כחלק מחובת הזהירות לה נדרש הרופא שלך בעת מילוי תפקידו ובמסגרת מבחן הרופא הסביר, מצופה מהעוסקים בתחום הרפואה לערוך מעקב אחר ממצאי בדיקות אליהן הופנה המטופל. בדיקת דם, אולטרסאונד, רנטגן וכל בדיקה רפואית אחרת - זהו חלק בלתי נפרד מחובתו של כל רופא בישראל ובכלל.

מדובר בחובה מנהלית, שיש להקפיד לבצע אותה ואין להקל בה ראש מאחר ולא אחת, החולה אינו מודע למכלול הבדיקות שנערכו לו ובכל מקרה, אין לצפות מהחולה לפענח את הבדיקות ולבצע מעקב ראוי אחרי תוצאותיהן.

בפסיקה נדונו מקרי רשלנות על רקע זה בגין מגוון נסיבות, בהן: מסירת תוצאות הבדיקות לרופא אחר מזה שביקש את הבדיקה או לנבדק עצמו, אי ביצוע הבדיקה וכן אובדן תוצאותיה.

המגמה שאותה מכתיבים בתי המשפט הנה כי בעידן הטכנולוגי של ימינו ושעה שמערכות המחשוב בבתי החולים ובקופות החולים מקושרות זו לזו, הופך מעקב אחר ממצאי בדיקות לצעד פשוט, אשר ניתן לבצעו בלחיצת כפתור.

לפיכך, אי ביצוע התחקות כנדרש, כאשר בעקבות המחדל הוחמר מצבו הגופני של החולה או נמנע ממנו הטיפול המתאים, עשויים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

ביקורת ע"י מערכת המשפט בעקבות התנהלות מערכת הבריאות

מהפסיקה עולה ביקורת נוקבת לגבי היעדר תיאום בין הגורמים השונים במערכת הבריאות וחוסר קיום נהלי עבודה ברורים ומפורטים, אשר מונעים קשר שוטף של עדכונים והעברת מידע רציף בין רופאים וגורמים רפואיים.

בפסקי הדין הובע חשש כי נוכח היעדר אינסטנציה רפואית, שאחראית על ריכוז מידע ונתונים אודות החולים, עשויים מטופלים ליפול בין הכיסאות עקב העברת מידע שגוי או בלתי מלא ובאופן שיוביל לקבלת החלטות מוטעות במישור האבחוני והטיפולי.

גושפנקא לסמכות בית המשפט להעברת ביקורת בעניין ניתן למצוא בספרם של ד"ר עדי אזר ז"ל וד"ר אילנה נירנברג "רשלנות רפואית". למשנתם, בתחום זה של נהלי וסדרי עבודת הרופאים, בו לא נדרשים מומחיות או ידע רפואי, מסורה בידי בית המשפט סמכות מלאה לפיקוח והשמעת ביקורת.

משקלה של סמכות זו מתחזק ככל שמדובר בדיווח ומעקב אחר ממצאי בדיקות שבוצעו לחולים.

קיראו בהרחה על: הידרוצפלוס   מבחן הרופא הסביר

עילות רשלנות בגין אי ביצוע בדיקות רפואיות או מעקב אחר תוצאותיהן

• מסירת תוצאות הבדיקות לרופא, שאינו הרופא, שהפנה לביצוע הבדיקה במקור

• המצאת תוצאות הבדיקה לידי המטופל עצמו

• אי ביצוע בדיקה רפואית נדרשת

• אובדן תוצאות הבדיקה

• חוסר עדכון או עדכון לקוי, שמוסר הרופא לגורמים, הבאים אחריו בשרשרת הטיפול

• אי עמידה בחובת הרישום והתיעוד הרפואי

• התעלמות מנסיבות מיוחדות, המצריכות המשך עריכת מעקב על ידי הרופא המטפל גם במידה ורופאים נוספים מעורבים בטיפול

נפגעת בגלל טיפול רשלני? חשוב לפנות לקבלת יעוץ משפטי הולם!

בהתעורר חשד לרשלנות רפואית בגין אי ביצוע מעקב אחר תוצאות בדיקות מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי. עורך דין מומחה בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית יבחן את נסיבות המקרה ויעריך את סיכויי התביעה.

במידה וימצא, כי הדבר כדאי, יפעל עורך הדין לאיסוף החומרים הרלוונטיים לצורך הגשת התביעה ובהמשך, ינהל אותה מול הערכאות במטרה להשיג פיצוי גבוה.

תביעות רשלנות רפואית בעקבות אי ביצוע מעקב אחר בדיקות רפואיות

פסק הדין המנחה בתחום, ע"א 6023/97 לאה טייג נ’ ד"ר ארנסטו גלזר, עסק במטופלת אשר ביצעה בדיקה בהפניית הרופא והתוצאות נמסרו לידיה. בשל חוסר הבנה לא הביאה אותן לידיעת הרופא המטפל ועקב כך לא קיבלה את הטיפול הנדרש.

בפסק הדין נקבע, כי נוהל של המצאת תוצאות הבדיקות לידי החולה בכדי שימסור אותם לרופא אינו תקין וכי מכון הרנטגן, אשר ביצע לתובעת את בדיקת האולטרסאונד, התרשל באי עדכון הרופא המטפל, אשר פרטיו צוינו בטופס ההפניה לבדיקה. בית המשפט סבר, כי אלמלא מחדל זה היה הרופא מקבל החלטה על מתן טיפול רפואי נאות ומתאים בנסיבות המקרה.

לקבלת סיוע אישי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית

ניתן לשאול, לקרוא ולהתייעץ עם מומחים במסגרת: פורום רשלנות רפואית