ועדת בקרה ואיכות במוסד רפואי בישראל

מי מוסמך להקים ועדת בקרה ואיכות?

סעיף 22 (א) לחוק זכויות החולה מסמיך מנהל מוסד רפואי/בית חולים, מנהל קופת חולים וכן את מנכ"ל משרד הבריאות, להקים ועדת בקרה ואיכות, כמפורט להלן:

• מנהל מוסד רפואי מוסמך להקים ועדה פנימית של מוסד רפואי לשם הערכת הפעילות הרפואית של המוסד ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי הניתן בו.
• מנהל קופת חולים מוסמך להקים ועדה לשם שיפור איכות שירותי הבריאות במוסדות קופת החולים שתחת ניהולו.
• מנכ"ל משרד הבריאות מוסמך להקים ועדה לשם שיפור איכות שירותי הבריאות.

כך לדוגמא, הוקמו ועדות בקרה ואיכות על ידי משרד הבריאות בנושאים הבאים:

• תהליך מתן חלב אם בבתי חולים
• הטיפול בבדיקה פתולוגית – בטיחות התהליך
• השארת גוף זר בפרוצדורות

ועוד...

גם המחלקה לייזום וביצוע מבדקי איכות באגף לאבטחת איכות במשרד הבריאות פועלת למעשה כוועדת בקרה ואיכות מכח סעיף 22 לחוק.

המחלקה מקיימת מבדקי איכות יזומים בתחומים נבחרים המשקפים בעיה מערכתית החוזרת ונשנית ובתחומים שנמצא בהם סיכון גבוה.

בעקבות מבדקי האיכות מעביר מינהל הרפואה המלצות להוצאת חוזרים.

חיסיון וקבילות מסמכי ועדת בקרה ואיכות

להבדיל ממסמכי ודיוני ועדות הבדיקה, החוק מעניק חיסיון לכל מסמכי ודיוני ועדות הבקרה, וכן קובע כי הם לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, כלומר, שהם לא יהיו קבילים בכל הליך משפטי.

כך קובע סעיף 22(ב) לחוק: "תוכן הדיונים שהתקיימו בועדת הבקרה, הפרוטוקול, כל חומר שהוכן לשם הדיון ושנמסר לה, סיכומיה ומסקנותיה, יהיו חסויים בפני כל אדם לרבות המטופל הנוגע בדבר, ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי".

יחד עם זאת, יש לשים לב כי אם ועדת בקרה ואיכות תדון גם באירוע ספציפי לגבי חולה מסויים במסגרת הבדיקה הכללית שלה, היא עלולה להיחשב כוועדת בדיקה על פי סעיף 21 לחוק זכויות החולה, כך היא לא תיהנה מחיסיון לגבי נושא זה.

קראו בהרחבה: על המעמד המשפטי של דוחות ועדת בדיקה

סעיף 22(ג) לחוק קובע כי סיכומיה ומסקנותיה של ועדת הבקרה ימסרו רק למי שמינה את הוועדה והוא יהיה גם רשאי לעיין בפרוטוקול דיוני הוועדה ובכל חומר אחר שנמסר לה.

במידה ומי שמינה את הועדה יהיה מנהל מוסד רפואי או מנהל קופת חולים ואותו גורם יימצא, לאור העיון במסמכים הללו, כי קיימת לכאורה עילה לנקיטת אמצעי משמעת על פי דין כלפי מטפל, עליו להודיע על כך למנכ"ל משרד הבריאות, כאמור בסעיף 22(ד) לחוק.

יחד עם זאת, סעיף 22(ה) לחוק קובע כי יש לתעד ברשומות רפואיות את כל הממצאים העובדתיים שקבעה הועדה בנוגע למצבו של מטופל, לטיפול בו, ולתוצאותיו, במידה והם לא היו רשומים בהם קודם לכן וזאת מיד עם קביעת הממצאים הללו וכי הם יהוו חלק מהרשומה הרפואית.

במידה שהמטופל או נציגו סברו שהממצאים העובדתיים לא תועדו ברשומה רפואית, הם רשאים להגיש על כך השגה בפני ועדת אתיקה, וזאת כאמור בסעיף 23(א) לחוק.

