רשלנות רפואית עורכת דין אדרה רוט
דלג אל התוכן
שיחה אישית עם עו"ד אדרה רוט: 072-334-0001

עו"ד אדרה רוט עם למעלה מ-25 שנות ניסיון בייצוג תובעות ותובעים בשל סיבוכים ונזקים בזמן הלידה

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד אדרה רוט מומחית ברשלנות רפואית

עו"ד אדרה רוט, בעלת ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>

לחץ על בטן היולדת בזמן הלידה: עד כמה זה בטוח?

מחבר: 19/12/2024 11:49

אחרי 150 שנה הלחץ הפונדאלי (Kristeller Maneuvers) הולך ונעלם.

מה שהתחיל באמצע המאה ה-19 כתמרון פשוט לזירוז הלידה הפך לאורך השנים לצעד שנוי במחלוקת שמוסדות רפואיים רבים בעולם ממשיכים לבצע, לעיתים בלי לתעד זאת ברשומה הרפואית.

הלחץ הפונדלי המוכר גם בשם נקיטת קריסטלר, עומד בשנים האחרונות במרכזה של ביקורת נוקבת.

מה אומרים המחקרים הרפואיים העדכניים ביותר? מה ממליצים הגופים המקצועיים שעוסקים במיילדות? כיצד מתבצע הלחץ הפונדאלי ומה הם הסיכונים הכרוכים בפעולה זאת בעת הלידה?

בסקירה שלפניך נסביר בהרחבה על מהותו של הלחץ הפונדאלי, נענה לשאלות נפוצות של יולדות ונסביר מדוע הרופאים עדיין משתמשים בפעולה השנוייה במחלוקות בחדרי הלידה, כמעט בכל בתי החולים בישראל.

כמו כן, נביא מספר דוגמאות למקרים שבהם נגרם נזק משמעותי בשל שימוש בלחץ פונדאלי בזמן הלידה, נזק שהוביל להגשת תביעת רשלנות רפואית ותשלום פיצויים כספיים בסכום ניכר.

נהוג לחלק את הלידה האנושית לשלושה שלבים: השלב הראשון שמתחיל עם הצירים, השלב השני שבו התינוק יוצא והשלב השלישי שבו נולדת השליה.

השלב השני, הידוע גם כשלב הדחיפה הוא מה שרובנו מכירים כלידה והוא מתחיל כאשר האם מגיעה לפתיחה מלאה של צוואר הרחם (כ-10 ס"מ) ומסתיים כאשר התינוק יוצא.

מצוקה עוברית, קושי בהתקדמות הלידה או עייפות האם יכולים להביא להתארכות ולהסתבכות השלב השני ולכן הרפואה ניסתה במשך שנים ארוכות למצוא דרכים לזרז אותו, כאשר אחת מהן היא באמצעות הפעלת לחץ פונדאלי.

מהו לחץ פונדאלי?

לחץ פונדאלי הידוע גם כתמרוני קריסטלר Kristeller Maneuvers הוא תמרון שמטרתו לקצר את השלב השני ולהביא ללידה. במהלך התמרון, לוחצים על החלק העליון של הבטן כלפי מטה ומכוונים את התינוק אל עבר תעלת הלידה במהלך הצירים.

במקום הביצוע של הלחץ בצורה ידנית, ניתן לעשות שימוש בחגורה מתנפחת הפועלת באופן דומה.

התמרון, שפורסם לראשונה בספרות המקצועית כבר בשנת 1856 ומשמש את עולם הרפואה מאז, תוכנן כאמצעי לזירוז הלידה והפחתת הצורך לביצוע התערבויות אחרות, פולשניות יותר, לקיצור השלב השני בלידה ובהן לידה מכשירנית באמצעות שימוש במכשיר ואקום או מלקחיים או ניתוח קיסרי.

