שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים לאורך חודשי ההריון

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

המדריך המלא לבדיקות הריון

מחבר: 30/10/2013 17:05

הריון הוא ללא ספק חוויה מרגשת ומיוחדת, הן עבור האישה ההרה והן עבור בן זוגה – במהלך תשעת החודשים, החל מרגע ההפריה ועד רגע הלידה, עובר גוף האישה מהפכים ושינויים קיצוניים.

במקביל, ברחם הולכים מתהווים חיים חדשים. שני תאים בודדים – תא הזרע והביצית, מתחילים להתחלק ולהתמיין, ומעובר שגודלו כאפון זעיר מתפתח תינוק שמשקלו בעת הלידה מגיע בממוצע לשלושה קילוגרמים והוא בן אדם מושלם בזעיר אנפין.

מטבע הדברים, מלווה תקופה זו בהתרגשות רבה ובשמחה וגם בחששות, תהיות ולא מעט פחדים. שכן, על אף שההריון הוא תהליך טבעי, הוא באותה מידה גם תהליך מורכב מאוד. מסיבות אלה, חשוב ביותר להקפיד על ביצוע מעקב הריון מהשלב בו מחליטים להרות ועד רגע הלידה.

משרדו של עורך דין עופר סולר טיפל ומטפל במאות מקרי רשלנות רפואית שארעו עקב אי ביצוע מעקב ובדיקות נחוצות לאורך ההריון, מקרים שהובילו ללידת עוברים הסובלים מפגיעות קשות. בכל מקרה ניתן לפנות ולהתייעץ באופן אישי עורך דין עו"ד סולר, בכל עניין הנוגע לביצוע או טעות באבחון הבדיקות לאורך תשעת החודשים שעד הלידה.

לשיחה אישית חייגי כעת: 072-334-0001

בסקירה שלפניך אנו מסבירים על מגוון הבדיקות הנחוצות וראויות לביצוע לאורך ההריון שלך. כמובן שתמיד נין וצריך להתייעץ עם הגניקולוג שלך בכל שלבי ההריון ובכל עניין רפואי.

מידע כללי לגבי מעקב הריון

מבחינה רפואית, נמשך הריון תקין מיום הווסת האחרונה ועד יום הלידה, בממוצע כ-280 ימים שהם כ-40 שבועות. נהוג לחלק את תקופת ההריון לשלושה שלבים, הקרויים "טרימסטרים".

הטרימסטר הראשון מתחיל ממועד הווסת האחרונה ונמשך עד השבוע ה-12, השני מתחיל בשבוע ה-13 ומסתיים בשבוע ה-27 והאחרון מתחיל בשבוע ה-28 ומסתיים בלידה – בסביבות השבוע ה-40 להריון.

כל אחת מתקופות אלה היא בעלת מאפיינים משלה, הן מבחינת האם ההרה והן מבחינת העובר המתפתח ברחמה. באותה מידה, מתלווים לכל טרימסטר שינויים ייחודיים בגוף, מיחושים, תחושות ורגשות שונים.

מטרתו של מעקב הריון, כפי ששמו מעיד עליו, היא לעקוב אחר התפתחות העובר ואחר מצבה הבריאותי של האם, בכדי לוודא כי הכול תקין. מעקב שגרתי בכל אחד משלבי ההריון מתבצע על ידי רופא נשים.

בכל טרימסטר ישנן גם בדיקות שונות שהן חלק בלתי נפרד מהמעקב, כדוגמת: בדיקות סקר גנטי בשליש הראשון, בדיקת חלבון עוברי בשליש השני ומעקב אחר תנועות העובר בשליש השלישי. באותה מידה, מאפשר מעקב ההריון לאבחן בעיות רפואיות שונות ולטפל בהם מבעוד מועד.

בדיקות הריון מבוצעות על ידי רופאים מקצועיים ומומחים במסגרת קופות החולים או באופן פרטי, בהתאם לכלול בסל התרופות, לרצונם של בני הזוג ולביטוחים המשלימים הקיימים היום בכל אחת מקופות החולים.

רגע לפני ההריון

הריון הוא תהליך פיזיולוגי מרתק ומורכב ביותר. מסיבה זו, חשוב להתכונן לקראתו כראוי ולוותר על הספונטאניות, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מעשית, שכן היערכות נכונה היא חלק בלתי נפרד מהריון המסתיים בהצלחה.

כבר בשלב תכנון ההריון חשוב מאוד להקפיד על תזונה נכונה, להפסיק לשתות אלכוהול, להפסיק לעשן סיגריות וליטול תוספים חשובים, כדוגמת חומצה פולית.

בשלב זה, מומלץ ביותר גם להתייעץ עם רופא הנשים ולספק מידע חשוב על הריונות קודמים, שימוש באמצעי מניעה, מחלות כרוניות, מחלות תורשתיות ונטילה קבועה של תרופות שונות. כמו כן, מומלץ לשמור על אופטימיות, לנוח, לקרוא חומר בנושא ולהקשיב להנחיות הרופא.

בדיקות סקר גנטי

בדיקות הסקר הגנטי מתבצעות במרבית המקרים כאשר מחליטים בני הזוג לנסות ולהרות. עם זאת, אם לא בוצעו קודם להריון, ניתן לבצען גם לאחר שהאישה כבר הרתה. מטרתן של בדיקות הסקר הגנטי היא לאתר הורים שהם נשאים של גנים העלולים לגרום למגוון מחלות גנטיות אצל העובר.

