקה אותי גם היא, ואמרה שיש פתיחה של 3-4 אבל התקדמות אין ואין צירים (כי הרי לא רלוונטי שאני כאובה, מה שקובע זה המוניטור). לכן אני נכנסת לחדר לידה כדי לקבל פיטוצין.
ציינתי שיש התקדמות בפתיחה ויש צירים , בעלי ואני אמרנו שאנחנו רוצים להימנע מפיטוצין. בתגובה, הרופאה הרימה את קולה בתקיפות : "מה זה השטויות האלה?! את רוצה תינוק בריא נכון? אז זה לא משנה איך הוא יצא. עם פיטוצין או קיסרי! העיקר שיוולד בריא!".

כשנכנסתי לחדר לידה השעה הייתה 13:30 בערך. שעתיים אחרי הגעה למיון. כבר הייתה פתיחה 5. בשעה 15:50 נולד הבן שלי. בלידה טבעית, בלי אפידורל ובלי פיטוצין מהסיבה הפשוטה שלא היה בו צורך. מזל שהמיילדת שקיבלתי הייתה קשובה.

היום קראתי כתבה על אלימות מיילדותית. נזכרתי בכל התגובות שמכחישות את התופעה. אנשי צוות שטוענים שזה לא קיים באופן המתואר.

אז זה קיים ועוד איך. אני רק אחת. כמוני יש אלפי נשים שעוברות הליכים ללא קבלת הסכמה מדעת, שצועקים עליהן, שלוחצים עליהן לבצע הליכים רפואיים תחת איומים של ממש.
איך זה יפסק אם לא יכירו בתופעה ? איך זה יפסק אם אותם אנשי הצוות (שאמנם לא הרוב, אך רבים) לא יכו על חטא ?

אנחנו צריכות להילחם על הזכויות שלנו. לקבל יחס הוגן, לקבל הסברים סבלניים, להשתתף בקבלת ההחלטות ולא תחת לחץ ואיומים, לא לסבול מצעקות וזלזול. לא להרגיש שאנחנו רק אינקובטור והמטרה של תינוק ואמא בריאים מקדשת את כל האמצעים בדרך.

כי גם הגוף והנפש שלנו חשובים.
(רוני)
09/02/2020 13:56
אני חוויתי ממש חוויה טראומטית בלידה הראשונה בתל השומר (לפני שנתיים -4). לפני חצי שנה הגעתי לבקר חברה שהייתה מאושפזת בגלל הריון בסיכון וכשנכנסתי ללובי ממש היה לי התקף פאניקה. כיום אני בהריון שוב (שבוע 38+6) אמורה ללדת בקרוב. לא הייתי מסוגלת בכלל לדמיין לחזור לשיבא ולכן בחרתי בבית החולים איכילוב ולקחתי דולה בתקווה לחוויה מתקנת.

לא שאני חושבת שבאיכילוב יהיה בהכרח יותר טוב פשוט כאמור אני לא מסוגלת להתמודד עם הרגשות והזכרונות שיש לי כשאני נכנסת ליולדות בשיבא. אגב, גם אני עברתי סטריפינג וקיבלתי פיטוצין באותה לידה בתל השומר...

אצלי דווקא רוב הצוות היה ממש בסדר אבל העומס הרב שהיה בחדר הלידה השפיע מאוד על היכולת של הצוות.
(הילה)
10/02/2020 14:13
אני הגעתי לביה"ח בשבוע 41.5 עם דימום קל, את המים פקעו בחדר הלידה.

הגעתי עם פתיחה של 2 סמ, שלחו אותי לטייל ברחבי ביה"ח כשעתיים.

כשחזרתי, הפתיחה היתה 3.5.

ולא היו צירים, אפילו לא חלקיקי צירים, חוץ מהכבדות, לא הרגשתי כלום.

ואז המיילדת החליטה לתת את הקוקטייל, שחוץ מנמנום קל, לא השפיע במאומה.

