פורום רשלנות רפואית

לכבוד יום המשפחה היום החלטתי לחלוק בפעם הראשונה את מסע ההריון cmv שלי, שהחל בשיחת טלפון בערב אחד בשבוע 12 מרופא הנשים, שהודיע לי בטון רציני שבדיקות הסקר הראשון מראות שנדבקתי ב-cmv בתחילת ההריון.

לא היה לי מושג מה זה אומר, אבל זה היה מאד מלחיץ לשמוע ממנו שיש סיכוי שאצטרך לסיים את ההריון, שלקח לי זמן רב להיכנס אליו אחרי טיפולי הפריה לא קלים(הזרעות, הורמונים, IVF ומה לא).

הימים הבאים היו רוויי מתח, דמעות והרבה שיטוט אונליין לנסות להבין מה בדיוק קרה ומה עושים עכשיו. קבענו פגישה דחופה אצל יינון יואב המקסים, שהסביר שלפי מדדי הבדיקות ההדבקה קרתה בשבוע ארבע, מה שמעלה משמעותית את הסיכוי לפגיעה חמורה בעובר.

הרגשתי שעולמי קורס עליי, הטיפולי הפרייה היו לי כל כך טראומטיים ולא רציתי לחשוב אפילו על להפיל ולהצטרך לעבור אותם שוב. וגם בגלל הגיל המבוגר שלי (43), לא הרגשתי שנשאר לי זמן בכלל להתחיל הכל מהתחלה...

עם הזמן העננים קצת התבהרו, במיוחד אחרי שיחות עם ורד המקסימה, שהרגיעה כל כך והסבירה בצורה פשוטה וברורה מה הסיכויים ומה הסיכונים.

ואז הגיע החלק הקשה מהכל והוא לחכות עשרה שבועות עד למועד של הבדיקת מי שפיר, בלי לדעת בכלל אם ההריון הזה הולך להמשיך. כעסתי, לא הבנתי למה דווקא לי זה קרה (הבנתי לוגית, הגדול שלנו הדביק אותי בוירוס שהביא מהגן, אבל לא הבנתי רגשית למה אני צריכה את המבחן הזה עכשיו), ואז החלטתי לנסות כמה שיכולה ליהנות מהמסע הזה, וגם אם אני אהיה אמא של העובר הזה לעשרים ומשהו שבועות, אז אני אנסה ליהנות ממנו בדרך.

ליטפתי אותו הרבה, חשבתי עליו, קיוויתי שניפגש.

לפני שהגיעו התוצאות עברתי התמוטטות עצבים אמיתית. כל הקור רוח שאפיין אותי בתקופת ההמתנה פשוט נעלם, וקרסתי. בת הזוג שלי לא הבינה מה קורה לי, ואני לא הצלחתי להסביר את התחושה הזו של לשאת הריון במשך כל כך הרבה שבועות, בידיעה שאולי אצטרך להיפרד ממנו ממש בקרוב. זה מיינד פאק מטורף וזה לא טבעי ואי אפשר להסביר את הכאב הזה במילים בכלל.

כשהתוצאה השלילית הגיעה שתינו בכינו בלי הפסקה. כל כך הרבה מתח הצטבר בגוף בעשרה שבועות האלו.

ובסוף ההריון, לאחר שהעובר פתח פער גידול משמעותי ולמעשה הפסיק להתפתח, הוחלט לשלוח אותי לעשות ניתוח קיסרי במיידי כדי לתת לו סיכוי להשלים בחוץ את מה שהוא לא מצליח לקבל מהשלייה שהפסיקה לתפקד.

פחדתי שאולי זה בגלל ה-cmv שהוא כזה קטן, שאולי הבדיקת מי שפיר טעתה.

אבל אחרי כל התלאות האלו הנה טומי הקטן. הוא אמנם באמת קטן אבל הוא בריא והוא חייכן והוא מתוק על, והכי חשוב - הוא חזק והוא שורד והוא פה איתנו.

הריון cmv זה הריון קשה נורא, אבל חשוב לא לאבד תקווה בדרך, ולזכור שרוב הסיכויים שהוא יסתיים בדבר חמוד כזה, ששווה הכל