פורום רשלנות רפואית

ערב טוב

הגעתי אליכם מפייסבוק וראיתי שהפורום שלכם נותן מענה - מקווה שמוע דעה של עורך דין מומחה לתחום הרפואה.

אני נואשת. פעם ראשונה כותבת כאן פשוט כבר לא נשארו כוחות נפשיים ופיזיים לסבול בשקט. לא יודעת באיזו מילה כבר אפשר לעודד אותי נראה לי שלא נשאר כלום.

הכל התחיל כמו אצל כולנו הריון ראשון שמחה וציפיות. אבל במהלך ההריון המצב שלי החמיר. כאבי גב סימנים כחולים בכל הגוף שאלו את בעלי אם הוא לא מרביץ לי? ( והוא בחיים לא הרים עליי יד) כאבים כל הגוף.

הרגשתי שמשהו לא תקין למרות שהרופאים אמרו הכל בסדר. לא ויתרתי ובסוף גילו אצלי מחלה גנטית מאוד נדירה. המחלה הארורה גורמת לכלי דם שלי להיקרע. ( סכנת חיים) וכל כאב מעכשיו אני חייבת להגיע למיון. כייף חיים.

סיכוי 50% שעובר לעובר ולא בודקים את זה בבדיקות שגרתיות לפני לידה כמו חרשות וכו׳. אחרי לידה בניתוח קיסרי (אסור ללדת באופן טבעי) שהייתה חוויה בפני עצמה ילדתי לבד בלי בעל עם 50 רופאים בחדר למקרה הצורך...

התחלתי חוויה נוספת שילד היה בן שנה התחילו כאבים ברגל אבל הרופאים החליטו בלי בדיקות שאין כלום וככה 4 פעמים. הרבה רופאים לא מכירים את המחלה בכלל. שהגעתי עם טיפול נמרץ בפעם אחרונה עשו לי טובה אשפזו אותי בפנימית שאני שוכבת ולא קמה בכלל עקב כאבים.

בבדיקה לא קשורה למחלה גילו שיש לי מפרצת ברגל שנקרעה כבר והכניסו אותי לנוח דחוף אבל יצאתי משם נכה ברגל צולעת ולא מצליחה ליישר את כף הרגל. בינתיים חיכיתי לתשובה של בני ולא הפסקתי לבכות לרגע מפחד.

לא לצאת לגינה עם ילד ולא לקחת אותו לגן. כלום לא יכולה. אחרי שנה וחצי עשיתי ניתוח נוסף לתיקון כי מאוד רציתי לחזור לחיים נורמליים ולהיות אמא רגילה. אני כבר לא מדברת על כאבי גב מטורפים מהליכה לא נכונה וצלקת כמעט עד הברך שכואבת מאוד ולא מחלימה.

שמחתי שעשיתי ניתוח לתיקון צללתי לצאת לגינה עם הבן שלי הייתי כל כך שמחה אבל כנראה לא מגיע לי להיות אמא נורמלית כי גילו אצלי בצוואר עוד מפרצות הייתי צריכה להתרגל למצב ואז גילו לי פתאום ברגל הבריאה עוד 2 מפרצות ובנוסף ביד. מה אני יכולה להגיד לכן בנות אני כבר לא יכולה נפשית לראות את אמא שעושה הכל בבית במקומי (כי ביטוח לאומי חושב שאני בריאה ואין לי עזרה אחרת) שבורה נפשית ובוכה כל הזמן. לא יכולה לראות איך בעלי סובל בגללי לא יכולה יותר לראות איך הבן שלי מבקש ממני לצאת איתו לבד כמו שהוא אומר אני רוצה רק אמא ואיתי. לא יכולה לשמוע מאנשים כמה כייף לי שאני לא עובדת לא יכולה לש נטע בן שלי בוכה לי בטלפון שאני מבלה במיון כל שבוע לא עומדת בזה כבר. כל הזמן חושבת מה יהיה עם הבן שלי אם אמות. כי זאת גם אופציה במחלה שלי. חושבת על ניתוח שצריכה לעבור ברגל ואיך אני שורדת את זה כי רגל שנייה לא חזרה לעצמה בכלל חושבת איך אני ממשיכה להילחם בקופת חולים שלא מאשרת לי בדיקות MRI ושולחת אותי לסיוע מלא קרינה בפעם 20. פשוט אין לי כבר כוחות למלחמות. עכשיו כואב לי בצוואר ואם לא עובר עוד פעם מיון. אני רוצה חיים רגילים.

מה אפשר לעשות במלחמה הזאת מול קופת חולים? עורך דין יכול לעזור לי? הבנתי שלא אפשרי לתבוע על רשלנות רפואית אם לא נגרם נזק, זה נכון? מה אני יכולה לעשות בשביל להחזיר את השפיות לחיים שלי?