ואז הפיטוצין הראשון - בלי לשאול או להתייעץ, אני אם יחידנית, ילד ראשון ויחיד, מבוהלת בטרוף.

הפיטוצין לא השפיע, ציר אחד לא היה.

אחרי שעה, החליטה על אפידורל שבשל סדק ישן בעמוד השדרה, לא השפיע והרגשתי את רגליי הכואבות.

ואז שוב פיטוצין - למרות שהראשון לא השפיע, אבל אף אחד לא הקשיב.

אחרי 14 שעות מרגע הגעתי, ו4 סמ פתיחה, ומכשיר מוניטור עוברי שהצמידו לראש העובר הוחלט על ניתוח קיסרי.

בחדר הניתוח, ניסיתי ללא הצלחה להסביר שכל הנרקוטיה הזו, לא משפיעה ואני מרגישה הכל!
אבל המרדים כבר הזרים את המנה השניה, והמנתח, שהוא גם מנהל המחלקה, כבר חתך את תחתית הבטן, ורק כשצרחתי מכאב, הוא קלט סוף סוף!

וכלא מאמין, ניסה לבדוק עם מחט, על ירכי השמאלית אם אני מזהה את הציורים שחרט..
וכשזיהיתי, שמעתי אותו אומר "יאללה ג'נרל".
אז 15 שעות אחרי שהגעתי לביה"ח ילדתי בהרדמה כללית את הבן שלי, שזכיתי לראות אחרי 12 שעות.

זה היה דר' דוד, בבית חולים הלל יפה.

מאז, עשור אחרי, כל הרדמה מקומית או אלחוש, גורמים לי לתופעות בלתי נסבלות - סחרחורות קשות, בחילות והקאות.

חגיגת הנרקוטיה גרמה לי לבעיות עצביות ואי שליטה על הסוגרים בחודשיים הראשונים שלאחר הלידה ואחריהם, העדר תחושת מלאות במעיים ובשלפוחית השתן.

שתבינו, לא הרגשתי שאני צריכה להכנס לשירותים!

אחרי טיפול משלים, במשך כמה חודשים, הכל חלף.
(סבטלנה)
10/05/2020 22:40
על כל בית חולים תמצאי דעות שונות. זה תלוי על הצוות שאת נופלת עליו באותו היום. אני יודעת לגבי אסף הרופא שהם נוטים להיות התערבותיים יותר יחסית לבתי חולים אחרים , אבל זה גם לא מחייב.

בסוף לדעתי הדרך הנכונה היא לעבור קורס הכנה ללידה שיתנו לך תשובות לכל השאלות. ולהגיע עם מלווה - משפחה או דולה- שיוכלו לתמוך בך באמת. אמא או בעלך שעלולים להתעלף בחדר לידה פחות טובים בתור מלווים (והרבה פעמים יודעים מראש שזה אדם רגיש שעדיף לא להביאו). מכירה נשים שדולה עזרה להן מאוד. לי אישית זה הרגיש פחות מתאים להביא איתי אדם זר.

בסוף את הלידה האחרונה (למעט 10-15 דקות ממש לפני שהבת שלי יצאה לאויר העולם) ביליתי לחלוטין לבד. בעלי בצבא היה בתורנות שבת ולא ידעתי מתי להזעיק אותו שלא תהיה אזעקת שווא כי המון זמן הלידה לא התקדמה לפתיחה בכלל. אמא שלי הייתה עם הילדים בבית.

ב"ה הכל עבר בשלום.
11/02/2020 10:33
שלום רב,

התנהלות של הפעלת לחץ בלתי סביר על מטופל/ת להסכים לטיפול מסוים באופן של איום או הפחדה או הרמת קול הינה בלתי סבירה וראוי היה שתעבור מן העולם.
מעדויות שאני נחשף אליהן במהלך השנים בעבודתי נראה משום מה שפרקטיקה זו שבעבר הייתה נפוצה בחלק גדול ממחלקות בתי החולים ועברה מן העולם שורדת משום מה בחלק מחדרי הלידה למרבה הצער. תודה על השיתוף בחוויה האישית.

