מילון רשלנות רפואית - מונחים רפואיים באות ק
ק
קטין - Minor
קטין הנו אדם שגילו מתחת ל 18 שנים. המערכת המשפטית במדינות רבות מקנה שורה ארוכה של הגנות לקטינים, דוגמת חיסיון משפטי. מבחינה חוקית - קטין אינו מוכר כבעל מעמד משפטי עצמאי ולפיכך, אין ביכולתו לתבוע בעצמו והוא נדרש להגשת תביעה באמצעות אפוטרופוס. החוק מכיר בהוריו של קטין כאפוטרופוסים הטבעיים בדין והם רשאים לחתום בשם בנם או ביתם הקטינים על טופס הסכמה מדעת לביצוע פעולה רפואית, להעניק הרשאה לעורך דין מטעמם מכוח כתב ויתור על סודיות רפואית ולהגיש בשם ילדם תביעות בעילת רשלנות רפואית או בגין הולדה בעוולה של תינוק בעל מום.
ספירת תקופת ההתיישנות בגין תביעות, המוגשות על ידי קטין באמצעות האפוטרופוסים שלו, מתחילה רק בהגיעו לגיל 18 ואליה מתווספות אז 7 שנות ההתיישנות הרגילות, כלומר, תקופת הזכאות הכללית להגשת התביעה עומדת על 25 שנים ממועד הלידה.
ראה גם: אוטונומיה של החולה, אפוטרופסות, הולדה בעוולה, התיישנות, ויתור על סודיות רפואית.
מצב רפואי, המכונה בעברית ירוד, של עכירות עדשת העין עקב ספיגת נוזלים, המצויים בחלל העין ופוגעים בשקיפותה. הדבר משליך על איכות הראייה ומצריך ביצוע ניתוח, במהלכו מוחלפת העדשה הטבעית בעין בעדשה מלאכותית, אגב פתיחה מכאנית של העין במספר שיטות (ביצוע ניתוח עם או ללא צורך בתפרים). עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין:
- השתהות בהפניית המטופל לניתוח, אשר גרמה להידרדרות בכושר ראייתו וגרמה נזק בלתי הפיך.
- חוסר התחקות אחר ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומצב בריאותי נוכחי, המונעים ממנו לעבור את הניתוח.
- אי עמידה בדרישת השגת הסכמה מדעת של המטופל טרם ביצוע ההליך.
- בחירה בשיטה ניתוחית, אשר אינה מתאימה למצב העין ולמידת הקטרקט.
-
ביצוע הניתוח בחוסר מיומנות, תוך הפרת חובת הזהירות שחלה על הרופא וסטיה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו מכוח מבחן הרופא הסביר, אשר גרמו למטופל סיבוכים, לרבות:
זיהומים ודלקות, היפרדות הרשתית, צורך במספר גבוה וצילינדר בעין המנותחת ופגיעה בראייה בדרגות משתנות, עד עוורון.
ראה גם: אוטונומיה של החולה, אנמנזה, חובת הזהירות, מבחן הרופא הסביר.
קיצור קיבה - abbreviation Stomach
הליך כירורגי פולשני, המבוצע במטרה להקטין את נפח הקיבה. בעקבות היצרות הקיבה חש המטופל שובע לאחר אכילת כמות פחותה מבעבר ומצליח לצמצם את כמויות המזון, הנצרך על ידו. עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין:
- אי עמידה בדרישת השגת הסכמה מדעת של המטופל טרם ביצוע ההליך.
- עריכת הניתוח, הנחשב להליך מורכב ומסובך, באופן בלתי מקצועי, תוך הפרת חובת הזהירות שמוטלת על הרופא וסטיה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר.
- בחירה באחת השיטות הנוהגות בניתוח מסוג זה (החדרת בלון, כריכת טבעת סיליקון / טבעת מתכווננת או ביצוע מעקף קיבה) שאינה הולמת את נסיבות המקרה.
- חוסר השגחה אחר התדרדרות במצבו הרפואי של המטופל לאחר הניתוח, אשר גרמו לו סיבוכים, לרבות: זיהומים ודלקות, דימום פנימי, ניקוב הקיבה ואף מוות.
ראה גם: אוטונומיה של החולה, חובת הזהירות ומבחן הרופא הסביר.
קיצור תוחלת החיים - Life expectancy abbreviation
עקרון פיצוי לפיו ניזוק, אשר לא קיפח את חייו עקב הפגיעה, אך תוחלת חייו התקצרה, זכאי לקבל פיצוי מיוחד במסגרת תביעתו בגין אובדן השנים האבודות, עקב הפגיעה הגופנית הקשה.
שיטת הידות, שפותחה על ידי בית המשפט העליון, מאפשרת לחשב את הסיכוי הסטטיסטי של התובע הנפגע שלא ליהנות מתוחלת חיים ממוצעת, מפאת נזקו הרפואי. לצורך כך נלקחים בחשבון הפסדי שכר עתידיים, אובדן כושר עבודה ופוטנציאל השתכרות לעתיד לבוא.
ראה גם: אובדן השתכרות, סיכויי החלמה ופיצוי כספי.
ענף התמחות רפואי, העוסק במחלות לב וכלי דם ומצריך חובת זהירות מוגברת בשלבים שלפני הטיפול, במהלכו ובסיומו. עילת רשלנות רפואית בתחום זה, הנחשב סבוך ומורכב, עשויה להתגלע בגין:
- כשלים בהליך בירור ההיסטוריה הרפואית של החולה, מצבו הפיזי והקליני והתחקות אחר רקע קרדיולוגי של מחלות ובעיות לב במשפחתו.
- אי עריכת בירורים מקדימים נדרשים או פענוח לקוי של תוצאות בדיקות א.ק.ג, צילומי רנטגן ובדיקות דם שביצע החולה, המובילים להערכה שגויה של מצבו הגופני וקבלת החלטות רפואיות מוטעות.
- הפרת דרישת השגת הסכמה מדעת של החולה טרם הטיפול.
- מחדלים בעת ביצוע ניתוחי לב וצינתורים כמו גרימת קרע בשריר הלב, המהווה סכנה ממשית לחולה ומצריך התערבות מיידית, חוסר אבחון של הפרעות בקצב הלב, גרימת נזק לכלי דם והותרת גוף זר אצל החולה בסיום הניתוח.
- לאחר הניתוח - התעלמות מתלונות המטופל על מיחושים, אי ביצוע בדיקות שגרה, הנדרשות כחלק מהמעקב, השגחה לקויה אחר סיבוכים והחמרה במצבו הגופני של המטופל ועקב כך, השהיית מתן טיפול רפואי תוך פרק זמן סביר, אשר גרמו למטופל נזקים גופניים בלתי הפיכים, נכות ואף מוות.
ראה גם: אי ספיקת לב, אנמנזה, דום לב, התקף לב, נכות וצינתור.
קרישת דם - Blood clots
תהליך גופני בו נוצרים בנוזל הדם גושים במרקם מוצק, המורכבים מתאי דם אדומים, טסיות דם וסיבי החלבון פיברין. כאשר הקרישים מתגבשים בכלי דם בריאים מדובר בתופעה מסוכנת של קרישיות יתר - טרומבופיליה, היות והם עלולים להיתקע בדפנות כלי הדם ולחסום את זרימת הדם בדרגות שונות, דבר שעשוי להוביל להיווצרות ארועי אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, תסחיף ריאתי, נכויות, הפלות חוזרות ואף מוות.
עילת רשלנות רפואית תקום בגין חוסר אבחון או אבחון מאוחר של ההפרעה, המתפתחת לרוב באופן סמוי מן העין וזאת מפאת אי התחקות אחר היסטוריה רפואית של החולה או משפחתו וחוסר התייחסות למצבים מיוחדים, המהווים גורמי סיכון להתפתחות התופעה: גיל מבוגר, הריון (לרבות נטילת גלולות למניעת הריון והפלות חוזרות), ניתוחים אורטופדיים ונוירוכירוגיים, השמנת יתר, עישון ומחלות דלקתיות וממאירות. חוסר האבחון יוביל לעיכוב בביצוע בירור מקיף, לרבות לקיחת אנמנזה משפחתית והנחיה לביצוע בדיקות מעבדה שגרתיות ומיוחדות לאיתור ההפרעה.
עילות נוספות לרשלנות רפואית הן הפניה לביצוע הבדיקות בעיתוי בלתי מתאים (תוך שהחולה נוטל תכשירים נוגדי קרישה או כאשר נדרשת תקופת המתנה ממועד קרות האירוע), אבחון שגוי של ממצאי הבדיקות ואי נתינת טיפול מונע נדרש, התאמת טיפול קצר מועד או ארוך טווח עבור המטופל ואבחון פוטנציאל קיום התופעה אצל בני משפחה נוספים.
ראה גם: אבחון מאוחר, אבחון שגוי, אירוע מוחי, אנמנזה והתקף לב.
קשר השתיקה - Conspiracy of silence
מדיניות, המתקיימת בין רופאים עמיתים למקצוע, באופן בלתי מוצהר ומקדמת קשר של טיוח, שתיקה וחיפוי בהקשר תביעות רשלנות רפואית. כחלך מכך, רופאים בענפי ההתמחות השונים אינם נאותים לשתף פעולה עם התובעים - הניזוקים ולגבש חוות דעת מומחה, המעידה על סטיית רופא קולגה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר והפרת חובת הזהירות אשר חלה עליו. פועל יוצא של התנהלות זו, אשר המניעים לה הינם אישיים, חברתיים, אתיים ומקצועיים, הינו קושי בו נתקלים עורכי הדין, המייצגים נפגעי רשלנות רפואית, להשיג ראיות נגד הנתבע. עקב כך, תיקי רשלנות רפואית רבים אינם מגיעים לכותלי בית המשפט והניזוקים אינם מפוצים בהתאם למידת זכאותם ובאופן הראוי.
ראה גם: חובת הזהירות, חוות דעת רופא מומחה ומבחן הרופא הסביר.
יחס של סיבה ומסובב בין שני מאורעות. בהקשר רשלנות רפואית הכוונה היא לקשר בין הפרת חובת הזהירות המוטלת על הרופא, לבין נזק, שנגרם עקב כך למטופל והוכחה, כי הפרת החובה הינה הגורם הבלעדי לקרות הנזק.
עמידה על קשר סיבתי נדרשת למטרת הטלת אחריות ואשם ולצורך קביעתו יש להוכיח התקיימות קשר משני סוגים: עובדתי ומשפטי, המיועד לבחון אילו מבין מכלול הנזקים, שנגרמו מבחינה עובדתית מפאת רשלנות, מקימים אחריות משפטית. דוגמא לקשר סיבתי הינה אבחון מאוחר או שגוי של מחלה או ליקוי גופני, אשר בעקבותיהם חלה החמרה במצבו הבריאותי של החולה ונגרמו לו נזקים בלתי הפיכים.
ראה גם: אבחון מאוחר, אבחון שגוי, חובת הזהירות ופקודת הנזיקין.
