פיצויים עונשיים במקרי רשלנות רפואית

קיראו בהרחבה על: אחריות פלילית במקרי רשלנות רפואית

פסיקת פיצויים עונשיים בתביעות רשלנות רפואית

מערכת המשפט בארץ רואה בחומרה רבה תביעות המוגשות בעילת רשלנות רפואית במסגרתן נגרם לתובע נזק חמור ובלתי הפיך.

ברוח זו הפיצויים הנפסקים בגין מעשה או מחדל רשלניים בתחום הרפואה הינם גבוהים ומשתרעים על פני מגוון ראשי נזק - ממוני, נפשי ועוד.

קיימת נטיה להעלות את גובה הפיצוי ככל שעסקינן בהליך רפואי אשר לא בוצע מתוך הכרח או בנסיבות חירום אלא במטרה לשפר את מראהו החיצוני של המטופל או להיטיב את איכות חייו. קיראו עוד בנושא: ניתוח אלקטיבי

אולם, חרף האמור במקרים מעטים בלבד פוסקות הערכאות פיצויים עונשיים בתביעות רשלנות רפואית. זאת מאחר ולצורך השתת פיצוי עונשי נדרש קיומו של יסוד נפשי המצביע על כוונה ברורה לגרום נזק גוף בזדון ומתוך מחשבה תחילה.

יסוד זה מתקיים על פי רוב בדין הפלילי בו מקובלת פסיקת פיצויים עונשיים אך אינו עולה בקנה אחד עם יסוד הרשלנות אשר במהותו הינו נטול כוונה זדונית ורצון להזיק ולהרע.

לפיכך, על פניו ארועי רשלנות רפואית המתאפיינים בהתנהלות המהווה הפרה של חובת הזהירות וסטיה מסטנדרט הרופא הסביר אך לא כזו שעומדת מאחוריה כוונה להזיק אינם מקיימים צידוק להטלת פיצויים עונשיים.

החלטה על השתת פיצויים מסוג זה בתביעות רשלנות רפואית מתבצעת הלכה למעשה באותם מקרים חריגים במיוחד בהם עלה בידי התובע להוכיח כי המדובר במקרה רשלנות רפואית חמורה ומקוממת -  בנסיבות בהן מוצא בית המשפט כי מדובר בהתנהגות בלתי הולמת אשר מעוררת צורך בהוקעה וגינוי לשם העברת מסר ציבורי חריף ומרתיע.

בכדי שבית המשפט יכיר בפסיקת פיצויים עונשיים נדרש הניזוק בתביעה אזרחית בכלל ובתביעה המבוססת על רשלנות רפואית בפרט להצביע על כוונה ברורה וממשית של הנתבע להזיק.

במקרים אלה הנטל הוא על כתפי הניזוק לשכנע את בית המשפט שקיים צידוק לפסוק פיצויים עונשיים על מנת לשרת תכלית של "יראו וייראו" - הן לגבי ציבור הרופאים והן לגבי האוכלוסיה בכללה.

לקבלת סיוע אישי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית

בואו להתייעץ עם מומחים ועורכי דין במסגרת: פורום רשלנות רפואית