ЧўЧ�ЧЁЧљ Ч�Ч�Чџ ЧўЧ�Ч�ЧЁ ЧЎЧ�ЧњЧЁ ЧЁЧ�ЧњЧ�Ч�ЧЄ ЧЁЧ�Ч�ЧђЧ�ЧЄ
דלג אל התוכן
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>

הרופאים השאירו שארית שליה ברחם שלך לאחר הלידה?

מחבר: 27/03/2024 15:04

השליה או פלצנטה הנה איבר אשר מתפתח במהלך ההריון ביחד עם העובר. השליה נמצאת בצמוד לדופן הרחם ומשמשת להזנת העובר ולחילוף חומרים בין האם לעובר, באמצעות חבל הטבור היוצא ממנה ומתחבר לעובר.

באמצעות חבל הטבור, השליה מעבירה מזון וחמצן מהאם לעובר ומפנה ממנו פסולת כגון פחמן דו־חמצני לזרם הדם של האם ומשם החוצה.

בנוסף, השליה מייצרת הורמונים אשר תומכים בהריון וכן מהווה שכבת מגן אשר מגנה על העובר מפני חדירת מיקרואורגניזמים וחבלות מכניות.

מתי עלולה להיוותר חלק מהשליה ברחם?

בדרך כלל, השליה נפלטת בשלמותה מהרחם כעבור רבע עד חצי שעה מתום הלידה וזאת בהשפעת הצירים. כלומר, הרחם מתכווץ ופולט החוצה את השליה באופן טבעי.

יחד עם זאת, קיימים מצבים חריגים בהם השליה לא יוצאת בשלמותה מהרחם וכתוצאה מכך נותרות ממנה שאריות שעדיין נטועות בדופן הרחם.

מצבים אלה עלולים להתרחש לאחר לידה, טבעית או ניתוח קיסרי וכן אחרי הפלה, טבעית או מלאכותית.

השכיחות של היוותרות שארית השליה ברחם הנה גדולה יותר במקרים של התערבויות רפואיות, כגון במהלך ניתוח קיסרי או במהלך הפלה מלאכותית, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר נמצאת בהפלות מלאכותיות וזאת בשיעור של 1%-2%.

מהם הסיכונים לאישה?

היוותרות שארית השליה ברחם הנה מצב מסוכן, שעלול לפגוע בסיכוייה של היולדת להיכנס להריון נוסף בעתיד ובמקרים חמורים אף לעקרות, וכן לגרום לה להפלות חוזרות ונשנות במידה והיא תצליח להיכנס להריון.

הסיבה לכך הנה שלאחר הלידה הרחם מתכווץ בחזרה והחלל שבו נסגר. אולם, הימצאות שארית שליה בתוך הרחם מפריעה לכיווץ הזה, ועקב כך עלולה ליצור הצטלקות של הרחם, דימומים, הידבקויות ודלקות ברירית הרחם.

תופעות אלו עלולות להקשות על הכניסה להריון בעתיד או לפגוע ביכולתו של הרחם להכיל הריון מלא בעתיד ובכך להביא להפלות חוזרות ונשנות.

ככל שאבחון היוותרות שארית השליה ברחם וסילוקה ממנו נעשים מאוחר יותר, כך גם גדלים הסיכונים הכרוכים בכך. לפיכך חשוב מאד שהצוות הרפואי המטפל ביולדת יקפיד על הוצאת השליה בשלמותה כך שלא ייוותרו ממנה שום שאריות ברחם וזאת מוקדם ככל האפשר.

יחד עם זאת, יש לנקוט בזהירות רבה גם בעת הוצאת השליה. שכן, לעיתים נהוג לנסות לזרז את יציאת השליה בסיומה של לידה טבעית על ידי משיכת חבל הטבור, דבר שעלול לגרום להתנתקות חבל הטבור מהשליה, ועקב כך להיוותרות שארית מהשליה ברחם.

קראו בהרחבה על: מקרים של מצוקה עוברית

תסמינים להיוותרות שארית שליה ברחם לאחר הלידה

התסמינים להיוותרות שארית השליה ברחם לאחר הלידה או ההפלה מתבטאים בדימומים בלתי סדירים או מוגברים, הופעת קרישי דם, ירידה משמעותית בדימום הווסת, כאבי בטן, כאבים בזמן קיום יחסי מין וחום גבוה.

יחד עם זאת לעיתים לא יופיעו תסמינים המעידים על היוותרות שארית השליה ברחם, למרות שהיא ישנה שם.

כיצד ניתן לאבחן ולטפל בבעיה?

האבחון הראשוני של היוותרות שארית שליה ברחם נעשה מיד בתום הלידה או ההפלה. לאחר יציאת או הוצאת השליה מן הרחם, נהוג שהצוות הרפואי בודק את השליה וויזואלית כדי להתרשם אם היא שלמה או לא.

בנוסף, יש לבצע בדיקה ידנית בחלל רחם כדי לוודא שלא נותרה שליה ברחם.

מעבר לכך, נשים לאחר סיום הריון בשל לידה או הפלה מופנות באופן שגרתי לבדיקת אולטראסאונד של חלל הרחם 6 שבועות לאחר סיום ההריון, וזאת בין היתר כדי לוודא שלא נותרו בו שליה ורקמות מההריון.

עם זאת, במידה וכבר לפני כן הופיעו תסמינים להיוותרות שארית השליה ברחם, כמובן שיש לבצע מיידית את בדיקת האולטרסאונד.

במידה ובדיקת האולטרסאונד מעלה קיום של ממצאים שונים בתוך הרחם, לעיתים קשה לדעת האם המדובר בקרישי דם שנותרו מהלידה או שהמדובר בשארית שליה. בכל מקרה, קיימים שלושה סוגים של טיפולים במקרה כזה: טיפול שמרני, היסטרוסקופיה וגרידה.

במידה והממצא שנמצא באולטרסאונד הנו קטן, יתכן שהרופא יסתפק בטיפול שמרני, קרי, מתן תרופה להתכווצות הרחם, אשר תגרום לרחם להתכווץ ולפלוט את הממצא החוצה.

היתרון בטיפול זה מתבטא במניעת טראומה לחלל הרחם, אשר ממילא מצוי בתקופה רגישה מספר שבועות לאחר הלידה.    

במידה והמדובר בממצאים שגדולים מדי מכדי לצאת מהרחם, מומלץ לבצע במטופלת בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית כדי לשלול או לאשר את קיומה של שארית השליה.

במסגרת בדיקה זו, מוחדר לרחם סיב אופטי שמאפשר לצפות ברחם וזאת תוך כדי הרחבת הרחם באמצעות הזלפה של תמיסה פיזיולוגית או החדרה של גז. בדיקה זו מתבצעת ללא צורך בביצוע הרדמה או אלחוש, כאשר הן המטפל והן המטופלת רואים את ממצאיה על גבי מסך ווידאו בזמן אמת.

כדי להוציא את שארית השליה, ניתן לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית, שמבוצעת באופן דומה להיסטרוסקופיה להיסטרוסקופיה אבחנתית, בכפוף לשני הבדלים עיקריים.

במסגרת היסטרוסקופיה ניתוחית קוטר הצינור דרכו עובר הסיב האופטי הינו גדול יותר, מאחר שבנוסף לסיב האופטי, יש להעביר בו גם מכשירים כירורגיים שונים.

בנוסף, היסטרוסקופיה ניתוחית מבוצעת תחת הרדמה כללית. אם התרחשו הידבקויות ברחם, יהיה צריך להסיר אותן בניתוח מורכב או במספר ניתוחים עוקבים, בתלות במידת הנזק לרירית.

לחילופין, ניתן לבצע להוציא את שארית השליה באמצעות הליך גרידה שמבוצע אף הוא בהרדמה כללית.

מדובר בהליך פחות מומלץ, מאחר והוא מבוצע באופן עיוור ועלול בעצמו לגרום לתסמונת אשרמן, שמתבטאת בהידבקויות ברירית הרחם, או לפספוס חלק מהשליה.

למעשה, מקרים רבים של הישארות שליה ברחם מתרחשים דווקא לאחר הליך גרידה להפסקת הריון.

