פורום רשלנות רפואית

הי!

אשמח לעזרתכם.

לאחרונה עברתי ניתוח בלסת בבית חולים פרטי.

כשבוע לאחר הניתוח מתקשרים אליי מבית החולים בטענה שאני צריכה לשלם סכום נוסף מכיוון שהושתלו ברגי טיטניום במהלך הניתוח (ניתוח מסוג זה כולל בתוכו תמיד השתלת ברגי טיטניום) ונוסף יום אשפוז. לאחר בירור עם הרופא המנתח -זה שהכין אותי וטיפל בי בכל התהליך לפני הניתוח נאמר לי שהכל היה ידוע מראש ואין מה לדרוש ממני סכום נוסף. נוסף על כך, ביום שלפני הניתוח התקשרו אליי מבית החולים לוודא שאכן אני יודעת מה הוא הסכום ולדרוש תשלום ולא נאמר לי דבר על תשלום נוסף.

כבר שוחחתי כמה פעמים עם בית החולים ובכל פעם הם אומרים שיבדקו ושוב חוזרים ואומרים שאני חייבת.

מה אפשר לעשות?

שלום רב,

לא מדובר בשאלה בתחום הרשלנות הרפואית אלא בעניין עסקי - מסחרי. מניח שקיבלת הצעת מחיר בכתב כלשהי אשר חתמת עליה וניתן לעשות בה שימוש. אם אכן התמחור המקורי היה שגוי וזה מה שנמסר לך טרם הפעולה איני סבור כי ניתן יהיה לחייב אותך על הסכום הנוסף שכן לא ניתנה לך טרם הפעולה האפשרות לשקול אם לבצע את הניתוח במחיר המבוקש או לא.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

האם הלכת השנים האבודות חלה גם על מי שעבר את גיל הפנסיה

שלום רב,

אני סבור שהתשובה הינה חיובית בכפוף לכך שיורשיו של המנוח לא מקבלים את הפנסיה במקומו.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שאלתי היא כזו, בעת שירותי הצבאי לפני 5 שנים סובבתי את הברך, הטיפול הצבא היה דיי מחפיר וכלל מיפוי עצמות שנאמר שהוא תקין. שוחררתי לאחר כמה חודשים בתום השירות.

בבדיקות במסגרת קופת החולים עם השנים שחלפו, טענו הרופאים כי אין פגיעה בברך עצמה ומדובר בנקעים חוזרים.

לפני כשנה אורתופד של הקופה הפנה אותי להמשך טיפול, לאחר בדיקת MRI התגלה שיש קרע ברצועה הקדמית בברך (ACL), הומלץ על ניתוח. במעמד הניתוח התגלה כי גם שני המניסקוסים בברך קרועים ויש צורך לתפור אותם. בעקבות כך נאסר על דריכה על הרגל המנותחת למשך חודש ימים, ופרוטוקול שיקום של כמה חודשים לפחות (בין 7-9 חודשים עד לחזרה מלאה לספורט).

שאלתי היא כיצד למצות את זכויותיי ומול מי?

האם זה מול הצבא שבזמנו אירעה הפציעה?

האם מול ביטוח לאומי (אחוזי נכות או וועדות רפואיות למינהם)?
האם זה מול קופת החולים שנתנה במשך שנים אבחנה שגויה?
**בידיי כלל המסמכים הרפואיים מיום הפציעה**

אשמח להכוונות וייעוץ מהמומחים בתחום, בהמשך אף לשכור שירותיו של עו"ד רשלנות רפואית אשר יוכל לעזור לי במיצוי זכויותיי. תודה רבה מראש.

שלום רב,

אם הנזק הראשוני אירע בצבא הייתי ממליץ להתחיל יעוץ דווקא אצל עורך דין בעל נסיון בתחום משרד הביטחון / קצין התגמולים כדי להעריך סיכויי תביעה בכיוון זה. לאחר מכן ניתן יהיה לשקול בחינת סיכויי תביעת רשלנות רפואית אולם אם ניתן לקבל הכרה של קצין התגמולים על מלוא הנזק יתכן ומדובר במסלול פשוט יותר וזול יותר.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אם אני מקבל גימלים מביקור רופא והמפקד שלי אומר לי לחזור לבסיס כדי שהרופא בבסיס יבדוק אותי, אני מחויב לחזור ישר או שאני צריך לחזור בסוף הגימלים, כי גימלים זה פקודה לכל דבר כביכול

שלום רב,

אני מציע כי השאלה תופנה אל עורך דין מנוסה בתחום דיני צבא אשר זהו תחום עיסוקו. השאלה אינה רלבנטית לנושא של רשלנות רפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

רציתי לשאול... איפה אני מוצאת נהלים/חוקים של בתי חולים?

ילדתי ב1.11.16 לידה רביעית, ולפי מספר אמהות מקבוצות בפייסבוק נאמר לי שהיו חייבים להזריק לי בחדר לידה זריקה נגד קרישי דם, אני לא זוכרת שהזריקו לי (אבדוק את זה כמובן יותר לעומק שאשתחרר הביתה)
ואני מאושפזת כבר שבועיים במחלקת נשים כי גילו לי קרישי דם בשחלה ובכליה.
הזריקה שהייתי אמורה לקבל בחדר לידה הייתה צריכה למנוע את הקרישי דם שיש לי כרגע ושבגללם אני מאושפזת...

אז במידה ולא נתנו לי את הזריקה זה נחשב רשלנות רפואית?

