הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד מנתח

אחד ההליכים המרכזיים בתחום הרפואה הינו ביצוע ניתוחים. מנתחים פלסטיים (plastic surgeons) מתמקדים בריפוי מחלות ובעיות רפואיות באמצעות ניתוח פולשני באיבר הרלוונטי בגופו של החולה.

כירורגיה מתחלקת למספר תחומים עיקריים: כללית - ניתוחי בטן, שד ואיברים פנימיים; נוירוכירורגיה - מוח ועמוד שדרה; אורתופדיה - גפיים ועמוד שדרה; לב – חזה; פלסטית; כלי דם; ילדים ועוד.

מדע הטכנולוגיה שכלל גם את תחום הכירורגיה. כיום מקובלים ניתוחים בטכניקות מתקדמות - ניתוחים זעיר פולשניים, המבוצעים בהנחיית מצלמה (דוגמת לפרוסקופיה ואנדוסקופיה) ומאפשרים הליך החלמה מהיר ומיקרוכירורגיה, המציעה ניתוחים עדינים של איברים פנימיים תוך שימוש במיקרוסקופים.

רשלנות רפואית של מנתחים - דוגמאות ומקרים לדוגמא

חרף האמור, תחום הכירורגיה עדיין אינו חף מהגשת תביעות רשלנות רפואית. בין מקרי הרשלנות השכיחים: זיהומים - עקב אי שמירה על סטריליות; כשל באופן ניהול הניתוח; התפתחות דלקות, דימומים, זיהומים וסיבוכים פנימיים, עד סכנה לחיי החולה.

תביעות רשלנות רפואית נגד מנתחים - מתי?

• אבחון מאוחר או שגוי של הבעיה הרפואית, שהובילו לאי ביצוע ניתוח או בחירה בגישה ניתוחית בלתי מתאימה בנסיבות המקרה

• אי לקיחת אנמנזה כנדרש - לרבות התחקות אחר רקע רפואי אישי של המטופל: מחלות כרוניות, היסטוריה של ניתוחים קודמים ורקע תורשתי, המכלילים אותו בקבוצת סיכון לביצוע הניתוח

• אי עריכת בדיקות נדרשות - כחלק מההכנה לניתוח וביניהן בדיקות דם, רגישות לחומר ההרדמה וכד'

• הפרת דרישת הסכמה מדעת - היות ומדובר בהליך פולשני נדרש המנתח למתן הסבר מקיף, זמן מספיק מראש, אודות הסיכונים והסיכויים, הכרוכים בהליך והצגת חלופות אחרות. בניתוחים פלסטיים וטיפולים קוסמטיים, שאינם מבוצעים כהכרח, חלה חובה זו במשנה תוקף

• ביצוע הניתוח ללא ניסיון נדרש או שלא בתחום הכשרת המנתח

• רשלנות במתן חומר הרדמה - בהיבטי סוג, מינון וחוסר מעקב אחר החולה בזמן הניתוח ובסיומו

• ביצוע הניתוח בחוסר מיומנות ומקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה במסגרת מבחן הרופא הסביר, אשר החמירו את מצבו של המטופל או הסבו לו נזק גופני,  נכות ומומים, עד סכנת מוות. בכלל זה: בחירה בשיטת ניתוח שגויה; עשיית שימוש בציוד ומכשור רפואי, שאינם עומדים בתקנים; משגים בהליך הניתוחי עצמו; הותרת גופים זרים בגוף המנותח (מספריים, פד גזה) ועוד

• אי הקפדה על סטריליזציה כנדרש, שהובילה להתפתחות זיהום

• חוסר קיום תיעוד רפואי או עריכתו באופן לקוי

• אי קיום מעקב וניטור אחר החולה במהלך הניתוח עצמו, אחריו ומתן הנחיות לתקופת ההחלמה

פסקי דין שדנו בהגשת תביעת רשלנות רפואית נגד מנתחים

הליך ת"א 6436/04 קקון שלמה ורחל נ' ד"ר ספקטור סרגיי והסתדרות מדיצינית הדסה עסק בתביעה בגין רשלנות רפואית של הנתבע, מנתח ראש בכיר מטעם בית החולים הדסה.

לטענת התובעים, הרופא הציע להם לבצע למר קקון ניתוח ראש תוך הפרת דרישת הסכמה מדעת - מבלי לספק הסבר אודות הניתוח, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו והצגת אלטרנטיבות אחרות. בעקבות הניתוח נגרמו לתובע פגיעות מוטוריות וקוגניטיביות חמורות ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור מאה אחוזים.

נפסק, כי הרופא התרשל באופן חמור - נחפז לביצוע הניתוח, ללא בחינת הצורך האמיתי של המטופל בכך והפר את דרישת ההסכמה מדעת. שעה שנודע לרופא, כי בני הזוג מתכוונים לתובעו אף הוסיף חטא על פשע וזייף את חתימתם על גבי טופס ההסכמה לביצוע הניתוח.

על הרופא ובית החולים הוטלו פיצויים בגובה חמישה מיליון שקלים ובתביעה נפרדת, בגין זיוף מסמך, חויב הרופא בפיצוי בשיעור 20,000 ש"ח.

הליך ת"א 52628/05 קורנסקו רבקה נ’ ד"ר קרקובסקי עסק בתביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קטרקט בעין שמאל של התובעת. נקבע, כי הנתבע בחר בשיטת ניתוח, המהווה פרקטיקה מקובלת, פעל במסגרת אמות המידה המנחות במבחן הרופא הסביר וכי אין מקום להעביר את נטל ההוכחה לכתפיו.

גם העובדה, שהתובעת חתמה על טפסי הסכמה לביצוע הניתוח, לאחר קבלת הסבר כנדרש, חיזקה את קביעת בית המשפט שלא ארעה רשלנות. נוכח האמור התביעה נדחתה.

בואו להתייעץ עם מומחים ועורכי דין: פורום רשלנות רפואית

לקבלת סיוע משפטי מיידי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית