איחור באבחון גידול או מחלה קשה עשוי להוביל לתוצאה קשה

מעבר לכך, כמובן, יש להחליט על טיפול מתאים, הן מבחינת התמודדות עם התסמינים ובעיקר - פיתרון שורש הבעיה שגרם למחלה מלכלתחילה אם הוא ידוע (למשל – אין ממצאים חד משמעיים לגבי גורמי הופעתו של גידול סרטני בכל מקרה ומקרה, אלא רק השערות של קשר לזיהום סביבתי, חשיפה לקרינות כאלו ואחרות, חשיפה לחומרים כימיים וכולי.

במקרה של סרטן ריאות למשל ישנו קשר מבוסס למדי לעישון, וכך גם הקשר בין סרטן עור לחשיפה מוגזמת לקרינת השמש) הסכנה הגדולה הטמונה בהתרשלות בשלב זה של הטיפול הינה איחור באבחון מחלות או גידולים.

במחלות רבות, קשות ו/או סופניות, ובוודאי שלגבי גידולים, ישנה חשיבות רבה ומכרעת לעיתוי גילוייה של המחלה או הגידול. חשיבות רבה עד כדי הבדל בין חיים ומוות. כאשר גידול ממאיר מתגלה בשלב מוקדם, טרם הספיק לשלוח גרורות לחלקי הגוף השונים, סיכויי ההחלמה רבים בהרבה על אלו שלאחר שליחת גרורות.

לקריאה נוספת בנושא ליחצו: טיפול כימותרפי רשלני

בהתחשב בכך, ובהתחשב גם בהיות אופן זיהויים של גידולים ומחלות באמצעות צילומי CT, רנטגן, MRI ואחרים, וכמו כן ערכים של מדדים בבדיקות דם, שתן, צואה ובדיקות נוספות ורבות אחרות – הרי שמצופה מרופא לערוך בדיקות מתאימות ונוספות, עד להגעה לזיהוי כמעט ודאי של גורמיהם של התסמינים ו/או עד לריפויים וריפוי הגורם להם כאשר המדובר בחשד למחלה קשה או קיומו של גידול.

קיראו על: סרקומה

איחור באבחון מחלות או גידולים

כאשר רופא מתרשל באיבחונו, וגורם לאיחור באבחון מחלות או גידולים הדבר מהווה סטייה מרמת האבחון המתבקשת על פי הסטנדרט המקצועי הנדרש ממנו, הרי שתפקודו של הרופא ייחשב כרשלנות רפואית.

גם אם תוצאות האיחור באבחון מחלות או גידולים לא הביאו לידי מוות, הרי שכל הנזקים שיכלו כן להימנע, ואריכות הטיפול והפגיעות שנוצרו עקב התחלת הטיפול המאוחר במחלה או בגידול שנגרם עקב איחור באבחון מחלות או גידולים, ובמקרים הרלוונטיים אף שנות החיים שקוצרו מתוחלת חייו המשוערת של החולה מזכות, לאחר הליך של הוכחת התרשלותו של הרופא – בפיצויים.

לצורך הגשתה של תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון מחלות או גידולים יש להיוועץ ולהיעזר בשירותיו של עורך דין ובשירותיו של רופא מומחה בתחום הרלוונטי.

הוכחתה של התביעה מורכבת מהוכחת קיומה של רשלנות מצד הרופא המטפל, בכך שבעוד שהיו קיימות נסיבות שהיו צריכות לעורר את חשדו באשר להיתכנותה של מחלה כלשהי עקב הופעת אחדים מתסמיניה, או קיומו של גידול והיותו ממאיר על פי זיהויו ככזה בצילומים, התרשל הרופא בתפקידו, מקצועיותו וביצועיו, ולא זיהה את היתכנותה של קיום המחלה, לא זיהה את הגידול בכלל או את עצם היותו ממאיר, ובכך גרם נזק למטופל, גופני, אך לא פחות מכך גם נפשי וכספי, ועל כל אלו זכאי המטופל לפיצוי מהרופא המתרשל, ו/או המוסד אליו משתייך הרופא ובמסגרתו קרתה הרשלנות הרפואית (קופת חולים למשל).