שלום רב,

הדרך הנכונה לברר את המקרה אינה באמצעות בחינת הנהלים אל \א ראשית לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהלידה ולאחר מכן להתייעץ עם מומחה בתחום הגניקולוגיה האם אכן היה מקום במקרה זה לתת טיפול בנוגדי קרישה, האם מהתיעוד עולה כי לא ניתן הטיפול והאם הנזק שנגרם הינו תוצאה של העדר הטיפול.
מציע כי כל הבירור הזה יבוצע באמצעות עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לפני 7 שנים (הייתי בת 14) הייתה לי נקודה אדומה שנשארה לי כצלקת מעקיצה בבית החזה שמאוד הפריעה לי בעין והיה חשוב לי להוריד אותה. הרופא מקופת חולים נתן לי הפנייה , באותה תקופה היה פתוח המיון בקריית שמונה ושם ביצעו לי את הניתוחון עם הרדמה מקומית. הרופא הכירורג אמר לי אל תדאגי תוך 3 שנים לא יהיה לך שום סימן!! אחרי יומיים בערך הורידו לי את התפרים בקופת חולים . במשך השנים הניתוח כאב לי קיבלתי משחות מהרופא משפחה להרגעת הכאבים מה שלא עזר לי.. הניתוח נישאר אדום ופתוח ולא אסטתי בכלל. החלטתי שאני רוצה לתבוע על הנזק שנגרם לי מבחינה אסתטית, ומבחינה רפואית שזה עוד פתוח, כואב, ורגיש לשמש. וגם בדיוק בוי של המחשוף שלכל בחורה זה היה מפריע. בכל אופן החלטתי להתחיל בלאסוף את החומר הרפואי סביב הניתוח וכשהתקשרתי לקופת חולים מסתבר שאין תיעוד של ההפנייה לניתוח הזה. אז התקשרתי לבית חולים זיו למחלקת רשומות (המיון בקריית שמונה סגור, וכשהיה פתוח הוא היה שלוחה של בית חולים זיו) וברשומות אמרו לי שאין תיעוד מהתאריך הזה, ואין סיכוי שהם לא רושמים ולא מתעדים. בכל אופן אין להם תיעוד ולא חל עבורי חוק ההתיישנות מכיוון שהייתי קטינה ורק מגיל 18 חוק ההתיישנות חל.

אז א. אני מעוניינת לתבוע על הנזק שנגרם לי מבחינה רפואית ואסטתית

וב. אני רוצה לתבוע על כך שאין שום תיעוד רפואי בתיקים הרפואים שלי בקופת חולים ובבית חולים.

זה אפשרי? זה נכון לעשות? תודה רבה נגה

שלום רב,

העובדה שלא נשמור התיעוד הרפואי בסופו של דבר דווקא יכולה לסייע לך בביסוס תביעה במקרה זה. אני הייתי ממליץ לך לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל להגיש בשמך טרם תביעה בקשה לבית משפט לחייב את בית החולים להצהיר בכתב כי אכן התיעוד לא נמצא (ההליך נקרא המרצת פתיחה). אחרי קבלת תשובה זו ניתן יהיה לשקול הגשת תביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לפני כחודש אמא שלי נפלה ונפגעה ברגלה, כאשר הגיעה לטרם ועשו לה צילום שיחררו אותה עם אבחון של נקע בלבד.

4 ימים לאחר מכן הלכה לרופא משפחה עקב כאבים בלתי פוסקים ושטף דם במקום הפגיעה, הוא שלח אותה בחזרה לטרם ושם גילו שהפענוח של הצילום היה שגוי (כתוב בפירוש אובחן ללא שבר), שמו לה סד גבס ושלחו אותה יומיים לאחר מכן לאורטופד.

כאשר הגיעה אליו גם הוא אבחן שקיים שבר וגיבסו את הרגל.
במשך שבועיים סבלה מכאבים עזים לכן פנתה לחוות דעת נוספת, ושם הוחלט מהר מאוד שהיא צריכה ניתוח בדחיפות.

עקב הסבל הארוך שעברה, הפענוח השגוי, והזמן הארוך שעבר עד שגילו את הצורך בניתוח, רציתי לדעת אם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית במקרה הזה.

שלום רב,
נראה על פניו כי אם יש צילום רנטגן בו ניתן לראות את השבר (אשר אובחן מאוחר יותר על בסיס אותו צילום) ורופא לא זיהה את השבר כי מדובר בהתרשלות בטיפול.
יחד עם זאת יש לציין כי מבלי להקל ראש בסבל שעברה המטופלת הרי שאם לא ניתן יהיה להוכיח כי נגרם נזק קבוע בשל האיחור באבחון וההתרשלות ספק אם תהיה כדאיות כלכלית לתביעה במקרה זה נוכח העלויות של חוות דעת רפואיות כדי לבסס את התביעה והפיצוי הצפוי.

מציע בכל מקרה לערוך יעוץ מסודר עם עורך דין בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית כדי לבחון אםיש מקום לתביעה אןו מכתב דרישה לפיצויים.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ב1.8 קיבלתי מרופאת המשפחה הפנייה לבצע בדיקת דם לגילוי רגישות ללקטוז. ניגשתי לאחות המרפאה שביררה מול המעבדה המרכזית של הקופה כיצד הבדיקה מתבצעת ומשם אמרו לה להפנות אותי למעבדה המרכזית בעיר ליד עיר מגורי בימים ושעות מסוימות וששם מבצעים את הבדיקה.