בריאות ונחת,
עורך דין עופר סולר
(ליהי)
10/05/2020 16:41
שלום לכם,

אולי לכם יהיו תשובות רציניות יותר, כי הבנתי שמול משרד הבריאות, קופת החולים ובית החולים אסותא אין הרבה מה לעשות. אני בת 30. לפני משבר הקורונה הינו בטיפולי פוריות דרך קופת חולים, בבית החולים אסותא במשך הרבה מאד זמן, בגלל המצב הבריאותי שלי.

טיפולי הפוריות הופסקו באחת, בגלל הנחיות של משרד הבריאות שכולנו מכירים... עכשיו מחזירים את המצב לשגרה והחליטו להחזיר את הטיפולים לנשים מעל גיל 39 בלבד. החלטה לא ברורה, לא שקולה מבחינה רפואית ולא הגיונית אם בוחנים את המצב הרפואי שלי והצורך שלי בהמשך דחוף של הטיפולים.

למה להחליט באופן גורף שרק מגיל 39 כרגע חוזרים? מה זו ההגבלה לפי גיל? הרי כל מי שקצת מבין בפוריות יודע שגם בגיל 30 יכולה להיות רזרבה נמוכה אפילו גרועה יותר מבת 40...

אז גם במצב כזה כל חודש קריטי להריון - הרי זו הסיבה שהחזירו מגיל 39 נכון? אם רוצים מדורג שלא יהיה עומס, סבבה. אז שלא יחליטו לפי גיל אלא לפי מצב רפואי!

אולי יש מישהי בת 40 עם רזרבה מעולה (ויש כאלו) שבאה בגלל שהיא נשואה לאשה, יחידנית או בעיית זרע? במקרה שלה היא יכולה לחכות חודש חודשיים יותר ממה שאני, בת 30 עם רזרבה גרועה אובייקטיבית ועם המלצה רפואית ברורה על טיפול דחוף.

הבנתי שיכול להיות שדרך עורך דין ניתן יהיה לעשות שינוי כלשהו בהחלטה הלא סבירה הזאת. מה דעתכם?
10/05/2020 19:19
שלום,

כמו בהרבה מקרים של החלטות לגבי ציבור גדול יש למרבה הצער מי שנפגע, הקריטריון לפי מה שהבנתי הוא אכן גיל משום שהוא משקף בדרך כלל את סיכויי ההצלחה וכן בגלל נושא המימון של משרד הבריאות.
את צודקת בהחלט כי יתכנו מקרים של נשים בגיל צעיר שהטיפול דחוף אצלן יותר מאשר נשים מבוגרות אולם איני בטוח שניתן היה להחליט מי יכולה לחדש את הטיפולים על בסיס קריטריון של רזרבה שחלתית.
הדרך לתקוף משפטית את ההחלטה היא ככל הנראה דרך עתירה לבג"צ כנגד ההחלטה, עניין מורכב ולא זול ואני לצערי איני עוסק בתחום זה של עתירות לבג"צ.

צר לי אך כנראה שגם אני לא אוכל לסייע לך.

בברכת בריאות והצלחה,
עו"ד עופר סולר
(רינת)
10/05/2020 17:42
אני שבועיים לאחר לידה וכמו כל לידה מלווה בקושי וכאב, מתלווים גם לילות ללא שינה וטיפול אינטנסיבי ביצור מושלם אך חסר אונים שלעיתים גורם לנו לבטל עצמנו ולא לשים לב שהגוף מאותת לנו לעצור ולהקשיב לו.
אז כאמא טרייה לאוצרית שניה חשבתי שהבעיות ראיה שהופיעו מספר ימים לאחר הלידה עם תחושת עילפון, זה רק סימן לעייפות והגוף צריך להתרגל. בימים האחרונים הופיעו כאבי ראש חזקים מאוד שלא עברו, למרות שבעלי המדהים תיפקד ונתן לי לישון, מה שחשבתי שזהו התקף מיגרנה שממנו סובלת לעיתים.
הכאבים התחזקו ושינו אופי כאב שהגיע עד לחוסר תפקוד, בשלב זה כבר נדלקה נורה אדומה בוהקת שהגיע הזמן להיבדק ויפה שעה אחת קודם.

שמנו את הילדים אצל ההורים ורצנו למיון בהוראת הרופא ואחות מכבי, שם גילינו שלא מדובר בחוסר שינה ולא בהתקף מיגרנה ואפילו לא בפינוק שלי או של הגוף המשווה למנוחה, אלא לחץ תוך גולגולתי הגורם גם לבצקות בעצב הראיה, שככל הנראה נובע מנקב בעמוד השדרה כתוצאה מאפידורל לא מוצלח בלידה.

למזלי הרב, הסריקות יצאו נקיות ובהליך רפואי כואב אך פחות נוראי מניתוח מוח, הוצא הנוזל בניקור מותני (כן ניקור מותני כמו בדלקת קרום המוח), באישפוז ממושך רחוק מהאוצרות שלי, תרופות להורדת לחץ ונפיחות ואין סוף בדיקות, המצב מתחיל להתאזן ובסופו של דבר יעבור לפני שגרמתי לעצמי נזק נוסף.

האם לדעתכם אפשר להגיש תביעת פיצויים על הנזק שנגרם לי בגלל השימוש באפידורל או בגלל שלא עשו את הזריקה כמו שצריך? הבנתי וקראתי שטיפלתם בתביעות רשלנות רפואית דומות על פגיעות של אפידורל ולכן אני רוצה לברר לגבי המקרה הפרטי שלי.
10/05/2020 19:10
שלום רב,

כדי להעריך אם הנזק שנגרם בשל זריקת האפידורל מקורו ברשלנות בטיפול יהיה צורך לעיין בתיעוד הרפואי המלא בסיוע רופא מרדים, לא כל סיבוך הינו בהכרח רשלנות רפואית ויש לעתים סיבוכים אשר אינם בשליטת הרופא.
איני מקל כמובן ראש בנזק ובסבל שעברת אולם במקרים בהם מדובר בנזק חולף יש לשקול אם עלויות ניהול התביעה תצדקנה את הגשתה משום שבתי המשפט פוסקים סכומים נמוכים כאשר מדובר בנזק חולף.
מציע כי תערכי יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת התיקים הרפואים ובהפניה למומחה הרפואי המתאים ביותר.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(פבלו)
10/05/2020 10:41
ישנן שתי תביעות במחוזי ובשלום שהגשנו וזמן קצר טרם המשבר פנינו להחלפת עורך דין - השופטת ענתה דווקא לבקשה לתת ארכה למרות להבנתי לא עובדים שם כעת - ואנחנו הגשנו את הבקשה לפני שבועיים - בתשובה היא מבקשת שנעדכן כמה שיותר מהר - ומכאן הדחיפות במענה מאחר ולא ברור לנו כיתד אנחנו יכולים לתת תשובה כאשר עדיין לא סגרתי עם אף עורך דין ואין לנו היכולת לצאת מהבית (לפחות עד לאחרונה) בנוסף קרובת משפחה קורבה ואהובה נפטרה לפני פחות מחודש - ואנחנו עדיין מתאבלים ובהלם ... מה ניתן לעשות??? גם כלל לא מובנת לנו ההתנהלות של השופטת באותו תיק - כאשר אין דחיפות כעת מאחר וכנראה שהתיק לא יתנהל בתאריך עבורו נקבע מועד לפני חצי שנה וזה ( הסיבה לדחיה ) לא קשורה אלינו ... התביעות שהגשנו הן על סך 20 מיליון שח למחוזי בגין הפרת הסכם נגד משרד הבריאות ובית החולים רמבם שמהווה רשלנות בפני עצמה (אני כתבתי את כתב התביעה והגשתי ופשוט הסברתי בתביעה שגם לפי החוק עבירה בצורת הסכם להליך שלא בוצי כהלכו מהווה רשלנות - כמו שאדם יבוא ויחתום להוציא כבד ויצא בלי ריאה במקום)

