רשלנות רפואית באבחון, הנה אחד המקרים השכיחים יותר שקיימים בתחום תביעות רשלנות רפואית. בחלקם מדובר בנזקים חמורים עקב מניעת טיפול הולם שיכולים להגיע לכדי אובדן סיכויי החלמה ואף מוות.

מלבד מניעת הטיפול, לפעמים גם מתן טיפול שגוי עלול לגרום לנזק רב. כך בסיפור שלפנינו, אשה בשנות הארבעים לחייה פנתה למומחה נוירוכירורג, בתלונה על כאבים ולחצים בראשה, טשטוש ראייה, סחרחורות ובעיות שיווי משקל.

הרופא הפנה אותה לביצוע בדיקת CT דחופה שממצאיה, כפי שפוענחו על ידו, הצביעו על גידול שיש להסיר ממוחה בהקדם.

כבר ביום שלמחרת, אושפזה האישה בבית החולים וכעבור 9 ימים נוספים, ביצע הרופא את הניתוח וכרת שליש ממוחה. בבדיקה פתולוגית, שבוצעה על חלק המוח שנכרת, מצאו הגורמים הרפואיים כי מדובר בגידול ממאיר ובהתאם לכך, נדרש המשך טיפול בהקרנות.

אבחון רשלני והרעה במצב הבריאותי

לא עברו שנתיים והאישה החלה לחוש שוב באותם כאבי ראש, אליהם נוספו בחילות וקשיי דיבור. באותה עת, שהה הרופא שניתח אותה בחו"ל ולהמלצתו, היא טסה אליו ואושפזה בבית החולים בעיר בה הוא שהה.

למרבה ההפתעה, בבדיקות שנערכו במהלך האשפוז, נמצא כי אינה סובלת מגידול מוחי, אם כי מסוג של טרשת נפוצה. מיותר לציין שטיפול במחלה זו אינו דורש כריתה של שליש ממוחה, או טיפול בהקרנות.

כמו כן, בהיעדר טיפול מתאים במחלתה, חלה החמרה במצבה הבריאותי, שכן מדובר במחלה פרוגרסיבית.

חשוב להכיר: אבחנה מבדלת

איש אינו מצפה מרופאים, על שלל מומחיותיהם, לאבחן כל מטופל שמגיע אליהם בדיוק מושלם. תסמינים רבים יכולים להתאים לכמה וכמה מחלות, בעת ובעונה אחת.

אולם, בהתאם לידע הרפואי שקיים היום, מצופה מרופא סביר לדעת כי תסמינים אלו עלולים להטעות ולבצע הליך בירור שקרוי בשפה המקצועית – "אבחנה מבדלת".

במסגרת הליך הברור, על הרופא לערוך רשימה של מכלול האבחנות האפשריות ולערוך את כל הבדיקות שניתן לערוך בכדי לפסול ולאשש, עד למציאת האבחנה המדויקת ביותר שניתן.

אסור לו להתקבע מראש, על אבחנה מסוימת, שכן זו עלולה לעלות למטופל במחיר חייו. במקרה הזה, גם נדירותה של אותה מחלת טרשת נפוצה, מהסוג ממנו סבלה האישה, לא שימשה לרופא כהגנה במסגרת תביעת רשלנות רפואית.