בתאריך 2.8 ניגשתי לאותה מרפאה, ניגשתי לאחות שהסתכלה על הבדיקה ולא הבינה מה היא אמורה לעשות ולאחר ששאלה את מנהלת המרפאה נאמר לה שהיא צריכה לבצע בדיקת דם ללא חוסם ורידים ולשלוח לבית חולים חיצוני שמבצע את הבדיקה. האחות לא הצליחה למצוא וריד בזרוע וכבר כמעט פתחה לי וריד בגב כף ביד אבל העבירה אותי לאחות "מנוסה" יותר שטענה שהיא מצאה וריד והתחילה "לחטט" לי בתוך הזרוע עם המחט ואפילו הביאה אותי למצב של דימום מהיד.

אותה אחות הצליחה בסופו של דבר לקחת את הבדיקה ואמרה שתוך בערך שבוע- שבועיים יהיו תשובות. אתמול (22.8) דיברתי עם האחות במרפאה הקבועה שלי כיוון שטרם התקבלו תוצאות והיא אמרה שתברר מול המעבדה שבה התבצעה הבדיקה למה העיכוב כי אצלה במחשב לא מופיע באיזה שלב הבדיקה נמצאת וזה לא הגיוני לה. היא חזרה אלי היום בבוקר ואמרה לי שהמעבדה נמסר לה שהם לא מבצעים בדיקות מהסוג הזה ואלו רק בדיקות פרטיות. האחות מסרה לה שכן ביצעו לי את הבדיקה ושיש מספר מדבקה וגם מופיע שנשלחה בדיקה אך לא ברור באיזה שלב התהליך נמצא.

מאותה מרפאה נמסר לה שוב שהם לא מבצעים את הבדיקה ושאם אני רוצה שאני אלך ואעשה אותה באופן פרטי כי זה לא קשור אליהם. כל שאלה שהאחות שאלה בנושא נענה באותה התשובה. אני מהבוקר מנסה לתפוס את מנהלת המעבדה שבה ביצעו לי את הבדיקה כדי לקבל תשובות על למה נלקחה לי דגימת דם כשאין להם בכלל את האישור לבצע בדיקה מהסוג הזה, בפרט שסבלתי מכאבים מאוד חזקים בזרוע במהלך אותו יום (נשמע מצחיק בהתבסס על העובדה שמדובר בבדיקת דם אך האחות שביצעה את הבדיקה הוציאה והכניסה את המחט מספר רב של פעמים ואף גרמה לדימום מהנקודה שבה הכניסה את המחט) אך אין מענה ועד שענו המזכירה אומרת שהמנהלת כל הזמן עסוקה ולא יכולה לדבר איתי ורק כשאיימתי שאתלונן עליהם היא אמרה לי להתקשר בשעה מסוימת. בנוסף אני מנסה לתפוס את היחידה לתלונות הציבור של המרפאה אך גם כן ללא מענה.

השאלה שלי היא כזו, ברור לי שאין שום טעם בהגשת תביעה על הנושא, אך האם ישנו איזה סעיף שבעזרתו אוכל לקבל ממנה תשובות על השאלות שלי? כביכול "לאיים" עליה בעזרת אותו חוק או סעיף שאם לא אקבל תשובות אני יכולה לתבוע? כרגע האחות ורופאת המשפחה שלי קיבלו רק את התשובה ששם לא מבצעים את הבדיקה ושאני אפנה לבצע אותה באופן פרטי אבל התשובה הזו ממש לא מספקת אותי. אני רוצה לקבל תשובות למה ביצעו בדיקה כשאין להם את האישור לכך.

שלום רב,

אני מציע כי תפנה אל מנהל המרפאה בכתב עם העתק למחלקת פניות הציבור של קופת החולים ותבקש תשובה בכתב לשאלותיך. לדעתי פניה כזו אשר ממנה לא ניתן להתעלם תעשה את העבודה ותביא לכך שתקבל תשובות ברורות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לאחר הלידה התגלתה שארית שיליה ברחם. התבצע ניתוח בהרדמה כללית - גרידה והיסטרוסקופיה. הרופא המנתח סיכם שהרחם נקי. לאחר שבוע התברר כי ישנה שארית נוספת שלא הוצאה ויש צורך בניתוח נוסף.
האם זהו מקרה של רשלנות רפואית המצדיק תביעה לפיצויים?

תודה מראש

שלום רב,

הנושא של הותרת שארית שיליה ברחם לאחר לידה מורכב וכדי להעריך אם מדובר בהתרשלות יש צורך לעיין בתיעוד הרפואי ולבחון אם השליה נבדקה לאחר הלידה ונמצאה שלמה, מה כמות החומר השילייתי שנותר ועוד.
יש גם לשקול כדאיות כלכלית של תביעה כזו שכן עלויות חוות דעת במקרים אלו המחוייבות כדי להגיש תביעה אינן נמוכות ואילו הפיצוי אם לא נותר נזק קבוע לעיתים אינו רב.
מציע שתערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אהלן,

לפני חודש וחצי קיבלתי מכה רצינית באף. תחילה חשבתי שמדובר בחבלה אך לאחר שבוע שהנפיחות באף לא ירדה נסעתי לביקור רופא.
לאחר שהרופא ראה את צילום הרנטגן הוא אמר לי שמדובר אך ורק בחבלה ושלא ניתן לעשות משהו בנדון.

שבוע שעבר, לאחר שהבנתי שצורת האף שלי השתנתה ולא מדובר בנפיחות באף, ביקרתי אצל רופא אף אוזן גרון שמיד אמר לי שמדובר בשבר שהתאחה. לטענתו, ניתן להחזיר שבר באף למקום לאחר שבוע עד עשרה ימים (שזהו הזמן שביקרתי אצל הרופא הראשון) ולאחר מכן השבר מתאחה.