מרבית מחלות אלה הן מחלות תורשתיות קשות, הנגרמות כתוצאה ממפגש בין שני גנים רצסיביים הקיימים אצל כל אחד מבני הזוג. בהתאם לכך, הסיכון ללקות במחלות הגנטיות השונות תלוי במוצאם של שני ההורים, כאשר הסבירות היא גבוהה יותר כששני בני הזוג הם מאותו מוצא.

מרבית בדיקות הסקר הגנטי מבוצעות באמצעות נטילת דגימת דם מהאישה, כאשר במצבים בהם נמצא גן פגום אצל האישה, צריך גם האב לבצע בדיקה דומה. מחלת קנוואן, תסמונת X שביר, ניוון שרירים מסוג SMA, תסמונת על שם קוסטף, אנמיה על שם פנקוני ותסמונת על שם בלום הן כמה מהמחלות הגנטיות הניתנות לזיהוי בבדיקות הסקר.

הסיכון שהעובר ילקה באחת ממחלות אלה תלוי, כאמור, במרבית המקרים במוצא ההורים. מחקרים חדשים הנערכים כל העת מאפשרים לעדכן את רשימת המחלות הגנטיות הניתנות לאיתור עוד קודם להריון.

סל התרופות כולל היום ארבע בדיקות עיקריות: בדיקת טיי זקס, בדיקת סיסטיק פיברוזיס, בדיקת תלסימיה ובדיקת דיס-אוטונומיה משפחתית. בדיקות נוספות נעשות בתשלום, כאשר הביטוחים המשלימים של קופות החולים השונות מאפשרים לבצע את מרביתן בהנחה ניכרת.

בדיקת הריון ביתית

בדיקת הריון ביתית מאפשרת לאישה לדעת בוודאות של כ-95 אחוזים כי היא בהריון עוד בטרם איחר המחזור החודשי (כיומיים עד שלושה ימים לפני מועד המחזור המשוער).

בדיקה זו מבוססת על הימצאותו של הורמון HCG - Human Chorionic Gonadotrophin בשתן. שכן, לאחר עשרה ימים מיום הפריית הביצית מתחילה כמות הורמון HCG להכפיל את עצמה בגוף כל כיומיים שלושה ומופרשת דרך השתן. ביצוע הבדיקה הביתית הוא פשוט ותוצאותיה מתקבלות תוך כחמש דקות.

בדיקת דם (Beta Human Chorionic Gonadotrophin)

מטרתה של בדיקת הדם היא לוודא מעל לכל ספק כי ישנו הריון. גם בדם נבדקת נוכחותו של הורמון Beta-HCG, שכמותו הולכת וגדלה ככל שמתפתח ההריון.

תוצאותיה של הבדיקה הן איכותיות, וככאלה מעידות על קיומו של הריון. באותה מידה, הן גם כמותיות. שכן, ריכוז החלבון בדם מכפיל את עצמו כל יומיים עד שלושה, וכך ניתן לדעת, אם כי לא בצורה מדויקת, את גיל ההריון.

בשבוע השלישי להריון ריכוז Beta-HCG בדם נע בין 5 mIU/ml ל-50 mIU/ml, כאשר בשבועות ההריון האחרונים מגיע ריכוז חלבון זה אפילו לכמות של 117,000 mIU/ml.

בדיקת אולטרסאונד הריון צעיר

את בדיקת האולטרסאונד הראשונית מומלץ לבצע אצל הגניקולוג בין השבוע השישי לשבוע השביעי להריון, והיא כלולה בסל התרופות. מטרתה של הבדיקה היא לוודא כי ההריון תקין והיא מבוצעת לרוב בשיטה הווגינאלית.

במהלך הבדיקה בוחן הרופא את שק ההריון ומוודא כי הוא ממוקם בתוך הרחם ולא מחוצה לו. כמו כן, בודק הרופא את מספר העוברים, האם דופק העובר הוא תקין והאם קיים שק חלמון בתוך שק ההריון. במהלך האולטרסאונד ניתן גם למדוד את גודלו של שק ההריון ולהעריך את גיל העובר.

בדיקת סוג דם

בדיקה זו מיועדת לקבוע את סוג הדם של האישה ההרה – AB ,B ,A או O, והאם היא בעלת אנטיגן Rh, המצוי אצל כ-85 אחוזים מהאוכלוסייה. במקרים בהם דמו של אדם שהוא ללא אנטיגן (-Rh) בא במגע עם דמו של אדם עם אנטיגן חיובי (+Rh), מפתח האדם שדמו ללא אנטיגן נוגדנים כנגד הדם עם האנטיגן.

בהריון, במצבים בהם אישה עם–Rh הופרתה על ידי גבר עם +Rh קיים סיכוי גדול כי גם דמו של העובר יהיה מסוג +Rh. במהלך ההריון עובר מעט דם של העובר אל מערכת הדם של האם (Feto-Maternal Hemorrhage) ואיננו גורם לכל בעיות.

לעומת זאת, פעולות פולשניות כדוגמת בדיקת מי שפיר עלולות לגרום לערבוב משמעותי יותר של דם האם עם דמו של העובר ולהיווצרות נוגדנים כנגד דם העובר. בהריון הראשון נוצרים נוגדנים מסוג IgM שאינם מצליחים לחדור אל השלייה, אך בהריון שני נוצרים נוגדים מסוג IgG שהם חודרי שלייה.

