שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים לאורך חודשי ההריון

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

נטילת תרופות בהריון - כל מה שאת חייבת לדעת!

מחבר: 09/01/2018 11:48

כמעט כל התרופות שלוקחת אשה הרה בזמן ההריון חודרות דרך השליה, שמשמשת להזנת העובר ומגיעות לעובר, כאשר חלק מהן עלולות לגרום לו למומים מולדים או לבעיות התפתחותיות.

לפיכך, חשוב מאד להקפיד ולהיזהר בכל הקשור לנטילת תרופות במהלך ההריון, כדי לא לפגוע בעובר, חלילה.

אגב, עד לשנות ה-50 של המאה ה-20 היה מקובל לחשוב שהשליה היא מעין מחסום, שדרכו שום חומר אינו מסוגל לחדור לרחם ולפגוע בעובר.

כתוצאה מכך, עד לאותן שנים לא התייחסו לסיבוכים בהריון ולסיכון שעלול להיגרם לעובר עקב נטילת תרופות בהריון. מצב זה השתנה בעקבות טרגדיית תרופת התלידומיד, שהיתה בשימוש נרחב למניעת בחילות של נשים הרות, עד שהתברר שהיא גורמת ללידת תינוקות ללא גפיים או גפיים מעוותות ומקוצרות, ו/או מומים מולדים קשים נוספים.

על פי ההערכות, נולדו כ-10,000 ילדים כאלה ברחבי העולם, אשר גם זכו לכינוי ילדי התלידומיד. בעקבות פרשה זו, השתנה היחס למתן תרופות בהריון מהקצה אל הקצה, ולכן מתייחסים אליו בהקפדה רבה.

כתוצאה מכך, נשים הרות רבות מוצאות את עצמן מתלבטות לגבי לקיחת תרופות במהלך ההריון, בשל  החשש להזיק לעוברן עקב כך. שאלה זו מתעוררת במיוחד לגבי תרופות שהן נאלצו לקחת דרך קבע לפני כניסתן להריון, לשם טיפול בבעיות כרוניות, אך גם לגבי תרופות שהן נטלו מעת לעת, כגון לצורך כאבי ראש.

למעשה החשש מפגיעה בעובר הוא כה עמוק וגורף עד כי יש נשים שנמנעות מלקחת גם תרופות שנחשבות בטוחות, כגון תרופה להורדת חום, בשעה שעצם קיומו של החום, במיוחד בתחילת ההריון, אף הוא איננו רצוי.

לצורך בירור השאלה האם תרופה מסויימת בטוחה או לא לשימוש בהריון לא ניתן להסתייע בעלון שמצורף לה, מאחר ובכל עלון שמצורף לכל תרופה, וגם על גבי האריזות של תוספי תזונה, מופיעה אזהרה קבועה לנשים בהריון ומיניקות, אשר מציינת שיש להתייעץ עם רופא נשים לגבי השימוש בתרופה זו במהלך ההריון ותקופת ההנקה.

אין פירוש הדבר כי כל תרופה אסורה לשימוש בהריון, אלא רק שיש לברר לגבי כל תרופה בנפרד עם הרופא המטפל.

מכאן נובעת המסקנה הכללית לפיה יש להתייעץ לגבי לקיחת תרופה בהריון עם הרופא המטפל. בהעדר קשר עם הרופא המטפל, ניתן גם להתייעץ עם המרכזים הטרטולוגיים שנמצאים בארץ, ואשר עוסקים בחקר בסיבות ובמנגנונים של מומים מולדים, לרבות על רקע נטילת תרופות במהלך ההריון.

מהם הגורמים שמשפיעים על מעבר התרופה דרך השליה לעובר?

קיימים מספר גורמים המשפיעים על מידת החדירות ומעברה של התרופה דרך השליה וממנה לעובר:

  • מידת הקישור לחלבון ככל שמידת הקישור של התרופה לחלבון גבוהה יותר, כך חלק קטן יותר של התרופה יעבור את השליה.
  • משקל מולקולרי תרופות בעלות משקל מולקולרי בין 200-500 דלטון עוברות את השליה. תרופות בעלות משקל מולקולרי גבוה יותר, כגון הפרין או אינסולין, אינן עוברות את השליה בצורה משמעותית.
  • ה-PH של התרופה תרופה בלתי מיוננת עוברת את השליה בקלות רבה יותר.
  • מידת המסיסות בשומן ככל שתרופה מסיסה יותר בשומן, היא תעבור בקלות רבה יותר את השליה.