מהצילום שהראתי לו ולרופא הראשון לא ניתן לראות שבר אך במקרה של שבר באף צריך לעשות יותר מצילום אחד כדי לקבוע האם מדובר בשבר או לא והוא בוודאות רואה שמדובר בשבר.

במקרה שלי, נראה כרגע שהשבר לא גורם לבעיה בנשימה ולכן האופציות שלי הן לחיות עם אף עקום או לעשות ניתוח פלסטי שעולה בסביבות ה-15000 ש"ח.

מה ניתן לעשות מבחינה משפטית?

שלום רב,

כדי להעריך אם אכן התגלתה התרשלות מצד הרופא הראשון אשר בדק אותך והעריך כי לא נגרם שבר יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד (כולל הצילומים) ולהתייעץ עם רופא אף אוזן גרון שיעריך אם התשובה של המומהח הייהת סבירה בהיעדר צילומים מספקים והאם היה עליו לשלוח אותך לצילומים נוספים.
אני סבור כי כדאי יהיה לפנות לעורך דין מנוסה בתחום שיוכל לסייע לך בקבלת התיעוד, הערכה בידי מומחה רפואי אם יש מקום לתביעה והערכה של כדאיות התביעה מבחינה כלכלית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום

האם אי-טיפול בפנייה למוסד רפאוי יכול להיות בגדר של רשלנות מנהלי. לא טיפלו בפנייה למרות מספר תזכורות. לא הגיעו לשלב טיפול רפאוית.

שלום רב,

קשה לי להשיב על שאלה כה כללית ומכל מקום חשוב גם להבין מה הנזק שנגרם בשל אי הטיפול כדי להעריך אם יש מקום לתביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב,
לפני כחודשיים בעלי הרגיש כאב עז בשריר התאומים שהלך והתגבר במשך היום והיה לו חום גבוה כאשר הכאב היה כבר לא סביר הגענו ל"טרם" מבדיקת רופא הוא אבחן את הכאב כשריר תפוס הוא סירב לבקשתי לבצע בדיקת דם נתן לו זריקת וולטרן ושלח אותנו הביתה בבוקר הגענו למרפאה לאחר לילה עם חום גבוה וכאבים עזים מיד הפנו אותנו למיון שם לאחר בדיקת דם ראו שיש זיהום ולאחר מס' בדיקות נוספות גילו כי הזיהום מרוכז בשריר הכניסו אותו מיד לחדר ניתוח פתחו את הרגל וניקזו את הזיהום ביום שלמחרת פנינו לרופא בטענה כי חיצונית נראה שהזיהום ממשיך להתפשט והרופא אמר שזו תגובה אלרגית של האנטיביוטיקה בינתיים גם גילו שזה חיידק טורף לאחר יומיים שהתעקשנו שזה מתפשט עשו סיטי נוסף וגילו שבאמת הזיהום המשיך להתפשט והכניסו אותו לניתוח נוסף שגרם לפתיחה הרבה יותר גדולה של הרגל ולחתך נוסף מעל הברך לאחר חודש נעשתה השתלת עור והיום אחרי חודשיים אנו בתחילתו של שיקום על מנת להתחיל ללכת האם זו לא רשלנות רפואית של 2 רופאים???
אם הבדיקות בפניה הראשונה שלנו עקב כאבים לא סבירים היו יותר מקיפות היה נחסך לבעלי סבל פיזי ונפשי עצום.

שלום רב,

נראה על פניו כי אכן המקרה מצריך בירור רציני ומסודר. כדי לבחון אם אכן היה איחור באבחנת הזיהום והאם הרופאים פעלו כרופאים סבירים יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים. יש להניח כי אבחנה מוקדמת יותר הייתה חוסכת סבל אולם חשוב יהיה גם לברר האם אבחון מוקדם יותר יכול היה לצמצם את היקף הנזק ובכמה כדי להעריך את האפשרות להגשת תביעה במקרה זה.

מציע כי תפנו אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיעזור לכם לקבל את כל התיעוד הרפואי הרלבנטי ובהממשך יוכל לסייע לכם לקבל הערכת מומחה האם הייתה התרשלות בטיפול ומה הנזק שנגרם בגינה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

עזרה דחוף,
חבר קרוב שעשה ניתוח לפני שנתיים וחצי "החלפת מפרק הירך" מאז סבל מכאבים עזים ברגל, הלך לביקורת לרופא המנתח טען שתמיד הכל בסדר, ושהוא צריך פסיכיאטר ושהוא מדמיין שכואב לו, לאחר כמה פגישות ובדיקות וצילומים עם הרופא התשובה שלו לא השתנתה, והמצב של הרגל הלך והחמיר, הרופא משפחה הפנה אותו לרופא אחר, שבצילום ראה שיש קליטה מוגברת והתמוטטות של הירך, וכי חייב לעבור ניתוח מהר, כי כל הפלטינה היתה מפורקת.

וזאת לאחר שהרופא טען שאין כלום לרגל, וזה רק החמיר את המצב.
מה אפשר לעשות בנידון? האם אין המדובר על מקרה של רשלנות רפואית בוטה? לדעתכם כדאי לקחת עורך דין ולהגיש תביעה במקרה הזה?

שלום רב,

כדי להעריך אם אכן הייתה התרשלות בטיפול של הרופא הראשון שבדק את המטופל ולא אבחן בהתדרדרות מצב הירך יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי (כולל צילומים) ולהתייעץ עם רופא אורטופד. השאלה אם יש מקום לתביעת רשלנות רפואית אינה תלויה רק בעובדה אם אכן הרופא החמיץ בשל רשלנותו את המצב הרפואי בירך אלא גם בשאלה מה היה קורה אילו אכן היתה ניתנת אבחנה נכונה ומדוייקת - האם ניתן היה למנוע נזק שאירע.
מציע נוכח חומרת המצב לפנות בהקדם ובטרם כל פעולה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת מלוא התיעוד והערכת המקרה.

