בינואר האחרון עברתי תאונת דרכים מאוד קשה ממנה ניצלתי באורך נס, מאז ועד היום אני סובלת מכאבים ומההשלכות של התאונה, אך אלו לא הכאבים היחידים שמשפיעים על אורח חיי מאז...
בימים והשבועות הראשונים לאחר התאונה סבלתי מכאבים עזים בכל חלקי גופי וביניהם המון לחצים בראש ובחזה שהיו מלווים בקשיי נשימה והתכווצויות בלתי פוסקות.. בשבוע הראשון הייתי בבית חולים ובמעקב רופא משפחה ובשבוע השני סבלתי "בשקט" בבית ... עד שלא יכולתי יותר .....
זה היה שישי בבוקר אחרי לילה ללא שינה גדוש בכאבים זרקתי על עצמי טייץ, חולצת טי שירט וקפוצ'ון, ניגשתי למרפאה , הרופא שלי לא היה והמזכירה הפנתה אותו לרופא תורן.
נכנסתי בתורי, הסברתי לרופא את הרקע למצבי והסברתי לו שאני לא יכולה לשאת את הלחצים בחזה ובראש יותר!
הוא אמר לי לשבת על המיטה. התיישבתי. קם לעברי ולפתע נפתחה הדלת ונכנסה המזכירה החליפה איתו כמה מילים בקשר לניירת ויצאה, הוא היה נראה לחוץ, מבוהל, לא רגוע.. כשהיא יצאה הוא נעל הדלת. (מה שרוב הרופאים עושים שלא יפריעו חולים ממתינים מבחוץ..).
הוא נעמד מולי בעודי יושבת על המיטה, ללא שום התרעה מוקדמת , ללא שום הסבר, אומר "סליחה" ומכניס את ידו פנימה לתוך החזה השמאלי שלי, ממשש אותו עד כדי כך שאת כף ידו הרגשתי מתחככת בפיטמה שלי ואצבעותיו ממששות את השד. עניין של כמה רגעים ואז הוא מוציא את ידו החוצה ומשש את צידי החזה בשתי ידיו. באותם רגעים התערבלו לי התחושות בגוף, הרגשתי קפואה. הוא מסיים את "הבדיקה " , מדבר אלי ומסביר שהכל זה השלכות מהתאונה שעברתי והטראומה ובלה בלה בלה... תוך כדי דיבור הוא לוקח את ידי ומלטף אותה.. אני מושכת אותה חזרה ואז שוב הוא חוזר על הפעולה. אני משותקת, מבולבלת, עוברות לי אינספור מחשבות בראש , אני כבר לא שומעת מה הוא אומר., אני רק רואה את השפתיים שלו זזות. ואז שתיקה . אני שואלת "למה כואב לי ככה הראש??" הוא מעביר את ידיו במגע על ראשי , ושוב אומר " אמרתי לך.. זה הכל מהתאונה .. זה יעבור לך עם הזמן..." לפתע הוא סגר לי את הרוכסן של הקופצון!!! כאן כבר זהו!! בראש אני מתפוצצת עם עצמי... מה נראה לו שהוא עושה ?? אני מסיתה את הראש מטה פעורת פה , מופתעת , ושואלת את עצמי מה הוא עשה עכשיו?? חשבתי שאני הוזה!!!! אבל לא !!
לא אמרתי מילה.
ברחתי מישם הביתה. מלאת שאלות, ספקות, ומחשבות. הסתגרתי בחדר השינה ובוכה ללא הפסקה!
בעלי חזר הביתה בצהריים שואל אם הייתי אצל הרופא. אמרתי לו שמשהו מוזר קרה לי שם, ואז שפכתי הכל. החלטתי שאני שותקת .
אחרי חודש של שתיקה כבר לא יכולתי לשאת את זה עם עצמי, הרגשתי שאני מאבדת את עצמי.
פניתי למרפאה והלנתי על המקרה מול מנהלת המרפאה, ומישם הנושא הועבר לעו"ס לנפגעות מינית שהעבירה את תלונתי לבירור מול הרופא והגורמים הרלוונטיים ולאחר מיכן אקבל מכתב תשובה .
לאחר 5 חודשים של המתנה, קיבלתי מכתב בו נאמר לי שהרופא פעל שלא לפי ההנחיות הרפואיות שהיה צריך לפעול והיה "פגם" בהתנהלותו ועל כן הוחלט להעבירו למרפאה אחרת!
מה???? זוהי ההתייחסות של הכללית למקרה?? אני פאקינג התלוננתי על הטרדה מינית וזוהי תשובתכם??!!!
אחרי חודשים של סערת רגשות, מלאה בחששות ופחדים לילות של בכי וסיוטים ובעיקר תמיכה מקרוביי , החלטתי שאני מגישה תלונה במשטרה.
המשטרה מיהרה לפעול, הרופא זומן לחקירה, ולפני שבוע זומנתי לעימות מולו.
הגעתי לשם מפוחדת, מלאת ספקות ומחשבות איך אגיב כשאראה אותו שוב, איך אתמודד מולו, מה אגיד.. והתמודדתי עם זה באופן בו שאפילו הפתעתי את עצמי. הייתי גאה בעצמי באותו היום . לא הבנתי מאיפה באו לי הכוחות להתעמת איתו ולפרוק את כל שעל ליבי!
התברר לי שיש עוד מתלוננת ..לא מפתיעה....
התיק הועבר לפרקליטות, ואני מקווה שהצדק יבוא על מקומו.
האם בלי קשר להליך הפלילי נגד הרופא אני יוכלה לתבוע אותו לתשלום
פיצויים על הטרדה מינית? האם אפש רלתבוע גם את
קופת חולים במקרה כזה? מה דעתך?