במקרים אלה, עלולים הנוגדנים לפגוע ולהרוס את כדוריות הדם האדומות של העובר ולגרום לאנמיה. בדיקת סוג הדם מסייעת באבחון הסכנה מראש, כאשר במקרים בהם קיים חשש להיווצרות נוגדנים מזיקים אצל האישה ההרה ניתן עירוי תוך רחמי לעובר. כמו כן, מתן חיסון Anti-D לנשים עם –Rh מונע מראש היווצרות נוגדנים כנגד דמו של העובר.

בדיקת שתן

בדיקה שתן מתבצעת בעת הביקור הראשון אצל הרופא ולאורך כל מעקב ההריון. זוהי בדיקה פשוטה המתבצעת ללא צורך בצום.

באמצעות הבדיקה ניתן לעקוב אחרי פרמטרים שונים וחשובים המעידים על תקינות ההריון, כדוגמת: כדוריות דם אדומות (RBC), חלבונים (Protein), אצטון (Acetone), סוכר (Glucose) וכדוריות דם לבנות (WBC).

כמות מוגברת של כדוריות אדומות עלולה להעיד על אבנים בכליות ובעיות אחרות, כמות מוגברת של חלבונים עלולה להעיד על רעלת הריון, מחלות כליה ובעיות אחרות, כמות גדולה של אצטון עלולה להעיד על התייבשות, כמות גדולה של סוכר עלולה להעיד על סכרת הריון וכמות מופרזת של כדוריות דם לבנות עלולה להעיד על דלקת או זיהום.

בדיקה זו היא איכותית ולכן, כאשר התוצאות חריגות יש צורך בביצוע בדיקות נוספות.

ספירת דם

ספירת דם היא בדיקה המתבצעת כמה פעמים לאורך כל תקופת ההריון, ומטרתה היא לעקוב אחר רכיבים שונים בדמה של האישה ההרה.

ספירת הדם, כשמה כן היא: סופרת את כמותם של מרכיבים שונים בדם, כאשר לכל אחד מהם ישנו טווח תקין, בין כמות המינימום לבין כמות המקסימום.

אם כמותו של רכיב מסוים המצויה בדם היא מחוץ לטווח הנורמה, חשוב לברר מהי הסיבה לכך. תוצאות הספירה מוצגות לרוב בטבלה עם עמודות, כאשר לצד המרכיב שנבדק מופיעים: הכמות שנמצאה בדם, טווח הנורמה והצגה ויזואלית של התוצאות, המסייעת בהבנתן.

אחד המרכיבים החשובים הנבדקים בספירת הדם הוא ההמוגלובין (HGB, hemoglobin). רמת המוגלובין הנמוכה מ-11, השכיחה במהלך ההריון, מעידה על אנמיה. הסיבות לאנמיה הן לרוב חוסר בברזל, הרס של כדוריות דם אדומות, חוסר של חומצה פולית ואובדן דם.

הירידה בהמוגלובין נגרמת גם כתוצאה מעליה חדה בנפח הדם, בתאי הדם האדומים ובפלזמה. מרכיב נוסף שנבדק בספירת הדם הוא מספר תאי הדם הלבנים (WBC, white blood), הקרויים גם "לויקוציטים".

אצל נשים הרות עולה מספר הלויקוציטים במהלך ההריון, כאשר הממוצע נע בין 14,000 ל-16,000. בלידה ולאחריה עשוי מספר הלויקוציטים להגיע אף ל-25,000. בכל מקרה של תוצאות בלתי תקינות יש להתייעץ עם הגניקולוג.

בדיקת אדמת

מחלת האדמת (Rubella) היא מחלה מדבקת שבמרבית המקרים איננה מסוכנת. עם זאת, בעת ההריון עלולה הידבקות האישה ההרה לגרום לבעיות קשות בהתפתחות העובר.

הידבקות באדמת בשלבי ההריון הראשונים עלולה לגרום לפגיעה במבנה הלב של העובר, לחירשות, לפגיעה בעיניים ולפגיעה במערכת העצבים.

למרות החשש מהמחלה, מאז שהחלו לחסן נגדה היא הפכה לנדירה ביותר, כאשר היום כ-90 אחוזים מהנשים מחוסנות כנגדה. עם זאת, כחמישה אחוזים מהנשים אינן מפתחות נוגדנים כנגד האדמת אף אם חוסנו, והן צריכות להיות במעקב.

מסיבות אלה, נהוג לבצע בדיקת אדמת עוד טרם הכניסה להריון או מיד לאחריה. במידת הצורך, ניתן לקבל חיסון לפני הכניסה להריון.

בדיקת CMV

מטרתה של בדיקת (CMV - Cytomegalovirus) היא לזהות הדבקה בנגיף נפוץ ביותר. כ-80 אחוזים מבני האדם נדבקו לרוב בילדותם בנגיף CMV כתוצאה ממגע עם רוק, שתן או דמעות של נשא הנגיף.

כמו כן, נגיף זה מועבר גם במהלך קיום יחסי מין. תסמיני הנגיף הם חום, חולשה ולעיתים גם צהבת, אך לרוב הם חולפים ללא גרימת כל נזק. עם זאת, הנגיף נשאר רדום בגוף. הסיכון שאישה הנבדקת בנגיף CMV בעת ההריון עלולה להעביר אותו לעוברה נע בין 30 אחוזים ל-50 אחוזים.

