הנתבעים הכחישו בכתב הגנתם את אחריותם לנזקי התובעות ואף שלחו לאם הודעה לצד שלישי שבה הם ייחסו לה עצמה את האחריות לנזקים שנגרמו לילדה בלידתה.

לאחר התדיינות קשה ומרה בין הצדדים בשאלת האחריות, דחה בית המשפט את ההודעה לצד השלישי כנגד האם וקבע כי המדינה ושניים מהרופאים שנתבעו הם שאחראים לנזקיהן של התובעות.

בנוסף, בית המשפט מצא לנכון למתוח ביקורת על אופן התנהלות ההגנה בתיק זה ולרבות בשל שיגור ההודעה לצד שלישי לאם, ואף הטיל על המדינה בגין כך פיצויים עונשיים בסך נכבד של 150,000 ₪, במענה לבקשת עורך הדין של התובעות בעניין זה.

בית המשפט כינה את התנהלות חברת הביטוח ענבל, שביטחה את הנתבעים וניהלה את הגנתם בפני בית המשפט, הגנה טורפנית, שכללה הכפשת התובעת ואף מעבר לגבול תוך ייחוס השלכות מרחיקות לכת להתנהגות התובעת ולרבות אחריות משפטית ומוסרית כבדה, כמעט כבדה מנשוא לגורלה המר של בתה.

כך התייחס בית המשפט לבקשת ב"כ התובעות להטיל על המדינה הוצאות נכבדות, בגדר הוצאות עונשיות ומיוחדות:

"נראה לי כי הניהול החריג של הגנת הנתבעים בהליך הנוכחי – כולל הודעת צד שלישי ששלחו הנתבעים לאם על בסיס טענות סרק, מבסס היטב את בקשתו (של ב"כ הנתבעים) ... אין הוא (ב"כ התובעים) רשאי לנהל משפטו בסגנון טורפני, בבחינת 'אדם לאדם זאב', שדרכו אל המטרה – הגנה על עניינו, אין הוא בוחל בהעלאת טענות משמיצות ומביישות, שאין בהן בסיס במציאות... צר לי רק שנגזר עלי לומר את הדברים הקשים שאמרתי בפסק דין זה בתיק שהנתבעת הראשונה בו היא מדינת ישראל (בגין אחריותה לפעילות בית החולים) והנתבעים האחראים הינם רופאים".

אגב, לימים טענה חברת הביטוח ענבל כי היא החליטה לסיים את התקשרותה עם עורכת הדין הפרטית שייצגה אותה בתיקים המתנהלים כנגדה בבית המשפט, לאחר שהיא הגיעה למסקנה שאותה עורכת דין איננה מתאימה לייצג אותה בבית המשפט בתביעות רשלנות רפואית ובכלל, וזאת במיוחד בעקבות פרשת טרלובסקי והוצאות הכבדות שהוטלו עליה במסגרת פרשה זו.

חברת ענבל טענה כי מדובר בסנקציה החמורה ביותר שהושתה על תיק שנוהל בידי ענבל, וכי התנהלות עורכת הדין הפרטית שייצגה אותה בתיק זה, תוך הקמת הגנה תוקפנית, מבלי לעמוד על טיבן של הטענות לאשורן והעמדת המדינה לביקורת נוקבת, אינה התנהלות מצופה ממי שאמור לייצג את המדינה בפני ערכאות שיפוטיות.

כך טענה ענבל במסגרת התביעה שהגישה כנגדה אותה עורכת דין, במסגרת הליך ת"א 1111-08 עו"ד רות ערן נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ, אשר התנהלה בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בעניין זה נציין כי תביעתה של עורכת הדין נגד ענבל התקבלה והיא זכתה לפיצויי של למעלה מ-2.4 מיליון ש"ח מחברת ענבל בתביעה זאת ובשל הפסקת ההתקשרות עמה.

מכל מקום, הדרך שאימצה מערכת המשפט בארץ כדי להרתיע את הנתבעים בתביעות רשלנות רפואית מפני ניהול הגנה טורפנית, הנה באמצעות הטלת פיצויים עונשיים, אשר מכונים גם פיצויים לדוגמא, ומוגדרים כסוג של פיצויים ללא הוכחת נזק.

עם זאת, יצויין כי לא בנקל יוטלו פיצויים כאלו, אלא רק במקרים חריגים ומצומצמים, אשר משקפים חומרה יתרה של מעשי המעוול ואת שאט הנפש של החברה מהם, ובמיוחד כאשר יש עמם מעין כוונה.

כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 2570/07 לם נ' הסתדרות מדיצינית הדסה וכן במסגרתו של הליך ע"א 140/00 עזבון המנוח אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי.

בית המשפט העליון הסביר כי עקרון העל שבבסיס דיני הנזיקין הנו השבת מצבו של הנפגע, במידת האפשר, למצב בו היה טרם ביצוע העוולה וזאת באמצעות תשלום פיצויים על הנזק הממוני שנגרם לו כתוצאה ממעשיו של המעוול.

פיצויים עונשיים הנם בגדר חריג לעקרון העל הנ"ל, מאחר שמטרתם הנה להביע את סלידתה של החברה ממעשיו של המעוול במקרים קשים, וזאת באמצעות הרתעת המעוול ושכמותו, מביצוע המעשה העוולתי בעתיד, אף אם לא נגרם לאחר נזק, או למצער לא הוכח כי נגרם נזק או לא הוכח שיעורו, ועל כן הם, הם יוטלו במקרים מצומצמים בלבד.

קראו עוד בנושא: כמה עולה להגיש תביעת רשלנות רפואית וכמה כסף התביעה שלך שווה?