לאורך השנים נעשו שינויים והתאמות באופן שבו מתבצע התמרון וכיום הוא שונה מהתמרון המקורי שנהגה על ידי קריסטלר, כאשר בכל מוסד רפואי משתמשים בתמרון בהתוויות אחרות, בשיטות שונות ובסטנדרטים שונים בנוגע לקבלת הסכמה מדעת ותיעוד ההתערבות ברשומה הרפואית.

החסרונות של לחץ פונדאלי צצו שוב ושוב אך מעט מחקרים בחנו אותם

מעט לאחר שתמרוני קרסיטלר זכו לתהודה בעולם הרפואי החלו להצטבר עדויות על חסרונות אפשריים של הפרוצדורה ובהם קרע של הרחם, פגיעות בסוגרים ובשרירים מסוימים של האם ונזק מוחי של העובר. כמו כן, נמצא שהתמרון מגביר את הסיכון לקרעים נרתיקיים אצל האם.

למרות שהסיכון לסיבוכים אלה תואר לפני שנים רבות לחץ פונדאלי הוא עדיין פרקטיקה נפוצה ביותר בבתי החולים בישראל וברחבי העולם.

למעשה, סקרים שנערכו בארה"ב בשנות ה-90 מצאו שבזמן ש-84% מהמוסדות מבצעים לחץ פונדאלי, רק 11% מתעדים זאת ברשומה הרפואית של היולדת.

פער זה בין אחוזי ביצוע הטיפול לאחוזי התיעוד שלו הוא חריג ביותר בהשוואה לאחוזי התיעוד של טיפולים אחרים אל מול ביצועם במהלך הלידה.

סקירת ספרות מקיפה שופכת אור חשוב

לאור הפער יוצא הדופן בין השימוש הרווח יחסית בתמרון לבין הרישום בתיק הרפואי העולם הרפואי מתקשה לבצע מחקרים גדולים בעלי תוצאה תקפה על התמרון ועל תוצאותיו.

הארגון הבריטי ללא כוונת רווח Cochrane מבצע סקירות ספרות מקיפות על נושאים שנויים במחלוקת בעולם הרפואי ונחשב על ידי הקהילה הרפואית כאמין וכרציני.

בשנת 2017 פרסם הארגון סקירה מקיפה על לחץ פונדאלי באמצעות איחוד של 9 מחקרים שכללו סך הכל 3948 נשים שבמהלך הלידה שלהן ביצעו את התמרון, הן ידנית והן באמצעות חגורה מתנפחת.

המחקר לא מצא הוכחות שלחץ פונדאלי הפחית או שינה את הצורך בלידה מכשירנית (ואקום / מלקחיים) או בהפניית היולדת לניתוח קיסרי. כמו כן, בניגוד לסברה הרווחת, לא נמצא שלחץ פונדאלי מקצר את זמן הלידה.

בזמן שהמחקר לא מצא תועלת בביצוע נקיטת קריסטלר, הוא גם לא מצא שהוא מחמיר את מצב התינוק שנולד או את מצבה של האם היולדת.

לצורך העניין לא נמצא כי ציון אפגר נמוך (ציון להערכת מצוקה ומצבו של התינוק מיד לאחר הלידה), תמותת התינוקות או תמותת האמהות היו שכיחים יותר בקבוצה שבה ביצעו את הנקיטה.

עם זאת, קיצור מסוים של זמן הלידה נרשם בקרב נשים שזו להן הלידה הראשונה ושבוצע להן לחץ פונדאלי באמצעות חגורה.

חשוב לסייג את כל הממצאים, שכן גם בשילוב כל תשעת המחקרים ביחד, מפרסמי המחקר לא הצליחו להעמיד תוצאות חזקות מבחינה סטטיסטית ומתודולוגית.

על כן, סיכם הארגון את מסקנות המחקר כך: "אין מספיק עדויות ממחקרים מבוקרים סמויים (RCT - סוג המחקר הקליני החזק ביותר) כדי להראות האם נקיטת קריסטלר היא אמצעי יעיל לקיצור שלב הדחיפה של הלידה והאם שיטה זו יעילה או בטוחה. יש צורך לבצע מחקרים נוספים באיכות טובה על מנת לתאר כיצד לחץ פונדאלי בוצע בפועל ומה היו תוצאותיו".