כ-10 אחוזים מהעוברים שידבקו מאימם בנגיף יסבלו ממומים וממחלות שונות, כדוגמת: ראש קטן, מחלות במערכת קרישת הדם, בכבד ובריאות. חלקם עלולים למוות במהלך ההריון, לסבול מבעיות חירשות, בעיות ראייה או אפילו פיגור.

כ-10 אחוזים עד 15 אחוזים יפתחו בעיות שונות בעקבות ההדבקה לאחר הלידה ועד סביבות גיל שנתיים. במקרים בהם נדבקה האישה ההרה בנגיף כשישה חודשים או יותר לפני הכניסה להריון, הסיכון להידבקות העובר בנגיף הוא נמוך מאוד.

לרוב מתבצעת בדיקה זו בתחילת ההריון, כאשר רק במקרים בהם האישה טרם נדבקה בנגיף חשוב ביותר להקפיד על היגיינה ולהיות ערים לתסמינים העלולים להעיד על הדבקה.

טוקסופלסמוזיס

בדיקת טוקסופלסמוזיס נועדה במטרה לזהות הדבקה במחלה הנגרמת כתוצאה מטפיל חד-תאי הקרוי טוקסופלסמה (Toxoplasmosis). טפיל זה מצוי לרוב במעיי חתולים. בני אדם נדבקים בנגיף כתוצאה ממגע עם צואתם של חתולים, אכילת בשר שלא בושל מספיק ומגע באדמה. הסימפטומים של מחלת הטוקסופלסמוזיס הם קלים ומרבית הנדבקים בנגיף כלל אינם מפתחים את המחלה.

עם זאת, במקרים בהם אישה בהריון נדבקת במחלה בפעם הראשונה קיים חשש להעברה של הטפיל אל העובר. הדבקה בשלבי ההריון הראשוניים עלולה לגרום למותו של העובר ברחם או לביצוע הפלה.

למרות זאת, מרבית העוברים שנדבקו בנגיף ייוולדו בריאים, כאשר אצל חלקם יתפתחו בעיות שונות לאחר הלידה, כדוגמת: חירשות, אפילפסיה והפרעות בראייה.

עוברים שנדבקו בנגיף במהלך הטרימסטר הראשון להריון עלולים לסבול מבעיות נוירולוגיות, אנמיה, צהבת וטחול וכבד מוגדלים. את הבדיקה מבצעים טרם הכניסה להריון, כאשר במקרים בהם לאישה אין נוגדנים יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

הסיכון להידבקות העובר בטפיל במקרה בו האישה נדבקה בזמן ההריון עולה עם התפתחות ההריון אך חומרת הפגיעה בעובר יורדת. היום נהוג לטפל באישה ההרה באמצעות אנטיביוטיקה בכל מקרה של הדבקה בטפיל ללא קשר להידבקותו של העובר.

נגיף ה-HIV

בישראל ישנם למעלה מ-5,000 נשאים של נגיף ה-HIV הגורם להתפרצות מחלת האיידס. עוברים לנשים הרות הנושאות את הנגיף ואינן מטופלות נמצאים בסיכון של 25 אחוזים עד 40 אחוזים להעברת הנגיף.

הסיכון להעברת הנגיף יורד לאחוז אחד, כאשר האישה שטרם נכנסה להריון מתגלה כנשאית ומקבלת טיפול מתאים. מסיבה זו, מומלץ מאוד לבצע את הבדיקה לפני ההריון, כאשר במקרים של נשים הנמצאות בסיכון, מומלץ לבצע את הבדיקה גם עם תום השליש השני להריון.

במקרים בהם נמצא כי האישה ההרה היא נשאית, היא מופנית למרפאת איידס למעקב ומתן טיפול מתאים. הטיפול נגד הנגיף ניתן לנשים הרות יותר מעשור, הוא איננו גורם כל נזק לעובר ומפחית, כאמור, בצורה ניכרת את הסיכון להידבקות. עם זאת, נגיף ה-HIV עובר גם דרך חלב האם ולכן מומלץ לנשים נשאיות להימנע מהנקה.

עגבת

העגבת (syphilis) היא מחלה המתפרצת כתוצאה מהדבקה בנגיף במהלך קיום יחסי מין. לרוב גורם הנגיף להופעת פצע שצורתו היא כצורת כיב.

כיב זה חולף לרוב מאליו. לעיתים מלווה המחלה גם בפריחה קלה, החולפת גם היא מאליה. מסיבה זו, רבות מהנשים אינן יודעות כלל שהן לוקות במחלה, והנגיף הרדום עדיין מצוי בגופן. במקרים בהם האישה ההרה נושאת את הנגיף היא עלולה להדביק את עוברה.

הדבקת העובר בעגבת עלולה לגרום לעגבת מולדת. הסימפטומים של עגבת מולדת הם פריחה, חום, חוסר בגשר אף ודלקת ריאות. לעתים עלולה המחלה לגרום אף למותו של התינוק לאחר הלידה.

מחלת העגבת עלולה לגרום לשורה של סיבוכים גם בגילאים מבוגרים יותר, כדוגמת: פגיעה בעצמות ובמפרקים, עיוות במבנה האף והשיניים ופגיעה בעיניים. מסיבה זו, נהוג לבצע בדיקת עגבת לכל אישה הרה, כאשר במקרים בהם נמצא הנגיף בגוף האישה, היא מטופלת באמצעות פניצילין.