כיצד קובעים באילו תרופות מותר לנשים הרות להשתמש?

ככלל, בטיחותן של תרופות בזמן הריון תלויה בניסויים אשר בוצעו בבעלי חיים, בבני אדם ובדיווחים על מקרים בהם תרופה מסוימת גרמה לתוצאה לא רצויה.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, נהג מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, לסווג את התרופות ל-5 קטגוריות מבחינת בטיחות השימוש בהן בזמן הריון:  A, B, C, D, X.

שתי הקטגוריות הראשונות, A ו-B, כללו תרופות שנחשבות לבטוחות בזמן הריון, אם כי כאמור, תמיד מומלץ לשאול את הרופא המטפל לגביהן.

קטגוריות C ו-D כללו תרופות שמוגדרות כמסוכנות לשימוש, למעט במקרים ספציפיים ובכפוף לייעוץ רפואי אישי. למעשה, רוב התרופות נכללו בפועל במסגרת קטגוריה C. הקטגוריה האחרונה, X, כללה תרופות שאסורות לשימוש בכל מקרה.

שיטת סיווג התרופות הישנה של ה- FDA

A – מותר

הסיכוי לפגיעה בעובר הנו מזערי. מחקרים מבוססים בנשים הרות לא הדגימו כל השפעה רעה על העובר בעת נטילת התרופה במהלך הטרימסטר הראשון או אחריו.

B – מותר

אין עדויות לפגיעה בעובר. מחקרים בחיות הצביעו על בטיחות התרופה, אך לא קיימים מחקרים דומים בנשים הרות, או שמחקרים בבעלי חיים הצביעו על השפעה לרעה של התרופה על העובר, אך זו נשללה בהמשך במחקרים בנשים הרות.

C – אסור

למעט בכפוף לייעוץ רפואי אישי. לא ניתן לשלול שהתרופה מזיקה. לא בוצע ניסוי של התרופה בבעלי חיים או בנשים הרות, או שמחקרים בבעלי חיים הצביעו על השפעה לרעה של התרופה על העובר, אך לא בוצעו ניסויים בנשים הרות.

שימוש בתרופה בקטגוריה זו יעשה כאשר הפוטנציאל הטיפולי עולה על החשש מהנזק.

D – אסור

למעט בכפוף לייעוץ רפואי אישי. יש עדויות לפגיעה בעובר והתרופה איננה נחשבת לבטוחה בהריון. מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם הראו כי התרופה גורמת לנזק. יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם השימוש בתרופה הנו מוצדק גם בזמן הריון לשם הצלת חיים או טיפול במחלה חמורה לה אין תרופות בטוחות .

X – אסור בכל מקרה

התרופה מאד מסוכנת לעובר ולכן אין לקחת אותה בזמן הריון ואף לפני כן מחקרים הצביעו על כך שהתרופה מסוכנת לעובר ואסור להשתמש בה בזמן הריון. אין מצבים אשר בהם השימוש בתרופה בזמן הריון יכול להיות כדאי .

בחודש מאי 2008 הכריז ה-FDA על כוונתו לבטל את שיטת הסיווג הישנה וזאת לאחר שהתברר שתרופות בעלות דרגת סיכון דומה לא שוייכו לאותה קטגוריה.

כך,לדוגמא, התרופות אימורן ופרדניזון, נחשבות כבעלות דרגת סיכון דומה, בשעה שאחת מהן נכללה בקטגוריה D והאחרת בקטגוריה C.

בנוסף, תרופות חדשות יחסית, שפרופיל הבטיחות שלהן עדיין אינו מוכח, שוייכו לקטגוריה B ואילו שימוש בגלולות למניעת הריון עקב כניסה להריון בלתי מתוכנן שוייך לקטגוריה X, למרות שהן אינן מסוכנות כלל.

כתוצאה מכך, הוצע להשתמש בתיאור ספציפי של כל תרופה, על סמך מאגרי מידע בינלאומיים, שיעודכנו על ידי איגודים לטרטולוגיה שעוסקים בחקר מומים מולדים, לרבות עקב תרופות.

