מטרותיה של חוות דעת פסיכיאטרית
מחבר:
עורך דין עופר סולר
13:17 11/10/2011
לא אחת, נזקים פיסיים של רשלנות רפואית עלולים להותיר לא מעט צלקות נפשיות. בתביעות פיצויים, לאחר ביסוס כל הטענות בדבר התנהלותם הרשלנית של הנתבעים והקשר הסיבתי בינה לבין היווצרות הנזק, יש להוכיח את היקף הנזק באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה בתחום רלוונטי.
אם נגרמו נזקים נפשיים תידרש גם חוות דעת פסיכיאטרית לביסוס תביעת הפיצויים בגינם.
בכל מקרה של נזקי גוף, כדאי לבדוק היבטים של נזקים נפשיים, הרי בסופו של דבר פגיעה משמעותית בגופכם משבשת כמעט תמיד את מהלך החיים התקין, יוצרת מגבלות חדשות ומולידה קשיים רבים.
מטרתה של חוות דעת פסיכיאטרית הנה להעריך את טיב הנזק הנפשי שנגרם לכם ולבדוק האם מדובר בנזקים זמניים, כמו סיוטים שהטרידו את שנתכם אך חלפו עם הזמן, או נכות קבועה – כמו פגיעה בביטחון העצמי שמקשה על תפקודכם.
עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית פגשו במהלך שנות עבודתם מקרים רבים בהם תביעות כללו בין השאר בקשה לפיצויים בגין נזקים נפשיים. עורך דין מנוסה ידע להפנות אתכם לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית מתאימה בעת הצורך.
מטרותיה של חוות דעת פסיכיאטרית
מחבר:
עורך דין עופר סולר
13:17 11/10/2011
אתיקה בכתיבת חוות הדעת של מומחה פסיכיאטרי
על כל פסיכולוג, או פסיכיאטר הכותב חוות דעת לבתי משפט בתביעות מסוג זה, לזכור כי חוות דעתו עשויה להכריע בעניינים חשובים מאוד וכי בית המשפט נותן אמון ביושרו ובכישוריו המקצועיים. בית המשפט, בשוקלו את חוות הדעת נותן משקל רב לניסיונו של המומחה, רמתו המקצועית, השכלתו ובקיאותו בתחום הספציפי עליו התבקש לחוות את דעתו ועוד.
לפי כללי האתיקה, על המומחה להכיר את מהימנות ותקיפות הכלים בהם הוא משתמש לצרכי אבחון, להבהיר במסגרת חוות דעתו את מגבלות וודאיותה ולעשות שימוש בשיטות אבחון המתאימות לתובע, בהתאם לגילו, מינו, מוצאו וכיו"ב.
הכללים האתיים שמתייחסים לחוות דעת משפטיות, הנם כללים מחמירים בהרבה מאלו המתייחסים לחוות דעת בעבודה קלינית רגילה.
קשיים בכתיבת חוות דעת פסיכיאטרית
למעשה, בית המשפט שדן בתביעות רשלנות רפואית, מבקש מפסיכיאטרים, או פסיכולוגים, להכריע בשאלות הנוגעות לבריאות הנפש של הנפגע. מצב זה מעלה מספר קשיים:
מונחים - למרבית המונחים בחוות דעת מסוג זה לא תהיה הגדרה ברורה ויתרה מכך, לעיתים מונח מעולם הפסיכיאטריה, יהיה בעל משמעות שונה בעולם המשפטי.
נבואה - הפסיכיאטר מתבקש לא רק לנתח את מצבו של התובע במועד הפגישה, אלא גם את מצבו קודם לטיפול הרשלני ואף לנבא את התפתחות הדברים בעתיד.
קשר סיבתי - על הפסיכיאטר לבסס, או לשלול קשר סיבתי בין קרות האירוע, לבין הנזק שנוצר בתחום בריאות הנפש. זאת, לעיתים על סמך מידע חלקי וחסר, שכן אירועים שונים בחייו של התובע עשויים לגרום להיווצרות נזק שכזה.
מבנה של חוות דעת פסיכיאטרית
תחילה, יצוינו כל פרטי חוות הדעת, לרבות שמו של הנבדק, גילו, מועד הבדיקה, מועד עריכת חוות הדעת ומועד הגשתה. כמו כן, יצוין המקור שהפנה את הנבדק וכל שמות האנשים שהיו מעורבים בניסוח חוות הדעת מלבד הרופא שחתום עליה.
בהמשך יינתן פירוט אודות כישוריו המקצועיים של הפסיכיאטר, לרבות השכלתו, הסמכתו וניסיונו בתחום בו התבקש לחוות את דעתו. כמו כן, יפורט הרקע לבדיקה, נסיבותיה והשאלות עליהן שואף הבודק לענות.
תוצאות הבדיקה יכילו לא רק התייחסות אל מצבו הנפשי של הנבדק, נזקים שנגרמו וקיומו של קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות לבינם, אלא גם הסבר מלא ומקיף אודות אירועים משמעותיים בחיי הנבדק, יכולות אינטלקטואליות, תוצאות של מבחנים אישיותיים אם נערכו, כישורים בין-אישיים ועוד.
כאמור, חוות דעת פסיכיאטרית, בתביעות רשלנות בניתוח לעיתים תכריע בנושאים חשובים מאוד. על כן, לסיום, יפורט במסגרת כל חוות אודות המקורות בהם עשה הרופא שימוש בחוות דעתו ויצורפו קורות חייו של המומחה, בהם דגש עם ניסיון והשכלה רלוונטית לתחום השאלות עליהן נדרש לענות.