שתי תביעות די "פשוטות ועוד תביעה שעדיין לא הוגשה בגין התרופות לחולי סרטן ברמבם שבגללם מת חמי - אביה של אשתי)

ממש יעזור כל מילת חיזוק של עורך דין אם המסר "ששודר" לי מתשובת השופטת שביקשה שנעדכן מייד עם קבלת מידע בדבר היצוג - כאילו שהדבר בשליטתנו?
10/05/2020 18:55
שלום רב,

קשה לי לתת תשובה עניינית ללא הכרות עם התיק ומבלי לקרוא את בקשת השופטת. אני מניח בזהירות שהשופטת מבקשת לדעת בהקדם את זהות עורך הדין החדש שמייצג אתכם שכן בהליכים בבית משפט שלום ומחוזי יש קושי לנהל את ההליך מבלי שצד מיוצג.

בברכת הצלחה,
עורך דין עופר סולר
(שני)
07/05/2020 17:41
לפני כשנה וחצי תוצאות תקינות בפאפ אבל חשיפה לזני hpv מסוכנים. באותה תקופה, התמודדות עם גידול סרטני שנמצא בבלוטת התריס.
רופאים אומרים שאין מה לדאוג, רק מעקב. אני בלחץ, פונה בדחיפות לקולפוסקופיה. הכל תקין! לא רואים שום ממצא. כעבור כשלושה חודשים, קוילוציטוזיס (התחלה של שינוי בצוואר הרחם) וכעבור עוד שלושה חודשים lsil בתוצאות hpv typing.
בזמן הזה כבר הייתי בהריון, אחרי שהרופא נשים שביצע את הקולפוסקופיה אמר שאין שום סיבה לחכות.
במהלך ההריון צצות תופעות מוזרות שבחיים לא הכרתי: דימומים אחרי בדיקות ואגינליות, רגישות וכאב בכל בדיקה. אבל הכל בסדר נכון? זה רק הריון, כך כולם אומרים. אופייני מאוד בתקופה הזאת.
אני לא מסתפקת בכך, עושה עוד hpv typing ומקבלת אותה תוצאה: lsil. מגיעה לקולפוסקופיה וגם שם הרופא טוען שרואים את האזור הנגוע אך אי אפשר לקחת ביופסיה.
כולם אומרים לי לחכות שישה שבועות אחרי לידה לביקורת, שכרגע לא ניתן לעשות כלום.
אני כבר שלושה שבועות אחרי לידה. עדיין מדממת וכאובה. בעיקר נפשית. מרגישה במלחמה לבד. רופאים טוענים שהכל בראש שלי ושנבדקתי מכל הכיוונים, אבל אני יודעת, אני מכירה את הגוף שלי. לא מקבלת את הכאבים המוגזמים בבדיקות, לא מקבלת את זה ששבוע אחרי לידה כשנבדקתי ואגינלית פרץ של דם מטורף יצא החוצה וכמובן כאב נוראי.
אני חסרת אונים! מרגישה שמנפנפים אותי עוד מההריון.
משתגעת בתקופה שאני אמורה לפרוח.
רציתי לשמוע מכם מה עוד אפשר לעשות. אני כל כך מפחדת שיש לי גידול בתעלת צוואר הרחם ולכן הוא לא אותר עד כה. לא רוצה להתעורר אחרי שיגלו שהיתה רשלונת רפואית ולא אבחנו את הסרטן בזמן... הסיבות בטח ברורות. ככל שאני קוראת יותר אני יותר נלחצת. מרגישה שהרופאים מפספסים. לא יודעת מה עוד אפשר לעשות. אני בטוחה שמשהו לא בסדר וזה מלחיץ.
10/05/2020 18:52
שלום רב,