מחקר שפורסם בכתב העת Ultrasound Obstetrics Gynecology על ידי חוקרים איטלקים וגרמנים בשנת 2019 ושעסק בנזקי הנקיטה לשרירי האם נפתח בהצהרה דרמטית עוד יותר: "נקיטת קריסטלר היא אחד התמרונים השנויים ביותר במחלקות בעולם המיילדותי, אך בו בזמן היא גם אחד התמרונים שמדווחים ונחקרים בצורה הגרועה ביותר".

ארגון הבריאות העולמי לא ממליץ על ביצוע לחץ פונדאלי

בשנת 2018 פרסם ארגון הבריאות העולמי את המלצתו לפיה, הפעלת לחץ פונדאלי במסגרת השלב השני של הלידה אינה מומלצת. המלצות ארגון הבריאות העולמי מתבססות על סקירת Cochrane שהבאנו מעלה.

הצהרת הארגון מעלה היבט חשוב נוסף סביב הלחץ הפונדאלי, לפיו ההשפעה שלו על תחושת האם ורגשותיה, במיוחד כאשר הצוות הרפואי חש שאין לו מספיק זמן או משאבי התמודדות לתווך לאם את המצב ולבצע את הנקיטה באופן רגיש ומכיל.

זאת ועוד, העובדה שהתמרון מתבצע במגוון שיטות ועבור מקרים שונים, ללא סטנדרטיזציה, מעלה חשש שלא ברור לצוותים מתי וכיצד יש לבצע את הנקיטה, כך שגם בעתיד יהיה קשה לבצע מחקר שיעריך בצורה טובה את תוצאות התמרון.

דוגמה לכך ניתן לראות גם בסיכומי דוחות של 100 ועדות בדיקה, הפקת לקחים מאירועים חריגים של משרד הבריאות משנת 2016, אז בדקו במשרד מקרה של קרע ברחם בזמן הלידה וציינו שיתכן שהוא נגרם על ידי הלחץ על הרחם (פעולת קריסטלר). פעולה זו שנויה במחלוקת ואין הגדרות ברורות מתי להיעזר בה.

חוסר האחידות סביב התמרון מתבטא בהיבט חשוב נוסף, חוסר הבנה מתי וכיצד יש לשאול ולתעד הסכמה מדעת של האם לביצוע התמרון.

יתכן שמכיוון שהצוותים הרפואיים לא תופשים את הנקיטה כהליך פולשני, הם לא מרגישים מחויבים לקבל מהאם הסכמה לביצוע הנקיטה, עובדה שגם משפיעה על התיעוד הנמוך של הנקיטה ברשומת הרפואיות.

נראה שההליך הנפוץ שנמצא איתנו כבר מעל ל-150 שנה, זוכה לביקורת נוקבת יותר ויותר. בזמן שכבר היום ארגון הבריאות העולמי ממליץ שלא לבצע נקיטת קרסיטלר סביר שהשנים הקרובות יביאו איתן מחקרים נרחבים יותר, שיאפשרו גם לארגונים המקצועיים במדינות השונות ובהן גם בישראל, לגבש עמדה נחרצת יותר כלפי הנקיטה.

לחץ פונדאלי ותביעות רשלנות רפואית

נקיטת הלחץ הפונדאלי בלידה מוזכרת לעיתים קרובות בידי יולדות כחוויה טראומטית, כואבת, מפחידה ומלחיצה. בחלק מהמאמרים בתקשורת אשר סקרו את חוויות הלידה של נשים, פעולה זו אף קוטלגה תחת השם הקיצוני מעט אלימות מיילדותית.

מעבר למחלוקת הרפואית בשאלת נחיצות הפעולה, סיכוניה והתועלת בה נראה כי אחת הסיבות המרכזיות ליחס השלילי של מרבית היולדות לפעולה היא העובדה כי בחלק גדול מהמקרים הפעולה ננקטת ללא כל הסבר מקדים על נחיצותה ועל הכאב שהיא עלולה לגרום.