ביום 3.12.2014 פרסם ה- FDA את השיטה החדשה לגבי אופן סימון תרופות מרשם לגבי הריון, הנקה, ופוריות, וזאת תחת הכינוי Pregnancy and Lactation Labeling Rule.

השיטה החדשה נכנסה  לתוקף ביום 30.6.2015 והיא כוללת ציון מידע פרטני לגבי כל תרופה, לרבות בדבר המינון המומלץ ופירוט הסיכונים שנובעים ממנה לעובר, וזאת במקום שיטת האותיות הישנה.

מטרת השיטה החדשה היא לעזור לרופא להציג לאשה את התועלת מול הסיכון בנטילת תרופה מסויימת בעת הריון או הנקה, ובהתאם לכך לקבל החלטות מושכלות ומבוססות לגבי תרופה זו.

המלצות כלליות לגבי נטילת תרופות בזמן ההריון

כאמור, יש להתייעץ לגבי לקיחת תרופה בהריון עם הרופא המטפל. בכפוף לכך, ניתן לומר כי, ככלל, בטיחות התרופה תלויה במנגנון הפעולה שלה ובשבוע ההריון בו היא נלקחת וכי יש להימנע במיוחד מלקיחת תרופות בתחילת ההריון ועד לשבוע 10.

בתקופה זו מומלץ להפחית ככל האפשר בתרופות, ולקחת אותן רק אם ממש חייבים, ואף זאת במינון הכי נמוך שאפשר. ככל שההריון מתקדם יותר, ניתן לנהוג ביותר גמישות מבחינת טווח התרופות ומבחינת המינונים שלהן והכל, כאמור, בכפוף להתייעצות עם הרופא המטפל.

חשוב לזכור כי התקופה הקריטית הקשורה לפוטנציאל הרעילות של תרופה, או של גורם סביבתי מזיק כלשהו, היא בין השבוע ה-4 לשבוע ה-10 להריון.

חשיפה של העובר לתרופה רעילה במהלך תקופה זו עלולה לגרום לו להיווצרות מומים בעמוד השדרה, מומי לב ושלד, ומומים בפנים כמו חיך שסוע, שפה שסועה או מומים במבנה האוזן.

חשיפה לתרופה מרעילה במהלך השבועיים הראשונים לאחר הביוץ אף עלולה להוביל להפלה טבעית של העובר, משום שבשלב זה העובר מורכב מתאים מעטים בלבד ועל כן הפגיעה בו עלולה להיות טוטאלית. אולם, אם העובר שורד את השבועיים האלה, אזי צפויה לו התפתחות תקינה.

גם לגבי הטיפול בבעיות שכיחות ולרבות בעיות ששכיחות במהלך ההריון, ישנן מספר המלצות כלליות שחשוב להכיר:

זיהומים

כאשר אשה בהריון חולה במחלה זיהומית חשוב לתת לה טיפול אנטיביוטי, מאחר ואי נטילת התרופה עלולה להזיק לאם ולעובר.

רוב סוגי האנטיביוטיקה מותרים בהריון, בכפוף לקבלת ייעוץ רפואי. בתרופות ממשפחת הפניצלין כגון, מוקסיפן, זינט ופלג'יל ניתן להשתמש ללא חשש. לעומת זאת, אסור להשתמש בדוקסילין בשליש השני והשלישי, עקב הסיכון לפגיעה בהתפתחות העצמות והשיניים של העובר.

דלקות בדרכי השתן

נשים הרות עם נטייה לחלות בדלקות בדרכי השתן נחשבות כבעלות סיכון יתר ועל כן חשוב להקפיד לתת להן טיפול אנטיביוטי כדי למנוע סיבוכים כילייתים ומיילדותיים.

האנטיביוטיקה השכיחה לטיפול בדלקות בדרכי השתן בהריון היא זינט, אשר בטוחה לשימוש בכל שלושת הטרימסטרים.

הצטננות

ניתן להשתמש בכדורי מציצה כגון קלגרון או סטרפסילס, כדורים מסוג דקסמול סינוס או קולד, וסירופים כנגד שיעול כגון סימפוקל, ברונכולט, היסטפד, מוקוליט וסולבקס.

בחילות והקאות מרובות

ניתן להשתמש בכדורים בשם פראמין ודיקלקטין, אשר נמצאו יעילים ובטוחים בזמן הריון, אם כי הם דורשים מרשם רופא.

כאבי גב וכאבי שרירים

ניתן ליטול תרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים ממשפחת הוולטרן כמו קטפלם, קספו, אטופן, אביטרן, נורופן, נקסין, אינדומד, אדקס ואדויל, וזאת עד השבוע ה-32.

נדגיש כי בכל מקרה, לפני שימוש בתרופה כלשהי בזמן ההריון, יש להתייעץ עם רופא הנשים שלך.

מקרי רשלנות רפואית במתן טיפול תרופית בהריון

רשלנות רפואית הנוגעת לרישום תרופות יכולה להתרחש לגבי כל רישום תרופות, גם שלא בעת הריון, אלא שאז היא עלולה להזיק רק למטופל. לעומת זאת, כאשר רשלנות רפואית לגבי רישום תרופות מתרחשת במהלך ההריון, אזי היא עלולה להזיק הן לאשה ההרה והן לעובר, או רק לעובר.

מטבע הדברים, כאשר מדובר בהריון יקר, אשר הושג לאחר שנים ארוכות ומגוון טיפולי פוריות מורכבים, הנזק עלול להיות כבד בהרבה.  

ככלל, על הרופא המטפל להתאים למטופל את התרופה שהכי מתאימה לבעיה ממנה הוא סובל, ועם כמה שפחות תופעות לוואי. כמו כן עליו לוודא שהתרופה שהוא עומד לרשום למטופל איננה נוגדת תרופות אחרות שהוא אולי נוטל, או רגישויות / אלרגיות מסויימות מהן סובל.  

כך לדוגמא, מקרים של רישום תרופה שאסור להשתמש בה בכלל בזמן ההריון, או שאין לתת אותה במהלך טרימסטר מסויים של ההריון עלולים לגרום לנזקים חמורים ולהוביל להגשת תביעת רשלנות רפואית.

חשוב לזכור כי בכל מקרה של נזק לאם או לעובר לאורך חודשי ההריון, בשל שימוש בתרופות, יש לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מוקדם ככל שניתן.

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (5)

5 stars - based on 5 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון תרופות

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

16 בספטמבר 2018

מרכז רפואי מעיני הישוע...

מידע אודות המרכז הרפואי מעיני הישועה בעיר בני ברק, באתר Malpractice בנושא רשלנות רפואית...

קרא עוד

25 בספטמבר 2018

בית החולים הדסה עין כרם

מידע אודות המרכז רפואי הדסה עין כרם - ירושלים באתר Malpractice בנושא רשלנות רפואית...

קרא עוד

27 בספטמבר 2018

חלוקת האחריות במקרה של...

עורך הדין עופר סולר דן בנושא חלוקת האחריות בין המעורבים במקרים של רשלנות רפואית ומסביר את ההלכה ה...

קרא עוד

03 באוקטובר 2018

הליך גישור ליישוב תביע...

עורך הדין עופר סולר מסביר את כל מה שחשוב וצריך לדעת על האפשרות ליישב תביעת רשלנות רפואית בהליך גי...

קרא עוד

08 באוקטובר 2018

עריכת ביטוח למקרי רשלנ...

כל מה שחשוב (ומעניין) לדעת אודות המבטחים של הרופאים, קופות החולים ובתי החולים בישראל...

קרא עוד

09 באוקטובר 2018

ניהול סיכונים במוסדות ...

כל מה שחשוב לדעת על ניהול סיכונים בתחום הרפואה, במסגרת המוסדות הרפואיים בישראל ובכלל...

קרא עוד

15 באוקטובר 2018

איך מתמודדים מול העליי...

האם ישנן דרכים אפקטיביות להתמודדות מול העלייה המתמדת בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות בישראל?...

קרא עוד

22 באוקטובר 2018

תפקידו של נציב קבילות ...

הכירו את היקף סמכויותיו ותפקידו של נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, כולל תזכיר החוק החדש שנועד...

קרא עוד

28 באוקטובר 2018

דיווח על טעויות וכשלים...

האם בתי החולים ושאר המוסדות הרפואיים בישראל באמת מדווחים כנדרש על טעויות, כשלים ומקרי רשלנות רפואית?

קרא עוד

04 בנובמבר 2018

ניהול המידע בנושא רשלנ...

מי אוסף ומנהל את המידע לגבי מקרי רשלנות רפואית בישראל? בטח (לא) תתפלאו לשמוע שגם בתחום הזה קיימת ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36