דוגמא לתביעת רשלנות רפואית בשל שאריות שליה ברחם

במסגרת הליך ת"א 24998-08-14 פלונית נ' מדינת ישראל אשר התנהל בפני בית משפט השלום בחיפה, נדונה תביעת רשלנות רפואית בשל היוותרות שארית שליה ברחם.

התיק עסק בתובעת שהצליחה בגיל 32 להיכנס להריון ראשון וזאת לאחר שנאלצה לעבור ניתוח להסרת מחיצה תוך רחמית.

מאחר שעוברה היה במצב עכוז, היא עברה ניתוח קיסרי בבית החולים רמב"ם בחיפה, בסיומו נולדה לה בת בריאה. אולם, לאחר הלידה התובעת סבלה מדימומים וכאבים, ועקב כך היא שבה לביה"ח רמב"ם כעבור 6 שבועות לצורך ביצוע בדיקת אולטרסאונד וזו העלתה שברחמה נותרה שארית שליה.

הצוות המטפל בחר לבצע בתובעת הליך גרידה דחוף לצורך הוצאת שארית השליה מרחמה. לאחר הגרידה התובעת שוחררה לביתה עם המלצה לביצוע מעקב רפואי ותו לא.

לאחר שניסיונותיה של התובעת להרות בשנית כשלו, היא גילתה לתדהמתה שהיא הפכה לעקרה מאחר שלקתה בתסמונת אשרמן ברמה קשה בעקבות הגרידה ועקב כך נאלצה לפנות להליכי פונדקאות. בנוסף לעקרותה המיכנית, נקבעה לתובעת גם נכות רפואית בשיעור 40%.

לטענת התובעת, הצוות הרפואי שטיפל בה בביה"ח רמב"ם ביצע רשלנות רפואית משולשת במהלך הטיפול שהוא ביצע בה.

התובעת טענה באמצעות עורך דינה כי אי אבחון שארית השליה שנותרה ברחמה בתום הניתוח הקיסרי שבוצע בה מהווה רשלנות רפואית.

בית המשפט קבע כי הצוות ביצע בתום הניתוח הקיסרי של התובעת רק בדיקה ידנית של חלל הרחם של התובעת, מבלי לבצע גם בדיקה של שלמות השליה וזאת בניגוד למקובל ולחוזר מינהל הרפואה, וכן למרות שהעובדה שהתובעת עברה ניתוח להסרת מחיצה תוך רחמית הצריכה בדיקה זאת באופן מוגבר.

רשלנות בבחירה לבצע את הליך הגרידה חרף הסיכון המוגבר הכרוך בה ליצירת תסמונת אשרמן, במקום בחירה בטיפול השמרני או היסטרוסקופיה ניתוחית, שהנם הליכים בטוחים יותר, והכל לצד מתן מצג מטעה וחסר לצורך קבלת הסכמתה של התובעת לגרידה.

בית המשפט קבע כי בחירה בטיפול מסויים אינה מהווה בהכרח התרשלות או חריגה מדרך פעולת רופא סביר וזהיר, במידה ומדובר בבחירה סבירה של טיפול אחד מתוך כמה אופציות טיפוליות, וזאת לאחר בחינת הנתונים ושאר האופציות, וכן תוך שיתוף של המטופל כשהנסיבות מאפשרות זאת.

אולם, במקרה דנן, לא הוסברו לתובעת הסיכונים הטמונים בביצוע הגרידה ולרבות הסיכון בדבר התפתחות תסמונת אשרמן, כפי שאכן אירע לתובעת בדיעבד.

עוד נקבע כי בפועל גם לא היה מקום להעדיף גרידה על פני ביצוע היסטרוסקופיה, שמאפשרת התבוננות בתהליך הטיפול על פני העיוורון המאפיין גרידה, כך שניתן היה לטפל בשאריות השליה בצורה עדינה ומדויקת יותר תוך התמקדות באזור הספציפי ברחם.

עוד טענה התובעת לאי מתן טיפול והנחיות מתאימות עם שחרור התובעת מבית החולים לאחר הגרידה, אשר יכלו להקטין את הסיכון להתפתחות תסמונת אשרמן ברחמה.

בית המשפט קבע כי לתובעת לא הוסבר בעת שחרורה על קשר בין מיעוט הווסת או אי סדירותה לבין תסמונת אשרמן וכי אין לקבל את הטענה שעצם ההמלצה על מעקב אצל הרופא המטפל יש בה למלא את הדרישה לכך, בוודאי לא בנסיבות המיוחדות של התובעת.

המלצה סבירה היתה צריכה לכלול מועד מומלץ למעקב למשל אחרי שבועיים או חודש מיום השחרור כדי לוודא שאכן הדבר יהיה לתובעת ואולי גם לרופא המטפל מבחינת חשיבותו ודחיפותו.

בית המשפט גם דחה את טענת בית החולים לפיה יש לייחס לתובעת אשם תורם, מאחר שהיא תרמה להתפתחות והחמרת תסמונת אשרמן בכך שלא הגיעה למעקב במשך כחצי שנה, וקבע כי לא ניתן לייחס לה אשמה מאחר שלא הוכח בפניו כי ניתן היה למנוע את הנזק אילו היתה מגיעה קודם לכן.

בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק לתובעת פיצוי כולל בסך של 600,000 ₪, אשר כולל את הרכיבים הבאים: כאב וסבל בסך של 100,000 ₪, פגיעה באוטונומיה בסך של 50,000 ₪, והוצאות טיפולי פונדקאות עקב העקרות המיכנית שנגרמה לתובעת - בסך של 450,000 ₪. 

בנוסף נפסקו לתובעת גם הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.

רוצה להתייעץ עם עורך דין?

משרדנו טיפל בעשרות מקרי תביעה מצערים שבהם הושארו שאריות שליה ברחמן של יולדות, מבלי שאנשי הצוות הרפואי נתנו על כך הדעת ועשו הכל על מנת למנוע את התופעה.

לאורך השנים נתקלנו במקרים רבים של התרשלות חמורה, שגרמה לנזקים בלתי הפיכים לאותן נשים, בין השאר לאובדן היכולת להרות וללדת ילדים.

ראוי לציין כי לא בכל מקרה של שארית שליה המדובר על רשלנות רפואית בלידה ולא בכל מקרה יש עילה להגשת תביעת פיצויים.

בכל מקרה, אם תרצי לבדוק את המקרה האישי שלך ולקבל תשובות לכל שאלה בנושא, אל תהססי לפנות אלינו לקבלת ייעוץ משפטי אישי ודיסקרטי.

תשובות של עורכי הדין לשאלות נפוצות

בכל חודש אנו מקבלים עשרות פניות של נשים מודאגות, שגילו כי ככל הנראה הושארה ברחמם שארית שליה לאחר הלידה. לפניך תשובות מפורטות של עורך הדין עופר סולר, לכל אותן שאלות נפוצות שחוזרות ועולות, במסגרת הייעוץ המפורט שאנו מציעים לאותן נשים שנפגעו.

3 שבועות אחרי השחרור מבית החולים החל דימום בלתי פוסק. התברר שנותרה שארית שליה ברחם וכעת אני צריכה לעבור גרידה. האם זו רשלנות וניתן לתבוע?

בתום כל לידה על המיילדת לבדוק את השיליה בקפידה ולציין האם היא יצאה בשלמותה ואם יש רושם שלא כל השליה יצאה יש לבדוק אם נותרו חלקי שליה ברחם.

לא כל הותרת שאריות שליה לאחר לידה היא בהכרח תוצאה של התרשלות, הדבר תלוי במידה רבה בכמות השליה שנותרה ברחם (מידע על כך ניתן לקבל בבדיקות האולטרסאונד ובתוצאות הגרידה) וכן בנסיבות המיוחדות של כל מקרה.

אנו סבורים כי בכל מקרה של הותרת שארית שליה מומלץ לבחון בעזרת עורך דין מנוסה בתחום אם יש התגלתה התרשלות והאם יש מקום לתביעה.

כשבועיים לאחר הלידה התברר שנותרו ברחם שלי חלקי שליה. עברתי גרידה ואז התגלו אצלי הדבקויות ברחם ופגיעה ברירית הרחם. הרופאים אמרו שאני לא אוכל להיכנס להריון נוסף. האם יש מקום לתביעת רשלנות רפואית?

החשש הגדול בעקבות הותרת חלקי שליה ברחם לאחר לידה הנו פגיעה ברירית הרחם אשר לעיתים כוללת גם הדבקויות, פגיעה זו יכולה לגרום לכך שהרחם אינו מסוגל לקלוט או לשמר הריון והיא מוכרת כתסמונת אשרמן.

בכל מקרה של התפתחות תסמונת אשרמן אנו סבורים כי יש בהחלט מקום לברר את נסיבות הטיפול והאם התגלתה התרשלות בטיפול בין בהותרת שאריות השליה ובין באופן ריקון הרחם מהשאריות.

לאורך השנים טיפלנו בעשרות מקרי תביעה דומים ואנו מזמינים אותך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא.

עברתי גרידה להוצאת שארית שליה וכיום איני מצליחה להיכנס להריון בגלל פגיעה ברחם, האם אוכל לקבל פיצוי על עלויות של פונדקאות במסגרת תביעת רשלנות רפואית?

ככל שיתברר שבשל התרשלות בטיפול הרפואי לאחר הלידה או בגרידה נגרם נזק לרחם, ניתן יהיה לקבל פיצוי אשר בין היתר אמור לאפשר לתובעים לשלם עבור שירותי פונדקאות, הליך אשר עלותו אינה מבוטלת ובישראל מתומחר סביב כ-250,000 ₪.

כמובן שיש ראשי נזק נוספים אשר התובעים זכאים לפיצוי במסגרתם כגון כאב וסבל, הפסדי שכר ועוד.

השתחררתי הביתה אחרי לידה עם מעט דימום ואמרו לי שזה כלום. יום אחד היה לי פתאום דימום מאד קשה ורציני והביאו אותי לבית חולים באמבולנס. אושפזתי ונתנו לי מנות דם. מתברר שהייתי בסכנת חיים. מתברר שנותרו לי חלקי שליה ברחם, אפשר לתבוע על רשלנות רפואית?

כדי להעריך אם הותרת שארית השליה הנה בשל התרשלות בטיפול יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולבחון האם בדקו לאחר הלידה שהשליה יצאה בשלמותה ומה היקף חלקי השליה שנותרו בחלל הרחם.

מעבר לכך, יש לבחון גם את היקף הנזק שנגרם, מבלי להקל ראש בסיכון החיים. אם לא נגרם נזק קבוע הרי שהפיצוי שיקבע, גם אם יתברר שהיתה רשלנות בטיפול, אינו גבוה ויש לשקול את כדאיות התביעה בהתחשב בעלויותיה.

כמה זמן לוקח לנהל תביעה בשל רשלנות רפואית לאחר הותרת שארית שליה ברחם?

תביעת רשלנות רפואית בגין הותרת שארית שליה מצריכה עבודת הכנה מצד עורך הדין. יש צורך לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולקבל חוות דעת מרופא מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות לגבי ההתרשלות בטיפול והפגיעה ברחם בשל כך.

לאחר קבלת חוות הדעת יש להכין תביעה לבית משפט. כאשר מוגשת תביעה לבית משפט הנתבעים, קופת החולים אן הגורם שהפעיל את בית החולים, יאספו אף הם את התיעוד ויצרפו חוות דעת מטעמם.

המדובר לכן בהליך אשר לוקח לכל הפחות כשנתיים וחצי כאשר יש לקחת בחשבון שרוב המקרים יסתיימו בהסכם פשרה, במסגרת הליך גישור או מו"מ ישיר בין הצדדים לתביעה. במקרה של פשרה ההליך יכול להיות קצר יותר.

כמה עולה להגיש תביעת פיצויים על רשלנות רפואית ופגיעה ברחם שלי?

העלות העיקרית הנדרשת כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית בגין פגיעה ברחם הנה עלות חוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי בתחום הגניקולוגיה. שכר טרחת עורך הדין הנו לרוב נגזרת של אחוזים מהפיצוי המתקבל בסיום התיק.

המומחה הרפואי לרוב מבקש תשלום ראשוני עבור בדיקת התיעוד והערכה אם יש אפשרות לערוך חוות דעת בשל התרשלות. ככל שהמומחה מעריך כי אכן היתה התרשלות יש לקבל חוות דעת מלאה אשר עלותה אינה מבוטלת. מומחים רפואים מובילים בתחומם דורשים שכר של כ-20,000 ₪ עבור חוות דעת מלאה לבית משפט.

יש כיום פתרונות מימון חוקיים ולגיטימיים לתובעים אשר אין באפשרותם לעמוד בסכומים אלו כמו חברות אשר מתמחות במימון הליכים משפטיים.

מתי כדאי להגיש את התביעה בשל הותרת שארית שליה ברחם?

ההתיישנות על תביעה כזו הנה 7 שנים מיום הלידה בה הותירו את שארית השליה, אולם מומלץ לא להמתין שנים עד לפניה לעורך דין והגשת התביעה.

כאשר מתברר במהלך הבדיקות שנגרם נזק לרחם שלך ומובן שיש סיכוי ממשי כי מדובר בנזק בלתי הפיך, רצוי להקדים ולפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יסייע לך בקבלת התיעוד הרפואי ובהפניה למומחה הרפואי המתאים לבדיקת המקרה.

ככל שהתביעה תוגש בשלב מוקדם יותר, הקרוב למועד הלידה ככל שניתן ובסמוך למועד בו הבנת כי נגרם לך נזק בלתי הפיך, כך תמקסמי את סיכוייך לזכות בפיצויים בסכום הולם.

ליחצי כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (12)

5 stars - based on 12 reviews

קראו עוד

סגור

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

27 במרץ 2024

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורך הדין עופר סולר, מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום הרשלנות הפרואית עונה לשאלות נפוצות בנושא רשלנ...

קרא עוד

22 בספטמבר 2024

האם האוטיזם גנטי?

התשובה לשאלה "האם האוטיזם גנטי" מוכרת וידועה כבר במשך שנים רבות, ועדיין רבים מהנשים והג...

קרא עוד

24 בספטמבר 2024

אבחון פגיעות גנטיות שג...

חלק ניכר מהתופעות שגורמות לפרכוסים ואפילפסיה בילדים נובע מרקע גנטי, בחלקו תורשתי ובחלקו כזה הנגרם...

קרא עוד

24 בספטמבר 2024

תסמונת דרווה: אבחון בה...

תסמונת דרווה גורמת לאפילפסיה קשה ולתחלואה נלוות, ונגרמת בשל פגיעה גנטית שניתן וחשוב לאבחן כבר בשל...

קרא עוד

24 בספטמבר 2024

אפילפסיה ואוטיזם על רק...

תסמונת גנטיות שגורמות לאפילפסיה ואוטיזם נפוצות יחסית, וחשוב לדעת ולזכור כי ניתן לאבחן את רובן כבר...

קרא עוד

08 באוקטובר 2024

אילו מוטציות גנטיות ומ...

בדיקת האקסום מסוגלת לאבחן כבר במהלך ההריון מיליוני מוטציות גנטיות ולכן חשוב לבצע את הבדיקה במסגרת...

קרא עוד

08 באוקטובר 2024

בדיקת אקסום: הרופא לא ...

בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל, הרופא חייב להסביר להורים עד כמה חשובה בדיקת האקסום ולמרות שהבדיקה אי...

קרא עוד

08 באוקטובר 2024

7 גנים שקשורים להתפתחו...

מחקר שהתפרסם ב-2023 הציג נתונים לגבי 7 גנים שזוהו כקשורים במישרין להתפתחות אוטיזם בעובר. הכירו את...

קרא עוד

10 באוקטובר 2024

נגישות באתר האינטרנט ו...

אנו נותנים שירותים משפטיים מזה למעלה מ-20 שנה, לאלפי משפחות, הורים לילדים בעלי מוגבלויות ולכן מיי...

קרא עוד

13 באוקטובר 2024

אבחון תסמונת פראדר ווי...

חשוב וניתן לאבחן תסמונת פראדר ווילי לפני ובמהלך ההריון והרופא שמלווה את מעקב ההריון שלך, חייב ליי...

קרא עוד

14 באוקטובר 2024

1204 גנים מעורבים בהתפ...

לפניך הסבר מפורט, אודות רמת הסיכון המוכרת [2025] של 1204 הקשורים באופן ישיר להתפתחות אוטיזם בעובר...

קרא עוד

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 24