בברכת בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

בוקר טוב עורך דין נכבד,

התייעצות: בן זוגי מאושפז עקב חשש לפריצת דיסק. הוא סובל למעלה מחטדש וגבר היו לו שני התקפים עם כאבי תופת. משום מה אנחנו חווין התנגדות תמידית שיבצע סי טי על מנת לראות מה יש לו באמת. האם זאת זכותו לדרוש? מה מגיע לו על פי חוק? הוא חבר במכבי. האם מותר לסרב לבצע בדיקה נדרשת בגלל שהיא בדיקה יקרה?

תודה על המענה

שלום רב,

ככל שאתם סבורים כי יש מקום לבצע בדיקה רצוי לקבל אסמכתא לכך באמצעות בדיקה במסגרת פרטית אצל מומחה שימליץ על ביצוע הבדיקה. לאחר קגבלת ההמלצה בכתב אני מניח כי יהיה קשה לרופאי קופת החולים לנמק מדוע לא לשלוח את המטופל לבדיקת CT.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

נולדתי בניתוח קיסרי, בלידה המיילד עשה לי צלקת בראש בצד שמאל, לא צלקת קטנה... משהו באורך של 3 סמ׳ על 3 סמ׳.

רציתי לדעת אם איך וכיצד עדיף להתחיל עם זה? ללכת לבית חולים ולבקש מהארכיון את התיק רפואי שלי? אני בן 22. יודע שאפשרי להתחיל לעסוק בזה עד גיל 25...

אשמח לקבל תשובה!

שלום רב,

אכן עקרונית ניתן להגיש תביעה עד גיל 25 שנה. מציע כי בתור שלב ראשון תפנה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוכל לקבל את מלוא הרשומות ולתת לך הערכה האם יש אכן מקום לתביעת רשלנות רפואית. חשוב להבין כי לא כל נזק הינו בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית ולכן יש מקום להערכה מסודרת לאחר קבלת התיעוד.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

היי שלום רציתי להתייעץ..
עברתי ניתוח הגדלת חזה ומתיחת בטן לפני שנתיים..
לפני חצי שנה הופיע לי בליטה בשד ימין באיזור הצלקת..
ועוד גולה על החזה עצמו...
עברתי את כל הבדיקות האפשריות...ויש לי קרע ודליפה מהשתל..
שלא נדבר שכולי מצולקת .. בחזה ובבטן ובפופיק!!
הרופא לא מעוניין לפגוש אותי עד שאסיים לשלם את מלוא הסכום! (נשאר שליש מהסכום שהפסקתי לשלם מחוסר שביעות רצון)
רופא פלסטיקה דרך הכללית טוען שאני צריכה לממן ניתוח חדש מכיסי שוב!

אני רוצה לדעת לעזאזאל למה 3 רופאים אומרים שהם לא רואים פה עילה לבגלל תביעה רשלנות רפואית...

אם כך אז מה זה

שלום רב,

קשה להעריך את המקרה ללא עיון בתיעוד הרפואי והתייעצות מסודרת עם מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית. כדי לקבל חוות דעת שאכן התגלתה התרשלות בטיפול ובניתוח אשר גרמה לנזק יהיה צורך לפנות אל מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר מוכן לערוך חוות דעת רפואית משפטית.
אני מציע נוכח חומרת הענין שתפני לקבלת יעוץ מסודר אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ויפנה אותך למומחה הרפואי המתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום, ברצוני לבדוק האם יש מקום לתביעת נזיקין בעקבות רשלנות רפואית כלהלן:

ילד בגיל 3 שנחתך במצח מעל לעין, הוריו לקחו אותו למרפאה בשכונה המזוהה כמאוחדת (למרות שלטענת המנהל במקום מדובר במרפאה פרטית המקבלת שירות ממאוחדת - לגבי זהות הנתבע) והרופא הדביק את החתך אך בנוסף הודבקה גם העין כשלטענתו העין תכף תיפתח.

בחלוף שעתיים, משלא נפתחה העין פנו שוב לאותו רופא כשהפעם ניסה להסיר את הדבק באמצעות גזה ומי חמצן שאכן גרמו לפתיחה חלקית אך שוב טען הרופא ש'יהיה בסדר' ועוד מעט הכל ייפתח.

בחלוף שעות נוספות כשהנס לא ארע והעין רק האדימה והתנפחה החליטו ההורים לפנות לבית החולים מעייני הישועה ומשלא היה שם רופא עיניים הופנו הלאה לשניידר כששם קיבל הילד טיפול כנדרש כשבמהלכו אף הוציאו חתיכת גזה ודבק מהעין כשלא נותר נזק לעין הילד ב"ה.

ומכאן שוב לשאלה, האם יש מקום לתבוע גם כשבסופו של דבר לא נותר נזק?
ובאם כן, את מי? הרופא / מנהל המרפאה / קופ"ח מאוחדת?

תודה רבה

שלום רב,

תביעת רשלנות רפואית כרוכ לרוב בעלויות של חוות דעת רפואיות ולכן במקרים בהם ב"ה אין נזק יש לשקול את כדאיות התביעה.