קיראו בהרחבה על: אבחון מחלות מין

בדיקת שקיפות עורפית

בדיקת שקיפות עורפית (Nuchal Translucency Screening) מתבצעת בין השבוע התשיעי ל-14 להריון ומטרתה המרכזית היא לשלול או לגלות סיכון להפרעות כרומוזומאליות ובעיקר תסמונת דאון, או מומי לב קשים.

בדיקת שקיפות עורפית נמצאה במחקרים שנערכו לאורך השנים כיעילה בזיהוי של כ-70 אחוזים מהמקרים בהם העובר סובל מתסמונת דאון.

ככזו, בדיקת שקיפות עורפית היא בדיקת סקר ואיננה מספקת מידע וודאי אלא הסתברותי בלבד. עם זאת, שקלול תוצאותיה של הבדיקה עם תוצאות הסקר הביוכימי של הטרימסטר הראשון (על בדיקה זו נפרט בהמשך) וגיל האישה ההרה מסייע באיתור למעלה מ-85 אחוזים מהעוברים הלוקים בתסמונת דאון.

בדיקת שקיפות עורפית היא, למעשה, בדיקת אולטרסאונד שבמהלכה בודק הרופא את עובי הנוזל שהצטבר באזור עורפו של העובר, כאשר במקרים בהם עובי זה הוא שלושה מילימטר או למעלה מכך גובר הסיכון להפרעות כרומוזומאליות.

במקרים אלה יפנה הרופא את הזוג להמשך מעקב, לייעוץ גנטי ולעיתים גם לביצוע בדיקת דיקור מי שפיר או נטילת דגימת סיסי שליה. בדיקה זו איננה כלולה בסל התרופות, כאשר במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים השונות ניתן לבצעה בהנחה.

בדיקת סיסי שלייה

בדיקת סיסי שלייה מתבצעת בין השבוע ה-10 ל-13 במקרים בהם קיים חשש למחלות גנטיות בעובר או למומים שונים. השלייה, המשמשת להעברת חמצן ואנרגיה מהאישה ההרה לעוברה, מורכבת מסיסים, כאשר במהלך בדיקת סיסי שלייה נלקחת מהם דגימה קטנה.

באמצעות בדיקת התאים מייד בתום נטילת הדגימה או לאחר גידולם ניתן לאבחן תסמונת דאון ובעיות כרומוזומאליות נוספות בעובר, כדוגמת חסר או עודף בכרומוזומים מסוימים.

לעיתים יש צורך בבדיקה מדויקת יותר, המאפשרת אבחון של בעיות גנטיות אחרות, הקרויה בדיקת "צ'יפ גנטי". למעשה, בבדיקה זו ניתן לאבחן את כל המומים והבעיות הניתנות לאבחון בבדיקת מי השפיר, לבד מבדיקה של החלבון העוברי, המצוי במי השפיר ומשמש לזיהוי מקרים בהם ישנם מומים במערכת העצבים.

נהוג לבצע את הבדיקה במקרים בהם קיים סיכון של 25 אחוזים עד 50 אחוזים למום או למחלה בעובר, כאשר יתרונה היחסי הוא שלב ההריון המוקדם בו היא מתבצעת.

בהתאם לכך, במקרים של אבחון מום, ניתן לבצע תהליך פשוט של גרידה כדי לסיים את ההריון, כאשר הפלה בשלבים מאוחרים יותר היא מסובכת, כואבת ועלולה לסכן את האישה ההרה. עם זאת, הסיכון להפלה כתוצאה מבדיקת סיסי שלייה הוא כפול מהסיכון בבדיקת מי שפיר, ועומד על כשני אחוזים.

בדיקת סיסי שלייה ממומנת על ידי משרד הבריאות במקרים בהם קיימת סיבה רפואית לבצעה או במקרים בהם האישה ההרה היא מעל לגיל 35 ויועץ גנטי המליץ על כך. במסגרת הביטוחים המשלמים של קופות החולים ניתנות הטבות שונות, החל מהשתתפות בהוצאות וכלה בהחזר כספי, לנשים הרוצות לבצע את הבדיקה ואינן זכאיות להחזר במסגרת סל הבריאות.

סקירת מערכות מוקדמת

בדיקת סקירת המערכות המוקדמת מתבצעת לרוב בין השבוע ה-14 ל-15 להריון, כאשר מרבית איבריו של העובר כבר קיימים ומשקלו הוא כ-100 גרם. גם בדיקת סקירת המערכות המוקדמת היא בדיקת אולטרסאונד שמטרתה, כפי ששמה מעיד עליה, היא לסקור את האיברים השונים ולוודא כי לא קיימים חלילה מומים אנטומיים.

בבדיקה זו ניתן גם לקבוע את מין העובר. במסגרת סקירת מערכות מוקדמת ניתן לזהות מעל ל-70 אחוזים מהמומים שיתגלו גם בסקירת המערכות המאוחרת.

למרות שמטרת הבדיקה איננה לזהות מומים כרומוזומאליים, ניתן פעמים רבות לזהות מבנים חריגים העלולים להגביר את ההסתברות לתסמונת דאון או למומים אחרים. במרבית המקרים מתבצעת הבדיקה בשיטה בטנית וגם בשיטה ווגינאלית.

