במוקד המחקר בדיקת ריצוף אקסומי בהריון או בקיצור - pES, הבדיקה הגנטית המתקדמת ביותר המצויה כיום בשימוש, החל מ-2017.

המחקר המקיף בעולם: 1020 בדיקות אקסום בהריונות "תקינים"

צוות חוקרים מ"מכבי שירותי בריאות״, אוניברסיטת תל אביב, בית החולים ״בלינסון״ ומהמרכז הרפואי ״שיבא תל השומר״ ביקש להעריך את מידת האבחון של תוצאות קליניות משמעותיות באמצעות בדיקת אקסום בהריונות בסיכון נמוך, כאשר ההורים אינם שארי בשר ואינם בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות מונוגניות (מחלות הנגרמות מפגם בגן בודד) וכאשר העוברים נראו נורמליים בכל בדיקה שבוצעה בזמן דיקור מי השפיר.

לשם כך, החוקרים פנו לניתוח רטרוספקטיבי של תוצאות בדיקות של 1020 הריונות שענו על הקריטריונים האמורים, מתוך מאגר של המכון הגנטי של ״מכבי שירותי בריאות״.

כל הבדיקות שנלקחו בחשבון נערכו בין ינואר 2020 לספטמבר 2023, וכאמור - הן לא כללו אף בדיקה של הריון בסיכון גבוה. זאת ועוד, כל המקרים שנלקחו בחשבון במחקר היו כאלה שתוצאות בדיקת הצ׳יפ הגנטי שלהם (CMA) היתה נורמלית.

בדיקות ה-pES שנכללו במחקר התמקדו בכ-2100 גנים הידועים ככאלה המחוללים הפרעות גנטיות מנדליאניות, כאלה הגורמות לתמותה, להשלכות קטלניות, להפרעות נוירו-התפתחותיות או לתסמונות הקשורות לסוגים של אנומליה מבנית המובילה למוגבלות משמעותית.

במהלך המחקר נבדקו לא רק הרצפים הגנטיים הרלוונטיים של העובר, אלא גם אלה של שני הוריו (מה שמכונה אקסום טריו), ומקרים שבהם לא היו נתונים שאפשרו ניתוח משולש - פשוט לא נכללו בו.

עד כאן - נתוני התחלה מחקריים סטנדרטיים ויבשים. אלא שהתוצאות, מנגד, היו לא פחות משערורייתיות.

מהמרים על החיים של הילד שלכם

בהנגשת מחקרים מדעיים לציבור הרחב, שאינו מתמצא במדעי הרפואה, לעתים נדרש מאמץ לא קטן על מנת לפשט את משמעות התוצאות, כדי שחשיבותן תובן.

במחקר שעל הפרק, לעומת זאת, המספרים כל כך ברורים ומבהילים, שכל שנדרש הוא להציג אותם כפי שהם, ללא כל צורך בפרשנות. תחזיקו חזק.

מתוך 1020 הריונות בסיכון נמוך שנכללו במחקר, בדיקת האקסום חשפה 28 עוברים עם וריאנטים גנטיים קליניים משמעותיים, כלומר כאלה שיש להם פוטנציאל לגרום למחלות מונוגניות מוכרות.

באחוזים, מדובר ב-2.7% מהעוברים, כמעט 3 על כל 100 הריונות תקינים - לכאורה! 9 מתוך הווריאנטים שאובחנו, כלומר 0.9% מכלל המקרים שנבדקו, היו בעלי פוטנציאל לפנוטיפים חמורים - כלומר לביטויים פיזיים של גנים שיהיו בעלי השלכות קשות על היילוד ואכן, ב-7 מתוך 9 המקרים הללו הוחלט לבצע הפסקת הריון.

זאת ועוד, ב-12 מתוך 28 העוברים אובחנו גנים בעלי פוטנציאל ליצירת פנוטיפים מתונים בחומרתם, ושניים מהעוברים הללו הופלו באופן יזום.