ועדת האתיקה תדון בהשגה זו בהרכב של שלושה חברים, שהם יושב ראש הועדה ושני הרופאים המומחים, וזאת כאמור בסעיף 24(ב) לחוק.

ועדת האתיקה תהיה רשאית לבדוק את פרוטוקול הדיון שהתקיים בועדת הבקרה והאיכות, המסמכים שהוכנו לשם הדיון ושנמסרו לה, סיכומיה, מסקנותיה והרשומות הרפואיות הנוגעות למטופל, וזאת למרות האמור בסעיף 22(ב) לחוק.

במידה שהיא תמצא שממצאים עובדתיים אכן לא תועדו כנדרש, עליה להורות על תיעודם ברשומה רפואית וכן להודיע על כך למטופל או לנציגו - כך קובע סעיף 23(ב) לחוק.

היקף הקמת ועדות בקרה ואיכות על ידי בתי חולים

מבדיקות שנערכו בשנים האחרונות עולה שבתי החולים מיעטו להשתמש בסמכותם להקים ועדות בקרה ואיכות וזאת למרות החיסיון שהחוק מעניק להם.

מבקר המדינה בדק את מספר ועדות הבקרה והאיכות שהוקמו לפי סעיף 22 לחוק במהלך השנים 2008–2010 בבתי החולים הממשלתיים הכלליים בארץ, ופירסם את ממצאיו במסגרת דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 וזאת כמפורט להלן:

• בבתי החולים איכילוב, תל השומר, אסף הרופא, הלל יפה, בני ציון בחיפה וזיו בצפת – לא הוקמה ולו ועדת בקרה אחת.  
• בבית החולים וולפסון - הוקמה ועדה אחת.
• בבית החולים פוריה - הוקמו 2 ועדות.
• בבית החולים המרכז הרפואי לגליל בנהריה - הוקמו 3 ועדות.
• בבית החולים ברזילי - הוקמו 9 ועדות.
• בבית החולים בלינסון – הוקמו 47 (!) ועדות, כך שהוא התבלט באופן מאד יוצא דופן.

לדעת מבקר המדינה, העובדה לפיה חלק מבתי החולים ממעטים להשתמש בסמכותם להקים ועדת בקרה ואיכות מעלה את החשש חשש לפיה הם אינם משקיעים די בשיפור איכות הטיפול הרפואי.

עוד נמצא כי חלק מבתי החולים מקיימים דיונים לגבי מקרי רשלנות רפואית ואירועים חריגים ספציפיים במסגרת ועדות בקרה ואיכות ולא במסגרת ועדות בדיקה כפי שדורש סעיף 21 לחוק. זאת, כפי הנראה כדי להינות מהחיסיון שמעניק סעיף 22 למסמכי ועדות הבקרה, להבדיל מסעיף 21 לחוק.

לפיכך קבע המבקר כי אי-הבהירות באשר לאירועים החריגים שבגינם יש להקים ועדת בדיקה ובאשר לנושאים שבהם יש לדון במסגרת ועדת בקרה ואיכות, מצריכה את אסדרת הנושא על ידי משרד הבריאות.

יחד עם זאת, חברת הביטוח הממשלתית ענבל, אשר מבטחת את בתי החולים הממשלתיים בארץ, טענה בפני מבקר המדינה כי לדעתה אין קשר לקשור בין מספר ועדות הבקרה והאיכות שמוקמות בבתי החולים להערכת היקף השקעת בתי החולים בשיפור איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידם, מאחר שבתי החולים מקיימים פעילויות נוספות בעניין זה, כגון הקמת ועדות בקרה ואיכות קבועות בנושאים שונים כגון זיהומים, אלימות ועריכת ימי עיון.

גם בית האיכילוב הודיע למבקר המדינה, בנובמבר 2011, הוא מקיים כי פעילות לשיפור איכות הטיפול הרפואי במגוון נרחב של אמצעים, כגון: סדנאות לשיפור מיומנויות תחקיר אירוע חריג, בדיקת תחומים מסוכנים לצורך הפחתת סיכונים והגברת הבטיחות.

