פורום רשלנות רפואית

אז אספר לכן את חווית הלידה שלי .. אם אפשר להגיד שהיא חוויה.

אז ככה קודם כל הבונבון שלייי נולד בבוקר (16.3) בלידה במהלך ניתוח קיסרי.

הגעתי לבית חולים בלי פתיחה בלי שום דבר שבוע 41.1 .. הוחלט להביא לי פרופס כי צוואר הרחם היה מאוד קצר ואחורי .. אז שמו לי והיה בסדר .. אחרי שעתיים התחילו האטות בלב לגוזל שלי .. עשו כמה פעמים מוניטור עוברי שלחו אותי לחדר לידה להשגחה צמודה .. הוחלט להוציא את הפרופס ולהמשיך עם המוניטור .

בערך שעתיים עד שהמוניטור התייצב בלי האטות ובלי כלום .. אז הוחלט לשים לי בלון שצוואר הרחם יתרחב .

שמו בלון ושלחו למיון יולדות לחכות. הבלון עשה לי צירים מתשע בערב עד שבע בבוקר.

צירים שראיתי את אלוהים ושלא עשו שום שינוי .. לא הייתה פתיחה צוואר הרחם לא נפתח .. רק גרם לעוד האטות בלב של הגוזל הקטן והמותש שלי .. הוחלט להחזיר אותי שוב לחדר יולדות .. שוב אותו סיפור מלא רופאים .. מלא בדיקות כואבות למוות אחד אחרי השני .. מלא צירים שלא עזרו בכלום ועוד יולר מלא האטות בלב . והם מתווכחים לשלוח אותה לקיסרי או לא לשלוח.

בנתיים מלא האטות. דיברו בלחש על מצוקה עוברית צפויה. הגיעה מנהל מחלקה בשבע וחצי בבוקר אומר להם איך עוד לא שלחתתתם אותה לניתוח! עכשיו בשניה הזאת לשלוח. כמו עכברים כולם קפצו ולקחו אותי לניתוח.

ניתוח שלקח בדיוק עשר דקות שהתינוק המותש שלי יצא לעולם. הוא כניראה היה במים מקוניאלים יותר מהרגיל ככה שהייתה לו גם מצוקה עוברית כניראה. היום טפו חמסהה הוא בסדר הוא השתקם. אתמול היו כמה בעיות שכניראה מהטיפשות של הרופאים החסרי אחריות האלה. אני רק חושבת על זה שזה יכל להיגמר אחרת .. ואומרת תודה לאלוהים שאשכרה הציל לי את הילד .

אני בן אדם מאוד אופטימי והאמנתי שיהיה בסדר. עדיין אמרו לי שצריך לעקוב אחרי ההתפחות של הילד על מנת לוודא שלא יהיו בעיות. מפחיד טיפה אבל אני אופטימית.