במקרים בהם בעקבות הבדיקה מתעורר חשד לקיומו של מום, יפנה הרופא את האישה ההרה להמשך מעקב ובעת הצורך גם לבדיקת דיקור מי שפיר. בדיקת סקירת מערכות מוקדמת איננה כלולה בסל התרופות אך ניתן לבצעה בעלות מופחתת דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

בדיקת תבחין משולש

בדיקת התבחין המשולש מתבצעת בין השבוע 15 לשבוע ה-20 להריון, ומטרתה היא להעריך את הסיכון לעובר הסובל מתסמונת דאון. בדיקה זו כוללת, למעשה, שלוש בדיקות – רמת החלבון העוברי (AFP, alpha feto protein) בדם, רמת הורמון בטא (beta HCG) בדם ורמת האסטריול (3E) בדם.

בדיקת התבחין המשולש, כמו בדיקת השקיפות העורפית, איננה נותנת תשובה חד משמעית לגבי תסמונת דאון, כאשר הסיכוי לזהות ליקוי זה עומד על כ-70 אחוזים. ערכים תקינים של התבחין הם: AFP – קטן מ- MOM 2.50, beta HCG – בין MOM 0.20 - 3.00 , ו-3E – בין MOM 0.15 - 99.99.

מקרים בהם לאחר שקלול תוצאות שלושת הבדיקות עם גילה של האישה ההרה, עומד הסיכון לתסמונת דאון על 1:380 או יותר, ממליצים הרופאים על ביצוע בדיקת מי שפיר.

כמו כן, כאשר רמות החלבון העוברי גבוהות מהנורמה ביחס לשבוע ההריון של האישה, קיים חשש למומים במערכת העצבים, כדוגמת אי קיום מוח, הקרוי "אנאנצפלוס", או תעלה עצבית פתוחה אצל העובר, הקרויה, "ספינה ביפידה". במקרים אלה יש לבצע סקירה מכוונת של התעלה העצבית, לפנות לייעוץ גנטי ובעת הצורך לבצע גם בדיקת מי שפיר.

היום ניתן לבצע גם תבחין מרובע, הכולל בדיקה של רמת האינהיבין A בדמה של האישה ההרה. בדיקה זו מעלה את סיכויי האבחון של תסמונת דאון ל-80 אחוזים. בדיקת התבחין המשולש כלולה בסל הבריאות, אך בהשתתפות עצמית.

בדיקת מי שפיר

בדיקת מי שפיר מתבצעת בין השבוע ה-16 לשבוע ה-20 להריון רק בנסיבות בהם קיים סיכון למחלות גנטיות או מומים בעובר.

לרוב מתבצעת בדיקת מי שפיר כאשר קיים סיכון גבוה ללידת תינוק הסובל מתסמונת דאון, אם בשל גילה של האישה ההרה (מעל 35 שנים) ואם בשל תוצאות בלתי תקינות של בדיקות הסקר שבוצעו במהלך מעקב ההריון. תסמונת דאון היא תסמונת גנטית הנגרמת כאשר לכרומוזום מספר 21 של העובר ישנם שלושה עותקים ולא שניים.

בשל כך, קרויה התסמונת גם "טריזומיה 21". תסמונת זו נגרמת כתוצאה מחלוקה שגויה של הכרומוזומים והיא איננה תורשתית. הסיכון ללידת תינוק הסובל מהתסמונת עולה ככל שגילה של האישה ההרה עולה.

ילדים ומבוגרים הלוקים בתסמונת הם לרוב בעלי מראה פנים אופייני, פיגור שכלי ברמות שונות ובעיות בריאותיות שכיחות, כדוגמת עקרות, מומי לב או סיכון גבוה להתפתחות סוכרת. בדיקת מי שפיר מתבצעת גם במקרים בהם ישנו סיכון גבוה לקיום מחלה תורשתית אחרת ולאחר שיועץ גנטי המליץ על כך.   

במהלך בדיקת מי שפיר ניטלת דגימה משק מי השפיר של האישה ההרה. שכן, חלק מתאי העובר נושרים מגופו אל מי השפיר וניתן לגדלם במעבדה. לאחר גדילת התאים ניתן לבדוק האם מבנה הכרומוזומים של העובר הוא תקין.

בדיקת מי השפיר מתבצעת לצורך אבחון מקרים בהם ישנו סיכון נקודתי לקיומה של בעיה גנטית אצל העובר, כדוגמת תסמונת ה-X השביר. באמצעות מי השפיר ניתן גם לבדוק את רמתו של החלבון העוברי, כאשר במקרים בהם ישנה רמה גבוהה מאוד של חלבון, לרוב יסבול העובר ממום במערכת העצבים.

בדיקת מי שפיר היא קצרה ביותר, אורכת כמה דקות ומתבצעת כולה תחת מעקב אולטרסאונד, כדי לקבוע את המיקום המדויק בו יש לבצע את הדיקור. לפני תחילת הבדיקה מחטה הרופא את עורה של האישה ההרה ולאחר מכן מחדיר מחט דקה מאוד אל דופן הבטן וממנה אל שק מי השפיר.

לאחר מכן, שואב הרופא 20 סמ"ק עד 40 סמ"ק מנוזל מי השפיר. בדיקה זו כמעט ואיננה כרוכה בכאב אך לאחריה מומלץ לנוח ולהימנע מפעילות אינטנסיבית במשך 48 שעות ומקיום יחסי מין במשך 72 שעות. תוצאות הבדיקה מתקבלות לאחר כשלושה שבועות.

למרות יעילותה של בדיקת מי השפיר בזיהוי בעיות ומחלות גנטיות, היא כרוכה גם בסיכונים, כאשר ישנן לא מעט נשים המתלבטות האם לבצעה. הסיכון להתרחשות הפלה כתוצאה מהבדיקה עומד היום על כ-0.5 אחוזים (אחת מתוך 200 בדיקות תסתיים בהפלה). במקרים נדירים ביותר עלולה הבדיקה לגרום לזיהום, לאובדן רחם או אפילו למות האישה.

ישנם גם מקרים בהם התאים שנלקחו בדגימה אינם מתפתחים והאישה ההרה צריכה להחליט האם לבצע בדיקה נוספת או לחילופין להמשיך במעקב בהתאם לתוצאות בדיקות הסקר שביצעה.

הדיוק של תוצאות בדיקת מי שפיר הוא מעל 99 אחוזים, כאשר במקרים בהם אובחנו מום או מחלה צריכה האישה להחליט האם להמשיך בהריון או לבצע הפלה.

בדיקת מי השפיר ממומנת במלואה על ידי משרד הבריאות במקרים בהם המליץ על ביצועה יועץ גנטי בשל סיבה רפואית או כאשר גילה של האישה ההרה בעת הכניסה להריון הוא 35 או יותר.

במסגרת הביטוחים המשלמים של קופות החולים ניתנות הטבות שונות, החל מהשתתפות בהוצאות וכלה בהחזר כספי, לנשים הרוצות לבצע את הבדיקה ואינן זכאיות להחזר במסגרת סל הבריאות.

סקירת מערכות מאוחרת

בדיקת סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת לרוב בין השבוע ה-18 להריון לשבוע ה-22 להריון. מטרתה של סקירת המערכות המאוחרת, כמו מטרתה של סקירת המערכות המוקדמת, היא לאבחן מומים אנטומיים ומבניים בעובר.

בסקירת המערכות המוקדמת אמנם ניתן לזהות חלק ניכר מהמומים, אך בשל שלב ההריון המוקדם יחסית מומים אחרים אינם ניתנים לאבחון.

במהלך הסקירה המאוחרת, כאשר מערכות הגוף בשלות יותר ואיברי הגוף מפותחים יותר, ניתן לאתר מומים במערכת העצבים, מומים בלב, מומי בפנים ומומים בכליות שלא היה ניתן לאבחנם במהלך הסקירה הראשונה. חלק ממצאי הסקירה המאוחרת מעידים גם על הסיכון הסטטיסטי להימצאות מום גנטי או כרומוזומאלי בעובר.

למעשה נהוג לחלק את ממצאי בדיקת סקירת המערכות לשתי קטגוריות: מומים אנטומיים העלולים לגרום לנכות פיזית או לבעיה נוירולוגית ואף להשפיע על תוחלת החיים או סמנים רכים.

בעת גילוי מום אנטומי יש לשקול טיפול אפשרי לאחר הלידה ולעיתים אף הפסקת הריון. סמנים רכים הם שינויים קלים במבנה האנטומי העלולים להעיד על בעיה כרומוזומאלית. במקרים אלה קיים חשש שאיננו ודאי לבעיה וחשוב ביותר לבצע מעקבים ובדיקות נוספות.

גם סקירת המערכות המאוחרת היא בדיקת אולטרא סאונד, המבוצעת לרוב בשיטה הבטנית, כאשר לעיתים יש צורך גם בביצוע אולטרא סאונד וגינאלי לצורך סקירת איברים הנמצאים בסמוך לצוואר הרחם, שקשה לראותם בשיטה הבטנית.

לעיתים יש צורך גם בבדיקה של צוואר הרחם. במהלך סקירת המערכות המאוחרת לא ניתן לאבחן את כל המומים בעובר, כדוגמת פיגור שכלי, אוטיזם, שיתוק מוחין ומחלות נפש. כמו כן, הצלחתה תלויה במיומנותו של הרופא המבצע ובמכשור. בדיקת סקירת מערכות מאוחרת כלולה בסל התרופות.

בדיקת העמסת סוכר

בדיקת העמסת סוכר היא בדיקת דם המבוצעת בין השבוע ה-24 להריון לשבוע ה-28 להריון. בתקופת ההריון גורמים לעיתים השינויים ההורמונאליים והפיזיולוגיים לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם האישה ההרה ולהתפתחות סכרת הריון.

רמות הסוכר הגבוהות בדם האם עוברות אל העובר ועלולות לגרום להתפתחות עובר גדול מהרגיל או אפילו להופעת סכרת אצל העובר לאחר לידתו. בהתאם לכך, מטרתה של הבדיקה היא לאבחן נשים הרות המצויות בסיכון ללקות בסוכרת הריון.

למעשה, קיימות שתי בדיקות העמסת סוכר – בדיקת העמסת סוכר 50 גרם (OGCT, Oral Glucose Challenge Test) ובדיקת העמסת סוכר 100 גרם (OGTT, Oral Glucose Tolerance Test).