אספקט נוסף שמאיר את הפעולה באור שלילי אצל מרבית היולדות הוא החשש כי הלחץ על בטן היולדת מזיק ופוגע בעובר. מרבית הנשים נשמרות כל ההריון מפגיעה, מכה או לחץ על בטנן מתוך חשש לשלום העובר והפעולה של לחיצה מסיבית על בטנן נתפסת אצלן כמסוכנת לעובר.

הביקורת ההולכת וגוברת מצד ארגוני בריאות על הפעולה והעדויות כי יעילותה ככל הנראה אינה רבה והסיכונים שכרוכים בה מחייבים את הצוות הרפואי לשקול היטב האם יש מקום לנקוט בפעולה ובמקרים בהם כן מבקשים לבצע לחץ פונדאלי על הצוות הרפואי להסביר ליולדת על הפעולה המוצעת לפני נקיטתה ולקבל את הסכמת היולדת וכמובן לתעד זאת ברשומה.

העובדה כי במקרים רבים הפעולה של לחץ פונדאלי כלל אינה מתועדת ברשומה עלולה לפעול כנגד הצוות הרפואי במקרה של תביעת רשלנות רפואית.

אמנם במרבית המקרים הרשומה הרפואית נתפסת בידי בית המשפט כמסמך אותנטי אולם פעולה זו של לחץ פונדאלי מורגשת היטב בידי היולדת, נראית לעין וזכורה היטב (בניגוד למשל למתן תרופה בשקית העירוי) הן על ידי היולדת והן על ידי המלווים אותה בחדר לידה.

בתביעת רשלנות רפואית ככל שהיולדת והמלווים אותה יעידו על הליך של לחץ פונדאלי אשר לא תועד ברשומה הרפואית ובית המשפט יתן אמון בדבריהם הרי שהדבר עלול להעיב על אמינות הרשומה הרפואית גם בנושאים אחרים ולהקשות על טענות ההגנה של הרופאים ובית החולים.

משרדנו הגיש תביעת רשלנות רפואית בשם יולדת אשר בלידה הראשונה שלה ילדה בניתוח קיסרי ובלידה השנייה שלה הצוות הרפואי החליט לבצע ניסיון לידה וגניאלית (TOLAC), כאשר הלידה לא התקדמה נעשה שימוש בלחץ פונדאלי, בתום הלידה התברר כי הרחם נקרע ובשל איחור בזיהוי הקרע הצוות נאלץ לכרות את רחמה של היולדת, בת 29 בלבד.

אנו טענו בתביעה, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום הגניקולוגיה והמיילדות מטעמנו, כי נוכח ההיסטוריה המיילדותית של התובעת היה צריך לעבור לניתוח קיסרי עם העיכוב בהתקדמות הלידה ואסור היה לנקוט בשיטה של לחץ פונדאלי.

בתום הליך גישור קצר התביעה הסתיימה בתשלום פיצויים כספיים בהיקף ניכר ליולדת ובן זוגה, אשר שיקפו פיצוי בגין הליכי פונדקאות לצורך הבאת ילדים נוספים לעולם, פיצוי בגין כאב וסבל ועוד ראשי נזק.

תשובות של עורכי דין לשאלות נפוצות

לפניך תשובות של עורכת הדין אדרה רוט לשאלות נפוצות של יולדות, בעקבות תלונות של אלימות מיילדותית לאחר שעברו חוויה שלילית ביותר בחדר הלידה, בעקבות שימוש בלחץ פונדאלי בעת הלידה.

האם מותר לרופא ללחוץ על הבטן של היולדת כדי לזרז את הלידה?

ההליך הרפואי של לחץ על בטן היולדת במהלך הלידה כדי לזרז את יציאת העובר הנקרא לחץ פונדאלי עדיין מתבצע במרבית בתי החולים ולא נאסר אם כי יש חילוקי דעות בקרב הרופאים האם הוא יעיל ומה מידת הסיכונים הכרוכים בו.