ניתן בחלק מהמקרים לנסות לשלוח מכתב דרישה ללא חוות דעת על מנת לנהל מו"מ עם הנתבעת לפיצוי. בכל מקרה מומלץ טרם כל פעולה להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בעלי שכיר.
בזמן שהיה בבית ב 27.5 שבר חלק מסויים בכף הרגל
(את המסרק למי שמכיר). כאשר הגיע למיון בת"א ליד הבית , מי שטיפל בו, שם לו גבס ואמר לו בפירוש שאסור לו להזיז בכלל את הרגל הפצועה. וכך עשה. בינתיים הוא היה בחופש מחלה עד ה 2.6. ב 3.6 חזר לעבודה עם כיסא גלגלים, עבד גם ב 5.6 ובבוקר ה6.6 שהיה צריך להגיע שוב לעבודה התלונן על כאבים עזים בשוק הרגל הפצועה. לקחתי אותו מייד למיון בקפלן וכל מי שבדק אותו אמר את הדברים הבאים:.

"מי עשה לך את הגבס הזה? בכלל לא היו צריכים לגבוס אותך ככה" ועוד...
הרופא המטפל ביקש מייד להסיר את הגבס
האבחון לכאבים היה: פקקת ורידית. שאלנו מדוע יש לו פקקת?
2 הרופאים שבדקו אותו אמרו שזה בגלל שהוא לא הזיז בכלל את הרגל הפצועה ואף נזפו בו על זה. ציינו בפניהם שהרופא הראשון שטיפל בפציעה בגבס במיון בת"א הוא זה שהורה לו מפורשות לא להזיז את הרגל.

הרופאים ציינו שזה לא בסדר ובגלל הגבס הלא מתאים שהוא שם לו בשילוב ההוראה שנתן שלא להזיז כלל את הרגל הפצועה, התפתחה הפקקת הורידית.

ולמה אני כותבת לכם את כל זה?

כי פועל יוצא של זה הוא ש:

א. בגלל הכאבים, היה צריך להוציא ימי מחלה נוספים ולעקב את החזרה שלו לעבודה

ב. החמור מכל: בגלל הפקקת הורידית, עליו לקחת עכשיו במשך 3 חודשים כדורים מדללי דם. המשמעות היא שכל פציעה קטנה או חתך קטן, אפילו מגילוח יכול להיות מאוד מסוכן כל עוד הוא על התרופות האלה. לכן גם היה צריך לעבור מסכין גילוח למכונה אבל עדיין, כל ה3 חודשים הקרובים הוא צריך לנקוט במשנה זהירות על מנת שלא יקרה לו כלום.

מבחינתו מדובר על רשלנות רפואית חמורה ונגרמה לנו גם עוגמת נפש בקשר לכך .

רציתי לדעת האם ניתן לתבוע בגין כזה דבר? את מי תובעים?
מה ההליך וכל מה שקשור לכך.

רב תודות לעונים

שלום רב,

כדי להעריך אם אכן הייתה התרשלות בטיפול אשר גרמה לפקקת הורידית יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחים הן בתחום האורטופדיה והן בתחום ההמטולוגיה. בשלב ראשון מציע שתפנו אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

היי, שאלה בנושא רשלנות רפואית -

במידה וב2010 עשיתי בדיקה לחיידק בקיבה והבדיקה יצאה חיובית והקופ"ח לא יידעה אותי לגבי זה ולאחר מכן שוב ביצעתי את אותה הבדיקה ב2015 והיא שוב יצאה חיובית ושוב, כמובן, לא יידעו אותי לגבי זה וב15/03/2016 התלוננתי על כאבי בטן והרופאה פתחה וראתה שאכן יש לי חיידק בקיבה והפנתה אותי לראשונה מזה כ6 שנים לטיפול תרופתי .

יש איזושהי עילה לתבוע ? לאחר 6 שנים של תלונות על כאבים וסבל מתמיד.

תודה

שלום רב,

אם אכן הייתה תוצאה לא תקינה בבדיקות אשר לא דווחה לך ורופא אשר שלח אותך לבדיקה ובשל כך נדחה הטיפול בהחלט יתכן שאפשר לטעון להפרה של סטנדרט רפואי סביר. כדי להעריך אם יש מקום לתביעה ומה סיכוייה יש צורך בפרטים נוספים ויהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב
אני סובלת מסחרחורות וכאבי ראש המון שנים
בחיים לא סבלתי מיזה
כשהתחלתי לקחת כדור נגד ייבוש חלב (אחרי לידה)
התחילו לי להופיע סחרחורות בראש שאף פעם לא נפסקים
כול הרופאים אומרים שזה לא הכדור שאותה רופאה נתנה
אבל ברגע שנטלתי את הכדור הזה
חיי נהרסו אין לי חיים נורמלים
סובלת מסחרחורות כל יום
יש אפשרות לתבוע אותה?

שלום רב,

העובדה שהתופעות הקשות מהן את סובלת הופיעו בסמוך לנטילת הכדור אין בה די וכדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית קשר בין נטילת הכדור לנזקים וכן כי עצם מתן התרופה היה בנסיבות העניין לא סביר ורשלני.

כדי לבחון את המקרה באופן מסודר יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם רופא נוירולוג או אנדוקרינולוג לאחר בחינת התיעוד.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום עורך דין סולר

סבתי נפטרה בבית החולים "וולפסון", לאחר אשפוז של שבעה ימים במחלקה האורטופדית ולאחר ניתוח שבוצע. כשהתקשרנו לדרוש את מסמכי האשפוז ומסמכי הפטירה (כלומר דוח המפרט מה סיבת המוות וכד'), נאמר לנו כי החומר הועבר לארכיב ויש לגשת עם צו ירושה ולדרוש אותו. האם כך הוא הנוהל לפי מיטב ידיעתכם? מדוע לא ניתן להדפיס את סיכום האשפוז מהמחלקה האורטופדית ואת סיכום דוח המוות מהטיפול הנמרץ?

