פורום רשלנות רפואית

בשנתיים האחרונות עברתי שני ניתוחים קיסריים בבית החולים אסף הרופא. אחד חירום ואחד יזום.

הלידה הראשונה התחילה כלידה רגילה, 14 שעות בחדר לידה עד שהגעתי פתיחה מלאה של ספינות+1. בשעות הקריטיות מרגע הפתיחה המלאה המיילדת היתה נוכחת בחדר שלי אחת ל40 דקות בערך(די מעט).

לאחר 3 שעות מרגע הפתיחה המלאה אמרה לי הרופאה: "חמודה אנחנו הולכים לניתוח אסור לנו להתעכב מעבר ל3 שעות מרגע הפתיחה המלאה".

בגלל שהמיילדת לא נכחה מספיק ב3 השעות האלו הרגשתי שלא מיציתי את היכולת ללדת באופן טבעי, מה שאולי גרם לי להגיע ולעבור ניתוח קיסרי חירום ביום שישי בערב.

מהניתוח אני לא זוכרת כלום. אבל הזוי שדווקא בחדר ההתאוששות, שם אמור להיות הצוות הרגיש ביותר חוויתי חוויה שזכורה לי כטראומטית.

התעוררתי לתחושת חולשה על סף עילפון וקוצר נשימה. לא יכולתי להניע אצבע. כעבור כמה רגעים המוניטור צפצף בעוצמה כי לחץ הדם קפץ לטווח החמור. שמעתי את צעקות הצוות הרפואי בחדר. בזמן שאני מרגישה בסוג של "גסיסה".

ניגש אליי המרדים בתוקפנות ושאל אותי בלחץ:"למה לא סיפרת שאת מתגרדת". בוודאי שסיפרתי למיילדת. אבל לא יכולתי להגיב. הייתי בעולם אחר. ולא הבנתי למה הוא בא אליי בטענות במצב הזה.

מסתבר שלחץ הדם קפץ לטווחים החמורים מה שהוגדר כרעלת לאחר לידה.

אחרי שהתאזן לחץ הדם זכורה לי תחושה נוראית של חולשה וצימאון בחדר ההתאוששות. כשאני בקושי מוציאה מילים מהפה התחננתי למים בלחש והתגובה של אחות חדר ההתאוששות היתה נוקשה וחסרת רגישות שזכורה לי עד היום: "אם תבקשי עוד פעם התשובה שלי לא תשתנה!!!"

כך אמרה לי בטון נוקשה. לא יכולתי להגיב. אולי זו נשמעת חוויה רגילה. אבל עבורי זוהי טראומה מודחקת. לקח לי זמן לפרוק את החווייה הזאת ולהבין שדווקא במקום בו הייתי חלשה וחסרת אונים היה הצוות הכי אטום וחסר רגישות.

עברה שנה ושמונה חודשים, הגעתי שוב לאותו חדר ניתוח. הפעם לידת תאומים במסגרת של ניתוח קיסרי אלקטיבי. אמרו לי שקיסרי יזום זה עולם אחר מקיסרי חירום. לא בשבילי כנראה.

בניגוד לציפיות הלגיטימיות שלי, המנתח שחשבתי שינתח אותי ובגללו בחרתי בבית החולים לא נכח כלל בחדר ניתוח. לא פגשתי בכלל את המנתחת שלי ולא ראיתי אותה בכלל.
בחדר ההתאוששות שוב קמתי לתחושת מחנק נוראית. אמרתי לצוות שאני לא נושמת. כל מה שאני זוכרת זה שאחת האחיות חיקתה אותי אומרת "אני לא נושמת" בפני צוות האחיות...הייתי בהלם.

לאחר שהיא קלטה שראיתי את זה היא שינתה גישה ובאה אליי ב"טוב".

משני האשפוזים החווייה הטובה שזכורה לי מהצוות הוא המפגש עם ד"ר לי שגב, רופאה צעירה ומדהימה בעלת גישה אנושית ורגישה! באמת שאין כמוה! נקודת האור שלי בשתי החוויות..

אז למה אני משתפת אתכן את החוויה שלי?!
כי מגיע לכן את היחס והטיפול הטובים ביותר וכל בית חולים וצוות רפואי צריך לדעת שיש "מחיר" לחוויות חיוביות ולחוויות שליליות שאנו חוות אצלו.

מאחלת לכולנו רפואה שלמה, לידה קלה והחלמה מהירה