רופאי שיניים עוסקים בתחום רפואי שבמסגרתו מוגשות מרבית התביעות בעילת רשלנות רפואית. מדובר בתחום פופולארי בקרב האוכלוסייה בכל הגילאים, המציע קשת רחבה של טיפולים ופרוצדורות כירורגיות, בהתאם לתתי התמחויות: מעקירות וסתימות, עבור בטיפולי שורש, השתלות שיניים מורכבות ובניית כתרים ועד אסתטיקה של הפה ושיקום הפה והלסת. 

העיסוק באזור השיניים וחלל הפה מצריך מידה מוגברת של רגישות ועדינות, לצד מומחיות ומיומנות בביצוע סוגי הטיפול השונים.

אילו תביעות מוגשות נגד רופאי שיניים?

מתוך מגוון ההתמחויות, הקיימות ברפואת שיניים, מקרי הרשלנות הנפוצים מתרחשים בתחומים הבאים:

• תביעה בגין עריכת תוכנית לקויה לשיקום הפה שעשויה להזיק לשיניים בריאות

• תביעות בגלל ביצוע רשלני של שתלים - השתלת שיניים

• תביעה בשל חוסר מיומנות בביצוע כלל סוגי טיפולי השיניים, תוך גרימת נזק לעצבי הלסת ושיתוק שרירי הפנים

• תביעה לאחר טיפול בשן בריאה תחת שן חולה
  
  למידע נוסף ליחצו: רשלנות בטיפול שיניים

עילות להגשת תביעה נגד רופא שיניים בגין רשלנות רפואית

על הסיבות המרכזיות לתביעת רשלנות נמנים מעשים ומחדלים, העולים כדי הפרת חובת הזהירות, שחלה על כל רופא שיניים כחלק מעיסוקו וסטייה מאמות המידה, להן הוא נדרש במסגרת מבחן הרופא הסביר, לרבות:

• חוסר התחקות אחר אנמנזה של המטופל - תכנון הטיפול אגב אי הסתמכות על צילומים  פנורמיים ומבלי להתחשב בטיפולים קודמים, שביצע הפציינט

• כשלים בדיאגנוזה - עקב חוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של הבעיה הרפואית בתחום השיניים, אשר הובילו להשהיית מתן טיפול נדרש או לקבלת החלטה על טיפול מוטעה

• רשלנות במתן חומר ההרדמה - מבחינת סוג, מינון ואי בדיקת רגישות המטופל

• ביצוע הטיפול עצמו בחוסר מיומנות - באופן שהסב נזק לשיניים בריאות של המטופל, נערך בשוגג בשן בריאה במקום שן חולה או החמיר מצב קיים

• עריכת טיפול מסוג שרופא השיניים אינו מתמחה בו, אגב גרימת נזק למטופל

• אי עמידה בדרישת הסכמה מדעת - כנגזרת מחוק זכויות החולה ובכלל זה חוסר מתן הסבר למטופל זמן מספיק מראש אודות סיכונים וסיכויים, הכרוכים בביצוע הטיפול והצגת חלופות נוספות

• אי ביצוע תיעוד ורישום רפואי או עריכתו באופן לקוי.

פסקי דין שעסקו בתביעות שהוגשו נגד רופאי שיניים בישראל

הליך ע"א 705/78 פרופ' יוחנן רמון נ' אירית מאוטנר עסק בתביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע הרדמה למטופלת בת עשרים, במהלך טיפול שיניים שעברה. עקב כך נגרמו למטופלת דום לב ונזק בלתי הפיך למוח.

בית המשפט מצא קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים בנסיבות המקרה לבין הנזק שאירע למטופלת, עקב אי קיום השגחה רצופה אחר מצבה - מחדל, שהוביל לכדי איחור באבחון הסיבוך והשהיית מתן טיפול מציל חיים.

נוכח האמור הוטלה על הרופאים אחריות לגרם הנזק והם חויבו בתשלום פיצויים לתובעת.

הליך דנ"א 7794/98 רביד משה נ'  ד"ר קליפורד עסק בטיפול שיניים, שניתן לילדה בת חמש. בעקבות רשלנות בביצוע ההרדמה נגרמו לילדה פגיעה בגפיים, הפרעות עצביות והתנהגותיות.

נפסק, כי חרף העובדה, שהסיבוך שהתפתח נדיר ואף שבעשותו שימוש במזרק בלתי שואב פעל הרופא בהתאם לנהוג, אין הדבר שולל רשלנות מצידו, שכן רופא זהיר היה עושה שימוש במזרק שואב. הלכה זו הרחיבה את חובת הזהירות גם לגבי נזק שאינו בר צפיות, הרופא נמצא אחראי לנזק וחוייב בתשלום פיצויים.

לקבלת סיוע משפטי אישי ומיידי ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

בואו להתייעץ עם מומחים ועורכי דין: פורום רשלנות רפואית וזכויות החולה