בדיקת העמסת סוכר של 50 גרם מתבצעת ללא צום. האישה ההרה מגיעה למרפאה ומתבקשת לשתות 50 גרם תמיסת סוכר, כאשר לאחר שעה מרגע שתיית התמיסה נלקחת מדמה דגימה לצורך בדיקת רמת הסוכר בגופה.

במקרה בו ערך הסוכר הוא גבוה מהנורמה נדרשת גם בדיקת העמסת סוכר של 100 גרם. בדיקה זו כוללת ארבעה שלבים והיא מבוצעת לאחר צום של שמונה שעות לפחות, בשעות הבוקר המוקדמות. בשלב הראשון, נלקחת דגימת דם מהאישה ההרה עם הגיעה למרפאה.

לאחר מכן עליה לשתות תמיסה של 100 גרם סוכר. לאחר שעה מרגע שתיית התמיסה נלקחת דגימת דם נוספת מהאישה ושוב לאחר שעתיים ולאחר שלוש שעות.

ארבע התוצאות המתקבלות משקפות את רמת הסוכר בדמה של האישה ההרה במצבים שונים, ובהתאם להן מחליט הרופא על המשך טיפול.

נשים הסובלות מהשמנת יתר, נשים שילדו עובר גדול בעבר, נשים שהעובר שברחמן מת בעבר, נשים הנוטלות סטרואידים ונשים שסבלו בעבר מסכרת הריון נדרשות לבצע את בדיקת העמסת סוכר של 100 גרם, ללא צורך בבדיקה הראשונה.

בדיקת הערכת משקל

למעשה, בדיקת הערכת משקל מתבצעת באופן שגרתי החל משלב ביצוע סקירת המערכות המאוחרת ועד שלבי ההריון המתקדמים.

בדיקת הערכת משקל אחרונה לרוב מתבצעת בין השבוע ה-32 להריון לשבוע ה-35 להריון והיא כקודמותיה, בדיקת אולטרסאונד. בדיקה זו מספקת מידע חשוב על התפתחות העובר ועל מצבו הבריאותי, ולעיתים עשויה להצביע על הצורך לבצע בדיקות בירור נוספות.

הערכת המשקל מתבצעת באמצעות מדידה של שלושה מדדי גוף – אורך עצם הירך של העובר, קוטר ראשו והיקף בטנו. השוואת מדדים אלה למדדים הממוצעים מאפשרת לחשב ולהעריך את משקלו של העובר בסטייה של כ-10 אחוזים עד 15 אחוזים מהמשקל האמיתי.

במקרים בהם העובר קטן יותר ממוצע גילו או גדול יותר ממוצע גילו ישנו צורך בבדיקות בירור נוספות. בבדיקת אולטרסאונד זו מוודאים גם כי כמות מי השפיר היא תקינה ותנוחת העובר היא כשראשו לכיוון צוואר הרחם, לקראת הלידה הממשמשת ובאה.

לאחר תאריך הלידה

בהתאם לסטטיסטיקה, כשליש מהנשים לא יילדו בתום השבוע ה-40 להריונן. נשים אלה יידרשו להיות במעקב קפדני.

מטרתו של מעקב זה היא לאבחן מצוקה הן אצל העובר והן אצל האם. מיעוט מי שפיר, מצוקה נשימתית, הפרשה של מיקוניום – צואה ראשונית אל מי השפיר והפרעות בקצב הלב הם כמה מהמקרים בהם יתכן ויהיה צורך בביצוע זירוז לידה. רעלת הריון, סכרת ועליה בלחץ הדם הם כמה מהסיבוכים העלולים להופיע אצל האישה ההרה, ומצריכים התערבות רפואית.

לסיכום, שלא כמו בעבר הרחוק, מסתיימים היום כמעט כל ההריונות בלידה של תינוק בריא ומושלם ובשמחה גדולה.

חלק גדול מהצלחה זו יש לזקוף לזכותה של הרפואה המודרנית, שבאמצעותה ניתן לעקוב אחר התפתחות העובר ואחר בריאותה של האישה ההרה לאורך כל שלבי ההריון.

מעקב זה מאפשר לוודא כי הכול תקין, לאבחן בעיות שונות ובעת הצורך לטפל בהן מבעוד מועד. את מעקב ההריון אמנם מבצעים רופא הנשים המלווה ורופאים מומחים אחרים, אך ללא שיתוף פעולה של האם ההרה לא ניתן לבצעו בצורה המושלמת. צמצום הסיכונים לכדי מינימום מבטיח לידה מוצלחת וקלה יותר.

ליחצו כאן ובואו להתייעץ ולשאול בפורום שלנו!

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 0 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון בדיקות הריון

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

10 בדצמבר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות ש

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות ת

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות ב

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות ר

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות ק

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות צ

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות פ

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

משמעותה של חובת הגילוי...

הכירו את היקפה של חובת הגילוי הרפואית בכלל ומקרי רשלנות רפואית בפרט...

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

טעויות באבחון של פגמים...

עורך דין עופר סולר מסביר על טעויות של רופאים באבחון פגם בהתפתחות הקורפוס קלוסום במהלך מעקב ההריון...

קרא עוד

10 בדצמבר 2017

פיגור שכלי קשה בעקבות ...

על מקרים של פיגור שכלי בעקבות טעויות של רופאים בעת מעקב הריון או בלידה - כיצד מתמודדים מול מקרים ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36