בכל מקרה על הרופא לקבל את הסכמת היולדת לביצוע ההליך.

לאחר לידה שבה הרופא לחץ לי על הבטן כנראה כדי לזרז את הלידה נולד לי בן, כיום בגיל 3 גילינו שהוא על הספקטרום האוטיסטי. האם יתכן קשר בין הדברים? אפשר לתבוע?

מרבית המחקרים שבוצעו עד היום לא מצאו קשר בין לחץ פונדאלי בעת הלידה לבין נזקים לעובר.

אוטיזם אצל ילדים יכול להיות קשור למגוון סיבות כמו מוטציות גנטיות למשל ובחלק עיקרי של הילדים אשר נמצאים על הרצף האוטיסטי הסיבה לכך לא ידועה גם לאחר בירור מקיף.

הרופא בלידה הראשונה שלי לחץ לי על הבטן כדי שהתינוק יצא, זה כאב לי ואני פחדתי מאד שהוא גרם נזק לתינוק, גם היום שנה אחרי הלידה אני עדיין בחרדה שאולי יש נזק שעוד לא רואים. מה עושים?

לא נמצא עד היום קשר במחקרים בין השיטה של לחץ פונדאלי, לחץ על הבטן בלידה לקידום יציאת העובר, לבין נזקים לעובר.

זכותך עם זאת בלידות הבאות לקבל הסבר מלא על ההליך וכמובן שאת יכולה להודיע מראש כי אינך מסכימה לטיפול בשיטה זו.

האם מותר לרופא בלידה ללחוץ על בטן היולדת כאשר היא עברה לידה קודמת בניתוח קיסרי?

הפעולה של לחץ פונדאלי נמצאה בחלק מהמחקרים הרפואיים כקשורה בהגברת הסיכון לקרע ברחם בעת הלידה.

גם לידה קודמת בניתוח קיסרי מגדילה את הסיכון לקרע ברחם ולכן בהתאם לנסיבות יתכן שיש לנקוט זהירות יתר בלחץ על בטן היולדת במקרה של לידה קודמת בניתוח קיסרי וניסיון ללידה רגילה (וגינאלית).

אני מרגישה שעברתי אלימות מיילדותית, האם אפשר לתבוע?

נשים רבות שעברו שחוו על בשרן נקיטת קריסטלר או לחץ פונדאלי מתארות תחושות של אלימות מיילדותית בחדר הלידה.

לצערנו המדובר על תחושות קשות ביותר, שהן תוצאה של כאבים פיזיים עזים ולרוב גם פחד ולחץ נפשי משמעותי ביותר, רגעים לפני הלידה. בכל אותם מקרים שבהם לא נגרם נזק בלתי הפיך ליולדת או לתינוק, אין באמת אפשרות ריאלית להגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית ולמרות עוגמת הנפש הרבה והחוויה הטראומטית שעברת.

מאידך, אם חס ולילה נגרם לך או לתינוק נזק בזמן הלידה, מומלץ בהחלט לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות רפואית ולבדוק את המקרה לעומק.

לחצי כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (2)

5 stars - based on 2 reviews

קראו עוד

סגור

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

"אי אפשר שלא להגיד תודה, עוד הפעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים של הילד. האמנת מהרגע הראשון וניצחנו. קיבלנו פיצויים הרבה יותר גבוהים מהציפיות, בזכותכם"

ד.מ. סביון

"עו"ד אדרה רוט היקרה, אין מספיק מילים לתאר את הטיפול המקצועי והמסור שקיבלנו ממך לאורך 3 וחצי השנים האחרונות, בהן ניהלת תביעה מול בית חולים העמק בתבונה ובהצלחה רבה. עמדת לצדינו, את וצוות המשרד, תמיד ובכל עניין עד שהשגת את המטרה והפיצויים הראויים"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך מספר ימים לאחר שהילד אובחן עם פגיעה גנטית נדירה בכרומוזום 15. את היית זו שחשפה שהרופא שליווה את ההריון התרשל במילוי החובות שלו. היינו המומים. 22 חודשים אחרי, השגת לילד פיצויים שיעזרו מאד להבטיח את העתיד שלו. תודה מכל הלב"

