לעיתים, רשלנות רפואית בתחום הגניקולוגי גורמת נזק בלתי הפיך לרחם ולמערכת הרבייה, עד אובדן היכולת להרות. מדובר במקרי מתן טיפול רשלני לבעיות שבשגרה - מחלות, דלקות או זיהומים; בעת הריון, לאחר לידה או בביצוע הליך הפסקת הריון, אשר מובילים לכריתת הרחם וגורמים לפגיעה חמורה או אובדן מוחלט של כושר הפוריות.

בין המקרים השכיחים בהקשר זה: תסמונת אשרמן - היווצרות הידבקויות בחלל הרחם בשל הותרת שאריות שליה בתום הלידה או רשלנות רפואית בביצוע גרידה, אשר גורמות לזיהומים ולהרס חלל הרחם, עד הצורך בכריתתו; היווצרות קריש דם בעקבות הליך גרידה; בחירה בשיטה שגויה של הפסקת הריון, המצריכה כריתת הרחם; ביצוע גרידת יתר אגרסיבית ועוד.

בנסיבות אלה, שעה שהנזק הוביל לאובדן כושר הפוריות, נדרשים בני זוג המעוניינים לממש את הורותם, לפנות לדרכים אחרות, בהתאם לחומרת הפגיעה:

• הליכי פונדקאות - כאשר כושר הפוריות נפגע באורח חלקי וניתן לשאוב ביצית מהאם ולהפרותה ברחם הפונדקאית

• הליכי אימוץ - בארץ או בחו"ל, כשהנזק הינו בלתי הפיך והוביל לאובדן מוחלט של היכולת להרות. במידה והליכים אלה מתבצעים בחוץ לארץ מתווספות להוצאות, הנפסקות בגינם, גם עלויות טיסה ושהייה בחו"ל

פסקי דין שעסקו בהליכי פונדקאות ו/או אימוץ

הליך ת.א 2056/01 פלונית נ' מדאינווסט אינטרנשיונל (1985) בע"מ, כהן דוד יהודה, שירותים רפואיים בינלאומית ה.אמ.סי (ישראל) בע"מ עסק בתביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לתובעת עקב רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן צוואר הרחם.

האבחון המאוחר הוביל לצורך בכריתת רחמה של המטופלת ואובדן יכולתה להרות. התביעה הוגשה נגד הרופא המטפל, אשר ברשלנותו נגרם העיכוב באבחון ונגד המכון הפתולוגי, אליו הפנה הרופא את הבדיקות.

בשל כריתת רחם ואובדן היכולת להרות הדרך הבלעדית, שעמדה בפני התובעת למימוש אימהותה, היתה פניה להליכי פונדקאות או אימוץ. במקרה זה ביכרה התובעת פונדקאות על פני אימוץ בעדיפות עליונה, היות וביקשה שהצאצא יהיה מדמה ומבשרה.

בית המשפט פסק, כי העדפת התובעת מהווה משתנה משמעותי בפרט נוכח המעורבות הרגשית הרבה, הכרוכה בהליך וכי במקרה זה זכאית התובעת לקבלת טיפול, שהינו מעבר למינימום ההכרחי, היות ומדובר בהטבה סבירה ומתקבלת על הדעת ולפיכך ברת פיצוי.

מפאת נתוניה האישיים של התובעת: גילה, היותה רווקה, ההיסטוריה הרפואית שלה, רצונותיה והקושי באיתור ילד לאימוץ פסק בית המשפט, כי בנסיבות המקרה יש להעדיף את הליך הפונדקאות.

בשל רווקותה של התובעת ומאחר וחוק הפונדקאות הישראלי מצריך שני בני זוג לביצוע ההליך, האפשרות היחידה, שעמדה בפניה, היתה פניה לביצוע ההליך בחו"ל.

באשר לסכום הפיצוי קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים, כי בהתאם למצב שחלותיה היתה התובעת נזקקת בכל מקרה לטיפולי הפריה חוץ גופית ולכן הפחית את סכום הפיצוי בשקלול המימון, אותו זכאית היתה התובעת לקבל מקופת החולים בהקשר זה וקבע אותו לסכום גלובלי של 60,000 ש"ח.

בנוסף, נפסק החזר עבור ביצוע השתלת הביצית ברחם הפונדקאית בסך 250,000 ש"ח; נסיעות ושהייה בחו"ל - 50,000 ש"ח ובסך הכל עבור טיפולי הפריה, נסיעה ושהייה בחו"ל - 360,000 ש"ח.

התייעצו עם מומחים ועורכי דין במסגרת: פורום רשלנות רפואית

קיראו עוד על: ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית