פורום רשלנות רפואית

"את לא מרגישה כלום, כי יש לך אפידורל. את מדמיינת".

כך זלזלה המיילדת בהערה שלי שאני מרגישה שאני צריכה ללכת לשירותים. בדיעבד זו היתה הירידה של הראש ותחילתם של צירי לחץ (אני מיוחדת, אז את הצירים שלי לא תמיד רואים במוניטור). מזל שנבדקתי על ידי רופא שמצא להפתעתו שאני בפתיחה מלאה, ולא הסתמכו על המיילדת, כי כבר התחילו לערוך את הניירת לקיסרי.

זה היה 59 שעות אחרי תחילת השראת לידה ראשונה בשל חשד ל iugr, שכללה בלון, פיטוצין(מבלי שהוסברו לי מלוא הסיבוכים האפשריים), סטריפינג (בלי להסביר, בלי לקבל הסכמה מראש. שאלתי למה בדיקת הפתיחה כל כך כאבה ומלווה בדימום רב, אז הרופאה עדכנה בדיעבד שעשתה סטריפינג). אפידורל אחרי יומיים ללא שינוי ופקיעת מים.

יצאתי מהלידה הזו אחרי 60 שעות, ב"ה בידיים מלאות אבל עם טראומה לא קטנה. לקח לי הרבה זמן וטיפול לעבד אותה. עד היום קשה לי לחשוב על הלידה הזו.

אחרי 4.5 שנים, ועוד לידה שקטה בדרך, הגעתי ללידה השלישית עם צירים כל 5 דקות. אלא שהצירים לא נראו במוניטור. פתיחה של 2 ס"מ, ואז במוניטור נצפו ירידות דופק (שכנראה תאמו את הצירים שלא האמינו לי שיש לי). הגיעה רופאה שבדקה אותי גם היא, ואמרה שיש פתיחה של 3-4 אבל התקדמות אין ואין צירים (כי הרי לא רלוונטי שאני כאובה, מה שקובע זה המוניטור). לכן אני נכנסת לחדר לידה כדי לקבל פיטוצין.
ציינתי שיש התקדמות בפתיחה ויש צירים , בעלי ואני אמרנו שאנחנו רוצים להימנע מפיטוצין. בתגובה, הרופאה הרימה את קולה בתקיפות : "מה זה השטויות האלה?! את רוצה תינוק בריא נכון? אז זה לא משנה איך הוא יצא. עם פיטוצין או קיסרי! העיקר שיוולד בריא!".

כשנכנסתי לחדר לידה השעה הייתה 13:30 בערך. שעתיים אחרי הגעה למיון. כבר הייתה פתיחה 5. בשעה 15:50 נולד הבן שלי. בלידה טבעית, בלי אפידורל ובלי פיטוצין מהסיבה הפשוטה שלא היה בו צורך. מזל שהמיילדת שקיבלתי הייתה קשובה.

היום קראתי כתבה על אלימות מיילדותית. נזכרתי בכל התגובות שמכחישות את התופעה. אנשי צוות שטוענים שזה לא קיים באופן המתואר.

אז זה קיים ועוד איך. אני רק אחת. כמוני יש אלפי נשים שעוברות הליכים ללא קבלת הסכמה מדעת, שצועקים עליהן, שלוחצים עליהן לבצע הליכים רפואיים תחת איומים של ממש.
איך זה יפסק אם לא יכירו בתופעה ? איך זה יפסק אם אותם אנשי הצוות (שאמנם לא הרוב, אך רבים) לא יכו על חטא ?

אנחנו צריכות להילחם על הזכויות שלנו. לקבל יחס הוגן, לקבל הסברים סבלניים, להשתתף בקבלת ההחלטות ולא תחת לחץ ואיומים, לא לסבול מצעקות וזלזול. לא להרגיש שאנחנו רק אינקובטור והמטרה של תינוק ואמא בריאים מקדשת את כל האמצעים בדרך.

כי גם הגוף והנפש שלנו חשובים.