בני הזוג בצרה

"קיבלנו המלצה על עורכת הדין אדרה רוט, ובחרנו בה לייצוג בתביעת רשלנות רפואית בגלל שהרופא לא אמר לנו שאפשר לעבור בדיקות גנטיות בהריון. אחרי מאבק משפטי לא פשוט מול קופת החולים, זכינו בפיצויים של כמה מיליוני שקלים ורצינו להגיד תודה ולהמליץ"

ב.פ. בני ברק

"עו"ד אדרה רוט ייצגה אותנו בתביעת רשלנות רפואית על רקע גנטי, כנגד גניקולוג בכיר וקופת חולים מכבי. זכינו להכיר מקרוב עורכת דין מנוסה, שעומדת בראש צוות מנוסה, שליווה אותנו בהליך המשפטי, דרך מומחים רפואיים ועד לפשרה מכובדת וראויה שאליה הגענו מול הנתבעים"

ל.ע יישובי הגולן

06 בנובמבר 2024

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכי הדין הבכירים בישראל בתחום הרשלנות הרפואית עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית ונותנים ה...

קרא עוד

03 בינואר 2025

איך אפשר לקבל החלטות ב...

איך אפשר לקבל החלטות חשובות במהלך ההריון אם לא מכירים את כל העובדות? כנראה שזה בלתי אפשרי ולכן חש...

קרא עוד

07 בינואר 2025

תנאי הביטוח הסיעודי הק...

ב-1 לינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמה נוספת, ששינתה את תנאי הביטוח הסיעודי הקבוצתי של כלל המבוטחים ד...

קרא עוד

09 בינואר 2025

פגיעה בגן SCN1A חשוב ל...

פגיעה מזערית בגן SCN1A עלולה להוביל לאפילפסיה ואוטיזם, ונחשבת לאחת הפגיעות הגנטיות הנפוצות. את הר...

קרא עוד

09 בינואר 2025

חסר או תוספת באחד ממאו...

באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי ניתן לאבחן חסר או תוספת באחד מתוך מאות גנים, כאשר במצב כזה חובת הרופא ליי...

קרא עוד

12 בינואר 2025

אבחון פגיעה בגן SHANK3...

מחקרים הוכיחו כי 2-3 מכל 100 ילדים שאובחנו עם אוטיזם לוקים בפגיעה מהותית בגן SHANK3 הממוקם על גבי...

קרא עוד

12 בינואר 2025

20 גנים הכי נפוצים בהת...

המחקר הגדול והמקיף שנערך אי פעם, בדק והשווה נתונים של מעל 35000 בדיקות אקסום, ובודד את 20 הגנים &...

קרא עוד

19 בינואר 2025

פגיעה בגן CHD8 באזור 1...

עשרות מחקרים מאז 2017 הוכיחו כי מוטציות בגן CHD8 נפוצות מאד בקרב ילדים המאובחנים עם אוטיזם. האם י...

קרא עוד

19 בינואר 2025

1204 גנים מעורבים בהתפ...

לפניך הסבר מפורט, אודות רמת הסיכון המוכרת [2025] של 1204 הקשורים באופן ישיר להתפתחות אוטיזם בעובר...

קרא עוד

26 בינואר 2025

פגיעה בגן FMR1 עלולה ל...

פגיעה בגן FMR1 הנה אחד הגורמים הנפוצים ביותר להתפתחות אוטיזם, ולא רק בשל תסמונת האיקס השביר. הכיר...

קרא עוד

03 בפברואר 2025

פגיעה בגן FOXP1

באמצעות בדיקות גנטיות בהריון ניתן לאבחן פגיעה אפשרית בגן FOXP1 שעלולה לגרום להתפתחות אוטיזם ומגוו...

קרא עוד

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 09-7487779

מתחם מיקסר, דולב 4 רעננה