עוד נמסר על ידו שמצוקת המשאבים וכוח האדם אינה מאפשרת הקצאה יעודית של רופאים לוועדות בקרה ואיכות.

בית החולים רמב"ם מסר למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2011 כי הוא קיים כ-80 דיונים במתכונת של ועדות בקרה ואיכות, כאשר בכל דיון נידונו ארבעה עד שבעה אירועים חריגים.

לדברי בית החולים מתכונת זו של דיונים במקרים חריגים, במסגרת ועדת בקרה ואיכות, אפשרה קיום דיון גלוי וחשיפת הפרטים ללא חשש מהסרת החיסיון.

מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות כי העברת בדיקות האירועים החריגים הספציפיים, שאמורים להיבדק על ידי ועדות בדיקה לפי סעיף 21, לבדיקתן של ועדות בקרה ואיכות על פי סעיף 22 לחוק, מעניקה להם חיסיון וזאת בניגוד לכוונת חוק זכויות החולה.

לעומת זאת, דיון באירועים חריגים במסגרת ועדות בקרה ואיכות מסכן את החיסיון המוטל על הוועדות הללו באופן כללי.

כמו כן ממספרן הנמוך של הוועדות שהוקמו בשנים עולה כי חלה נסיגה מדאיגה מבחינת בטיחות החולים הן בפעולת ועדות הבדיקה והן בפעולת ועדות הבקרה והאיכות בבתי החולים.

עוד קבע דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 העמימות ואי-הבהירות לגבי האירועים החריגים שבגינם יש להקים ועדת בדיקה על פי סעיף 21 ולהבדיל, לגבי הנושאים שיש לדון בהם במסגרת ועדת בקרה ואיכות על פי סעיף 22, מצריכות את הבהרת הנושא על ידי משרד הבריאות.

כמו כן, על משרד הבריאות ועל משרד המשפטים לדון בהקדם האפשרי בפתרון בעיית היעדר החיסיון המוטל על ועדות הבדיקה ובמידה מסוימת גם על ועדות הבקרה והאיכות, משום שהשינוי במצב הדברים הקיים מתבקש לשם הצלת חיי החולים.

קראו בהרחבה: על חובת הדיווח של המוסדות הרפואיים על מקרים חריגים

מבדיקה חוזרת שערך מבקר המדינה בשנת 2014, ואשר ממצאיה פורסמו בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, עלה כי ב-17 בתי חולים בישראל פועלות ועדות בקרה ואיכות וכי לטענת בתי החולים, הן עוסקות בפעולות הבאות:

• ביצוע תחקירים
• דיונים בנושאי שיפור איכותם של תהליכי העבודה
• פגישות על בסיס תקופתי לשיפורן ולקידומן של איכות ובטיחות בתחומי הפעילות השונים של בית החולים
• ביצוע בקרה על תהליכי העבודה, כגון "תהליכי זיהוי המטופלים בקבלתם לבית החולים", "תהליכי העבודה במכון הפתולוגי", "צמצום זיהומים"

במרבית בתי החולים עסקו ועדות הבקרה והאיכות בדיונים בנושאים מערכתיים ולא התעמקו כלל במקרים פרטניים, גם אם היה להם השפעות מערכתיות, וזאת מתוך חשש מהצורך לחשוף את דו"חות הוועדה, לאור האמור בסעיף 21 לחוק.

אחד מבתי החולים מסר למשרד מבקר המדינה, כי אינו מפעיל את ועדת הבקרה והאיכות כיוון שהצוותים הרפואיים "מפחדים מחשיפה ומהצורך למסור מידע במקרה של תביעה משפטית".

אולם, למרות שממצאים אלו כבר עלו, למעשה, גם בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 , הם טרם תוקנו עד לשנת 2014.

אולם, נכון לחודש אוגוסט 2018 לא ברור עדיין עד כמה הנחיותיו של מבקר המדינה אכן יושמו בפועל עד כה.

כפי הנראה נצטרך להמתין בעניין זה למעקב הבא שיערוך משרד מבקר המדינה בדבר יישום הנחיותיו ולממצאי מעקב זה.

קראו עוד: האם התנצלות של רופא יכולה למנוע תביעת רשלנות רפואית?