קבוצה שלישית של פגמים שאותרו כללה 7 עוברים שלא היה ניתן לקבוע מראש את החומרה שבה יתבטא המום בפועל, וב-4 מתוך המקרים הללו בחרו ההורים לבצע הפלה.

מעניין לציין ש-64% מ-28 המקרים הללו - כמעט שני שלישים! - מקורם בווריאנט גנטי De novo דומיננטי, כלומר וריאנט מחולל מחלה שלא היה נוכח בדנ״א של ההורים, והופיע לראשונה אצל העובר.

נארוז את הנתונים הללו לשני מספרים שקשה לתפוס: בדיקת ה-pES הביאה לאבחון של פגמים גנטיים משמעותיים ב-2.7% מההריונות בסיכון נמוך, מה שגרר החלטה לבצע הפלה ב-1.2% מההריונות שללא בדיקת אקסום היום נדמים כתקינים!

קחו רגע לעכל את זה.

איך הגענו למצב הזה?

לרוב, בדיקות גנטיות בהריון מבוצעות כשמתגלה באולטרסאונד ממצא חריג בעובר (אנומליה מבנית, שקיפות עורפית מוגברת או סימנים למספר לא תקין של כרומוזומים), או במקרים שבהם יש היסטוריה משפחתית של הפרעות מונוגניות, חריגה בסקירה הביוכימית של האם או כאשר גילה של האם מתקדם.

כמו כן, ניתן לבצע את הבדיקה לבקשת ההורים, גם ללא אינדיקציה לבעיה. למעשה, החוק דורש מרופאים בישראל להציע להורים לבצע בדיקות גנטיות במהלך ההריון, ללא קשר לאינדיקציות כאלה ואחרות, ובמצב כזה - לרוב האפשרות הראשונה שנבחרת היא הצ׳יפ הגנטי.

העובדה ששינויים גנטיים יכולים להימצא גם אצל עוברים שלא ניכרת בהם אנומליה מבנית שמזוהה בבדיקות הריון שגרתיות כמו אולטרסאונד - אינה שנויה במחלוקת, והיא מבוססת היטב בספרות המחקרית.

מסיבה זו, קיים שימוש הולך וגובר בבדיקת הצ׳יפ הגנטי גם בהריונות שלא מאובחנת בהם חריגה ובכאלה שמוגדרים ״בסיכון נמוך״. אלא שעל פי המחקר החדש, בדיקת ה-pES ״תפסה״ כמעט אחוז שלם של עוברים עם פגמים גנטיים משמעותיים שעברו מתחת לרדאר של בדיקת הצ׳יפ הגנטי!

לא ניתן להפריז בחשיבותו של מידע זה עבור ההורים. מעבר לאפשרות לקחת החלטה מודעת אם להמשיך בהריון או להפסיקו, כאשר מדובר בפנוטיפים המתונים יותר - יש צורך קריטי במעקב צמוד אחר התפתחות העובר, הן במהלך ההריון והן לאחר הלידה, על מנת למנוע סיבוכים אפשריים.

בכל המקרים המאובחנים, המידע עשוי להיות בעל ערך רב לקביעת הטיפול האפשרי עוד כאשר העובר ברחם, לתכנון הלידה, להכוונת הטיפול בילוד, לסיוע בתכנון הריונות עתידיים ועוד.

בשל החשיבות הקריטית של בדיקת האקסום בהריונות שהינם ״על הנייר״ שגרתיים, כפי שעולה בבירור מהמספרים שמציג המחקר החדש, מחברי המחקר ממליצים על הרחבת השימוש ב-pES גם למעקב אחר הריונות שמוגדרים ״בסיכון נמוך״.

עד שזה יקרה וייכנס לרוטינת הבדיקות בקופות החולים, כל אדם המצפה לילד בריא צריך לדרוש בתוקף לבצע את הבדיקה. אם אתם לא תראו את הנולד, אף אחד לא יעשה את זה בשבילכם.

עוד בנושא: בדיקת אקסום מאבחנת רקע גנטי ב-35% מסך מקרי האוטיזם