אני מבין את התחושות הקשות שלך אולם לצערי איני בטוח כי יש בידי לסייע לך, הפורום אינו מיועד לייעוץ רפואי ולכן איני יודע להכווין אותך להיכן לפנות. את בכל שלב יכולה כמובן לפנות לרופא נוסף לחוות דעת שניה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר
(אילנה)
05/05/2020 16:56
שלום, אמא שלי ז״ל היתה רופאה פסיכיאטרית והיתה לה מרפאה פרטית משלה שרק היא ניהלה אותה ורק לה היתה גישה אליה. אחת המטופלות שלה פנתה היום לטלפון שהיה של אמי, וכתבה שלפני מס׳ חודשים היא מסרה לאמי במרפאה מסמכי מקור רפואיים שלטענתה משתייכים לאותה מטופלת, והם נמסרו על מנת לספק רקע רפואי עבור הטיפול. כרגע, היא מבקשת את המסמכים בחזרה בטענה שהם היו מקור ואין לה העתק שלהם. האם מותר לי (במסגרת הסודיות הרפואית) למסור לה את המסמכים הללו? תודה.
10/05/2020 18:49
שלום רב,

עקרונית מסמכים רפואיים על שם מטופל אין בעיה למסור למטופל עצמו, הקושי מתעורר דווקא במסמכים בתחום הנפשי שכן עולה חשש מסוים כי יתכן שמסמכים אלו עלולים להזיק למטופל (כאשר אין לדעת אם אכן נחשף אליהם בעבר). לדעתי קיימת ועדת אתיקה באיגוד הישראלי לפסיכיאטריה ואולי כדאי להתייעץ איתם למען הזהירות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר


 1   2    3    4    5    >>  

:עבור אל עמוד

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

15 בינואר 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

16 ביוני 2020

סרטן המעי הגס: אבחון מ...

טעות של הרופא ואיחור באבחון סרטן המעי הגס עלולים להוביל להקטנת סיכויי ההחלמה של החולה ובמקרים מסו...

קרא עוד

17 ביוני 2020

חשיבותו של התיעוד הרפו...

התיעוד הרפואי חשוב במיוחד לצורך מעקב אחר מצב בריאותך וחשיבותו עולה בשיעור ניכר כאשר מבקשים להוכיח...

קרא עוד

17 ביוני 2020

אבחון אוטיזם במהלך ההר...

עורך הדין עופר סולר מסביר על האפשרות לאבחן אוטיזם לפני ובמהלך ההריון ועל מקרים חמורים של רשלנות ב...

קרא עוד

17 ביוני 2020

בית החולים קפלן ברחובות

באתר malpractice העוסק בתחום הרשלנות הרפואית תוכלו למצוא מידע מלא אודות הגישה הטיפולית, השירותים ...

קרא עוד

21 ביוני 2020

מקרי רשלנות רפואית באב...

במשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מטופלות עשרות תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית באבחון וט...

קרא עוד

22 ביוני 2020

רשלנות רפואית באבחון ס...

למרות שמאד פשוט לאבחן סכרת הריון בבדיקות פשוטות, לאורך חודשי ההריון, עדיין ישנם מקרים שבהם הרופאי...

קרא עוד

23 ביוני 2020

מרכז רפואי רבין בפתח ת...

מידע כללי ועדכני אודות המרכז הרפואי רבין שבבעלות שירותי בריאות כללית, החזון, השירותים ודרכי התקשר...

קרא עוד

28 ביוני 2020

לדעת יותר על הרדמה לפנ...

כל מה שחשוב לדעת על הרדמה לפני טיפול רפואי או ניתוח: איך בוחרים את סוג ההרדמה הנדרש? מה הם הסיכונ...

קרא עוד

30 ביוני 2020

מידע וסיוע משפטי לנפגע...

עם למעלה מ-19 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בישראל, עורך דין עופר סולר ועורכת הדין ארבל ...

קרא עוד

30 ביוני 2020

עברת ניתוח אף ונגרמו ל...

הכירו את הסיכונים והסיבוכים האפשריים בעת ניתוח אף, כאשר עורכי הדין שלנו מסבירים מתי המדובר על רשל...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36