פורום רשלנות רפואית

ביום האהבה, 14.2.2019 גיליתי שאני בהריון עם ילדה שנייה! בעלי רצה וחיכה לילד נוסף.

פתחתי את האפליקציה לצפות בבדיקות הדם שלי וראיתי הריון חיובי! איזו שמחה! שמחה שארכה בדיוק 5 שניות, משום שהמשכתי להציץ בשאר הבדיקות וחשכו עיניי: CMV בא לבקר!

עוד מההריון הראשון ידענו מה זה CMV, וידענו שלא הייתי מחוסנת.

יאללה, יוצאים מאילת, נפגשים עם פרופסור מומחה בנושא. מסתבר שההדבקה בווירוס היתה בשלב ההתעברות, זה אומר שבשלב זה, אחוז הדבקת העובר עצמו בוירוס נמוך אך אחוז גבוה מאד לסיכון משמעותי וכן מומים מולדים לילד במידה וכן נדבקים.

מנסים לשמור על חיוביות, אבל אני מבפנים מתה. בוכה המון, עצובה, מפחדת כל כך. מדמיינת איזה מומים עלולים לפקוד את הילד, מחשבת סיכונים וסיכויים.

לא פעם אמרתי לבעלי שאולי כדאי שאעשה הפלה, שאולי זה לא ment to be . בעלי רצה לשמור את ההריון.

נפגשנו עם רופא נשים, אמרתי לו שאני מעוניינת לעשות הפלה כי אפילו בעיית שמיעה קטנה אני לא רוצה שיהיה לילד/ה שלי.
הרופא הביט בי בשוק, אפילו מעט ביקרותי.
התחרטתי.

המשכנו הלאה- קבענו לעשות בדיקת מי שפיר לשבוע 22 באיכילוב.

מיותר לציין שחצי הריון (וזה המון!!) ביליתי תוך פחד וחרדה אין סופית. אין ספק שזהו לא הריון קל מנטלית. תוך כדי מגדלת פעוטה מתוקה בבית ומנסה לתת לה את כל עולמי,יחד עם הקושי. והיה קושי.

כל חודשי ההריון, אני לא מלטפת את הבטן, לא מתחברת לעובר שגדל בתוכי, לא מדברת על ההריון בשמחה. אפילו כאב לי לומר את המילים "אני בהריון". זר לא יבין זאת.

שלושה ימים מורטי עצבים עד שהגיעה התוצאה לבדיקת מי השפיר. שלושה ימים בהם אני מחשבת צעדים. מה עושים במידה והעובר נדבק, ומגלים מומים, האם עושים לידה שקטה?... שזה הדבר שהכי הפחיד אותי יותר מהכל. לא חשבתי שהלב שלי והנפש שלי יעמדו בדבר כזה...
איזה מן מבחן אתה מעמיד אותי אלוהים?!

התשובה הגיעה- שלילי!
העובר לא נדבק!

רק בשלב הזה התחלתי להתחבר לתינוקת שבבטן. התחלתי לגעת בבטן, הרשתי לעצמי לדבר על ההריון בכיף וקבלה. שוב- עד אז, לא היה חיבור. פחדתי להתחבר ליצור המופלא הזה שגדל לי בבטן.

תודה תודה תודה תודה
תחושת הקלה.

ב22 לאוקטובר רוני הגיחה לאוויר העולם ומילאה את ליבי באהבה!
ולחשוב שרציתי לוותר עליה!

למתמודדות עם CMV, שמרו על אופטימיות, בכל צעד ובכל דבר שיקרה בדרך.

אני יודעת שזה קשה, אבל תדברו על זה. תשתפו. במיוחד את הבעל והמשפחה הקרובה.
באופן כללי, רוב האוכלוסיה לא מכירה את נושא ה-CMV. חברות שלי (רובן) כלל לא ידעו על מה אני מדברת ומה אני עוברת. אבל כשהבינו, חיזקו וחיבקו.

רק בריאות.