מקרי רשלנות רפואית בכל תחומי הרפואה
רופאים בתחומי התמחות שונים חשופים לתביעות רשלנות בגין מעשה או מחדל, אשר הובילו לגרימת נזק גופני לחולה או החמרה במצבו הרפואי. כותרות העיתונים מבשרות כמעט מדי בוקר על מקרים של רשלנות רפואית בתחום רפואי כזה או אחר ובמהלך השנים האחרונות גברה המודעות הציבורית לנושא.
אם לבחון את תחומי הרפואה השונים, ניתן לראות כי בחלקם מקרים אלו נפוצים יותר מאשר באחרים ובכל מקרה, עבור כל תחום רפואי ניתן לזהות מה אופיין של הטעויות הנפוצות ביותר, מהן נקודות הכשל במתן טיפול רפואי סביר ובאילו עילות מוגשות מרבית תביעות הפיצויים.
הליכים רפואיים כרוכים מעצם טבעם בסיבוכים וסיכונים אינהרנטיים לסוגי הטיפול השונים ובתופעות לוואי שעשוי לפתח החולה באופן פרטני, אך נוכח הרגישות הרבה, הקיימת בנושאי בריאות ומאחר ולא אחת מדובר בדיני נפשות, מחמירים בתי המשפט עם העוסקים במקצוע ודורשים מהם לעמוד בסטנדרטים של זהירות - כלליים וייחודיים לכל תחום התמחות רפואית.
מבחן הרופא הסביר בתחומי הרפואה השונים
אמת המידה המנחה לבדיקת פועלו והתנהלותו של רופא הנה מבחן הרופא הסביר. בהתאם למבחן זה, אשר נגזר מחובת הזהירות הכללית הקבועה בפקודת הנזיקין, בה חייב הרופא ככל בעל מקצוע אחר, מצופה ממנו לנהוג באופן בו היה נוקט רופא ממוצע בנסיבות המקרה ובהתאם לידע הרפואי והמדעי המקטבל באותה תקופה.
אך מיהו הרופא הסביר? תחום הרפואה הינו רחב היקף וכולל מגוון ענפים והתמחויות. נקודת המוצא הינה, כי אין עיסוקו של רופא עיניים דומה לזה של רופא בתחום הנוירולוגיה או האורטופדיה, ובהתאם לכך משתנות הציפיות מרופאים בענפים השונים, אשר נדרשים לעמוד בסטנדרטים ייעודיים וספציפיים לכל סוג התמחות.
חובה נוספת במסגרת דרישת הזהירות, המהווה מכנה משותף עבור כלל הרופאים ומייחדת את הרשלנות בתחום הרפואה מרשלנות רגילה, הינה יסוד ההסכמה מדעת של החולה לביצוע הטיפול, כפי שהוא מעוגן בחוק זכויות החולה.
בהתאם לחובה זו ובאדפטציה לכל תחום התמחות רפואי, נדרש הרופא למסור לחולה, זמן מספיק טרם הטיפול, הסבר מקיף אודות ההליך הרפואי, הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בו כמו גם חלופות טיפול אחרות.
הרציונאל העומד מאחורי דרישה זו הנו מתן אורכה למטופל לשקול, לברר ולגבש החלטה מושכלת האם ברצונו לבצע את הטיפול, אשר תיתמך בחתימת החולה בכתב.
סוגי רשלנות רפואית בתחומי רפואה שונים
על רופא בכל התמחות מוטלת חובה להשתלם ולהתעדכן בהתפתחויות המקצועיות והמדעיות בתחום עיסוקו וליישם פרקטיקות טיפול מתקדמות ותכשירים רפואיים חדשים.
אך בשל השוני הרב, המבדיל בין סוגי ההתמחויות, נקבעו בכל תחום רפואי סטנדרטים מנחים לבחינת התנהלותו של הרופא, שונים בסוגם ורמתם ומשקפים את הציפיות הנדרשות מהרופא במסגרת תפקידו.
רופא זה אמון על מיפוי תסמיניו הרפואיים ותלונותיו הראשוניות של החולה. על בסיס הידע הכללי, אשר מצוי באמתחתו, נדרש רופא המשפחה לערוך אבחנה מבדלת לשלילת מחלות שאינן מתאימות להתרשמותו ולהמשיך לחקור אחר מחלות רלוונטיות ואפשריות.
מרופא זה מצופה לגלות עירנות ויוזמה, להפנות את המטופל לביצוע בדיקות שגרה ובירורים מקיפים יותר במטרה להתחקות אחר הבעיה הרפואית ולגבש דיאגנוזה בכיוון מסויים, לצורך המשך טיפול אצל רופא מומחה בתחום.
רופא משפחה, אשר בשל מעשה או מחדל מצידו, בפענוח לקוי של ממצאי הבדיקות או חוסר הפניה לביצוען, איבחן את המחלה ממנה סובל המטופל באופן שגוי או שלא במועדה ועקב כך הוחמר מצבו הרפואי של החולה, עשוי להיות מואשם בעילת רשלנות רפואית.
מתוך הנחה, שילדים אינם נוהגים להתלונן על כאב אלא כאשר קיימים דברים בגו, נדרש רופא ילדים להתייחסות יתרה לתלונותיו של הפציינט הצעיר המגיע לבדיקתו, בחינתן בכובד ראש ובשימת לב ראויה והפניית הילד למכלול הבדיקות הרלוונטיות בהתאם לתסמינים.
חובת הזהירות אותה נדרשים לגלות רופאים וכירורגים בתחום הלב הינה רחבת היקף ומשתרעת על השלבים שטרם הטיפול, במהלכו ולאחריו.
לפני הטיפול נדרשים הרופאים בתחום זה להתחקות אחר ההיסטוריה הרפואית של החולה, רקע תורשתי של קיום מחלות לב במשפחתו ולהעריך את מצבו הקליני והגופני, כאשר דיאגנוזה שגויה עשויה להוביל לקבלת החלטות רפואיות מוטעות ולסיכון בריאותו של החולה.
במהלך הטיפול נבחנים הקרדיולוגים בראי פעילותם המקצועית, בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים בתחום, ובסיום הטיפול מתבטאת חובת הזהירות הנדרשת מהם במעקב והשגחה קפדניים אחר הידרדרות אפשרית במצבו של החולה, שימת לב לתלונותיו על מיחושים וכאבים ומתן הנחיות למנוחה או טיפול תרופתי לאחר השחרור מבית החולים.
רשלנות בתחום אונוקולגיה
רשלנות בתחום אבחון וטיפול במחלת הסרטן מוצאת ביטויה באיחור באבחון המחלה, אבחון שגוי או מתן טיפול רפואי בלתי מתאים.
מאחר ולמימד הזמן נודעת חשיבות מכרעת בהתאמת טיפול הולם במועד גילוי המחלה, אשר מגביר את הסיכויים למגרה, נדרשת הפניה של המטופל לביצוע בדיקות סקר עיתיות, במטרה לאתר מבעוד מועד סוגי סרטן שכיחים בקרב אוכלוסיות שונות - בהתאם למין, לגיל ולרקע תורשתי.
מערכת המשפט מחמירה עם רופאים אונקולוגים, אשר התרשלו באבחון המחלה ועקב כך נדרש החולה לקבלת טיפול דרסטי יותר מזה שיכול היה להינתן לו במידה והמחלה הייתה מתגלה במועד ובייחוד, כאשר הוחרף מצבו הרפואי של חולה, המתמודד עם סוג סרטן, שמוכר כבר - ריפוי.
בתחום זה, המצוי על קו התפר, שבין רפואת הפלסטיקה לטיפולים קוסמטיים, חלה חובת זהירות הן על רופאים מהתחום והן על מטפלים בענפי אסתטיקה, המשיקים לרפואה.
פסיקת מערכת המשפט מחמירה ככל שמדובר בהליך שהינו ניתוחי במהותו, דוגמת ניתוחי הסרת שיער והשתלת שיער, הסרת משקפיים בלייזר, שאיבת שומן, ניתוחים להגדלת והקטנת חזה וניתוחים קוסמטיים שונים.
רשלנות רפואית ברפואה נוירולוגית
רשלנות בתחום זה הינה תולדה של מעשה או מחדל, המתבטאים בחוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של הפרעות ומחלות על רקע עצבי, ביניהן: שבץ מוחי, טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירים ובעיות שכחה ובעקבות כך קביעת טיפול רפואי, אשר אינו מתאים למחלה.
מערכת המשפט מתייחסת בחומרה יתרה לרשלנות בתחום של הבאת ילד לעולם, הכרוך בסיכון כפול לאם ולעובר. בתחום זה התפתחה עילה נזיקית מיוחדת של "הולדה בעוולה", במסגרתה ניתן לתבוע הוצאות הכרוכות בלידתו וגידולו של ילד בעל מום, אשר מוטב היה לולא נברא.
רשלנות בתחום זה מתבטאת במחדלים, הכרוכים באי איתורם של מומים גופניים, חוסר הפניה של הרופא המטפל לביצוע בדיקות הריון שגרתיות ויידוע ההורים על קיומן של בדיקות מקיפות יותר, פענוח שגוי של ממצאי הבדיקות, אי מתן טיפול רפואי או תרופתי נדרש וכן סוגיית היעדר הסכמה מדעת.
בעת תכנון טיפול שיניים ובניית תוכנית לשיקום הפה נדרש רופא השיניים להסתמך על צילומים פנורמיים וממצאי בדיקת אבחון ראשוני.
רופא בתחום, המגבש החלטה, שאינה מבוססת על אלה, עשוי להיות מואשם ברשלנות רפואית. תחום רפואת השיניים כולל מגוון רחב של ענפי התמחות ובין המקרים, אשר מגיעים לדיון בבתי המשפט ניתן למצוא תביעות בגין ביצוע שתלים, עקירות וסתימות באופן בלתי מקצועי, גרימת דימומים, זיהומים ודלקות, נזק לשרירי הלסת והפנים וסיבוכים הכרוכים בהרדמה הניתנת טרם הטיפול.
קיראו בהרחבה על: רשלנות רפואית בהשתלת שיניים