רפואת משפחה - דוגמאות לתביעות רשלנות רפואית

רפואת משפחה הינה תחום נרחב המצריך ידע כללי במגוון סוגי מחלות של גברים, נשים וילדים. על פי רוב, מהווה רופא המשפחה גורם ראשוני בשרשרת הטיפול, עמו נפגש החולה ובפניו הוא שוטח את תלונותיו ומיחושיו - על פי רוב במסגרת קופת חולים.

בשל רוחב היריעה של מחלות וסיבוכים רפואיים, שכיחים ונדירים כאחד, נדרש העוסק ברפואת משפחה לגילוי ערנות ושימת לב מוקפדת לצורך איתור הבעיה הספציפית, ממנה סובל המטופל.

בכלל זה מוטל על הרופא להתחקות אחר עברו הרפואי של הפציינט, לבצע אנמנזה מקיפה, לאפיין את תסמיני המחלה בהתאם לתלונות ועל פי התרשמות הרופא ולהפנות את המטופל לביצוע בדיקות שגרה ובירורים מיוחדים.

הדיאגנוזה שמגבש רופא משפחה לגבי מצב החולה, הינה בעל משמעות מכרעת לגבי המשך הטיפול שייקבע, לרבות הפניית המטופל לרופאים מומחים, מתן טיפול תרופתי או אחר וכד'. 

רפואת משפחה, רופא משפחה רשלנות רפואית ואנחנו

רשלנות ברפואת משפחה עשויה להוביל להתעלמות מבעיות בריאות חמורות דוגמת גידולים סרטניים או  מחלות כרוניות או לאי התחקות אחר מצבים רפואיים פשוטים יחסית, אשר יחמירו עקב חוסר אבחון במועד.

רפואת משפחה - דוגמאות מהחיים למקרי רשלנות רפואית: אי עמידה על היכללות המטופל בקבוצת סיכון, שעשויה לגרום לו נזק בריאותי דוגמת התקף לב, שבץ מוחי וסרטן לסוגיו השונים; רשלנות במתן טיפול תרופתי, לרבות  הנחיה לנטילת תכשיר בלתי מתאים, כזה שהמטופל רגיש לו או נוטל כבר תרופה בעלת התוויה סותרת, מתן מינון או מרשם תרופתי שגוי ועוד.

עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד רופא משפחה

• חוסר אבחון, אבחון מאוחר או  שגוי, המובילים לדיאגנוזה מוטעית לגבי הסטאטוס הבריאותי של המטופל והבעיה הרפואית עמה הוא מתמודד

• אי לקיחת אנמנזה כנדרש - ובכלל זה בירור מעמיק לגבי עברו הרפואי של המטופל, רקע משפחתי ותורשתי, תרופות, שנוטל המטופל והתחקות אחר תסמיני המחלה - באופן ישיר ועל פי התרשמות מתלונות החולה

• חוסר הפניה לבדיקות נדרשות לצורך איתור הבעיה הרפואית - שגרתיות ומיוחדות

• אי הפניה לרופא מומחה בתחום הרלוונטי

• היעדר תיעוד ורישום רפואי או עריכתו באופן לקוי

• חוסר מעקב אחר תוצאות הבדיקות, אליהן הפנה הרופא והחמצת איתור המחלה / הבעיה עקב כך

• רשלנות בפענוח ממצאי הבדיקות וגיבוש דיאגנוזה שגויה

• אי ידוע המטופל לגבי ממצאי בדיקות, המצביעים על בעיה רפואית

מעשים ומחדלים אלה עולים כדי הפרת חובת הזהירות, הנדרשת מרופא במסגרת עיסוקו וסטייה מסטנדרט ההתנהגות, המצופה ממנו במסגרת מבחן הרופא סביר. מתוקף היותו גורם רפואי ממיין נדרש רופא המשפחה לעמידה באמות מידה מחמירות במיוחד.

פסיקה

בהליך ת.א 959/00 אביזלפזוב סמירה נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית נידון סטנדרט ההתנהגות, המצופה מרופא משפחה ברפואה הציבורית. בנסיבות המקרה נפסק, כי רופאת המשפחה התרשלה בחוסר אבחון מחלת אנדוקרדיטיס, ממנה סבלה התובעת ואי הפנייתה לבית החולים, מחדלים שהובילו לכך, שהתובעת לקתה בשבץ מוחי ונגרמו לה נזק לבבי ונכות צמיתה.

נפסק, כי הרופאה אינה אחראית לעצם הופעת המחלה, שהתפתחה אצל התובעת קודם הגעתה לארץ, אולם אשמה הינו בכך שהביאה לכדי הקטנת סיכויי ההחלמה עקב אי איתור המחלה במועד, שאפשר הפניית התובעת לבירור אצל מומחה או בבית החולים ומתן טיפול מתאים.

פסק דין אחר, ת.א 1098/04 אדוארד צ'ירגייב נ' ד'ר אנטה פרוטס ואח', עסק ברשלנות רופאת המשפחה של אשת התובע, המנוחה, בקופת החולים מכבי. התרשלות הרופאה הובילה לאבחון מאוחר של מחלת סרטן המעי הגס אצל התובעת, להקטנת סיכויי ההחלמה ולפטירתה לבסוף מהמחלה.

נפסק, כי הרופאה התרשלה בכך, שלא הפנתה את התובעת לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, הנדרשת גם במקרה של אישה צעירה, המתלוננת על עצירות ודימום רקטאלי, כפי שארע בנסיבות המקרה.

בית המשפט קבע, כי התסמינים עליהם העידה המנוחה באופן חוזר הצריכו לכל הפחות להפנותה אל רופא מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה, שהיה שולח לביצוע קולונסקופיה. ממצאי בדיקה זו יכולים היו להחיש את איתור המחלה, לזרז מתן טיפול במועד ולהציל את חיי התובעת.

יש לכם בעיה עם רופא המשפחה? בקרו ב: פורום רשלנות רפואית