תודה מראש

שלום רב,

בחלק מבתי החולים אכן התיעוד מועבר לארכיב וכדי לקבלו י שלפנמות למחלקת הרשומות הרפואיות רצוי עם צו ירושה.

בחלק מן המקרים ניתן לקבל את התיעוד באמצעות פניה למחלקת רשומות רפואיות עוד טרם קבלת צו ירושה (אשר קבלתו יכולה לקחת מספר חודשים) כאשר מצרפים תצהיר בדבר זהות היורשים על פי דין של הנפטר וטופס ויתור על סודיות רפואית חתום על ידי היורשים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב אמי התקבלה לחדר מיון בגל התייבשות שם בדקו לה לחץ וחום בלבד.... ולאחר מכם העבירו אותה למחלקה פנימית היא הייתה בת 74 ומשותקת לגמי ומרותקת למיטה, בגלל מצבה החריג, הכניסו לה זונדה דרך האף מיום הראשון של אשפוזה ראינו שיש לאמא שלי משהו לא תקין(היא לא מדברת בכלל) אנחנו דיברנו מיום הראשון על האחרים, אבל ללא תועלת... ואחרי 5 ימים של אשפוז, הגוף שלה התקרר מאוד מאוד, אני בתור אפוטרופוס, אמרתי לראש המחלקת שלמחרת אני מביא רופא חיצוני מטעם המשפחה לבדוק מה יש לה, ומביא עורך דין מטעם המשפחה ואז הם התחילו לעשות בדיקות ובדיקות, והם הזמיני דוקטור מכירורגיה ממחלקה כירורגית... ושבא הראפא וראה ובדק את אמי באותה לילה... הוא החליט שאמי תעשה צילום רנטגן בבטן ואז התגלה שיש לה חסימת מעיים והמעיים נקרע ואז עשו לה ניתוח דחוף ושם כתבו שהגוף שלה נכנס לשוק וקרטו לה המעיים וכתבו שהיה חסימה ולאחר מכן אושפזה בטיפול נמרץ 20 ימים ומשם לשיקום בחיפה שנה שלמה ונפתרה עקב זיהומים האם היה רשלנות רפואית?

שלום רב,

אני משתתף בצערכם על פטירת אימכם.

כדי להעריך אם אכן היה איחור בלתי סביר באבחון חסימת המעייים והאם אבחון מוקדם היה משנה את המהלך ויכול למנוע את הסיבוכים יהיה צורך לקבל את מלוא התיק הרפואי מבית החולים (כולל תוצאות בדיקות) ולהתייעץ עם מומחה בתחום הכירורגיה. אני ממליץ בשלב ראשון לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת מלוא התיק הרפואי ובהפניה למומחה הרפואי המתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום לכולם.
סבתי עברה ביום שלישי שעבר בדיקת גסטרוסקופיה + גסטרוסקופיה וירטואלית.
במהלך הבדיקה סבתא סבלה כאבי טופת וייסורים, מה שהסתבר לאחר הבדיקה זה שפתחו לה ויריד על מנת להזריק לה חומר טשטוש (למותר לציין שזוהי בדיקה שנוהגים לעשותה תחת הרדמה / טשטוס) אך בשל טעות הבדיקה נעשתה בהכרה מלאה. האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית במקרים כאלה? אשמח לשמוע תשובה של עורך דין מנוסה ממשרדכם...

שלום רב,

על פניו נראה כי אכן מדוב בטיפול לא ראוי אולם כדי להעירך אם יש מקום להגשת תביעה והאם יש כדאיות כלכלית לתביעה כזו מבחינת היקף העלויות אל מול הפיצוי הצפוי יש צורך בפרטים נוספים. לשם כך יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום ההרדמה וכן בתחום הגסטרואנטרולוגיה.

אתם מוזמנין ליצור עמי קשר טלפוני לקבלת הסבר נוסף.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בוצעה עקירה כפולה ע"פ המלצת הרופא המטפל, מספר ימים לפני יציאה לטיול בחו"ל הוצאו תפרים, בוצע צילום וביקורת לטיפול
מיד בתחילת הטיול החלו כאבים עזים באזורי העקירה שאילצו שימוש רב במשככי כאבים ואנטיביוטיקה לאורך כל הטיול (שלושה שבועות במדינת עולם שלישית כך שהיה קשה להפעיל ביטוח דנטלי אלא רק עזרה ראשונה לטיפול בכאב ומניעת דלקת )
מיד בחזרה ארצה נמצאו שאריות ושברי שן נעוצות בבשר החך ע"י הרופא שהוציא אותן, אך הכאבים העזים נמשכו!
יומיים לאחר מכן שוב נמצאו עוד שברים ושאריות שן בבשר החך...
לטענת הרופא לא הייתה לו אפשרות לראות שאריות/שברים אלו בצילומי הרנטגן
נכון לעכשיו עדיין בכאבים עזים וניגש בפעם השלישית למרפאה.

סבל עצום של למעלה מחודש של כאבי שיניים, נאלץ בכל הזמן הזה לא לאכול מוצקים
נהרס טיול שעלה המון כסף
דעתכם? האם יש כאן רשלנות רפואית?

שלום רב,

קשה מאד להעריך אם אכן היתה התרשלות בטיפול ללא עיון בתיעוד הרפואי והמלא והתייעצות עם מומחה אם כי על פניו אכן העובדה כי נותרו חלקי שן מעוררת סימני שאלה כיצד לא הבחינו בהם.

אין מנוס מעריכת פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום להערכת המקרה וסיכויי התביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לפני כשלוש שנים סיימתי טיפול אורתודנטי ארוך וכואב שארך 6 שנים.
כשנתיים לאחר סיום הטיפול, נפל לי הקיבוע שהודבק על מנת לשמור שהשיניים לא יזוזו ויתעקמו. קבעתי תור לאורתודנטית שטיפלה בי וההמתנה לתור הייתה 3 שבועות. במהלך 3 השבועות האלה הרגשתי תזוזה בשיניים, וגם לאחר ההדבקה של הקיבוע החדש המשכתי להרגיש תזוזה ושינויים. בשיחת טלפון עם האורתודנטית היא אמרה שזה בסדר ואין סיבה שיזוזו והפעם היא שמה קיבוע חזק יותר.
לאחר מס' חודשים ראיתי שינוי ניכר ורגרסיה במצב השיניים, בהתייעצות עם 3 אורתודנטים אחרים נאמר לי שאין דרך לשנות את המצב מכיוון שנעשה לי נזק לשיניים ואם אעשה טיפול אורתודנטי נוסף השיניים עלולות ליפול והטיפול לא יוכל לתקן את המצב בכל מקרה.
מה אפשר לעשות? אני בעוגמת נפש גדולה כי עברתי טיפול ארוך וכואב וכמובן מאוד יקר, וכעת בכל זאת נשארתי עם שיניים עקומות...האם ניתן לתבוע על טיפול שיניים רשלני במצב כזה? מה דעתכם?

יש לציין שמדובר במרפאה פרטית ולא דרך קופ"ח.
לעזרתכם אודה...

שלום רב,

כדי להעריך אם הנזק שנגרם לך נגרם בשל טיפול אורתודנטי רפואי רשלני ולא מראוי ומה היקף הנזק יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי כולל צילומים ולהתייעץ עם מומחה רפואי. אני סבטר כי ראשית עליך לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לסייע באיסוף התיעוד הרפואי.
עורך דין מנוסה בתחום יוכל גם להעריך את המקרה וכמובן להפנות אותך למומחה רפואי בתחום האורתודנטיה שיבחן את סבירות הטיפול ואת הנזק שנגרם. אם יתברר כי אכן התגלתה התרשלות בטיפול ניתן יהיה לקבל מהמומחה חוות דעת מלאה ולהגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המרפאה ו/או הרופא.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

התחלתי השתלות-שיניים,ב2008,במהלך הטיפול נוצר קשר רגשי בין הרופא לביני,כעבור שנה ו9 חודשים,הרופא הפסיק הטיפול באופן חד-צדדי!
הייתי המומה: ניגשתי לכמה מירפאות,לברר המשך-טיפול! היות ורופא-השיניים עקר את כל השיניים בפי! איני יכולה לאכול אוכל מוצק,וגם המזון,הדל שמגיע לפי כגון:מחית תפו"א,חתיכות קטנות של לחם טבולות במשקה,גם איתן אני נחנקת וזקוקה לתימרוני-היימליך!
הרופאים שניגשתי אליהם להמשך טיפול גילו טעות קרדינלית במיקום השתלים,ונדהמו שהרופא לא בדק מלכתחילה את מצב החניכיים,ואף לא ביצע השתלת-עצם,הרמת-סינוס,ועוד... נאלצתי לפנות בתביעה כנגד הרופא,הע"וד שלי,שלח אותי למומחה מטעמו לבדוק אם קיימת רשלנות-רפואית,אכן נמצאה רשלנות חמורה מצד הרופא! הצד של הנתבע ביקש חוו"ד נגדית,ונבדקתי! הח"ווד מעעם הנתבע כמובן הייתה מגמתית,שיקרית,בנוסף לשני חוות-הדעת המרכזיות הבאתי כל-מיני התייחסויות מרופאים אחרים שאף הם תומכים בגירסתי,בקדם-דיון ביקשתי מהשופטת שתאפשר לי,לפתוח את הפה,ולהראות לה שנותרתי ללא שיניים לחלוטין,היא סירבה וביקשה חוות-דעת שלישית! למרות שידנה כאן רשלנות-רפואית קשה ביותר,אני חשה אטימות וחוסר אמפטיה מצד השופטת,כמו-כן עורך-דיני לא נותן לי להגיע לדיון-הבא,ישנם דברים החשובים לי מאוד כמו הקשר שהיה ביני לרופא,ומיסמכים שיכולים לתמוך בי,והוא אינו נותן לי להתערב בתיק,בטענה מוזרה: שלא אהרוס את התיק! אני מפוחדת,ואובדת-עצות! מה לדעתך קורה פה? האם יש כאן סיבה לחשוש מהשופטת או מעורך-דיני? אינני פרנואידית אך יש לציין שאני בסה"כ צעירה כבת חמישים,וגם אלמנה,לא די בכך שאני בסכנת-חיים,אני גם חוששת האם יעשה פה צדק? זקוקה בדחיפות לתשובתך! תודה! אנאבל.

שלום רב,

קשה לי להתייחס למקרה מבלי להכיר את התיק אך העובדה כי השופטת לא רצתה להתרשם ישירות ממראה פיך אינה מפתיעה שכן בית משפט מעדיף לקבל את ההתייחסות מאת המומחים הרפואיים. ההליך של מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מוכר ואינו חריג.

מעבר לכך לצערי לא אוכל להתייחס למידת האמון שאת רוחשת לעורך הדין שלך או לבית המשפט שכן כאמור איני מכיר את כל פרטי המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר