הרופא חייב להסביר לך בכל מקרה על בדיקת צ'יפ גנטי!

בסקירה החשובה שלפניך מסבירה עורך הדין אדרה רוט אודות היקף חובותו של הרופא להסביר בפירוט על בדיקת CMA ועל האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בכל אותם מקרים שבהם האבחנה הראשונית של מוטציה גנטית כלשהי נעשתה רק לאחר הלידה, והתברר בדיעבד כי הרופא כלל לא טרח להסביר להורים על בדיקת השבב גנטי בתחילת ההריון.

הרופא חייב להסביר לך כמה דברים חשובים!

כל אשה צריכה לקבל כבר בתחילת מעקב ההריון הסבר ברור ומפורט מהרופא שלה לגבי חשיבותה של בדיקת השבב הגנטי, במיוחד בנקודות הבאות.

תוצאות בדיקת שבב גנטי במי השפיר / סיסי השליה יסייעו להורים, בכל מקרה, לקבל החלטה מושכלת בדבר המשך ניהול ההריון, כבר בתחילת הדרך.

במקרים הרבים שבהם בדיקת השבב הגנטי לא תעלה תוצאה חריגה, ההורים בכל מקרה יוכלו להיות הרבה יותר רגועים.

מאידך, אבחון מוטציה ולו הזעירה ביותר באמצעות השבב הגנטי יחייב הפניה של ההורים לייעוץ גנטי ממוקד ויתכן גם לבירור נוסף ומעמיק יותר, כך שההורים בכל מקרה יוכלו לקבל החלטה קריטית לגבי ניהול ההריון כאמור, כאשר העבודות, המוטציה שאובחנה והשלכותיה האפשריות ידועות להם.

הבדיקה בעובר נעשית באמצעות סיסי שליה או דיקור מי שפיר. חשוב שהרופא יסביר ויבהיר להורים, כי ההסתברות לאבחון מוטציה גנטית באמצעות בדיקת CMA גדולה משמעותית מהסיכון הטמון בבדיקת סיסי שליה ומי שפיר. במספרים: הסיכוי לאבחון מוטציה גנטית בעלת משמעות בבדיקת צ'יפ גנטי הנו 1% בעוד הסיכוי לפגיעה בעובר או באם ההריונית בבדיקת סיסי שליה / מי שפיר הנו 0.1% ואף למטה מכך.

הנקודה החשובה ביותר שעל ההורים להבין לפרטים כבר בתחילת ההריון הנה שבדיקת השבב הגנטי היא אחת הדרכים הטובות ביותר שזמינה עבורם, לצורך אבחון גנטי מדוייק.

במילים אחרות, אבחון מוטציה גנטית באחד מכל 100 הריונות [בהתאם לסטטיסטיקה] עלול לשנות את חייהם של בני המשפחה מן הקצה אל הקצה, לו יעשה רק לאחר הלידה...

רופא נשים שלא מסביר להורים על בדיקת השבב הגנטי למעשה שולל מהם באופן מוחלט את האפשרות לקבל החלטה קריטית לגבי ניהול ההריון, החלטה שניתן לקבל אותה רק במידע מלא ובמיוחד שהמידע והשלכותיו האפשריות עשוי לשנות את חייהם.

היקף חובת הגילוי לגבי בדיקות גנטיות בכלל ובדיקת CMA בפרט

לדאבון הלב, נשים רבות והורים בכלל עוברים הריון שלום ו"בריא" ומגיעים למועד הלידה, מבלי שהם שמעו מהרופא שליווה אותם הסבר על חשיבותה של בדיקת השבב הגנטי ובדיקות גנטיות אחרות, למרות שמחובתו של הרופא להסביר וליידע אותם - את כולם!

על רופא הנשים שמלווה את ההורים לאורך חודשי ההריון, בקופת החולים או במסגרת פרטית, לדאוג שלא יקרו מקרים כאלה. על כל אחת ואחד מרופאי הנשים חלה החובה החוקית לגלות ולהסביר להורים את אשר אינו גלוי וידוע להם.

על הרופאים חלה החובה להסביר להורים את הנתונים ואת המידע שעולה ממחקרים עדכניים בתחום הגנטיקה בכלל ובכל הנוגע לצי'פ הגנטי בפרט.

קל יהיה להבין את עוגמת הנפש האדירה שנגרמת להורים עם גילוי ממצאי הבדיקה באמצעות צי'פ גנטי של הילד/ה, רק לאחר הלידה, ואת תדהמתם הרבה בלשון המעטה, עת נודע להם שהם יכלו לעשות את בדיקת השבב הגנטי גם במהלך ההריון, שאז היו נחשפים למוטציה הגנטית ומשמעותה המתבררת, בשלב שבו היו יכולים לקבל החלטה שונה לגבי ניהול ההריון.

לאור העובדות והנתונים הנ"ל, חובת הגילוי של רופא הנשים בכל הנוגע לאפשרות לעשות בדיקת סיסי שליה / מי שפיר לצ'יפ גנטי הנה מוחלטת. הרופא חייב להסביר להורים בפירוט את האפשרויות הגלומות בבדיקה ואת חשיבותה, שאין שני לה, באבחון מוטציות גנטיות רבות ומשמעותיות.

בהקשר זה חשוב לדעת כי בית המשפט העליון קבע בהליך ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים כללית שעל הרופא המטפל במעקב ההריון מוטלת החובה ליידע את ההורים לא רק על בדיקות גנטיות רלוונטיות שכלולות בסל הבריאות וממומנות במסגרת הרפואה הציבורית, אלא גם על בדיקות גנטיות רלוונטיות שזמינות רק במימון פרטי ואף בדיקות שאותן ניתן לעשות רק בחו"ל.

במקרים בהם מתגלה פגם גנטי אצל הילד/ה רק לאחר הלידה, הפרת החובה שחלה על הרופא בכל הנוגע למתן ההסבר המפורט להורים כבר בתחילת ההריון, תהווה עילה להגשת תביעת פיצויים בסכומי עתק בשל רשלנות רפואית חמורה.

רופא המפר את חובת הגילוי מונע מן ההורים את הזכות לקבל החלטה לגבי ביצוע בדיקת שבב גנטי או הימנעות ממנה, החלטה שניתן לקבל בצורה מושכלת רק כאשר כל המידע הזמין נמצא ברשות ההורים.

אם הרופא לא מגלה, לא מספר ולא מיידע - הוא מפר את חובתו ובמקרה של אבחון מוטציה גנטית משמעותית רק לאחר הלידה, הרופא ישא באחריות הנזיקית לכך.

וכך נקבע בפסק הדין החשוב והמפורט בהלכת סידי:

"כאשר מדובר בבדיקות המבוצעות במהלך ההיריון והמיועדות לאתר מומים בעובר, מותר להניח כי קיימת אצל כל הורה ציפייה סבירה לקבל בעניין זה את מלוא האינפורמציה האפשרית מן הרופא כדי שיוכל לכלכל את צעדיו ולהחליט אילו בדיקות ברצונו לבצע מלבד הבדיקות שמעמידה לרשותו הרפואה הציבורית. זאת, תוך שקלול כל הנתונים הרלוונטיים לעניין, ובהם עלויות הבדיקה, הסיכון הכרוך בבדיקה ומידת ההסתברות להימצאות אותו הפגם בעובר הספציפי".

במקרה של הלכת סידי דובר, אגב, על אי הפניית האם ההרה לביצוע סקירת מערכות, אולם המדובר בהלכה עקרונית שחלה על כל סוגי הבדיקות הגנטיות שרלוונטיות לעובר, לרבות בדיקת השבב הגנטי כמובן.

בית המשפט העליון גם קבע שהיתה זו גם חובתה של קופת חולים שהעסיקה את אותו רופא להפיץ בקרב רופאיה את המידע אודות האפשרות לביצוע סקירת מערכות מוחרבת, גם ללא אינדיקציה לסיכון כלשהו וכי חובה זו מקבילה לחובתו העצמאית של רופא להתעדכן בחידושי המקצוע, ומשכשלה קופת החולים למלא חובתה זו מוטלת גם עליה אחריות, קל וחומר ככל שהדבר נוגע לנהלים הנוגים לבדיקת שבב גנטי.

הרופא לא הסביר ולא הזכיר את בדיקת הצ'יפ הגנטי?

אם עד עכשיו הסברנו והדגמנו למה כל כך חשוב להסביר להורים על בדיקת הצ'יפ הגנטי, בכל הריון ללא סייג, עכשיו נסביר מה עושים במקרים במקרה מצער שבו הרופא, מסיבותיו הוא, לא טרח להסביר להורים אודות הבדיקה.

כמובן שאם היית בהריון וילדת ילד/ה בריא/ה ושלמ/ה, כנראה שלא תהיה כל משמעות להסבר או לאי מתן הסבר על שבב גנטי, אך בלא מעט מקרים המציאות שונה ומורכבות הרבה יותר. מאות [!] ילדים מאובחנים בישראל בכל שנה עם אוטיזם, לקויות תקשורת, תסמונות גנטיות, עיכוב התפתחותי ומוטציות גנטיות אחרות, מבלי שלהורים נאמר מילה וחצי מילה לגבי האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי במהלך ההריון.

אם גם לך נולד/ה ילד/ה שאובחנ/ה בסביבות גיל שנתיים-שלוש עם בעיות תקשורת, עיכוב התפתחותי, אוטיזם אן כל בעיה אחרת, מומלץ לבקש מהרופא בקופת החולים הפניה לאבחון גנטי. האבחון הגנטי לאחר הלידה נעשה גם הוא באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי מהדם של הילד/ה.

בכל מקרה שבו מבדיקת הצ'יפ הגנטי של הילד/ה יעלה כי אובחנה מוטציה גנטית כלשהי, ובכל מקרה שבוא הרופא לא טרח להסביר להורים על האפשרות להבדק עוד במהלך ההריון, תקום להורים האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בעילה של הולדה בעוולה, תביעה שהפיצויי האפשרי בגינה נאמד במיליוני שקלים.

במילים אחרות, אם רופא הנשים שליווה את מעקב ההריון שלך לא ידע אותך לגבי החשיבות והמשמעות הרבה של בדיקת השבב הגנטי, ולאחר הלידה התברר כי הילד/ה מאובחנ/ת עם מוטציה גנטית משמעותית, עליך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי ואנו עומדים כאן לרשותך בכל שאלה נוספת.

שימו לב: החל מתאריך 14.3.2024 בדיקת הצ'יפ הגנטי נמצאת בסל הבריאות, ללא צורך בהפניה, עבור נשים מגיל 32 והילך.

תשובות לשאלות: עורכי הדין שלנו עונים

לאורך השנים טיפלנו במאות מקרים שבהם אובחנו מוטציות ותסמונות גנטיות רק לאחר הלידה, כאשר בכל אותם מקרים הרופא שליווה את ההורים לאורך מעקב ההריון לא הסביר ולא יידע את ההורים לגבי חשיבותה של בדיקת הצ'פ הגנטי, עובדה שבדיעבד התגלתה כבעלת משמעות קריטית.

לפניך תשובות מפורטות לשאלות נפוצות [אנונימיות] שחוזרות ונשאלות בפגישות עם הורים לילדים שאובחנו עם בעיות גנטיות רק לאחר הלידה.