מעקב ההריון התנהל באופן מלא בסניף שירותי בריאות כללית, ביישוב מגוריהם.

האם הקפידה לבצע את כל הבדיקות השגרתיות המומלצות במהלך חודשי ההריון, וכל התוצאות שהתקבלו היו, לשמחתם, תקינות.

הלידה, שהתרחשה בשנת 2020, היתה תקינה ובמועדה. התמונה שהצטיירה היתה של הריון ולידה סטנדרטיים לחלוטין.

הנורות האדומות נדלקות: עיכוב התפתחותי ואבחון פגיעה גנטית

השנה וחצי הראשונות לחייו של הפעוט התנהלו על מי מנוחות. אולם, בסביבות גיל 18 חודשים, במהלך מעקב שגרתי בטיפת חלב, הבחינה האחות בעיכוב בצמיחה.

מכאן, החל מסע בדיקות מקיף ומתיש בהמלצת רופא הילדים, במטרה לאתר את הסיבה לעיכוב.

בסופו של תהליך, הופנה הילד לבדיקת ריצוף אקסום (Whole Exome Sequencing - WES), בדיקה גנטית מתקדמת המאפשרת לזהות שינויים מזעריים ברצף הגנטי.

תוצאות הבדיקה היו חד משמעיות: אובחנה פגיעה בכרומוזום 7, במיקום הספציפי 7q11.23.

אבחנה זו הצביעה על תסמונת ויליאמס (Williams Syndrome), תסמונת גנטית נדירה יחסית, הכרוכה במגוון רחב של מאפיינים פיזיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, ודורשת טיפול ומעקב רב-מערכתי לאורך כל החיים.

הפנייה למשרדנו והגילוי המטריד בתיק הרפואי

ההורים, שבורים מהאבחנה הקשה והעתיד הצפוי לבנם, יצאו לחפש מידע וללמוד לגבי התסמונות.

האם קראה את הסקירה המפורטת שכתבנו לגבי תסמונת ויליאמס והאפשרות לאבחון מוקדם בהריון, ולאחר ששיתפה את בעלה, השניים חשו כי אולי משהו התפספס במהלך מעקב ההריון שלהם.
הם פנו למשרדנו המתמחה בתביעות רשלנות רפואית על רקע גנטי.

בפגישה עם עורכי הדין, הם שיתפו בתחושותיהם הקשות והסבירו כי הרופא שליווה את ההריון בקופת החולים לא הזכיר ולו במילה אחת את קיומן או חשיבותן של בדיקות גנטיות.

לשאלתה של עורכת הדין אדרה רוט, ענו ההורים כי הפעם הראשונה ששמעו את המושגים בדיקת צ'יפ גנטי או בדיקת אקסום היה רק במהלך הבירור והבדיקות הגנטיות שערכו לילד.

האם ציינה במפורש: "את המונח בדיקת אקסום שמעתי לראשונה במסגרת ייעוץ גנטי כשהילד היה קרוב לגיל 3".

צוות משרדנו נכנס לעובי הקורה וביצע בדיקה יסודית של התיק הרפואי של האם מתקופת ההריון.

הממצאים היו מטרידים ואיששו את טענות ההורים: לא נמצא כל תיעוד לכך שהרופא המטפל הסביר להורים על האפשרות לבצע בדיקות גנטיות.

תחת זאת, חזרו ונשנו בתיעוד הרפואי הערות של רופא הנשים שליווה את מעקב ההריון כגון: "הורים צעירים ובריאים", "סקר גנטי תקין" ו"מהלך הריון תקין", כאילו נתונים אלו פוטרים מהצורך והחובה ליידע את ההורים לגבי הבדיקות הגנטיות שעומדות לרשותן.

אזכור קונקרטי לבדיקות כמו "צ'יפ גנטי" או "אקסום" לא היה בנמצא ומעולם לא תועד בתיקה הרפואי של האם מתקופת מעקב ההריון, בין השנים 2019-2020.

הגשת התביעה וההבנה של הצד שכנגד

חשוב להדגיש: תסמונת ויליאמס היא תסמונת שניתן היה לאבחן בוודאות גבוהה באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי, בדיקה המומלצת כיום במקרים רבים כחלק מבדיקות האבחון הטרום לידתי, ולעיתים אף כבדיקת סקר מורחבת.

גם בדיקת אקסום, כמובן, היתה מאבחנת את התסמונת כבר בשלב העוברי.

אילו היו ההורים מיודעים על האפשרויות הללו ועל המגבלות של הבדיקות השגרתיות, היתה להם הזכות לבחור אם לבצען ולקבל החלטות מושכלות בנוגע להמשך ההריון.

בהתאם לחוות דעת מומחה בתחום הגנטיקה והמיילדות, שהצביעה בבירור על כשל באי-יידוע ההורים, הגשנו תביעת רשלנות רפואית כנגד שירותי בריאות כללית, המעסיקה של הרופא והגוף שתחת אחריותו התנהל מעקב ההריון הרשלני.

עורכי הדין המייצגים את קופת החולים [הנתבעים], לאחר שבחנו את פרטי התביעה ופנו מן הסתם לקבלת חוות דעת מומחה מטעמם, הגיעו למסקנה כי קו ההגנה שלהם בעייתי מאד.

הערכת הסיכונים בתביעה הבהירה להם כי ניהול משפט מלא עלול לחשוף אותם לפסק דין חמור שיורה על תשלום פיצויים בסכומי עתק.

לפיכך, הם בחרו לפנות למשרדנו בניסיון להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

הסכם פשרה והפיצוי המשמעותי

לאחר משא ומתן אינטנסיבי, שארך כשישה חודשים, הצלחנו להגיע להסכם פשרה מיטבי עבור לקוחותינו.

במסגרת ההסכם, שירותי בריאות כללית התחייבה לשלם לתובעים – ההורים ובנם – סכום פיצויים כולל של 6.5 מיליון ש"ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין.

סכום זה נועד לאפשר לילד לקבל את הטיפולים, התמיכה והסיוע להם יזדקק לאורך חייו, ולפצות על הכאב, הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו למשפחה כולה.

לקחים ומסקנות: החובה ליידע והזכות לדעת

מקרה זה, על אף סיומו בפיצוי כספי משמעותי, מדגיש מעל לכל את החובה המוטלת על הצוות הרפואי המלווה הריון ליידע את ההורים באופן מלא ושקוף אודות כל הבדיקות הגנטיות הרלוונטיות, יתרונותיהן ומגבלותיהן.

אמירות מרגיעות כגון "הורים צעירים ובריאים" או "הכל תקין" אינן יכולות להוות תחליף למתן מידע מקיף על בדיקות שיכולות לאתר תסמונות גנטיות קשות, גם כאשר בדיקות הסקר הראשוניות תקינות.

הזכות של הורים לקבל החלטות מושכלות בנוגע להריונם ולעתיד ילדיהם היא זכות בסיסית.

כאשר מידע חיוני נמנע מהם, וכתוצאה מכך נולד ילד עם תסמונת שניתן היה לאבחן מראש, קמה עילה לתביעת רשלנות רפואית.

אם גם אתם חוויתם מקרה דומה, משרד עורכי הדין אדרה רוט עומד לרשותכם.

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ משפטי דיסקרטי, על מנת לבחון את פרטי המקרה ולהעריך את האפשרויות המשפטיות העומדות בפניכם.

קריאה נוספת: איך אפשר לקבל החלטות בחוסר מידע?